מקור לצניעות מן התורה מנין

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות

מקור לצניעות מן התורה מנין

הודעהדורך הוגה » דינסטאג פעברואר 11, 2014 4:10 pm

מען האט שוין מערערע מאל ערווענט דא און דארט בין כותלי השטיבל אז עס איז נישט פרהאנען קיין כללים והלכות צניעות. ווען מען הערט א רעדנער זאגן (לדוגמא) "דער קאליר איז נישט אויסגעהאלטן ע"פ הלכה", זאל מען וויסן אז ער האקט סתם אין קאפ אריין. ווען א מאמע מוסר'ט אויס איר טאכטער אז זי גייט מיט א צו לאנגע שייטל וואס איז נגד הלכה, איז עס סתם שטותים גערעדט. די איינציגסטע הלכות וואס מיר טרעפן איז בנוגע ליינען קריאת שמע נגד אן ערוה און בנוגע ווען עס הייסט אז א פרוי האט עובר געווען אויף דת יהודית ותצא בלא כתובה. הלכות צניעות וועט איר נישט טרעפן, נישט אין או"ח, אדער יו"ד, נישט אין אבן העזר און אפילו נישט אין חו"מ.

למעשה האט זיך לעצטענס געטון א מדובר אויפן ברייטע געוועב בנוגע די שאלה אויב מטעם תורה ויהדות איז בכלל דא א מושג פון צניעות והלכותיה אדער איז דאס א נושא וואס איז ערפינדן געווארן אין די לעצטע פאר דורות. עס איז גאר פארשטענדליך פארוואס עס זאל זיין א צד אז צניעות איז א נייע ערפינדענע זאך, נאך אלעם ווערט דער נושא בכלל נישט דערמאנט אין אלע ספרי הלכה אויף וואס אונזער אידישקייט איז באזירט. רוב היינטיגע מורי הוראה פסק'נען זייערע שאלות אין הלכות צניעות ארויס פון די ספר פונעם פוסק הדור הרב פאלק.

פון די אנדערע צד קען מען אבער טענה'ן אז אמאל איז בכלל נישט נוגע געווען די שאלות איבער דיקקייט פון שטרימפ אדער קורצקייט פון קליידער, אפילו די גוים זענען געגאנגן צניעות'דיג אנגעטון. וממילא, פארדעם איז נישט דא קיין מדובר איבער הלכות בגדי צניעות וכדומה אין די ספרים פון די פריערדיגע דורות.

ביידע זייטן האבן א גוטע טענה, אבער לאמיר אריינקריכן אין די נושא אביסל מער.

די יעצטיגע אויפוואכונג איבער דער נושא האט זיך אנגעהויבן פאריגע חודש, ווען עס זענען פארעפענטליך געווארן פיר שיינע מאמרים אין די קובץ תורני "אקדמות" היוצא לאור מבית המדרש בית מורשה בירושלים. (בעצם האט זיך די שמועס אנגעהויבן אין עצור כאן חושבים שוין זיבן יאר צוריק טאקע דורך די בעל המאמר זעלבסט.) איך וועל דא אראפ ברענגן א גאר קורצע איבערזיכט פון די פיר מאמרים, מיט לינקס כדי איר זאלט קענען אדורך לערנען און קלאר פארשטיין ביידע צדדים פון די סוגיא. די החלטה וועל איך לאזן אייך מאכן. איך האף אז די עולם וועט צוזאמען אדורך טון פרטי הדברים און מען וועט אביסל קענען מלבן זיין דעם ענין. (תשח״ח לידידי @לעיקוואד נ״י על עזרתו.)

היש בסיס הלכתי לקוד לבוש לנשים

די ערשטע מאמר איז געשריבן געווארן דורך נדב שנרב, א פיזיקס פראפעסאר און בר אילן, א מוסמך לרבנות און א אפטע שרייבער בעניני הלכה ויהדות. שנרב הייבט אן מיט די שאלה פארוואס בכלל דארף א פרוי זיין בצניעות אין די גאס? אלץ וועלכע מצוה אדער עבירה איז זי מחויב? ס'קען נישט זיין אלץ לפני עיוור, ווייל לפני עיוור איז נאר ווען מען איז יענעם מכשיל בפועל, כגון הושטת כוס יין לנזיר אבער מען מעג טון געהעריגע פעולות פאר זיך אפילו אויב יענער איז דורך דעם עובר אן עבירה. קיינער האלט נישט אז פארן מיט א קאדילעק איז אסור אלץ לפני עיוור אז יענער וועט חומד זיין. קיינער האלט נישט אז א מאן מוז גיין בצניעות ווייל א אוהב זכרים וועט האבן הירהורים. ולפי"ז מוז מען אויך שולל זיין לפני עיוור בנידון דידן.

די צוויי מקומות פון וואו די היינטיגע פוסקים נעמען זייערע הלכות אויף צניעות איז (ווי שוין ערווענט פריער) הלכות קריאת שמע און הלכות גירושין. שנרב - נאכן ברענגן מערערע סברות וראיות - טענה'ט אז די זאכן האבן נישט מיט צניעות ווי מיר ווייסן עס היינט, דהיינו א קוד לבוש. ביי הלכות קריאת שמע איז די פראבלעם מיט די חשיפת גוף האשה אז עס איז א בזיון. עס איז נישט דא קיין הלכה וואס זאגט אז א פרוי מעג זיך נישט אויפדעקן. (די איסור פון הרהור איז אויפן מאן נישט אויפן פרוי.) עס איז אבער א בזיון. וממילא, פארדעם מעג מען נישט זאגן קריאת שמע כנגדה אלץ בזיון הקודש, פונקט ווי מען טאר נישט זאגן קרי"ש נגד א גרף של רעי און פונקט ווי עס טאר נישט זיין לבו רואה את הערוה (טראץ דעם וואס ס'נישט שייך הרהור ביי דעם). ער ברענגט כמה ראיות מדבריו מדברי חז"ל, איינס איז פון די גמרא וואס פארציילט אז שמואל האט בודק געווען די בריסטען פון זיינע דינסט און דערנאך האט ער זיי געגעבן פיר הונדערט זוז דמי בושת. זעהט מען פון דעם קלאר אז ס'נישט געווען א פראבלעם פון צניעות נאר פון בזיון.

