פארוואס האט מען נישט מתקן געווען תענית אויפן חורבן האלאקאסט

ארטיקלען און באטראכטונגען איבער דער חרדי'שער געזעלשאפט און קולטור

פארוואס האט מען נישט מתקן געווען תענית אויפן חורבן האלאקאסט

הודעהדורך דובעלע » מאנטאג אוגוסט 12, 2019 10:13 pm

זאגענדיג אזוי קינות איז מיר שווער געווארן פארוואס האט די רבנים פונם פריערדיגע דור נישט געמאכט קיין שום תענית אדער קלאג טאג אויף דע האלאקאסט? זאל מען מאכן אז יעדע יום הולדת פון קריסטאל נאכט זאל מען פאסטן און זאגן קינות/סליחות.
עטליסט זאל כאטש זאל יעדע קהילה/שטאט מאכן א געדענק-טאג ווען די נאציס האבן אריינמאשירט או5ן זייער שטאט. אזוי ווי מען זעט אז געוויסע שטעט האבן געפראוועט זייער אייגענע יום טוב ווי פורים טבריה,

נאר וואס דען, דעי יום הצלה מאכט מען א גאנצע יום טוב, מען טרעפט נישט ביים חורבן הבית אז דער טאג וואס מען איז אויסגעלייזט געווארן האט מען געמאכט א יום טוב.
דובעלע
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 27
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יוני 02, 2019 9:45 pm
האט שוין געלייקט: 55 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7 מאל

הודעהדורך yerushalmi » מאנטאג אוגוסט 12, 2019 11:21 pm

פארדעם האט ר' מיכאל בער זצ"ל צוגעלייגט צום קינות, זעהט אויס אז מען קען נישט אנלייגן דעם ציבור מיט נאך א תענית
yerushalmi
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 66
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 24, 2019 6:28 pm
האט שוין געלייקט: 32 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 12 מאל

הודעהדורך איסר האטלקי » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 12:29 am

ס'איז געווען רבנים וואס האבן געוואלט מאכן א תענית, נאר צוליב די שוואכע דורות האט מען נישט געוואלט אנלייגן מיט תעניתים. ס'איז דא תשובות אין ספרים איבער דעם.
איסר האטלקי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2122
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 23, 2016 2:00 am
געפינט זיך: צווישן קאסוב אין וויזניץ
האט שוין געלייקט: 1081 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1307 מאל

הודעהדורך קאך_לעפל » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 9:55 am

אט האט איר די ווערטער וואס רבינו קלונימוס שרייבט אין זיין קלאג ליד אויפן חורבן פון די הייליגע קהילות שו''ם ( שפירא, וורמייזא, און מגנצא)

שִׂימוּ נָא עַל לְבַבְכֶם מִסְפֵּד מַר לְקָשְׁרָה,
כִּי שְׁקוּלָה הֲרִיגָתָם לְהִתְאַבֵּל וּלְהִתְעַפְרָה,
כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ הָאוּלָם וְהַבִּירָה,
וְכִי אֵין לְהוֹסִיף מוֹעֵד שֶׁבֶר וְתַבְעֵרָה,
וְאֵין לְהַקְדִּים זוּלָתִי לְאַחֲרָהּ,

תַּחַת כֵּן הַיּוֹם לִוְיָתִי אֲעוֹרְרָה,
וְאֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה וְאֶבְכֶּה בְּנֶפֶשׁ מָרָה,
קאך_לעפל
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1712
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג דעצעמבער 10, 2012 12:16 pm
האט שוין געלייקט: 163 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1882 מאל

Re: חורבן ההאליקאסט

הודעהדורך דובעלע » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 8:21 pm

איסר האטלקי האט געשריבן:ס'איז געווען רבנים וואס האבן געוואלט מאכן א תענית, נאר צוליב די שוואכע דורות האט מען נישט געוואלט אנלייגן מיט תעניתים. ס'איז דא תשובות אין ספרים איבער דעם.

