דף יומי

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 2:20 am

chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:רבי יהודה איז חולק אויף זבים מצורעים און נידות. אלע טומאה שבגופן, דומיא דבעל קרי. טמאי מת איז נישט כלל און איז יא מחויב טבילה, לכאורה.


ווי טרעפסטו אזא ר''י? מסתמא מיינסטו די ת''ק פון די ברייתא, אבער ווי נעמסטו אז א טמא מת טאר נישט לערנען ביז ער טובל'ט זיך?

דער תנא איז רבי יהודה, ווי ער שטייט ווייטער במשנתנו דף כו.
א טמא מת מעג יא לערנען. א טמא מת א בעל קרי טאר נישט, כאטש א זב א בעל קרי מעג יא.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך chosen people » זונטאג יאנואר 26, 2020 2:29 am

בר בי רב האט געשריבן:
chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:רבי יהודה איז חולק אויף זבים מצורעים און נידות. אלע טומאה שבגופן, דומיא דבעל קרי. טמאי מת איז נישט כלל און איז יא מחויב טבילה, לכאורה.


ווי טרעפסטו אזא ר''י? מסתמא מיינסטו די ת''ק פון די ברייתא, אבער ווי נעמסטו אז א טמא מת טאר נישט לערנען ביז ער טובל'ט זיך?

דער תנא איז רבי יהודה, ווי ער שטייט ווייטער במשנתנו דף כו.
א טמא מת מעג יא לערנען. א טמא מת א בעל קרי טאר נישט, כאטש א זב א בעל קרי מעג יא.


איז מעגליך אז עפעס מישטו צוזאם, ווי רעדט ר''י פון מצורע? און פון ווי נעמסטו אז אויב מען איז א טמא מת + בעל קרי איז אנדערש ווי זב + בעל קרי, די ווארט איז אז ער האט א טומאה חמורה איז ער פטור
chosen people
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 383
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 6:00 pm
האט שוין געלייקט: 1179 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 351 מאל

הודעהדורך chosen people » זונטאג יאנואר 26, 2020 2:30 am

בר בי רב האט געשריבן:מעשה באחד.. אמרה ליה ריקא יש לך ארבעים סאה.
ס'הייסט ווען ער זאגט ווען איך בין נאר מקפיד אויף תשעה קבין וואלט ווען ארויסגעקומען א מכשול.


די צל''ח זאגט מ''מ היכא דאיכא מי שהעריב שמשו עדיף מטבול יום.
chosen people
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 383
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 6:00 pm
האט שוין געלייקט: 1179 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 351 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 10:17 am

ברכות דף כג
בייגעלייגטע פיילס
44.pdf
(63.71 KiB) אראפגעלאדנט 14 מאל
43.pdf
(143.13 KiB) אראפגעלאדנט 11 מאל
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך אישתישבי » זונטאג יאנואר 26, 2020 11:57 am

בר בי רב האט געשריבן:מעשה באחד.. אמרה ליה ריקא יש לך ארבעים סאה.
ס'הייסט ווען ער זאגט ווען איך בין נאר מקפיד אויף תשעה קבין וואלט ווען ארויסגעקומען א מכשול.


אפשר, זיי האט עס געזאגט בדרך ליצנות, און היות ער האט מקפיד געוועהן אויף דעם, האט זי פארלוירן דער חן.

כדוגמת איינער וואס איז א חסיד פין אהבת ישראל (וויזניץ), און איז אבער עובר אלע עבירות, טאמער זאל דער זונה חוזק מאכן פין אהבת ישראל, זאגט ער זי, עד כאן, פין מיין גאט מיילא, אבער מיין רבי? זיי געזונט.
ותאמרנה הבנות, הכי קראת שמו ספייקי, ויספקני זה פעמיים, באחוריים.
מקור
אישתישבי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2188
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 09, 2016 12:19 am
האט שוין געלייקט: 81 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1142 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 1:39 pm

אישתישבי האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:מעשה באחד.. אמרה ליה ריקא יש לך ארבעים סאה.
ס'הייסט ווען ער זאגט ווען איך בין נאר מקפיד אויף תשעה קבין וואלט ווען ארויסגעקומען א מכשול.


אפשר, זיי האט עס געזאגט בדרך ליצנות, און היות ער האט מקפיד געוועהן אויף דעם, האט זי פארלוירן דער חן.