בנוגע וואס מיר טרעפן אין הלכות גירושין אז א מאן קען גט'ן זיין פרוי אן איר געבן כתובה ווען זי איז עובר על דת יהודית, כגון גיין פרועה ראש אין די גאס, אדער טווה בשוק וכו', דאס האט נישט מיט צניעות נאר מיט זיין א פרוצה לזנות. ער ווייזט אויף אז אלע דוגמאות וואס ווערן געגעבן אין דער סוגיא זענען ענינים וואס צייגן אז די פרוי זוכט זיך אנצוקלעבן מיט אנדערע מענער, משא"כ סתם עניני צניעות איז נישט גענוג צו פטר'ן די מאן פון כתובה. דאס גיין מיט אן אויפגעדעקטע קאפ אין די גאס איז דומה צו א פארהייראטע פרוי וואס גייט היינטיגע טעג אין קלאב און טוט זיך אויס איר קדושין רינגל כדי מ'זאל נישט וויסן אז זי איז פארהייראט. אדרבא, די נושא פון שער באשה ערוה איז די גרעסטע ראיה אז ס'האט גארנישט מיט צניעות וקדושה, ווייל אויב האט עס מיט צניעות וקדושה, מאי שנה א בתולה מנשואה? אלא מאי עס האט מיט זיין פארהייראט, אזא סימן וואס די וועלט האט דעמאלטס געהאט, כעין די wedding ring פון היינט. בקיצור, די היינטיגע מובן פון צניעות מיט אירע קאודס און הלכות האבן נישט קיין שום מקור בהלכה, אולי מסברא קען מען עס רופן תקנות לטובת הדור. עכת"ד.

בין האשה לבין בוראה

די צווייטע מאמר איז געשריבן דורך הרב שמואל אריאל, ר"מ בישיבת עתניאל. הרב אריאל פרובירט קודם צו צואווארפן שנרב'ס גאנצע בנין, און ער טענה'ט אז פון די משמעות הסוגיא איז משמע ביי די אלע זאכן וואס פטר'ן די מאן פון כתובה אז זיי זענען איסורים עצמיים אפגעזעהן צו עס איז א בגידה אין די מאן אדער נישט, והא ראיה אז די גמרא רופט איר אן א "רשעה", און עס איז א מצוה לגרשה וכו'.

אבער בעיקר האט ער צוויי שטארקע קשיות אויף שנרב'ס מהלך. איינס, אז די גמרא זאגט "ראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב ופרע את ראשה וכו'. זעהט מען פון דעם אז די חיוב צו באדעקן די האר איז קלארע חיוב מפני עצמה און נישט נאר עפעס א סימן לנישואים שנהגו בעולם. ובכלל ברענגט די גמרא ווייטער די תנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש, זעהט מען פון דעם אז עס איז א בפירוש'ער איסור אויף צניעות. און די גאנצע סוגיא דארט איז געבויט אויף דער תנא דבי רבי ישמעאל.

די צווייטע קשיא וואס ער פרעגט איז מרפסין איגרא. שנרב׳ס שטערקסטע טענה איז אז אויב איז כיסוי ראש אלץ צניעות מטעם עס איז מעורר הירהורים, דאן מ"ש אז נאר פארהייראטע דארפן צודעקן די האר? באקומט מען דען ווייניגער הרהור פון א בתולה'ס האר ווי די האר פון פארהייראטע? ענטפערט הרב אריאל, איה"נ די רמב"ם פסק'נט טאקע אז מיידלעך דארפן אויך צודעקן די האר. פון וואנעט ווייסטו אז מיר פסק'נען נישט ווי די רמב"ם? ווייל מיר האבן אזא מסורה? ביסטו אויב אזוי מודה אז מיר האבן יא עפעס א מסורה בנוגע צניעות. (למעשה איז דער טענה א ליצנות ווייל אריאל אליינס האלט אויך נישט אז מיר האבן א פונקטליכע מסורה בנוגע צניעות.)

דערנאך גייט הרב אריאל אריין אין א נייע מהלך וואו ער וויל מחדש זיין אז די ענין פון צניעות איז פון צוויי צדדים. איינס, נישט מכשיל צו זיין מענער בהרהור און די צווייטע איז א חיוב בין האשה ובין קונה. די ראיה אז צניעות איז בעצם א חיוב אויפן פרוי מצד עצמה איז מזה אז זי טאר נישט גיין בחשיפה אפילו נאר בין עכו"ם (הערת המעתיק: מהיכן דנתני?) טראץ דעם וואס זיי זענען נישט מצווה אויף ולא תתורו. עכ"פ, אויב עס זענען דא צוויי סיבות לחיובי צניעות קען מען אנהייבן צו מסביר זיין חילוקים בין פנויה לנשואה.

דערנאך גייט הרב אריאל אריין אין די נושא פון הסתכלות בנשים, און די גדר האיסור פון הירהורים. ער פארענטפערט די גמרות וואס שנרב האט געברענגט צו צייגן אז די סיבה פארוואס חז"ל האבן זיך בכלל נישט געזארגט וועגן צניעות בגוף האשה, כגון הסיפור עם שמואל הנ"ל, אז ביי די אלע איז דא די היתר פון "טריד במלאכתם" פונקט ווי א דאקטאר וכדומה.

צום סוף שרייבט ער ווארימע דברי תוכחה וחיזוק איבער די שטארקע ירידה אין צניעות בדורנו. בין הדבר איז ער מייעץ לטובת חיזוק הצניעות צוויי נקודות. איינס, אז מען זאל נישט איבערטרייבן מער ווי הלכה. צוויי, אז געלערנטע פרויען זאלן זיין די וואס פארען זיך און שרייבן איבער דער נושא און נישט מענער, אזוי וועט עס גרינגער מקובל ווערן ביי די נשים צדקניות.

צניעות כעקרון יסוד

די דריטע מאמר איז געשריבן דורך הרבנית מיכל טיקוצ׳ינסקי, ראש ישיבת בית מדרש לנשים בבית מורשה. די חשוב׳ע רעביצן איז מחדש א נייע יסוד ומהלך אין דער נושא וואס לפיה האט צניעות נישט מיט יענעמ׳ס הרהורים אדער מיט עבירות וואס קענען געטון ווערן וכדומה (טראץ דעם וואס עס איז מעגליך כולל דאס אויך). צניעות איז א סארט באהאלטנקייט און פריוואטקייט וואס איז שייך אפילו בין האדם ובין קונו. די גאנצע נושא פון צניעות איז באזירט אויפן פסוק ״כי ה׳ אלוקיך מתהלך בקרב מחניך וגו׳ והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך״. א אידיש קינד דארף אויף א יעדע שריט גיין בהצנע לכת מיט אן איידילקייט און פריוואטקייט. בעצם איז צניעות שייך ביי מענער אויך, כגון ביי די הלכות פון נישט אויסשטעלן פתחים, חלונות און חצרות איינער קעגן דעם אנדערע כדי מען זאל נישט קענען אריין קוקן צום צווייטע. דאס איז אויך א חלק פון אונזערע צניעות.

