ס'איז מיר געווען אינטערסאנט ווען כ'האב געזעהן....

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות

ס'איז מיר געווען אינטערסאנט ווען כ'האב געזעהן....

הודעהדורך קאווע טרינקער » פרייטאג מאי 31, 2013 4:41 pm

ס'מאכט זיך גאנץ אפט אז די אויגן ברעמען הייבן זיך אויף ווען מ'ליינט, לערנט און מ'הערט פון דא און פון דארט.
פארוואס זאלן די אויגן ברעמען פון דיין חבר בלייבן אראפגעלייגט? טייל מיט אונז וואס איז דיר געווען אינטערסאנט.

-----
לתועלת האשכול, בעטן מיר פון אונזערע חברים זיך צו האלטן צום פאלגעדען פארשריפטן:

א) וואס איר זענט מעתיק זאל זיין באותו לשון פון דער שרייבער.
ב) די פארמאט פונעם העתקה זאל זיין אין א "ציטור".
ג) ביטע נישט מגיב זיין (נאר לייקן, אויב איר האט הנאה געהאט). זאל דער אשכול זיין נקי משקליא-וטריא.
ד) יעדעס ווארט מוז האבן א מראי מקום.
ה) נאר אידיש אדער שפת העברים.
ו)ביטע שרייבן אין "נושא" דעם נאמען פון בעל המאמר, און אויך א נאמבער על הסדר.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך קאווע טרינקער אום פרייטאג מאי 31, 2013 5:30 pm, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

1) רבי יוסף צבי דושינסקי

הודעהדורך קאווע טרינקער » פרייטאג מאי 31, 2013 4:43 pm

ר' יוסף צבי דושינסקי:
העצה היחידה להצלת המצב היא, שאחינו בני ישראל המרגישים את קדושת הארץ והחפצים שהיא תיבנה על יסודות התורה והמסורה.. יתאחדו כולם כאחד לבנות החרבות ולטעת הנשמות, לקומם הריסותיה המוסריים וישתתפו בישוב הארץ במסירות ובאהבה נאמנה... להקים נקודות חדשות של ישוב חרדי ולדאות שתורת ה' תהיה שלמה על כל ענפי החיים והבנין בארץ ישראל


אין א בריוו צום "טאגבלאט", ט"ו בשבט תרצ"ד.
א קאפיע דערפון אין "המודיע" ל' תשרי תשנ"ד.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

2) ר' דניאל פריש

הודעהדורך קאווע טרינקער » פרייטאג מאי 31, 2013 5:28 pm

ר' דניאל פריש, מחבר ביאור "מתוק מדבש" על ספרי הזוהר, ושא"ס. שרייבט בלשון הזה, אין די לעצטע צוויי בלעטער פון ספר "שערי זוהר", וואס איז יצא מבית הדפוס עטליכע שעה פאר זיין פלוצימ'דיגער פטירה.
חתימת הספר:
מבואר בספר חסידים (סימן תקל) כי נגזר על האדם בלידתו כמה ספרים יעשה... ובכן אחר שכפינו נשאנו בתחינה אל א"ל בשמים, ותמכנו דרכינו בכל חיבורינו על ספרי המקובלים הראשונים כמלאכים, ויגענו בכל כוחינו לייסד את ביאורינו "מתוק מדבש" בדיבוק חברים מקשיבים יומם ולילה בס"ד, ועתה זכינו לערוך את "ספר שערי זהר" שהוא המפתח לספר הזהר עם ביאורינו "מתוק מדבש", על כל אלה חסדי הבורא ב"ה אסיים בהודאה ובלשון הכתוב (דניאל ב כ) "ענא דניאל ואמר, להוא שמה די אלה"א מברך מן עלמא ועד עלמא, די חכמתא וגבורתא די לה היא".
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