כדוגמת איינער וואס איז א חסיד פין אהבת ישראל (וויזניץ), און איז אבער עובר אלע עבירות, טאמער זאל דער זונה חוזק מאכן פין אהבת ישראל, זאגט ער זי, עד כאן, פין מיין גאט מיילא, אבער מיין רבי? זיי געזונט.


זאגט זייער שיין.
איך האב געקלערט פשט, זי זאגט אים, דו ביסט דאך פון די כת טובלי שחרין, ניין? פון די פרומע סארט. פאסט נישט פאר דיר. זיי נישט קיין היפאקריט. ענדליכס איז דערציילט אויף ציצית.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 1:42 pm

chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:מעשה באחד.. אמרה ליה ריקא יש לך ארבעים סאה.
ס'הייסט ווען ער זאגט ווען איך בין נאר מקפיד אויף תשעה קבין וואלט ווען ארויסגעקומען א מכשול.


די צל''ח זאגט מ''מ היכא דאיכא מי שהעריב שמשו עדיף מטבול יום.


אזוי וועט מען מוזן דרינגען פון רב הונא.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 1:50 pm

chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:
chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:רבי יהודה איז חולק אויף זבים מצורעים און נידות. אלע טומאה שבגופן, דומיא דבעל קרי. טמאי מת איז נישט כלל און איז יא מחויב טבילה, לכאורה.


ווי טרעפסטו אזא ר''י? מסתמא מיינסטו די ת''ק פון די ברייתא, אבער ווי נעמסטו אז א טמא מת טאר נישט לערנען ביז ער טובל'ט זיך?

דער תנא איז רבי יהודה, ווי ער שטייט ווייטער במשנתנו דף כו.
א טמא מת מעג יא לערנען. א טמא מת א בעל קרי טאר נישט, כאטש א זב א בעל קרי מעג יא.


איז מעגליך אז עפעס מישטו צוזאם, ווי רעדט ר''י פון מצורע? און פון ווי נעמסטו אז אויב מען איז א טמא מת + בעל קרי איז אנדערש ווי זב + בעל קרי, די ווארט איז אז ער האט א טומאה חמורה איז ער פטור


איך מיש זיך נישט. מצורע בעל קרי שטייט אין די ברייתא מ'איז פטור, און דאס איז אליבא דר"י. טמא מת און טמא שרץ שטייט נישט, דערפאר טראכט איך זיי זענען מחויב.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 3:15 pm

מהו שיכנס אדם לביה"כ קבוע להשתין, רבא אמר אסור שמא יפנה בהם. וא"ד שמא יפיח.
א שטיקל תימה. האסט דאך א מינוט צוריק געזאגט אז בביה"כ ארעי חולץ לאלתר, ווייל ד אמות איז א חיוב בלויז אויף א קבוע. פארוואס אז ער גייט אין א קבוע, אפילו נאר אויף להשתין, קומט זיך נישט מטעם זה קיין ד אמות? און וויאזוי העלפט שמא יפנה, פריער גייט ער בארעי מיט כוונה תחילה להיפנות, און פארט איז נישטא קיין חיוב ד אמות.
צווייטנס, שמא יפיח איז שייך ביי אן ארעי אויך.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 3:16 pm

רבי עקיבא זאגט בבגד ובידו כדי ס'זאל זיין בתוך כיס.
וואס איז דאס גוללן כמין ספר? וואס איז די משל דא?  וויאזוי העלפט מיר דאס בעסער פארשטיין אופן הגלילה? תפילין איז אנדער צורה פון א ספר און ברויך אן אנדער סארט גלילה. מער כנפי יונה'דיג.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 3:17 pm

אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין, אבל אינו כליין אפילו פחות מטפח.
שפעטער זאגט אביי אז לגבי ספר תורה, ס'הייסט בכלל א כלי פאר חציצה נאר בדאינו מאניה, ס'איז נישט קיין באשטימטע מטפחת ספר תורה. אבער כליין אפילו עשרה ווערן בטל צום ספר. יעדע מטפחת ספר האט א חלל טפח. פארוואס איז ביי תפילין אנדערש? פארוואס א תפילין בייטל הייסט בכלל א חציצה?
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » זונטאג יאנואר 26, 2020 3:18 pm

וואס זענען די ספרי אגדתא רבי יוחנן און רב נחמן פלעגן ארומטראגען? עפעס א ספר מדרש קדום? איז געווען מותר אראפשרייבן תורה שבע"פ? פארוואס האבן זיי זיך נישט געדרייט מיט הלכה ספרים?
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך והאיש משה » זונטאג יאנואר 26, 2020 6:39 pm

בר בי רב האט געשריבן:דליכא עילוואי לא האי ולא האי.
רב הונא האט קיינמאל נישט עוסק געווען אין פריה ורביה? וואס הייסט אז אפי' מ' סאה האט ער נישט געברויכט? אויב נישט היינט דעמאלטס נעכטן. מיט הערב שמש האט עס נישט צוטון.