עס זענען דא גדרים בצניעות וואס זענען יוניווערסיל, כגון די מקומות הערווה זענען באדעקט ביי אלע, אידן און גוים צוגלייך ווייל דאס זענען ודאי ערוה. אנדערע ענינים פון צניעות ווענדט זיך ווען און וואו און ביי וועמען און עס זענען שייך חילוקים בדבר. לויט דעם קען מען פרובירן צו פארענטפערן די אלע פעלער וואס מיר טרעפן אין חז״ל וואס שנרב האט געברענגט אין זיין ארטיקל וואו מען האט נישט מורא געהאט חושף צו זיין גוף האשה, כגון סיפורו של שמואל הנ״ל, אז אין די געוויסע פעלער איז נישט שייך געווען די פריוואטקייט וואס עס פארלאנגט זיך סתם אזוי. אדרבא, מיר טרעפן אז בחדרי חדרים דארף מען זיין גאר בצניעות כאטש קיינער זעהט נישט, ווייל עס האט נישט מיטן זעהן נאר מיט די פערזענליכע התנהגות פונעם מענטש צו זיין אן איש/ה צנוע. הגע בעצמכם, מ׳קען אמאל זעהן א פרוי מיט דיקע שטרימפ און א שפיצל אויפן קאפ וואס איז ווייניגער צנוע בהתנהגותה, באפיינה ובלבושה, ווי א פרוי וואס גייט מיט א מאדערנע שייטל און דורכזיכטיגע שטרימפ.

מיר טרעפן אין אהע״ז סימן כ״א הלכות ואזהרות וואס איז שייך מענער כלפי פרויען, בנוגע הסתכלות, שמעקן וכדומה, אבער עס שטייט דארט נישט קיין איין ווארט אז די פרוי דארף עפעס נזהר זיין צוליב דעם. די סיבה איז ווייל די פרוי׳ס חיובים זענען נישט מציל צו זיין די מאן פון אן עבירה נאר אן ענין בינה לבין קונה. אדרבא, דאס אויסלערנען מיידלעך און פרויען אז צניעות איז צוליב די מתח מיני צווישן זכרים ונקיבות איז די גרעסטע breach אין צניעות. שטעלט אייך פאר, א מיידל שטייט ביים שאנק און וויל אנטון א קלייד און זי טראכט ״וועט דער קלייד ציען צופיל אויפמערקזאמקייט? וועט עס מעורר זיין תאוות המשגל?״ הזאת צניעות? הזאת מחניך קדוש? צוליב דעם איז זי מסכם אז דאס מרבה ומחמיר זיין בכיסויים ממינים שונים איז אויך נגד הצניעות וכנ״ל.

לסיכום הדברים, אויסער די פאר כללים המקובלים בעולם איז בעצם נישט דא קיין כללים מדוייקים בהלכה ובחז״ל איבער די לבוש כגון די לענג פון די ארבל וכדומה. מען דארף מחנך זיין צו זיין א פריוואטע איידעלע מענטש און א מענטש פאר זיך און נישט פאר יענעם. דאס צניעות׳דיגקייט וועט קומען ממילא. א פריוואטע מענטש לאזט נישט זיינע tax returns ליגן אויפן טיש, די פענסטער אפן, הענגט נישט קיין בגדי צבעונים אינדערויסן פאר אלע צו זעהן און זוכט נישט צו ציען קיין אויפמערקזאמקייט ביי קיינעם. עכת״ד.

תגובותו של נדב שנרב

אין די פערטע מאמר איז זיך נדב שנרב מתייחס צו די ראיות וסברות פון די פריערדיגע צוויי מאמרים. בעיקר איז ער זיך מתייחס צו הרב אריאל ובתוך הדברים שרייבט ער כדלהלן. דאס וואס דו ברענגסט א ראיה פון דעם וואס זי הייסט א רשעה, עוברת על דת יהודית און עס איז א מצוה לגרשה, ווייזט נאך נישט אז די אלע זאכן זענען עבירות לכשלעצמן אלץ עפעס א הלכות צניעות. אפשר איז זי א רשעה ווייל זי טוט די זאכן (ראש פרוע, טווה בשוק וכדומה) אלץ פריצות לזנות און פארדעם איז מצוה לגרשה? משא״כ די אקט אליינס איז בעצם נישט קייו פראבלעם. און דאס וואס דו ברענגסט א ראי׳ פון די גמרא וואס צייגט אז גיין בכיסוי ראש איז ״דאורייתא״, אפשר מיינט די גמרא נאר צו טרעפן א רמז מן התורה אבער נישט קיין איסור גמור. וכן מצינו ביומא, די גמרא פרעגט ״זכר צדיק לברכה מדאורייתא מנלן וכו׳ ושם רשעים ירקב מדאורייתא מנלן וכו׳ ״. קיינער וועט נישט יעצט זאגן אז עס איז א מצוה מן התורה צו שעלטן רשעים. אדרבא, טרעף צווישן די מוני המצוות איינער וואס רעכנט אויס כיסוי ראש אלץ איינער פון די מצוות.

בנוגע וואס רב אריאל טענה׳ט אז אויב נעם איך אן אז א פנויה איז נישט מחויב בכיסוי ראש (נגד שיטת הרמב״ם) מוז איך מודה זיין אז עס איז דא א מסורה בענין צניעות. די תירוץ איז אז עס איז דא א מסורה בענין כיסוי הראש (וואס איז מחויב מאישה לבעלה מטעם נישואין כנ״ל) אבער נישט בעניני צניעות. און די אופן וואס רב אריאל וויל פארענטפערן די מאמרי חז״ל וואו מען טרעפט א הזנחה גמורה בחשיפת גוף האשה אז דארט איז דא די היתר פון בעבידיתיה טריד איז נישט ריכטיג ווייל די היתר איז נאר שייך ביי א מומחה, און די מציאות הדברים איז אז דארט איז נישט געווען קיין מומחה.

איין טענה האט רב אריאל יא א ריכטיגע, ער צייגט אז די הלכות בנוגע קריאת שמע איז יא צוליב הרהורים, אבער אפילו אויב מיר וועלן אזוי זאגן איז אבער קלאר אז די סארט הרהורים זענען נאך נישט מכריח א הלכות צניעות סתם אזוי. והא ראיה, די הלכה איז אז צוויי מענער וואס שלאפן אין איין בעט טאר מען נישט זאגן קרי״ש נאר אויב זיי דרייען זיך אוועק איינער פון די אנדערע אלץ הרהור, און פונדעסטוועגן זעהן מיר אז בסתם איז נישט דא א חשש אויף הרהורים כלפי אן אנדערע זכר. עכת״ד.