3) רבי נפתלי כ"ץ

הודעהדורך קאווע טרינקער » פרייטאג מאי 31, 2013 6:27 pm

רבי נפתלי הכהן כ"ץ, בעל סמיכת חכמים, שרייבט אין זיין צוואה (ספר הצוואה; צוואת רבי נפתלי):
אתה אשתי האהובה מרת אסתר שיינדיל תחי'. יען כי בפעם אחת מצד החיבה תקעני כף זה לזו שאם ימות אחד מאתנו יבקש רחמים מהאל שימות גם השני באופן שנצא בפעם אחת מזה העולם. ועתה אחרי שובי נחמתי כי בהדי כבשי דרחמנא למה לן, ובוודאי אם ימלא שנותינו ויהיה גם כן גזירת אלהים הוא ענין נאה ומתקבל ולא שיתחבל בעצמו ובפרט אם לא ימלאו שנותינו חלילה. בכן, הריני מוחל לך ושתחיה עד מאה שנים ותסגל מצות ומעשים טובים כל ימי חייך, והרינו עוקר ענין מעיקרא כאילו לא היה, וכה תעשה גם את, אם חלילה נגזר הגזירה להיפך, וה' הטוב בעיניו יעשה.
בקשתי ממך אהותי יונתי תמתי, שלא תנשאי לאיש, שלא יגע בגופך שום אדם עוד. אף שאיני צריך לבקש על רזא דנא מצד חסידותיך ... בשגם זקנת להיות לאיש, אך לרוב החיבה יתירה אנכי מדבר עמך...

בשנת ת"ר, 21 יאר נאך זיין פטירה, איז געדרוקט געווארן א ספר'ל פון זיין צוואה, אין שפעטערע מהדורות זענען דא געוויסע שינוים.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

4) ר' מנחם מנדל כשר (ר' אברהם קורמאן)

הודעהדורך קאווע טרינקער » זונטאג יוני 02, 2013 3:39 pm

דער באקאנטער גאון און מחבר ספרים ר' מנחם מענדל כשר, שרייבט אין זיין ספר "התקופה הגדולה" (חלק ב' אנהייב פרק ד'. אין די נייע מהדורה איז דאס אויף עמוד 603)
בשכונת שערי חסד בירושלים גרו במשך שנים רבות ה"ה הרה"צ רבי דוד בהר"ן זצ"ל והר' בצלאל גולדשטיין ז"ל שהיה ידוע אף הוא כת"ח מופלג, שניהם נהגו גם ללמוד בצוותא ותוך כדי לימודם גילה רבי דוד לר' בצלאל שהוא התעמק בדברי הגר"א בקשר לקץ הגאולה ונדמה לו שהצליח לפענח סוד זה. ר' בצלאל הפציר בו מאד שיגלהו סוד זה או לפחות ירמז לו שמץ מנהו. רבי דוד נעתר להפצרותיו ואמר לו לפני ביאת המשיח תהיינה שלוש פקידות ובהן יתארעו מאורעות גדולים ובאחד מהן או בסופן יבוא מלך המשיח, ואלו הן שלוש הפקידות:
בשנת תש"ז-תש"ח
בשנת תשי"ז-תשי"ח
ובשנת תשכ"ז-תשכ"ח
(יש לציין שרבי דוד זצ"ל נפטר בשנת תש"ו כשנתיים לפני מלחמת השחרור).
בשלוש התקופות האמורות ארעו כידוע האירועים האלה:
בשנת תש"ז תש"ח = מלחמת השחרור
בשנת תשי"ז תשי"ח = מלחמת סיני
בשנת תשכ"ז תשכ"ח = מלחמת ששת הימים


ר' אברהם קורמאן אין זיין ספר "האמונה הישראלית" פרק "משיח", עמוד 297, ברענגט אראפ דעם מעשה, און שרייבט צו:
הדברים, כאמור, פורסמו לאחר המאורעות האלה....


ס'איז מיר געווען אינטערסאנט נאכצוקוקען בפנים אין התקופה הגדולה, זעה איך ווי הרב כשר איז טאקע מוסיף:
שמעתי את כל הנ"ל מהר' יעקב גליס והר' יהושע לוי שיחיו, ולדבריהם היו הדברים ידועים ומפורסמים בין תושבי שכונת שערי חסד עוד לפני הכרזת המרינה בתש"ח.