עי' צל"ח
ס'איז מיר בעסער צו לאזען א גרויסע ירושה פאר מיינע שונאים, ווי אנקומען ביים לעבן צו מיינע גוטע פריינט... (ר' יחיאל הרופא)
והאיש משה
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 84
זיך רעגיסטרירט: זונטאג אקטאבער 12, 2014 12:00 pm
האט שוין געלייקט: 66 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 113 מאל

הודעהדורך chosen people » זונטאג יאנואר 26, 2020 11:33 pm

בר בי רב האט געשריבן:אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין, אבל אינו כליין אפילו פחות מטפח.
שפעטער זאגט אביי אז לגבי ספר תורה, ס'הייסט בכלל א כלי פאר חציצה נאר בדאינו מאניה, ס'איז נישט קיין באשטימטע מטפחת ספר תורה. אבער כליין אפילו עשרה ווערן בטל צום ספר. יעדע מטפחת ספר האט א חלל טפח. פארוואס איז ביי תפילין אנדערש? פארוואס א תפילין בייטל הייסט בכלל א חציצה?


כדי צו הייסן איין כלי דארף עס זיין א טפח, כדי עס זאל הייסן כלי בתוך כלי העלפט שוין נישט קיין טפח עס מוז זיין בכלי שאינו גלייך.
chosen people
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 383
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 6:00 pm
האט שוין געלייקט: 1179 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 351 מאל

הודעהדורך יין שרף » מאנטאג יאנואר 27, 2020 12:06 am

בר בי רב האט געשריבן:פארוואס זאל מען אין משנה תורה ענדערש דרשנן סמוכין ווי אין די אנדערע ספרים?
כבר ציינו מש"כ תוס' ביבמות

וואס איז רב גידל מוסיף מיטן טייטש "כנף שראה אביו לא יגלה"? וויאזוי פארשטיי איך יעצט בעסער דעם פסוק?
משום דשינה מלשון שכתוב ברישא מלשון "אשתו", וכתב ולא יגלה את "כנף" אביו, ולא כתב אשת אביו, משמע שזהו שונה מפשטות כוונת אשה, שסתם אשה נעשה ע"י קידושין, לכן כתב לא יגלה את כנף אביו ללמד שאין הכוונה באשה רגילה אלא אנוסה ומפוטה שנעשה אשתו ע"י בעילה ולא ע"י קידושין


פארוואס קען נישט רבי יהודה ארויסלערנען צוויי זאכן פון די זעלבע סמוכין אבער ריב"ל אליינס קען יא?
כמ"ש שזה מה שלמד מכאן שבע"ק אסור בדברי תורה זה רק אסמכתא בעלמא. וכ"כ השיטה מקובצת
באניצער אוואטאר
יין שרף
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2098
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 27, 2013 8:11 pm
געפינט זיך: ביים שוויגער...
האט שוין געלייקט: 4239 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2618 מאל

הודעהדורך chosen people » מאנטאג יאנואר 27, 2020 12:59 am

בר בי רב האט געשריבן:מהו שיכנס אדם לביה"כ קבוע להשתין, רבא אמר אסור שמא יפנה בהם. וא"ד שמא יפיח.
א שטיקל תימה. האסט דאך א מינוט צוריק געזאגט אז בביה"כ ארעי חולץ לאלתר, ווייל ד אמות איז א חיוב בלויז אויף א קבוע. פארוואס אז ער גייט אין א קבוע, אפילו נאר אויף להשתין, קומט זיך נישט מטעם זה קיין ד אמות? און וויאזוי העלפט שמא יפנה, פריער גייט ער בארעי מיט כוונה תחילה להיפנות, און פארט איז נישטא קיין חיוב ד אמות.
צווייטנס, שמא יפיח איז שייך ביי אן ארעי אויך.