וואס מיינט שוואכע דורות?
אז די גופים קענען נישט דערהויבן נאך א תענית? זעסט דאך אז דע אראבערס האלטן אויס א רעמענדען...
מיינסטע אפשר אז די דורות וועלן נישט פאלגן?
דובעלע
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 27
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יוני 02, 2019 9:45 pm
האט שוין געלייקט: 55 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7 מאל

Re: חורבן ההאליקאסט

הודעהדורך גראף » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 8:58 pm

קאך_לעפל האט געשריבן:אט האט איר די ווערטער וואס רבינו קלונימוס שרייבט אין זיין קלאג ליד אויפן חורבן פון די הייליגע קהילות שו''ם ( שפירא, וורמייזא, און מגנצא)

שִׂימוּ נָא עַל לְבַבְכֶם מִסְפֵּד מַר לְקָשְׁרָה,
כִּי שְׁקוּלָה הֲרִיגָתָם לְהִתְאַבֵּל וּלְהִתְעַפְרָה,
כִּשְׂרֵפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ הָאוּלָם וְהַבִּירָה,
וְכִי אֵין לְהוֹסִיף מוֹעֵד שֶׁבֶר וְתַבְעֵרָה,
וְאֵין לְהַקְדִּים זוּלָתִי לְאַחֲרָהּ,

תַּחַת כֵּן הַיּוֹם לִוְיָתִי אֲעוֹרְרָה,
וְאֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה וְאֶבְכֶּה בְּנֶפֶשׁ מָרָה,
האבן די גדולים נאך דער מלחמה דאס דערמאנט אלס א ראיה/סיבה?

Sent from my SM-G950U using Tapatalk
גראף
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 896
זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 06, 2014 4:10 am
געפינט זיך: אויפן גיט אין דער אלטע הײם
האט שוין געלייקט: 707 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 494 מאל

הודעהדורך yerushalmi » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 10:29 pm

דובעלע האט געשריבן:
איסר האטלקי האט געשריבן:ס'איז געווען רבנים וואס האבן געוואלט מאכן א תענית, נאר צוליב די שוואכע דורות האט מען נישט געוואלט אנלייגן מיט תעניתים. ס'איז דא תשובות אין ספרים איבער דעם.

וואס מיינט שוואכע דורות?
אז די גופים קענען נישט דערהויבן נאך א תענית? זעסט דאך אז דע אראבערס האלטן אויס א רעמענדען...
מיינסטע אפשר אז די דורות וועלן נישט פאלגן?

ווייניג זאכן האט מען נישט געטוען וועגן שוואכע דורות וואס דרייסטו א קאפ
yerushalmi
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 66
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 24, 2019 6:28 pm
האט שוין געלייקט: 32 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 12 מאל

הודעהדורך דובעלע » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 10:34 pm

מאכסט נאר שווערער די קשיא, פארוואס טאקע?
דובעלע
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 27
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יוני 02, 2019 9:45 pm
האט שוין געלייקט: 55 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7 מאל

הודעהדורך yerushalmi » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 11:01 pm

וואס די סיבה איז איז נישט קיין נפק"מ, די קשי' איז געווען א מציאות פארוואס מען האט נישט געמאכט קיין תענית האט מען געענטפערט אז יתכן וועגען שוואכע דורות, אדרבה זאג דו א הסבר.
yerushalmi
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 66
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 24, 2019 6:28 pm
האט שוין געלייקט: 32 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 12 מאל

אין

הודעהדורך דובעלע » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 11:15 pm

זאג איך אז דעי תירוץ מאכט נאך א זאך שווער.
יתכן אז ירידת הדורות מיינט דא אז דער עולם העט נישט פאלגן?
שטעל זיך פאר די עדה קומט ארויס מיט אזא גזירה, וועט זיכער זיין אזא 40% המון העם (אויב נישט מער) וואס וועלן זיך אויסלאכן....
דובעלע
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 27
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יוני 02, 2019 9:45 pm
האט שוין געלייקט: 55 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7 מאל