נישט קיין גרויסע נפק"מ, ווייל עדיין אין בן דוד בא.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

5) ר' אברהם קופרמאן ("פסח" שם איש)

הודעהדורך קאווע טרינקער » זונטאג יוני 02, 2013 5:29 pm

אין ספר "ואל מעלות אבותם ישובו" (ירושלים תשס"ג) - מאמרים פון קינדער און אייניקלעך (בחורים און מיידלעך) פון הרב יהודה קופערמן, פון די "מארי מקרא" בדורינו, און מחבר ספרים רבים, צווישען אנדערע א ביאור אויף "משך חכמה", און מייסד "מכללה ירושלים לבנות", ארויסגעגעבן לכבוד די "חמישים שנות נישואים של הורינו האהובים, הרב יהודה וצפורה קופרמן", שרייבט איינע פון זיינע יוצא חלציו (עמוד ק"ו):

פגשתי אדם ששמו "צבי פסח" ושאלתיו מדוע לא קראו לו "צבי שבועות" או "סוכות"? הלה קצת נבהל משאלה מוזרה זו. המשכתי לדובבו אולי תאמר לי מה פירוש הפסוק שמות יב יג "וראיתי את הדם ופסחתי עליכם"? וענה לי (עם הדגמת אצבעות) דילג, (וכן עונים 98% מהנשאלים). המשכתי, א"כ לפ"ז ביאור שמך הוא "צבי דלגן", וכדי שהלה לא יתעלף המשכתי לומר לו שלצערי פירוש אונקלוס לא זכה בפסוק זה להיות מפורסם אע"פ שרש"י הביאו פעמיים בפרשת בא, ותרגם "ופסחתי - חיס" וכמו כן "זבח פסח - דבח חיס" זאת אומרת "זבח רחמים".
ועפ"ז ברור כשם שבעדות המזרח יש שם נפוץ "רחמים"' כמו כן בעדת אשכנז יש שם "פסח" שביאורו רחמים.

אין די הערות לייגט ער צו:
וע"פ דרוש אם נשאל מדוע האשכנזים עשו (כדרכם) פלפול כזה ולא קראו לילד בשמו? י"ל ע"פ חידושו של ה"בן יהוידע" במסכת מו"ק ט,א ט,ב, שכשיש מדת הדין בעולם א"א לברך באתגליא. ולכן כיון שיהדות אשכנז באלף האחרון היו תחת מדת הדין הקשה לכן לא יכלו לקרוא "רחמים" באתגליא כ"א באתכסיא.

:roll:
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

6 - חתם סופר (מכות מרדות בפניו)

הודעהדורך אביגדור » זונטאג יוני 02, 2013 5:46 pm

ספר שיירי הסופר:
ועובדא ידענא, אשר שמעתי מפה כבוד הרב הצדיק האבד"ק שטריכנבעק נ"ע, אבל כי עובר אורח בא אצלם פעם אחת בהיותם לומדים תורה אצל אדמו"ר מהר"ם סופר זצ"ל, והעמיד את המורה בלי מורא וראו התלמידים והעלוהו על השלחן אשר הרב לומד שם והיכו בו מכת מרדות בפניו.


(שם עמוד רע"ג, בהערות "סתם ספרא" אות תקי"ח)
אביגדור
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1301
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג פעברואר 04, 2013 8:19 pm
האט שוין געלייקט: 2119 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1713 מאל

7) רבי אשר אנשיל כ"ץ (אב"ד עדת יראים וויען)