איך האב פארשטאנען די סוגיא כדלהלן.

הנפנה לגדולים דארף מען אויסטוהן די תפילין. איין מאל מען מוז אויסטוהן די תפילין אויב מען גייט צו א בית הכסא קבוע דארף מען עס טוהן ברחוק ד' אמות און אוודאי אנטוהן ברחוק ד' אמות. אויב ער גייט אריין בבית הכסא עראי קען מען עס אויסטוהן דארט אויפן פלאץ אבער איינמאל ער האט דארט מפנה געווען גדולים ווערט עס שוין א בית הכסא קבוע און מען איז מוז עס אנטוהן צוריק ברחוק ד' אמות.
הנפנה לקטנים אויב ער גייט בביה''כ עראי דארף ער לכו''ע נישט אויסטוהן די תפילין נאר מניחין בראשו. אבער אויב ער גייט בביה''כ קבוע (עי' תוס') איז דא א מחלוקות צווישן רבינא מיט רב אדא בר מתנה און רבא צו חיישינן לשמא יפנה או יפיח.
chosen people
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 383
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 6:00 pm
האט שוין געלייקט: 1179 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 351 מאל

הודעהדורך בר בי רב » מאנטאג יאנואר 27, 2020 8:22 am

ברכות דף כד
בייגעלייגטע פיילס
46.pdf
(152.7 KiB) אראפגעלאדנט 12 מאל
45.pdf
(152.91 KiB) אראפגעלאדנט 14 מאל
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » מאנטאג יאנואר 27, 2020 9:43 pm

chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:מהו שיכנס אדם לביה"כ קבוע להשתין, רבא אמר אסור שמא יפנה בהם. וא"ד שמא יפיח.
א שטיקל תימה. האסט דאך א מינוט צוריק געזאגט אז בביה"כ ארעי חולץ לאלתר, ווייל ד אמות איז א חיוב בלויז אויף א קבוע. פארוואס אז ער גייט אין א קבוע, אפילו נאר אויף להשתין, קומט זיך נישט מטעם זה קיין ד אמות? און וויאזוי העלפט שמא יפנה, פריער גייט ער בארעי מיט כוונה תחילה להיפנות, און פארט איז נישטא קיין חיוב ד אמות.
צווייטנס, שמא יפיח איז שייך ביי אן ארעי אויך.


איך האב פארשטאנען די סוגיא כדלהלן.

הנפנה לגדולים דארף מען אויסטוהן די תפילין. איין מאל מען מוז אויסטוהן די תפילין אויב מען גייט צו א בית הכסא קבוע דארף מען עס טוהן ברחוק ד' אמות און אוודאי אנטוהן ברחוק ד' אמות. אויב ער גייט אריין בבית הכסא עראי קען מען עס אויסטוהן דארט אויפן פלאץ אבער איינמאל ער האט דארט מפנה געווען גדולים ווערט עס שוין א בית הכסא קבוע און מען איז מוז עס אנטוהן צוריק ברחוק ד' אמות.
הנפנה לקטנים אויב ער גייט בביה''כ עראי דארף ער לכו''ע נישט אויסטוהן די תפילין נאר מניחין בראשו. אבער אויב ער גייט בביה''כ קבוע (עי' תוס') איז דא א מחלוקות צווישן רבינא מיט רב אדא בר מתנה און רבא צו חיישינן לשמא יפנה או יפיח.


יא, שטימט. להשתין איז דער דיון צו מברויך בכלל אויסטון, זאגט ער יא. במפנה בארעי איז דער דיון בריחוק ד, אבער אודאי ברויך מען חולץ זיין.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » מאנטאג יאנואר 27, 2020 9:47 pm