הודעהדורך וואלווי » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 11:22 pm

ירידת הדורות האט צו טוהן מיט געזונט אדער כוחות וואס געשעהט במשך הדורות. היינט פאסט מען ווייניגער, אדער ווייל לויט די געוואוינהייטען איז מען מער שוואכער עמאציענאל צו פאסטן, אדער פשוט די היינטיגע גוף קען דאס ווייניגער דערהייבן. ס'האט נישט מיט פאלגן, ווייל אונז טוה מער גענוג פאררחקטע זאכן וואס האבן באמת נישט קיין פשט און מ'פאלגט ווי שעפעלעך.

איי די אראבערס פרעגסטע? ווייס איך נישט, אפשר זענען זייער תעניתים גאר אלט, און ביי זיי איז עס אזוי הייליג ווי יום כיפור. אדער אפשר זייער שולחן ערוך רעכענט זיך נישט מיט ירידת הדורות.

אפשר פשוט ווייל אונז זעמער מער לאקי...
.Weed: you dont dream. You are the dream
באניצער אוואטאר
וואלווי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2298
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2015 12:34 pm
האט שוין געלייקט: 3194 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3008 מאל

הודעהדורך איסר האטלקי » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 11:32 pm


הניסיון לקביעת תענית לדורות לזכר השואה

בספרו "זכור" מבחין יוסף חיים ירושלמי בין היסטוריוגרפיה מודרנית לבין תודעת זיכרון מסורתית. ההיסטוריוגרפיה, מבית מדרשם של היוונים, הנה, רישומם בפועל של מאורעות היסטוריים, הנכתבת מתוך ריחוק ביקורתי ומעידה מעצם טבעה על התרופפות הזיקה הנורמטיבית לעבר. הזיכרון, מבית מדרשם של היהודים, הנו, נתינת משמעות ופשר להיסטוריה -פשר הנשמר בזיכרון ההיסטורי המשותף ומקיים את המסורת היהודית לדורותיה. ניסיוננו המשותף מעיד כי ה"זכור" הוא לא תמיד מה שנרשם וכי הרבה ממה שנרשם לא-בהכרח שמור בזיכרון. לאחר חתימת כתבי הקדש המקראיים, הצטמצמו נתיבי הזיכרון של עם ישראל. ירושלמי מבחין בארבעה כלי מסירה אופייניים של הזיכרון היהודי בימי הביניים: כתיבת ספרי יזכור, הנהגת ימי "פורים קטן" בקהילות ישראל לזכר הצלה מסכנה או פורענות, תיקון "סליחות" ו"קינות" והנהגת צומות מיוחדים, שבאו להזכיר אותם מקרים קשים יותר, שבהם לא הייתה הצלה.1

עם תום מלחמת-העולם השנייה , ניצבה לפתחה של ההנהגה הדתית, שאלת ההנצחה הראויה של האסון העצום שפקד את העם היהודי, וכמובן שברקע עמדו נתיבי הזיכרון היהודיים המסורתיים2. עוד לפני כניעת גרמניה הנאצית ותום מלחמת העולם השנייה, כאשר גודל האסון כבר היה ברור לכל, הועלה הרעיון להנציח את "זכר הקדושים" שנרצחו על-ידי הנאצים ועוזריהם בשנות המלחמה. הרב חזקיהו מישקובסקי - ראש ישיבת 'כפר חסידים' ואחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שהיה רבה של קירנקי שבליטא והצליח בשנת 1941 לברוח מן התופת ולהעלות לארץ ישראל, פנה בכסלו תש"ה לחבריו במועצה בהצעה מפורטת להכרזת שבעה ימי אבל לאומי וקביעת יום צום ואבל לדורות לזכר האסון הנורא ובמטרה:

"לעורר את כל היישוב על כל זרמיו ושדרותיו ועמו את שרידי הגולה מעבר לים להשתתף באבל האומה על עם ה' ובית ישראל כי נפלו בחרב. לעורר רחמי אבינו שבשמיים, על שארית פליטת עמו, המפרפרת בין צפרני משחית עולם, ומוצאת יום יום להורג, שומר ישראל שמור שארית ישראל, ויאמר למשחית הרף!"3
בנוסח ההצעה הנוגע ליום צום ואבל קבוע לדורות, נכתב:

הכינוס מכריז על יום צום קבוע לדורות, אם ביום הצום של האבל [אחד משבעת ימי האבל הכלליים שהוצע להכריזם באותה שנה] או יום אחר, שבו נתרבתה הרעה. לצום זה יהי' חומר ת"ב [תשעה באב] (רק אין ליל עמו), וזאת תהי' תקנה גדולה לדורות.4
האדמו"רים מויז'ניץ ומסדיגורא הסכימו עקרונית עם הצעת הרב מישקובסקי, אך רבנים אחרים, ביניהם האדמו"רים מגור ומבלז, הגרי"ז סולוביצ'יק והחזון איש התנגדו להצעה, ובסופו של דבר היא לא התקבלה. הנימוק העיקרי להתנגדותם היה שלא ניתן בדורנו לתקן יום תענית קבוע לדורות, כדוגמת ארבעת הצומות שתוקנו על ידי הנביאים על חורבן בית המקדש. נימוק זה היה ברוח סיסמתו של החת"ם סופר "חדש אסור מן התורה", שהדריכה את דרכי התגובה למודרנה של חלק חשוב מהאורתודוקסיה היהודית.

כשנה לאחר מכן התלבטו רבני הונגריה בשאלה דומה, בדבר קביעת יום אבל קבוע לשואת יהודי המדינה. הזרם הניאולוגי וזרם הסטטוס קוו קבעו את יום כ"ד אדר, כיום זיכרון לשואת יהודי הונגריה, מפני שביום זה בשנת תש"ד נכבשה הונגריה ע"י הנאצים (19 במרץ 1944). הם טענו שהיום הקובע הוא יום תחילת הפורענות, ונסמכו בהכרעתם על תקדימים הלכתיים. לעומת זאת, התנגדו הרבנים האורתודוקסים לקבל את היום הזה, והעלו את הנימוק ההלכתי, שאין בדורנו רשות לתקן יום אבל חדש לדורות. אך בניגוד לארץ ישראל, בהונגריה לא נמנעו עקב כך מלתקן יום אבל קבוע. התאריך שנתקבל על ידי הזרם האורתודוקסי היה יום כ' בסיוון. ביום זה נהגו יהודי פולין מקדמא דנא להתענות לזכר פורענויות קשות שפקדו את יהודי אירופה באותו תאריך. מבחינה זאת קביעת יום זה כיום אבל, לא הייתה תקנה חדשה. ומאידך לא נקבע יום זה מראשיתו כאבל על חורבן בית המקדש, אלא דווקא על פורענויות שפקדו את יהודי אירופה, ובתאריך זה אף היו השילוחים מהונגריה לאושוויץ וההשמדה עצמה בשיאם. בסליחות ליום כ' סיון, שנדפסו בבודפשט בשנת תש"ו, פורט הקשר בין יום האבל 'החדש' לזכר יהודי המדינה לבין היום הוותיק:

אחינו בני ישראל היראים והחרדים לדבר השם במדינתו ובראשם הרבנים הגאונים ומנהיגי הקהלות איש איש לפי מהללו הע"י!