הודעהדורך קאווע טרינקער » זונטאג יוני 02, 2013 6:56 pm

ביים פורים טיש שנת תשנ"ו, האט דער ווינע רב שליט"א, משמיע געווען דברים אלו (בגילופין):
אני מודה לה' בכל יום על אשר נתן לי דעת בימי הנעורים להתדבק בחכמי ישראל שבדור וזכיתי לראות ולשמש כמעט כל הצדיקים והיה לי על זה הרבה מסירת נפש שלא להביט על שום דבר ותוצאות הפאליטיק של בני אדם, והמעט יראת שמים ותורה ומצות שיש בי, הכל הוא רק בזכותם שהייתי דבוק כל ימי בערליכע אידן ולא הסתכלתי על שום דבר, ואיפה שראיתי עובד ה' באמת ובתמים הלכתי ללמוד ממעשיו והיינו דאהני לי. ואני אומר זאת להתלמידים בני הנעורים רק כדי שילמדו זאת שצריך להתדבק לחכמי ישראל. .... בכל התקופות היו מחלוקת בין גדולי ישראל וזה התחיל כבר ממשה רבינו אשר לא קם נביא עוד בישראל כמשה, קמו עליו מאתים וחמשים ראשי סנהדראות וכל שכן מפשוטי העם ואמר הכתוב והביטו אחרי משה (שמות לג,ח) וכו'.

(שמן ראש, ז' אדר ופורים, ברוקלין תשס"ח, עמוד שצ"א)
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

הודעהדורך מאראנצןזאפט » זונטאג יוני 02, 2013 8:36 pm

קאווע, א הערליכער און אייגנארטיגער אשכול.
צו די חשוב'ע רעדאקציעס פון אידישע אויסגאבעס: אדם אוסר את שלו, עס איז נישט ערלויבט זיך צו באנוצן מיט מיינע ארטיקלען אן קיין בפירושער ערלויבעניש. איר קענט אייך מיט מיר פארבינדן אין אישי. א דאנק פון פאראויס.
באניצער אוואטאר
מאראנצןזאפט
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 994
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יאנואר 22, 2013 3:15 pm
האט שוין געלייקט: 1818 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2374 מאל

הודעהדורך טעפל » מאנטאג יוני 03, 2013 9:26 am

שכח ר' קאווע זייער שיינע זאכען.
באניצער אוואטאר
טעפל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2048
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 17, 2012 5:25 am
האט שוין געלייקט: 4948 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 821 מאל

8) חתם סופר - מאכלי חלב בסעודות ברית

הודעהדורך משה געציל » מאנטאג יוני 03, 2013 11:38 pm

אין גליוני חתם סופר נדפס בשו"ע, צייכענט ער צי אין סי' רפ"ו צו א תשובה אין או"ח סי' ס"ט. דער חת"ס איז דארטן דן צו מען מעג עסן די סעודות ברית שבת פאר מוסף, און ער ענדיגט צו בזה"ל:
והנה אע"ג דבעלמא קורין לסעודת ברית מילה סעודה גדולה היינו בזמנם ומקומם, אבל עכשיו שאינם סועדי' אלא סעודת שחרית מאכלי חלב, אע״פ שמברכים בה״מז מ״מ אינם שותים יין ולא משתכרים ואיננו אלא סעודת עראי וגם קורין לביה"כ בזמן מוסף ע״כ אין למחות בידם כנלע״ד.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
באניצער אוואטאר
משה געציל
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1676
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 27, 2012 2:12 pm
האט שוין געלייקט: 2957 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2743 מאל

הודעהדורך איך אויך » מיטוואך יוני 05, 2013 10:55 am

אמאליגע צייטן איז געווען א מנהג נפוץ אין געוויסע מקומות אז דער ציבור איז אהיים נאך שחרית (אדער קריאת התורה איך דארף נאכקוקן) מען האט געפראוועט א סעודה בכל פרטיה און שפעטער צוריקגעקומן אין ביהמ"ד פאר מוסף און שיעורי תורה.
Follow The Money ׁׂ(מרן Deep Throat ז''ל)
באניצער אוואטאר
איך אויך
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 5644
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:27 pm
האט שוין געלייקט: 7731 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2557 מאל

הודעהדורך ר' שמחה » מיטוואך יוני 05, 2013 11:18 am

היות שכבר נפרצה תקנה ג) שהעמיד פותח האשכול, אוסיף עוד.