לסיכום הדברים, מיר האבן דא געהערט זאכן וואס זענען shocking פאר אונז, עס צואווארפט אסאך גרויסע בנינים וואס זענען אויפגעבויט געווארן פאר אונזערט וועגן איבער לאנגע יארן. איך זאג נישט דא אז דאס זאל טוישן אונזער מיינונג, אבער חומר למחשבה איז עס זיכער. מען דארף דא גרונטליך אדורך טון די סוגיא פון אלע זייטן. קיין איינער פון די פיר מאמרים פרובירט ניטאמאל צו טרעפן די מקורות פון וואו עס נעמט זיך די פונקטליכע נומער פון 4 אדער זעקס אינטשעס לענגער פון די קני, די פונקטליכע נומער דעניער פון די שטרימפ אדער די סארט סחורה וואס זענען יא אדער נישט מותר צו טראגן. דאס זענען זיכער אויפגעבאקענע השערות והגדרות. די גאנצע מדובר איז נאר אויב עס איז בכלל דא מושגי צניעות און אויב יא וואס זענען אירע גדרים. איך האב דא געברענגט נאר די נקודות וואס איך האב געפילט אז זיי זענען גאר וויכטיג. לערנט אליינס אדוך די מאמרים, קוקט נאך די מקורות און לאמיר צוזאמען אדורך טון די סוגיא.





.
בייגעלייגטע פיילס
image.jpg
image.jpg (61.69 KiB) געזען געווארן 4088 מאל
"לא מצאנו בשום מקום בתורה שמצווה אדם להיות למדן ובקי בכל חדרי התורה. שכן תכלית הלימוד אינה להיות למדן אלא להיות אדם טוב, לעשות הטוב ולהטיב לזולתו." ~ רמ"מ מקאצק ז"ל
באניצער אוואטאר
הוגה
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2850
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 09, 2013 1:20 pm
געפינט זיך: מאנסי
האט שוין געלייקט: 7341 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6557 מאל

הודעהדורך אליצפן » דינסטאג פעברואר 11, 2014 4:42 pm

א גרויסען דאנק הוגה, הערליך שיין באשריבן!
איך האב מיך פונקט דעם שבת געטענה'ט מיט א פרומע קרובה מיינער, צו א פרוי וואס טוט זיך אן רייצענדיג אויפן גאס וועט גיין אין גהינם צוליב דעם וואס זי רייצט אן מענער צו קוקן אויף איר.
איך האב געטענה'ט ממש דעס וואס ער שרייבט דא, אז לפני עוור איז נישט שייך אויב טוט דער פרוי גארנישט בפועל אים מכשיל צו זיין, לאפוקי אויב די פרוי flaunt איר גוף, וואס דעמאלטס גרעניצט זיך עס שוין יא מיט הכשלה בפועל.
כ'האב הנאה צו זעהן אז כ'האב גוט צוגעטראפן.
אליצפן
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 663
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 20, 2013 12:08 am
האט שוין געלייקט: 733 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 577 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » דינסטאג פעברואר 11, 2014 4:52 pm

אליצפן, ליין די מאמרים, די צווייטע מאמר פון שרנב איז נאך שענער ווי די ערשטע. הוגה האט געשריבן א הערליכע סיכום, אבער ס'איז דאך א קיצור, עיי"ש ותמצא נחת. ער זאגט דארט אז אויב מיין שכן וועט מארגן מחליט זיין מיר צו באקרוינען אלץ גאט, און יעדע מאל איך גיי עם אריבער וועט ער זיך בוקן צו מיר, וועט זיין אסור פאר מיר ארויסצוגיין פונדערהיים? ולפני עור און מסייע גייט נישט אן ווען איינער לעבט חיים נורמאליים און יענער ווערט דערפון נכשל. חוצמזה וואס לפני עור איז נישט שייך נאר בתרי עברי דנהרא, וואס יענער קען נישט עובר זיין אן מיין סייוע, משא"כ דא ווען ס'פעלט נישט קיין פרויען אויפן גאס וואס גייען אפילו מער אויפגעדעקט, ממילא מוז ער נישט צוקומען צו דעם ספעציפישן פרוי.
געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6943
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5490 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7525 מאל

הודעהדורך דער (פינטעל) איד » דינסטאג פעברואר 11, 2014 4:53 pm

וואס איז שייך מער ''טון בפועל'' ווי זיך אנטון רייצענד און אויפאלענד? וואס האסטע געוואלט זי זאל גיין אינגאנצן נאקעט? האסט גארנישט צוגעטראפן אליצפן.


.
באניצער וועלכע וואלטן געלייקט דער (פינטעל) איד פאר די הודעה אויב ס'וואלט געשריבן געווארן דורך א צווייטן (93 בסך הכל):
אי • אפשר • לפורטם • כי • רבים • הם
ראנג: 99.9%
באניצער אוואטאר
דער (פינטעל) איד
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1192
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אקטאבער 10, 2013 6:02 pm
האט שוין געלייקט: 838 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 965 מאל

הודעהדורך אליצפן » דינסטאג פעברואר 11, 2014 5:14 pm

דער (פינטעל) איד האט געשריבן:וואס איז שייך מער ''טון בפועל'' ווי זיך אנטון רייצענד און אויפאלענד? וואס האסטע געוואלט זי זאל גיין אינגאנצן נאקעט? האסט גארנישט צוגעטראפן אליצפן.


.




איך האב צוגעטראפן צו דעם פאקט אז גיין אנגעטוען אטראקטיוו הייסט נישט מכשיל געווען, ווי געפילטע האט שוין געברענגט נאך א דוגמה. בנוגע דיין שאלה, זיך אין גוגל פאר flaunting, seduction, וועסטו זעהן אז ס'איז דא א מושג פון בפועל פרובירן איינעם מכשיל צו זיין.
אליצפן
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 663
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 20, 2013 12:08 am
האט שוין געלייקט: 733 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 577 מאל

הודעהדורך הוגה » דינסטאג פעברואר 11, 2014 5:20 pm

מכשיל זיין מיינט אריינלייגן חזיר פעטענס אין יענעמ'ס קאווע, אדער געבן א גלעזל וויין פאר א נזיר. איינער וואס האלט אבער א באטל וויין פארנט פון די הויז אדער א גלעזעל חזיר פעטענס איז נישט עובר אויף לפני עיוור. די זעלבע איז דא, א פרוי וואס פלירט, אדער ווי עס ווערט אנגערופן בלשון החז"ל לקרוץ בעיניה איז עובר אויף לפני עיוור. א פרוי וואס וואשט זיך ביים ים, אדער גייט אין די ארבייט אן זאקן איז נישט עובר אויף לפני עוור. (אויף אנדערע איסורים מעגליך אז יא כשיטת הרב אריאל.)
"לא מצאנו בשום מקום בתורה שמצווה אדם להיות למדן ובקי בכל חדרי התורה. שכן תכלית הלימוד אינה להיות למדן אלא להיות אדם טוב, לעשות הטוב ולהטיב לזולתו." ~ רמ"מ מקאצק ז"ל
באניצער אוואטאר
הוגה
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2850
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 09, 2013 1:20 pm
געפינט זיך: מאנסי
האט שוין געלייקט: 7341 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6557 מאל

הודעהדורך ודי למבין » דינסטאג פעברואר 11, 2014 6:51 pm

הערליך שיין צונומען, הוגה! ווען איך האב עס געליינט אין אקדמות האב איך נישטש געחלוצט אז עס קען אזסוי שיין און קורץ ווערן אראפגעברענגט. תודה!