לזכרון עולם לאסון הגדול אשר קרה את בית ישראל בהריגת ושריפת אלפים ורבבות מאחבנ"י [מאחינו בית ישראל] ובתוכם הרבנים הגאונים הקדושים ומנהלי הקהלות משנת תש"א והלאה ובפרט בשנת תש"ד ותש"ה הי"ד ועל חורבן בתי מקדש מעט הם בתי כנסיות ובתי מדרשות ואבדן ספרי תורה ושאר ספרים קדושים אשר כל בית ישראל נשען עליהם, מוטל עלינו החוב לקבוע תענית צבור. ובחרנו ביום כ' סיון, יען כי בחודש זה ארעו רוב ההריגות, וגם כבר נקבע ונתפרסם יום זה לתענית צבור במדינת פולין כמבואר בט"ז [טורי זהב] ומ"א [מגן אברהם] בא"ח [שו"ע אורח חיים] סי' תקס"ו ותק"פ וכמ"ק5. היום הזה נקבע לכל המדינה להתענות כפי המבואר להלן ולומר סליחות ותפילות כפי המסודר בקונטרס זה בסדר היום. [...]
פעסט בחודש אייר התש"ו.
לשכה המרכזית לקהלות היראים
בשם הרבנים הגאונים שליט"א במדינת הונגריא.
באותה העת דנה מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל אף היא בשאלת קביעת יום אבל מיוחד לשואת יהודי אירופה, ובאותה שנה – תש"ו (1946) הוחלט באופן חד פעמי להכריז על ערב ראש חודש ניסן כיום צום כללי בארץ ישראל.6 לאחר כמה דיונים שהתנהלו בשנה שלאחר מכן, הוחלט על איחוד יום האבל על שואת יהודי אירופה עם צום עשרה בטבת, במקום קביעת יום אבל מיוחד. המרחק מההצעה הראשונה ליום אבל מיוחד בחומרתו של תשעה באב להחלטה שנתקבלה בפועל, היה רב. על הנימוק לקביעת היום דווקא בעשרה בטבת, לומדים אנו ממאמר שפורסם בעיתון הצפה, כשנתיים לאחר קבלת ההחלטה:

צום ראשית החורבן [י' בטבת] הוכרז יום זיכרון לאחרית החורבן. יום שבו סמך מלך בבל אל ירושלים הוא אב פורענות לעם שאבד עצמאותו ולבש כלי גולה. קו אחד מתוח מנבוכדנצר עד הרוצח הגרמני. חיית הטרף מבבל, רומי וברלין בקשה לטרוף את ישראל.7

נימוק זה לא נותן הסבר מדוע לא הוכרז יום אבל מיוחד על שואת יהודי אירופה בתאריך נפרד. יום עשרה בטבת הוכרז גם כיום הקדיש הכללי, בו יגידו קרובי המשפחה, שלא יודעים באיזה תאריך נספו יקיריהם, קדיש לעילוי נשמתם.8

עם זאת, שאלת קביעת יום אבל מיוחד לא ירדה מן הפרק, ורבנים שונים נדרשו אליה ברבות הימים. בשנת 1950, נדרש הרב יעקב אביגדור מדרוהביץ, שהיגר לאחר המלחמה לארה"ב, לשאלה זו, שלדידו הייתה מתבקשת מאליה. בניגוד לקודמיו, תשובתו ביקשה לרדת לשורשי הסוגיה:
והמביט בעין פקוחה, על נוסח תקנות האבל, שנכתבו אז בזמן גזירות ת"ח, הוא רואה, איך שהתחילו בדברים הללו: "בהיות כי נגעה בנו יד ד' בעוונותינו הרבים" וכו' – תקנות ועד ד"א [ד' ארצות] שנת ת"י – בתקנה אחרת נאמר: – תקנות הועד שנת תי"ב – "מה ראוי לכל אשר יראת אלקים נגעה בלבו לתת על דעתו" וכו'.
ומדוע לא נרצה להודות על האמת, שבזמננו אנו, אין דורנו מוכשר כלל להתחיל בדיבורים כגון אלה, ומלבד יחידי סגולה נטלה האמונה מן הדור, ולכן הוא מביט על כל המאורעות והזוועות, כאילו נבעו זו מזו בהכרח טראגי, פשוט כעל דרך הטבע, ואין על מה ואל מי לזעוק. ודא עקא [וזאת הצרה].
הגעו בעצמיכם, כמה קולמסין נשתברו, וכמה דיו נשפך בדבר תיקון יום אבל, על אבדן אותם השש מיליון מישראל, ועד היום עדיין לא נקבע יום אבל כזה. מדוע? פשוט: מפני שתיקון יום אבל, הוא בראש וראשונה, פועל יוצא ונובע ישר, מן ההכרה הפנימית, שאותם המאורעות והקורות שבאו עלינו, אינם יד המקרה וההזדמנות, אלא יד ד' הנטוי' עלינו.