ל#4,
יש כמה חשבונות על שנת תש"ח, ביניהם חשבון 1300 שנה שהארץ יהיה בשליטת בני ישמעאל אבל שמם, כשכר ברית מילה שעבר בגיל זה, ועוד.
וי"א שהיות שמשעשה שטן הצליח והיו כמה מישראל (אי אפשר לדון אותם אחרי מה שעברו בהמלחמה) ששמחו על המדינה כאתחלתא דגאולה או קיבוץ גליות, אז מן השמים הסכימו עמהם כאילו אמרו תנוחמו בה, מילא,
קאווע טרינקער האט געשריבן:עדיין אין בן דוד בא.


---

איך אויך האט געשריבן:אמאליגע צייטן איז געווען א מנהג נפוץ אין געוויסע מקומות אז דער ציבור איז אהיים נאך שחרית (אדער קריאת התורה איך דארף נאכקוקן) מען האט געפראוועט א סעודה בכל פרטיה און שפעטער צוריקגעקומן אין ביהמ"ד פאר מוסף און שיעורי תורה.

מזכרוני,
ר' יעקב באבן ספיר כותב שבתימן נהגו ללכת הביתה לעשות קידוש בחזרת הש"ץ שחרית (לפני קריאת התורה עם מתרגם) אבל לא אכלו אז סעודה דשינה, כמו"כ זה אירע אחרי שכבר באו לביהכנ"ס מלפני שעלה עמוד השחר, ועסקו כל אחד בתורה לפום דרגא דיליה.
ר' שמחה
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 129
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 07, 2013 9:29 am
האט שוין געלייקט: 3 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 18 מאל

הודעהדורך יונה כהן » מיטוואך יוני 05, 2013 1:09 pm

נמחק
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך יונה כהן אום מיטוואך יוני 05, 2013 5:14 pm, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
יונה כהן
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 47
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יוני 10, 2012 3:04 pm
האט שוין געלייקט: 1 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 180 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך יוני 05, 2013 2:40 pm

ס'איז מיר געווען אינטערסאנט צו זעהן ווי מאנכע האבן קיין שום אינטערעס זיך צו האלטן אין די ראמען פון די אשכול, כאילו ס'נישטא ערגעץ אין שטיבל וואו צו שרייבן כל מה שלבו חפץ...
מילא די קאמפלימעטען, אפילו ס'איז נגד רצוני, כידוע, נו, אז יענער קען זיך נישט איינהאלטען, און ער מיינט דאך מיך.... ס'שווער מוחה צו זיין ברבים. אין אישי האב איך זיי גראדע יא אריינגעגעבן.
איך בעהט אייך, בכל לשון של בקשה, ווייל סטראשענען קען איך נישט, ע"כ בעהט איך פשוט מ'זאל גיין אין מיין פיסטריט.... וממשיכי דרכי משה געציל... און אזוי זענט איר פארזיכערט אז ס'וועט אייך גוט זיין בזה....
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

9) ר' קים קדיש דיין בק"ק קראטשין

הודעהדורך קאווע טרינקער » דאנערשטאג יוני 06, 2013 9:31 am

פון יועץ קים קדיש ראקאץ פון פעשיטיק האט איר שוין אוודאי געהערט, דער מו"ל פון "שיח שרפי קודש", איך האב שוין גראדע דערמאנט אמאל אין מיין ערשטע שמועס אויף קול מבשר. אבער דאס פאלגענד איז פאר מיר נייעס און ס'איז מיר געווען אינטערסאנט ווען כ'האב געזעהן א ספר מיטן נאמען "מאמר קדישין", אויף חושן משפט, און דער מחבר הייסט "קים קדיש", א בן חביב צו זיין טאטע... "קים קדיש"!.
געדרוקט געווארן אין פראג, שנת תקכ"ד. ער איז געווען א דיין אין ק"ק קראטשין, אזוי ליינט זיך אין די הסכמות (אגב די מסכימים רופען אים מיטן נאמען "קדיש", וקום (לא) קרא אליו. דייני ליסא שרייבן אויף אים "עיר וקדיש..."
אויף עמוד 4 באדאנקט ער זיך פאר זיין שווער, ר' אלכסנדר פון ק"ק פילא, וואס האט אים גע'געבן אן הלואה צו קענען דרוקען דעם ספר.
נאדיר דעם שער-בלאט:
kim.jpg
kim.jpg (188.36 KiB) געזען געווארן 7837 מאל