דער עיקר איז וואס דו פירסט אויס אז דא רעדט מען נישט פון די לענגקייט פון די סקירט אדער די קאליר פון די מעיק-אפ וואס איז וי פארשטענדליך אז עס האט נישט קיין שום מקור
באניצער אוואטאר
ודי למבין
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 603
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 30, 2013 3:22 pm
האט שוין געלייקט: 901 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 464 מאל

הודעהדורך מודה אני » דינסטאג פעברואר 11, 2014 7:09 pm

אברך חרדי הגיע אל הגרי"ש ובפיו שאלה. הוא סיפר לגרי"ש כי באחד הימים, עת נסע באוטובוס בו הונהג הסדר המהדרין, הייתה אישה שהתיישבה בכוונה תחילה בחלקו הקדמי של האוטובוס.
"ניגשתי אליה וביקשתי שתכבד את רגשות הנוסעים ותעבור ממקומה אל החלק שיועד לנשים אך היא סרבה", סיפר האברך.
ב"עזות דקדושה", לפחות מזווית הראייה של האברך, הוא פתח כלפיה בצעקות רמות, תוך שהוא מבזה אותה לעיני כל הנוסעים, ומשתמש בביטויים קשים נגדה.

כמה ימים אחר-כך, האברך תהה בינו לבין עצמו האם עשה נכון. הוא חש צער על הפגיעה באישה, ופנה לגרי"ש בשאלה: "האם אני צריך לבקש ממנה סליחה?".

הגרי"ש שמע את פרטי הסיפור והשיב לאברך כי אינו צריך לבקש ממנה סליחה, מאחר והאישה היתה צריכה לעבור לחלק שיועד לנשים ולא להתעקש להפר את הסדר המהדרין.

האברך הוסיף ושאל: "אולי היא הייתה אישה נכה, ולכן היא לא עברה ממקומה למרות הבקשות והצעקות, ואני כן צריך לבקש ממנה סליחה על הביזיונות שעשיתי לה?", אך הגרי"ש ביטל את דבריו, ושב ואמר כי אינו צריך לבקש את סליחתה, "נהגת כדין", הבהיר הגרי"ש לאברך.

בכדי לסבר את אוזנו של האברך, ציטט הגרי"ש אלישיב מעשה מהגמרא על שמואל שהלך בשוק, וראה אישה בבגד לא צנוע וקרע אותו מעליה, ולבסוף התברר כי מדובר בגויה. "מכאן אתה למד", הוסיף הגרי"ש אלישיב, "שמותר לבזות מי שעובר על הדת היהודית בענייני צניעות".
מודה אני השם אלוקי ואלוקי אבותי על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות
מודה אני
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 31
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 08, 2014 4:18 pm
האט שוין געלייקט: 5 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 11 מאל

הודעהדורך מודה אני » דינסטאג פעברואר 11, 2014 7:24 pm

אסור ללבוש בגד מסחורה דקה וכו' כדאיתא ביומא ל"ה ע"ב מפני שנראה כערום, ואיתא גם כן במג"א בתחילת סי' ע"ה. וביבמות ס"ג ע"ב נבל וכו' שמהלכים ערומים וכו'. ומה שכתב ואפילו בכתונת וכו' כן משמע ממה שכתב הש"ך ביו"ד בסי' ש"מ ס"ק כ"ב בשם הב"ח.
מודה אני השם אלוקי ואלוקי אבותי על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות
מודה אני
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 31
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 08, 2014 4:18 pm
האט שוין געלייקט: 5 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 11 מאל

הודעהדורך מודה אני » דינסטאג פעברואר 11, 2014 7:28 pm

וכן אסור ללבוש בגדים שמראיהם כמראה עור בשר, וכן אנפילאות [גרביים] כאלה משום מראית העין דנראה כערום. וכן אסור לאשה ללבוש בגד צר מצומצם על בשרה דגם כן הוי פריצותא.
וכן אסור וכו'. כמראה עור בשר וכו' וכן אנפילאות וכו' פשוט דאסור משום מראית העין. ומצינו דבגד שהוא פטור מציצית ומצד מראית העין הוא חייב אסור ללובשו בלא ציצית משום מראית העין, וכדאיתא או"ח סי' י' סעיף ח', וכל שכן לענין איסור דאסור משום מראית העין. ומה שכתב וכן בגדים צרים פשוט דאסורים גם כן משום דהוי פריצותא, וסימן לדבר: כל בגדי צח"ק אסורים: צרים, חסרים, קצרים.
מודה אני השם אלוקי ואלוקי אבותי על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות
מודה אני
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 31
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 08, 2014 4:18 pm
האט שוין געלייקט: 5 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 11 מאל

הודעהדורך מודה אני » דינסטאג פעברואר 11, 2014 7:28 pm

אורך השמלה בבת בוגרת וכו' פשוט דאז היא צריכה לשמור עצמה שלא יכשלו בני אדם על ידה מאחר דזה הגיע לזמן בגרות. ואמרו חז"ל בסוטה כ"ב ע"א למדנו יראת חטא מבתולה וכו' דר' יוחנן שמעה להיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה רבש"ע בראת גן עדן ובראת גיהנם וכו' יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם וכו', ומכל שכן שלא תעשה פעולה שתכשיל חס ושלום בני אדם על ידי זה. ומכל שכן בבנות בוגרות המדריכות לבנות קטנות, דפשיטא דאם אינן הולכות בשמלות כשרות שראוי להעבירן ממשמרתן בשביל זה עד שישיבו להתנהג כשורה.
מודה אני השם אלוקי ואלוקי אבותי על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות
מודה אני
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 31
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 08, 2014 4:18 pm
האט שוין געלייקט: 5 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 11 מאל