[...] ואם היינו יכולים להשכיל ולראות בכל אותן הצרות והרעות, את יד ד' אשר נגעה בנו, ואם היינו יכולים להתוודות ולאמר: "על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" אזי היינו יכולים להיות מוכשרים ומסוגלים לקבוע יום אבל, תענית והספד על האבדן הנורא שקרה אותנו, אבל אם הכרה זו חסרה, אם בכל המוצאות אותנו, אנו רואים רק מנהגו של עולם, רק כמחוייב המציאות, הנובע מן התפתחות חיי העמים, ודיפלומטיא שלהם, הרי אז: יום אבל מצד דורנו אנו יהי' ריק לגמרי מכל תוכן ומהות. והספד אם נערוך, הנה לא יהי' בו לא משום יקרא דחיי [כבוד החיים], ולא משום יקרא דשכבי [כבוד המתים], אלא לשם איזו דמנסטרציא גסה וריקה, ואז אדרבא, אולי יהי' ביום אבל נתרוקן כזה, מעין חילול קדושת הענויים, והתעוללות גסה ברגשותינו הפנימיים. ולכן טוב לו ליום אבל כזה, שלא נברא משנברא9.

תשובתו של הרב אביגדור אינה הלכתית כל עיקר, ולדעתו יתכן שמבחינה פורמאלית ניתן לתקן יום אבל מעין זה. הבעיה שהוא מעלה הינה במישור התודעתי, שהוא לדידו תנאי הכרחי לכך שיום האבל יהיה משמעותי ולא 'ריק מכל תוכן ומהות'. לדעתו התודעה של רוב הציבור היהודי בתקופה המודרנית, שונה מהתודעה בתקופת גזרות ת"ח ות"ט למשל. האמונה הברורה, כי "מפני חטאנו גלינו מארצנו", שהייתה נחלת הציבור היהודי בימים עברו, היא שנתנה לימי האבל את משמעותם. אך בדור בו אמונה זו אינה נחלת הציבור, והוא רואה את המאורעות רק כהשתלשלות טבעית של ההתנהלות האנושית, אין כל תוחלת ביום אבל שכזה.

מבחינת האורתודוקסיה, אם כן, האסון הפיזי חשף, באופן בולט יותר, את השבר הרוחני שפקד את העם היהודי בעת החדשה. התודעה החילונית שהלכה והתגברה, גם בקרב יהודים שומרי מצוות, במאה השנים שקדמו לשואה, הביאה לנתק עם דפוסי האבל הדתיים הישנים, והפירוד הדתי-תרבותי בעם היהודי גרם לכך, שלא ניתן יותר להסכים על דפוס אבל אחיד, כבעבר. רוב הרבנים הבינו שתענית ציבור חדשה במאה העשרים, לא תמלא את ייעודה ולא תתקבל בדפוסיה המסורתיים על-ידי רוב הציבור. הנימוקים לדחיית היוזמה, לקביעת תענית לדורות, והחלופות שהוצעו, אם כן, היו כבר משניים.
איסר האטלקי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2122
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 23, 2016 2:00 am
געפינט זיך: צווישן קאסוב אין וויזניץ
האט שוין געלייקט: 1081 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1307 מאל

הודעהדורך איסר האטלקי » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 11:33 pm


מדוע לא נקבע צום זכר לשואה?