ביים סוף ספר באדאנקט ער זיך פאר די "זעצער הבחור" (נישט "בחור-הזעצער" כנהוג)
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך קאווע טרינקער אום דאנערשטאג יוני 06, 2013 9:37 am, רעדאגירט געווארן 2 מאל בסך הכל.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8491 מאל

הודעהדורך מאראנצןזאפט » זונטאג יוני 16, 2013 3:41 pm

ספר הזכרונות לרבינו צדוק הכהן סוף מצות עשה דשילוח טמאים
ונתברר כי הרי שתרשינו המלכות לבנות בית המקדש בעיר הקודש בירושלים [כדאיתא בירושלמי דמעשר שני ושאר דוכתי דמתחלה בונה ירושלים ה׳ ואח״כ נדחי ישראל יכנס] אע״פ שכולנו טמאי מתים נהי׳ רשאים לבנותו כו' הרחמן יזכנו לראות במהרה בימינו אמן.
צו די חשוב'ע רעדאקציעס פון אידישע אויסגאבעס: אדם אוסר את שלו, עס איז נישט ערלויבט זיך צו באנוצן מיט מיינע ארטיקלען אן קיין בפירושער ערלויבעניש. איר קענט אייך מיט מיר פארבינדן אין אישי. א דאנק פון פאראויס.
באניצער אוואטאר
מאראנצןזאפט
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 994
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יאנואר 22, 2013 3:15 pm
האט שוין געלייקט: 1818 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2374 מאל

הודעהדורך דעת תורה » זונטאג יוני 16, 2013 8:13 pm

אין ר' צדוק איז דא סאך מער אפענע און בולט'ע ציונות.

אגב, איינער ווייסט צי סאטמאר רב ברענגט אים ערגעץ? אדער איז בכלל דא א ווארט פון אים איבער ר' צדוק? דערווייל זעט מיר אויס ער האט אים בכלל נישט גורס געווען.
האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם"... זו מינות. (ספר המצוות להרמב"ם ל"ת מ"ז)
דעת תורה
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2133
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 18, 2013 1:07 am
האט שוין געלייקט: 4617 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1748 מאל

הודעהדורך מאראנצןזאפט » זונטאג יוני 16, 2013 8:37 pm

דאס איז נישט קיין ציונות בלויז א הלכה שאלה בדין טומאה הותרה בציבור לגבי מקום המקדש.
אדרבה אויב ווייסט איר פון עפעס בעסער ברענג אהער.
שמעתי אז ער האט נישט געוואלט לערנען זיינע ספרים, גם שמעתי אז דאס יאר וואס דער רבי איז געגאנגען עסן שמיני עצרת אין דער סוכה ווייל ס'איז נישט געווען קיין פלאץ אין שטוב, האט ער קודם אדורכגעלערנט גאנץ משיב צדק וואו ר' צדוק איז מבאר באריכות צו פארענפערן מנהג חסידים נישט עסן צו עסן אין דער סוכה בשמיני עצרת.
צו די חשוב'ע רעדאקציעס פון אידישע אויסגאבעס: אדם אוסר את שלו, עס איז נישט ערלויבט זיך צו באנוצן מיט מיינע ארטיקלען אן קיין בפירושער ערלויבעניש. איר קענט אייך מיט מיר פארבינדן אין אישי. א דאנק פון פאראויס.
באניצער אוואטאר
מאראנצןזאפט
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 994
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יאנואר 22, 2013 3:15 pm
האט שוין געלייקט: 1818 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2374 מאל

הודעהדורך דעת תורה » זונטאג יוני 16, 2013 8:46 pm

ביי די מעפילים שרייבט ער אויפן פסוק "והיא' לא תצלח, אבל בזמנינו היא תצליח עפעס אזוי, איך דארף אפירזוכן דעם פונקטליכן לשון.