הודעהדורך מודה אני » דינסטאג פעברואר 11, 2014 7:29 pm

אורך השמלה באשה לאחר נשואיה וכו' גם כן פשוט דאשת איש חמירא טובא ואם כן צריכה לעשות שמירה יתירה שלא יכשלו בני אדם על ידה, דיצרא דעבירה מתגבר טובא בעבירה חמורה ואם כן צריכה להיות השמירה חמורה אצלה, ולא די אצלה אורך השמלה כמו בבת בוגרת. ועיין בתענית כ"ד ע"א, דאמר לבתו קא מצערת לברייתא וכו'. עוד אמרו חז"ל בויקרא רבה (פי"ט) על ידי שהאשה הזו מתעצלת מלכסות את עצמה כראוי וכו' הה"ד "וגלה את ערותה" וגו'. ומוכח את גודל האיסור של האשה שאינה מכסה עצמה כראוי אף מחמת עצלות, וכל שכן אם עושה כן במזיד דחמור עונה מאד. והנה מנהג שנהגו בנות ישראל לאחר הנשואין שיהיו שמלותיהן ארוכות עד סמוך לפרסת הרגל ואחורי השמלה עד סמוך לארץ ממש, ובאמת מצינו האי מנהגא בגמרא כדאיתא בשבת צ"ח ע"ב למה משכן דומה לאשה? שמהלכת בשוק ושיפוליה מהלכין אחריה. והנה למעלה מפרסת הרגל יש עצם קטן והוא הנקרא איסתוירא או קרסול, וכדתנן בפרק קמא דאהלות [משנה ח], והמקצרת את השמלה שלאחר הנשואין מאורך עד עצם הקרסול פשיטא דאין זה צניעות, והטעם בזה דהמנעל מכסה בערך עד עצם הקרסול. ואפילו האנפילאות הנראין בנשואה אין זה צניעות, וכדאיתא בש"ך ביו"ד ש"מ ס"ק כ"ב ועיין בב"ח, וראוי לכל אחד שיזהיר הרבה על זה בביתו ויתקנו את השמלות הקצרות מזה השיעור. ומאחר דהאשה רואה את בעלה שותק בזה הרי נעשה היתר אצלה, ולכן עיקר חיוב מוטל על הבעל שימנע את אשתו מלצאת בשמלה קצרה מאורך עד עצם הקרסול ולא תכשיל חס ושלום לזרע קודש בני אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב. והמחטיא את הרבים אין לו חלק לעולם הבא, ולכן לא דבר קטן הוא עונה בזה, ותזהר מאד מאד שיהיו כל בגדיה וכל מעשיה בצניעות.
מודה אני השם אלוקי ואלוקי אבותי על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות
מודה אני
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 31
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 08, 2014 4:18 pm
האט שוין געלייקט: 5 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 11 מאל

הודעהדורך דער (פינטעל) איד » דינסטאג פעברואר 11, 2014 8:02 pm

אליצפן האט געשריבן:
דער (פינטעל) איד האט געשריבן:וואס איז שייך מער ''טון בפועל'' ווי זיך אנטון רייצענד און אויפאלענד? וואס האסטע געוואלט זי זאל גיין אינגאנצן נאקעט? האסט גארנישט צוגעטראפן אליצפן.


.




איך האב צוגעטראפן צו דעם פאקט אז גיין אנגעטוען אטראקטיוו הייסט נישט מכשיל געווען, ווי געפילטע האט שוין געברענגט נאך א דוגמה. בנוגע דיין שאלה, זיך אין גוגל פאר flaunting, seduction, וועסטו זעהן אז ס'איז דא א מושג פון בפועל פרובירן איינעם מכשיל צו זיין.

אטראקטיוו יא, אבער דו האסט געשריבן ''רייצענדיג''.
באניצער וועלכע וואלטן געלייקט דער (פינטעל) איד פאר די הודעה אויב ס'וואלט געשריבן געווארן דורך א צווייטן (93 בסך הכל):
אי • אפשר • לפורטם • כי • רבים • הם
ראנג: 99.9%
באניצער אוואטאר
דער (פינטעל) איד
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1192
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אקטאבער 10, 2013 6:02 pm
האט שוין געלייקט: 838 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 965 מאל

הודעהדורך הוגה » דינסטאג פעברואר 11, 2014 8:59 pm

@מודה אני, ברענגסט נאך שטערקער ארויס די נקודה העיקרית פון די ארגינעלע פאוסט. דו צייגסט אז הגדרות והשוואות זענען נאר פארהאן אין 'היינטיגע' ספרים געבויט אויף השערות ופילפולים. אבער אין חז"ל און אין די ספרי יסוד להלכה איז נישט דא קיין הלכות בנוגע צניעות און זיכער נישט קיין פונקטליכע אנווייזונגען.


.
"לא מצאנו בשום מקום בתורה שמצווה אדם להיות למדן ובקי בכל חדרי התורה. שכן תכלית הלימוד אינה להיות למדן אלא להיות אדם טוב, לעשות הטוב ולהטיב לזולתו." ~ רמ"מ מקאצק ז"ל
באניצער אוואטאר
הוגה
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2850
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 09, 2013 1:20 pm
געפינט זיך: מאנסי
האט שוין געלייקט: 7341 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6557 מאל

הודעהדורך chosen people » דינסטאג פעברואר 11, 2014 8:59 pm

מודה אני האט געשריבן:אברך חרדי הגיע אל הגרי"ש ובפיו שאלה. הוא סיפר לגרי"ש כי באחד הימים, עת נסע באוטובוס בו הונהג הסדר המהדרין, הייתה אישה שהתיישבה בכוונה תחילה בחלקו הקדמי של האוטובוס.
"ניגשתי אליה וביקשתי שתכבד את רגשות הנוסעים ותעבור ממקומה אל החלק שיועד לנשים אך היא סרבה", סיפר האברך.
ב"עזות דקדושה", לפחות מזווית הראייה של האברך, הוא פתח כלפיה בצעקות רמות, תוך שהוא מבזה אותה לעיני כל הנוסעים, ומשתמש בביטויים קשים נגדה.

כמה ימים אחר-כך, האברך תהה בינו לבין עצמו האם עשה נכון. הוא חש צער על הפגיעה באישה, ופנה לגרי"ש בשאלה: "האם אני צריך לבקש ממנה סליחה?".

הגרי"ש שמע את פרטי הסיפור והשיב לאברך כי אינו צריך לבקש ממנה סליחה, מאחר והאישה היתה צריכה לעבור לחלק שיועד לנשים ולא להתעקש להפר את הסדר המהדרין.

האברך הוסיף ושאל: "אולי היא הייתה אישה נכה, ולכן היא לא עברה ממקומה למרות הבקשות והצעקות, ואני כן צריך לבקש ממנה סליחה על הביזיונות שעשיתי לה?", אך הגרי"ש ביטל את דבריו, ושב ואמר כי אינו צריך לבקש את סליחתה, "נהגת כדין", הבהיר הגרי"ש לאברך.