שי נוה שרייבט:
בענין די מאדנע מעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכין לר"ה, ובאה זונה אחת ונוטלתן וכו, עד שנפל מן הגג ומת. וואו קומט א זונה צו א ישיבה בחור? פארוואס טוט זי אפ אזוינע בוליאינג פאר גארנישט און פאר נישט?
אלא בדרך דרוש. תפילין איז שפיץ קדושה פון א איד. כי שם השם נקרא עליך אלו תפילין שבראש. וקשרתם, ס'איז מקשר א מענטש צום אייבירשטען. נאר א מענטש האט דאך א גוף אויך מיט גופניות'דיגע געברויכן. אז א מענטש ברויך ארויסגיין, לאזט ער איבער די קדושה בריחוק ד אמות און ווערט מנותק פון קדושה און אינגאנצן שקוע אין חומריות. אין אזא מצב קענען די נידעריגע עלמענטן האבן א שליטה אויף אים, ביזן אים אינגאנצן אוועקלייגן.
האט מען מתקן געווען אז תפילין טראגט מען מיט אין ביה"כ. מ'דעקט עס צו, ס'איז באיתכסיא, אבער ס'דא. מ'איז ממשיך די קדושה אינעם גופניות אריין. און דאס היט אם דעם מענטשן ער זאל נישט פארפאלן ווערן. רבי יוחנן האט מיטגעטראגן די תפילין אין ביה"כ, דלינטרנן
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » מאנטאג יאנואר 27, 2020 9:50 pm

אין דעם ענין פון ערוה, איז שווערליך וואס רב הונא זאגט עגבות אין בהם משום ערוה. ווי פארט זיך עס מיט טפח באשה ערוה? ווי אויך ס'א סתירה דשמואל אשמואל.
 די בעסטע מהלך צו מיישב זיין די סוגיא אויפן פלאץ דא, איז ס'דא צוויי דינים אין ערוה. שמעתי אז ס'דא ראשונים וועלכע לערנען אפ די סוגיא אנדערש. ווי אויך די ירושלמי זעט עס אנדערש, אבער דא אויפן דף, באופן היותר פשוט איז אזוי.
לא יראה לך ערות דבר. ווער זעט? די אויגן זעען. חזל האבן אבער פארשטאנען אז אויך שאר חלקי הגוף טארן נישט זען די ערוה. דאס הייסט, יעדעס אבר וואס זעט נישט געווענטליך קיין ערוה ווען א מענטש גייט מכנסיים, טארן נישט זען בשעת א דבר שבקדושה. דעריבער, לבו רואה את הערוה אסור, און שפעטער א מחלוקת אויב עקב רואה את הערוה.
דא אין די ברייתא שטייט, הישן במטה עם בניו ובני ביתו לא יקרא עא"כ טלית מפסקת. מ'איז מוקים אז ס'איז מחלוקות התנאים, און אליבא דשמואל אפילו אין טלית מפסקת, מחזיר פניו וקורא. וואס איז מיט רואה ערות עצמו? זאגט תוס מוציא פניו לחוץ. און לבו רואה את הערוה? בחוצץ בטליתו. בלייבט נאר איבער א שאלה איבער עגבות. ס'הייסט אדער גבו רואה את עגבה, אדער ווי רש"י זאגט נוגעות אהדדי. רש"י קומט נישט מדין נגיעה, נאר עגבה זו רואה עגבה זו. מקען נישט זאגן בחוצץ בטליתו, ווייל מ'רעדט אז ס'נישטא קיין טלית המפסקת.
דעריבער זאגט רב הונא ס'געדרינגען עגבות אין בהם משום ערוה. א ראיה פון משנה אין חלה, דארט איז זי אליינס אין א צימער, און אז מ'איז מכסה די ערוה דארף מען זיך  נישט זארגן איבער עגבות.
דאס זעלבע ביי שיער יוצא בבגדו, או בבגדה, שער שער. ס'איז גארנישט.
נאכדעם שמועסט די גמרא איבער ראיות וואס זענען מעורר א תחושה שאינה של קדושה, וואס גייט אויך אריין אין כלל פון ולא יראה לך ערות דבר, אבער דאס האט נאר מיט די אויגן און מיט צוויי מענטשן, עין רואה והלב חומד. שיער וואס פאר א שורה צוריק איז שער שער, איז דא שער באשה ערוה.
תןרה היא וללמוד אני צריך.
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » מאנטאג יאנואר 27, 2020 9:56 pm

chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין, אבל אינו כליין אפילו פחות מטפח.
שפעטער זאגט אביי אז לגבי ספר תורה, ס'הייסט בכלל א כלי פאר חציצה נאר בדאינו מאניה, ס'איז נישט קיין באשטימטע מטפחת ספר תורה. אבער כליין אפילו עשרה ווערן בטל צום ספר. יעדע מטפחת ספר האט א חלל טפח. פארוואס איז ביי תפילין אנדערש? פארוואס א תפילין בייטל הייסט בכלל א חציצה?