יום תענית לזכר השואה - כן או לא? לאחר השואה עלתה שאלה זו על שלחנם של גדולי הדור. כל מה שרציתם לדעת על הפולמוס שנידון בבתי גדולי התורה לאחר השואה
הרב עובדיה חן | כ"ו חשון התשע"ד | 30.10.13 09:33
share שתףווטסאפאא
הימים, ימי סיום מלחמת העולם השנייה. כשוך חמת המציק, העולם היהודי מנסה לאסוף את שבריו, ולחבוש את פצעיו שמסרבים להגליד. הטרגדיה בעיצומה. הכל חשים כי חייבים להציב שם ושארית לקרבנות האסון העצום שפקד את העם היהודי, בו נספה שליש מעמנו, והוא למעשה האסון הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית מאז חרבן בית שני. השאלה היתה באיזו צורה. שאלת ההנצחה הראויה, ניצבה אז לפתחה של ההנהגה התורנית. האפשרויות שעמדו בפני הרבנות הראשית דאז היו שונות. הדעה הרווחת היתה שיתקנו יום אבל וצום על חרבן יהדות אירופה, בדומה למה שאנו מתאבלים וצמים ביום תשעה באב על חרבן בית המקדש.

למעשה, כבר בחודשי המלחמה האחרונים, עוד לפני הכרעתה של החיה הנאצית – תוך כדי שהיא ממשיכה בחמת זעם בהשמדה שיטתית של קהילות ישראל לפני קריסתה הצפויה - נידון נושא זה בין גדולי ישראל. הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי זצ"ל רבה של קירנקי שבליטא, ראש ישיבת כפר חסידים ואחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, אשר הצליח בעצמו להימלט מן התופת ולעלות לארץ ישראל, פנה בכסלו תש"ה לחבריו במועצה בהצעה מפורטת להכרזת שבעה ימי אבל ולקביעת יום צום ואבל לדורות לזכר האסון הנורא. זאת במטרה: "לעורר את כל היישוב על כל זרמיו ושדרותיו ועמו את שרידי הגולה מעבר לים להשתתף באבל האומה על עם ה ובית ישראל כי נפלו בחרב. לעורר רחמי אבינו שבשמים על שארית פליטת עמו, המפרפרת בין צפרני משחית עולם ומוצאת יום יום להורג, שומר ישראל שמור שארית ישראל, ויאמר למשחית הרף!".

בנוסח ההצעה נכתב: "הכינוס מכריז על יום צום קבוע לדורות, אם ביום הצום של האבל [אחד משבעת ימי האבל הכלליים שהוצע להכריזם באותה שנה] או ביום אחר, שבו נתרבתה הרעה. לצום זה יהיה חומר תשעה באב (רק אין ליל עמו), וזאת תהיה תקנה גדולה לדורות". האדמו"רים מויזניץ ומסדיגורה הסכימו עקרונית עם הצעת הרב מישקובסקי.

את הצעתו זו שלח הרב מישקובסקי לגאון רבי יצחק הרצוג זצ"ל, שכיהן אז כרב הראשי לישראל וכידוע פעל רבות בנושא השואה. בתשובה אליו (מיום ט"ז בטבת תש"ה) שנדפסה בספרו של הרב הרצוג שו"ת "היכל יצחק" (או"ח סימן ס"א), הוא מצדד להסכים עם הרב מישקובסקי לקבוע יום תענית לדורות לזכרון השואה. עיקר הסתייעותו היא ממעשה רב, שגזר ועד ארבע הארצות להתענות ביום כ בסיון, בהסכמת רבנו הש"ך. לאחר שהוא מצטט את דברי הרמב"ם המפורסמים בהלכות תעניות על מטרת התענית שנועדה לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, כותב הרב הרצוג: "וכלום בא חורבן כזה על ישראל מיום שנחרב בית המקדש, מהרה יבנה?! וצריך להתעורר בתשובה שנה שנה על אותו חורבן הנורא והאיום שבא עלינו בעוונותינו...".