שוין לאמיר נישט אנציען קאווע טרינקער, ער קוקט שטרענג. זיך אריין געהאקט א משוגעת אין קאפ אז עס טאר זיך נישט אנטוויקלען קיין דיון אין די אינטערעסאנטע זאכן וואס ער ברענגט, און קענסט דיך אויפן קאפ שטעלן.
האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם"... זו מינות. (ספר המצוות להרמב"ם ל"ת מ"ז)
דעת תורה
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2133
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 18, 2013 1:07 am
האט שוין געלייקט: 4617 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1748 מאל

הודעהדורך מאראנצןזאפט » זונטאג יוני 16, 2013 8:49 pm

פייף אים אן.
ער מיינט טאקע, ער וועט דא ברענגען טשיקאווע שטיקלעך און מיר טארן אפילו נישט א פיפס ארויסלאזן.
זאל ער גיין פייפן.
צו די חשוב'ע רעדאקציעס פון אידישע אויסגאבעס: אדם אוסר את שלו, עס איז נישט ערלויבט זיך צו באנוצן מיט מיינע ארטיקלען אן קיין בפירושער ערלויבעניש. איר קענט אייך מיט מיר פארבינדן אין אישי. א דאנק פון פאראויס.
באניצער אוואטאר
מאראנצןזאפט
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 994
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יאנואר 22, 2013 3:15 pm
האט שוין געלייקט: 1818 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2374 מאל

הודעהדורך זר זהב » זונטאג יוני 16, 2013 9:41 pm

דעת תורה האט געשריבן:ביי די מעפילים שרייבט ער אויפן פסוק "והיא' לא תצלח, אבל בזמנינו היא תצליח עפעס אזוי

'ולא לחנם כתבה תורה ענין המעפילים בפ' שלח אשר כבר האמינו בדברי משה ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם 'אל תעלו'... והעפילו לעלות אף נגד רצון הש"י... והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה... אבל בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא שאז הוא העת לזה... ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח... היא ולא אחרת שיש זמן אחר שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא': (צדקת הצדיק אות מ"ו)
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4203 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » מאנטאג יוני 17, 2013 12:44 am

מאראנצןזאפט האט געשריבן:ספר הזכרונות לרבינו צדוק הכהן סוף מצות עשה דשילוח טמאים
ונתברר כי הרי שתרשינו המלכות לבנות בית המקדש בעיר הקודש בירושלים [כדאיתא בירושלמי דמעשר שני ושאר דוכתי דמתחלה בונה ירושלים ה׳ ואח״כ נדחי ישראל יכנס] אע״פ שכולנו טמאי מתים נהי׳ רשאים לבנותו כו' הרחמן יזכנו לראות במהרה בימינו אמן.

וואס איז טאקע די מניעה, פון אן אגודיסטיש\אורטאדאקסישע שטאנדפונקט, פארוואס מ'זאל נישט בויען היינט א בית המקדש?
געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6943
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5490 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7525 מאל

הודעהדורך ניו יארק » מאנטאג יוני 17, 2013 12:57 am

אפשר מאכט מען א פרישע אשכול מיט אלע בויך דרייענישען וועגן דעם אשכול, און דא לאזן ליידיג. די פותח האשכול איז דאך כשר גערעכט.
איך בין גערעכט מיט מיין מיינונג? האסט הנאה פון מיין תגובה? גיב א לייק בילד ®
באניצער אוואטאר
ניו יארק
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 815
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מאי 16, 2012 2:28 pm
געפינט זיך: נו...? ווי דען אויב נישט אין ניו יארק?
האט שוין געלייקט: 186 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 406 מאל

הודעהדורך זר זהב » מאנטאג יוני 17, 2013 1:15 am

מ'קען ממשיך זיין דא

viewtopic.php?f=13&t=4075
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4203 מאל

נעקסט

גיי צוריק תורה און מחשבה

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און 4 געסט