כדי צו הייסן איין כלי דארף עס זיין א טפח, כדי עס זאל הייסן כלי בתוך כלי העלפט שוין נישט קיין טפח עס מוז זיין בכלי שאינו גלייך.


לאז אפ טפח. פארוואס ביי א ס"ת איז חציצה בדאינו מאניה דוקא און ביי תפילין איז כליין יא גוט?
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך chosen people » מאנטאג יאנואר 27, 2020 11:58 pm

בר בי רב האט געשריבן:
chosen people האט געשריבן:
בר בי רב האט געשריבן:אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין, אבל אינו כליין אפילו פחות מטפח.
שפעטער זאגט אביי אז לגבי ספר תורה, ס'הייסט בכלל א כלי פאר חציצה נאר בדאינו מאניה, ס'איז נישט קיין באשטימטע מטפחת ספר תורה. אבער כליין אפילו עשרה ווערן בטל צום ספר. יעדע מטפחת ספר האט א חלל טפח. פארוואס איז ביי תפילין אנדערש? פארוואס א תפילין בייטל הייסט בכלל א חציצה?


כדי צו הייסן איין כלי דארף עס זיין א טפח, כדי עס זאל הייסן כלי בתוך כלי העלפט שוין נישט קיין טפח עס מוז זיין בכלי שאינו גלייך.


לאז אפ טפח. פארוואס ביי א ס"ת איז חציצה בדאינו מאניה דוקא און ביי תפילין איז כליין יא גוט?


קודם ביי תפילין איז אויכעט דא א חילוק צו עס כליין צו נישט, אויב עס איז כליין דארף עס זיין גרויס א טפח, משא''כ כשאינו כליין איז נישט קיין חילוק ווי גרויס דאס איז איז עס חוצץ. און לכאורה די זעלבע הלכה וועט זיין ביי ס''ת אז עס דארף זיין גרויס לכה''פ א טפח נאר די גמרא דארט מאכט נישט קיין חילוק ווייל א צודעק פאר א ס''ת איז זיכער גרעסער ווי א טפח.
נאך א הלכה אויב עס איז כליין קען עס זיין גערעכט ווי נאר איין כלי, אפילו די האסט 10 צודעק'ס אבער אויב אלע זיין כליין ווערט עס אויס גערעכנט ווי איינס. און די הלכה איז ביי א ס''ת דארף עס זיין כיס בתוך כיס, עס דארף האבן 2 כיסויים. למשל אויב ער האט איין צודעק פון כליין און איין צודעק פון שטייט כליין וועט עס זיין גוט.
בקיצור אויב עס איז כליין האט עס צוויי חסרונות.
א. עס מוז זיין גרויס לכה''פ א טפח
ב. עס וועט אייביג זיין גערעכנט נאר ווי איין צודעק אפילו איך האב אפאר..
chosen people
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 383
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 6:00 pm
האט שוין געלייקט: 1179 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 351 מאל

הודעהדורך בר בי רב » דינסטאג יאנואר 28, 2020 8:19 am

ברכות דף כה
בייגעלייגטע פיילס
47.pdf
(156.15 KiB) אראפגעלאדנט 11 מאל
48.pdf
(153.17 KiB) אראפגעלאדנט 11 מאל
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » מיטוואך יאנואר 29, 2020 8:21 am

ברכות דף כו
בייגעלייגטע פיילס
49.pdf
(172.89 KiB) אראפגעלאדנט 14 מאל
50.pdf
(160.64 KiB) אראפגעלאדנט 13 מאל
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

הודעהדורך בר בי רב » מיטוואך יאנואר 29, 2020 9:48 am

דאס וואס די גמרא גייט אריין אין א דיון ווען הייסט צואה כחרס, איז לכאורה נישט אין פלאץ. ס'כאפט א נפקא מינה נאר למר זוטרא שאמר מותרת. לויט רבה בר רב הונא אמר רב אפילו כחרס אסורה, דאס הייסט אין יעדן מצב, איז נישט וויכטיג צו וויסן די גדר פון כחרס
רב ברבי אומר יפה שעה אחת בתורה יותר משמונה שעות עבודה.
בר בי רב
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 246
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש יאנואר 18, 2020 10:17 pm
האט שוין געלייקט: 33 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 40 מאל

פריערדיגענעקסט

גיי צוריק תורה און מחשבה

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און איין גאסט