בכדי לסבר את אוזנו של האברך, ציטט הגרי"ש אלישיב מעשה מהגמרא על שמואל שהלך בשוק, וראה אישה בבגד לא צנוע וקרע אותו מעליה, ולבסוף התברר כי מדובר בגויה. "מכאן אתה למד", הוסיף הגרי"ש אלישיב, "שמותר לבזות מי שעובר על הדת היהודית בענייני צניעות".

די גמרא איז אין ברכות דף כ, און עס געווען מיט רב אדא בר אהבה ..
chosen people
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 383
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 6:00 pm
האט שוין געלייקט: 1177 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 351 מאל

הודעהדורך מאטי » דינסטאג פעברואר 11, 2014 9:01 pm

רבינו יונה (אגרת התשובה או ע"ח ובספרים אחרים אות נ"ח) וז"ל: "וצריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה, שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדין לגיהנום, והיא ענושה בעונש כל אחד ואחד מהם מפני שהחטיאה אותם ולא נהגה צניעות בעצמה ונכשלו בה".

ארחות צדיקים (ריש שער הגאוה): "האשה המתקשטת לפני אנשים בזה היא מדלקת לבם ומכנסת הרהורים בלבם, ובזה עונשה גדול מאוד שהיא נותנת מכשול לפני רבים".
My enemy showed me an Olive Branch, upon closer observation it turned out to be covered in Fig Leaves
באניצער אוואטאר
מאטי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2993
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 27, 2012 5:06 pm
האט שוין געלייקט: 3759 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4332 מאל

הודעהדורך chosen people » דינסטאג פעברואר 11, 2014 9:09 pm

מודה אני האט געשריבן:אסור ללבוש בגד מסחורה דקה וכו' כדאיתא ביומא ל"ה ע"ב מפני שנראה כערום, ואיתא גם כן במג"א בתחילת סי' ע"ה. וביבמות ס"ג ע"ב נבל וכו' שמהלכים ערומים וכו'. ומה שכתב ואפילו בכתונת וכו' כן משמע ממה שכתב הש"ך ביו"ד בסי' ש"מ ס"ק כ"ב בשם הב"ח.

פון די גמרא איז משמע אז ר אלעזר בו חרסום וואס אויף איהם זאגט די גמרא
עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא אמר להן בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה אמרו לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך ומימיו לא הלך וראה אותן אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה
און איהם האט עס נישט געבאדערט די דורכזיכטיגקייט נאר זיינע ברודערס וואס זענען מסתמא נישט געהאלטן ביים לערנען..
אמרו עליו על ר' אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום
..
chosen people
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 383
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 6:00 pm
האט שוין געלייקט: 1177 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 351 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » דינסטאג פעברואר 11, 2014 9:51 pm

chosen people האט געשריבן:
מודה אני האט געשריבן:בכדי לסבר את אוזנו של האברך, ציטט הגרי"ש אלישיב מעשה מהגמרא על שמואל שהלך בשוק, וראה אישה בבגד לא צנוע וקרע אותו מעליה, ולבסוף התברר כי מדובר בגויה. "מכאן אתה למד", הוסיף הגרי"ש אלישיב, "שמותר לבזות מי שעובר על הדת היהודית בענייני צניעות".

די גמרא איז אין ברכות דף כ, און עס געווען מיט רב אדא בר אהבה ..

@מודה אני, דאס איז דאך די גרעסטע ראי' אז בעצם זיך אויפדעקן אויפן גאס איז נישט קיין איסור, ווייל אויב יא וויאזוי האט רב אדא בר אהבה געמעקט אראפרייסט די קלייד אז זי זאל זיין נאכמער אויפגעדעקט? אלא מאי זאגט שרנב אז א כרבלתא איז געווען א הזמנה לזנות וואס די זונות אין יענע מקום האבן געטראגן, און ממילא האט ראב"א עס אראפגעריסן.

און דאס איז אלעס לשיטת רש"י אז די כרבלתא איז א פראבלעם איר אדמימות, אבער די גאונים לערנען פשט אז די פראבלעם פון כרבלתא איז שעטנז.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך געפילטע פיש אום מיטוואך פעברואר 12, 2014 1:21 am, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6943
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5490 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7525 מאל

הודעהדורך יאיר » דינסטאג פעברואר 11, 2014 10:04 pm

א גרויסן דאנק הוגה פאר די הערליכע תמצית. עס איז כדאי צו דערמאנען דא דעם שרעקליכן טעות וואס טייל בעלי דרשנים מאכן, ווען זיי ציטירן די פסוקים אין ישעיה און די מאמרי חז"ל וואס פארדאמען דאס וואס אידישע טעכטער שמירן זיך די אויגן מיט די ליפן, בעת פון חז"ל איז קלאר אז דאס רעדט זיך ווען די פרוי טוט עס בכונה צו אנרייצן די אנדערע מענער. אדרבה, עס איז א חיוב גמור אויף א מאן צוצושטעלן פאר זיין פרוי פארב כדי זיך צו שמירן ווי עס ווערט גע'פסק'נט אין שולחן ערוך (אבן העזר סימן עג סעיף ב). עס איז מיר א חידוש פלא אז חשוב'ע אידן, זאגאר די וואס פאררופן זיך אלס די פרומסטע שיכט ביי כלל ישראל, זענען עובר בשאט נפש אויף די הלכה פסוקה.
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7221 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8081 מאל

הודעהדורך הוגה » מיטוואך פעברואר 12, 2014 12:16 am

מאטי האט געשריבן:רבינו יונה (אגרת התשובה או ע"ח ובספרים אחרים אות נ"ח) וז"ל: "וצריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה, שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדין לגיהנום, והיא ענושה בעונש כל אחד ואחד מהם מפני שהחטיאה אותם ולא נהגה צניעות בעצמה ונכשלו בה".


אינטערעסאנט אז דער רבינו יונה האב איך נישט געזעהן צוגעברענגט אין ערגעץ, מ'דארף מעיין זיין דערין ווייל דאס קען זיין א גוטע מקור אז צניעות איז יא רמיא על האשה מצד נישט מכשיל זיין מענער.


איך וויל דא צולייגן אפאר קליינע נקודות מזכרוני וואס איך האב געזעהן בשעתו איבער דער נושא.

ח. נ. פרעגט א גוטע קשיא אויף רעביצן טיקוצ'ינסקי'ס הנחה אז צניעות האט גארנישט מיט א מתח מיני, נאר עס איז אזא סארט פריוואטקייט און איידעלקייט צווישן די מאן/פרוי און זיך אליינס. אויב אזוי מאי חזית אז דו דארפסט צודעקן די מקום ערוה מער ווי די פינגער פון די הענט? וואס עפעס דעקט מען צו די בויך און נישט די נאז? אלא מאי עפעס א הסבר פון מתח מיני איז יא דא. די מתח מיני זאגט דיר וואס צוצודעקן אלץ פריוואטקייט.

דערנאך שרייבט ער זיין אייגענע דעה אז הלכות צניעות איז נישט שייך מגדיר צו זיין. ווען די תורה וואלט ווען פרובירט קלאר ארויסצושרייבן די פונקטליכע הגדרות פון צניעות טריט ביי טריט וואלט עס געווען אזוי ווי שרייבן א manual אויסצולערנען איינעם צו שווימען. מען דארף עס עקספיריענסן. די גדר פון הלכות צניעות איז פונקט ווי די גדר פון הלכות גזל שינה וכדומה, די פונקטליכע הלכות קענט איר טרעפן אין הלכות "זיין א יומען ביאינג".

פון הרב יצחק לאווי (כמדומני) האב איך געזעהן אז ער טענה'ט אז אלע דריי מאכן א טעות מיטן פרובירן אריין צו לערנען צניעות אין דת והלכה. צניעות איז אן ענין פון קולטור און ביי אן ענין פון קולטור איז נישט שייך אראפ צו שרייבן און פונקטליך מגדיר זיין ווייל עס ווענדט זיך אין די זמן ומקום. די הלכות צניעות פון א סאטמארע אין וויליאמסבורג תשע"ד איז נישט די זעלבע ווי די הלכות צניעות פון א בעלזער אין תל אביב תש"ח. בשעת וואס פאר א סאטמארע פרוי אין וויליאמסבורג תשע"ד איז אסור צו גיין מיט שטרימפ ווייניגער ווי 600 דעניער מעג א פרוי אין פייוו טאונס לכתחלה גיין גענצליך אן שטרימפ. איך וואונדער מיר פון וואו ער נעמט דאס און ביי וועלכע נאך זאכן אין אידישקייט טרעפט מען אז עס איז געוואנדן אין קולטור. (בעצם האלט הרב פאלק אויך אזוי.)

בשם די חזו"א מסכת ברכות בסוגיא דקול באשה ווערט געברענגט אז בעצם בימינו איז שערות באשה נישט קיין אומ'צניעות'דיגע תופעה, נאר בימיהם איז אזוי געווען, ובעצם וואלט מען היינט געדארפט מתיר זיין צו אויפדעקן די האר, אבל מה נעשה שחז"ל כתבו ששערות באשה ערוה. פון תשובות מהר"ם אלשקר סימן ל"ה ווערט געברענגט אז ער האט גענצליך מתיר געווען צו גיין אויפגעדעקטע האר דארט וואו עס איז געווען די מנהג אזוי. אפילו קרי"ש האט ער מתיר געווען צו ליינען. עיי"ש.



.
"לא מצאנו בשום מקום בתורה שמצווה אדם להיות למדן ובקי בכל חדרי התורה. שכן תכלית הלימוד אינה להיות למדן אלא להיות אדם טוב, לעשות הטוב ולהטיב לזולתו." ~ רמ"מ מקאצק ז"ל
באניצער אוואטאר
הוגה
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2850
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 09, 2013 1:20 pm
געפינט זיך: מאנסי
האט שוין געלייקט: 7341 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6557 מאל

הודעהדורך מצטמק ויפה » מיטוואך פעברואר 12, 2014 12:53 am

הוגה, א גרויסען דאנק פאר'ן אהערשטעלן אזא הערליך שטיקעל ארבעט.

אגב, בנוגע די לאו פון, לפני עור, איז דא א פרמ"ג אין גנת וורדים כלל מג, וואס האט א צד צו זאגן אז א זאך וואס די ביסט נישט מחיוב, מעגסטו יענעם מכשיל זיין, און עס איז נישט דא דערביי קיין איסור פון לפני עור, איז טאמער זאל איך אנעמען אזוי, איז הנוגע לענינינו, א פרוי וואס האט נישט קייו איסור הסתכלות וכדו' איז נישט דא ביי איר לפני עור אויף הסתכלות פון א מאן.
(איך זאג דאס נישט אויף למעשה ווייל עס איז נאר א קלער פון פרי מגדים.)
באניצער אוואטאר
מצטמק ויפה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 479
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 01, 2014 8:31 pm
האט שוין געלייקט: 975 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1036 מאל

הודעהדורך יתרו » מיטוואך פעברואר 12, 2014 1:06 am

.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך יתרו אום מיטוואך פעברואר 12, 2014 1:13 am, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
יתרו
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 760
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 09, 2012 11:32 pm
האט שוין געלייקט: 442 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 660 מאל

הודעהדורך יתרו » מיטוואך פעברואר 12, 2014 1:12 am

מודה אני האט געשריבן:אסור ללבוש בגד מסחורה דקה וכו' כדאיתא ביומא ל"ה ע"ב מפני שנראה כערום, ואיתא גם כן במג"א בתחילת סי' ע"ה. וביבמות ס"ג ע"ב נבל וכו' שמהלכים ערומים וכו'. ומה שכתב ואפילו בכתונת וכו' כן משמע ממה שכתב הש"ך ביו"ד בסי' ש"מ ס"ק כ"ב בשם הב"ח.

דאס שטייט ביי מענער, עס איז אן ענין פון צניעות בין אדם לקונו און עס האט נישט מיט מכשיל זיין א צווייטן כדוגמת וואס איז מבואר אין גמ' ברכות און אין הלכות בית הכסא אז מען זאל נישט מגלה זיין מער ווי א טפח אדער טפחיים.
יתרו
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 760
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 09, 2012 11:32 pm
האט שוין געלייקט: 442 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 660 מאל

הודעהדורך מצטמק ויפה » מיטוואך פעברואר 12, 2014 1:20 am

און דאס איז אלעס לשיטת רש"י אז די כרבלתא איז א פראבלעם איר אדמימות, אבער די גאונים לערנען פשט אז די פראבלעם פון כרבלתא איז שעטנז.[/quote]

רש"י זאגט נישט וועגען אדמימות, עס איז די ערוך דארט אויפ'ן פלאץ וז"ל " פי' בגד אדום כגון כרבלתא דתרננגולא שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו שהוא פריצות ומביא לדבר עבירה."
באניצער אוואטאר
מצטמק ויפה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 479
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 01, 2014 8:31 pm
האט שוין געלייקט: 975 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1036 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » מיטוואך פעברואר 12, 2014 1:31 am

גערעכט, טעיתי. רש"י שרייבט - שם לבוש חשוב כמו פטשיהון וכרבלתהון.
געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6943
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5490 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7525 מאל

נעקסט

גיי צוריק תורה און מחשבה

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און 6 געסט