את תשובתו מסיים הרב הרצוג בשורות מעניינות: "ואולם העירני אחד נגדי, וזהו: עדיין לא נגמרה המלחמה, ומי יודע, אפשר שמה שעבר עלינו הוא חבלי משיח, ועל כן יש לנו לדחות את ההחלטה עד לאחרי המלחמה. נימוק זה יש בו בנותן טעם וראוי לתשומת לב".

"אין להוסיף מועד שבר"

משעברה המלחמה, כלתה השואה ואנחנו לא נושענו, החליט הרב הרצוג, להרים את הכפפה, וליזום יום צום. הוא ניהל קשרים עם רבנים מכל העולם במטרה לשתף אותם ביוזמתו, אלא שלא כל גדולי ישראל היו תמימי דעים עם היוזמה, איש איש ונימוקו עמו.

כאשר נכנס הרב הרצוג אל הרב מבריסק ושאלו באשר לדעתו בענין קביעת יום אבל, הקריא לפניו הגרי"ז בעל פה מהקינה לתשעה באב "מי יתן ראשי מים" לר קלונימוס בר יהודה, קינה המבכה את חורבן קהילות אשכנז בזמן גזירות תתנ"ו, ובפרט קהילות שפיירא, וורמייזא ומגנצא. לקראת סוף הקינה מופיע הקטע: "וכי אין להוסיף מועד שבר ותבערה / ואין להקדים זולתי לאחרה / תחת כן היום (בט"ב) לוייתי אעוררה / ואספדה ואילילה ואבכה בנפש מרה".



בעל הקינה מתנצל על כך שמקונן על מאורע זה ביום ט באב, אף שלא אירע ביום זה, וזאת מאחר שלא ניתנה לו הזדמנות אחרת לקונן, באשר "אין להוסיף מועד שבר ותבערה" - שאין בידינו כח להוסיף ימי אבל בלוח השנה. לכן צירף את קינת חורבן הקהילות לקינות חורבן הבית. מכך הסיק הרב מבריסק כי אין לנו רשות לתקן עוד ימי אבל חוץ מיום ט באב, ועל פי זה שלל את יוזמת הרב הרצוג מכל וכל.

יצוין כי בתשובה הנ"ל של הרב הרצוג בהיכל יצחק, הוא מתייחס לנימוק הרב מבריסק מבלי להזכיר שמו, ושם הוא מציע פרשנות אחרת לגמרי לדברי הקינה, באופן שאין זה שולל קביעת יום תענית.

התנגדות החזון איש

המפורסם מבין גדולי ישראל שהתנגדו לקביעת יום צום היה הגאון חזון איש זצ"ל. הנימוק העיקרי להתנגדותו היה, שלא ניתן בדורנו לתקן יום תענית קבוע לדורות, כדוגמת ארבעת הצומות שתוקנו על ידי הנביאים על חורבן בית המקדש.

באגרות "חזון איש" (ח"א אגרת צ"ז) הוא כותב דברים חריפים בענין זה: "עניני ההלכה קבועים הם על פי התורה שעיקרן בכתב ופירושן בתורה שבע"פ, ואף נביא אין רשאי לחדש עד שמצאו להן סמך בתורה, וכשם שהגרעון בכלל נליזה מהתורה, כך ההוספה על מצות התורה נליזה מהתורה.

"ביסוד זה צריך שאלת חכם, אם חייבין לנהוג ז ימי אבלות על הצרות הנוראות שעברו עלינו אם לא, אם חייבים אין צריך הסכמות, ואם פטורים הרי כבר אנו מוזהרים לנהוג בפטור זה מפני שהתורה פטרתן, ולשמוע מזבח טוב, וההצעה להכנס ולקבוע ולעשות, לגזור ולקיים, היא כהקלת ראש ח"ו ביסוד ההלכה וראוי להסירה מן הפרק בטרם הועלתה.

"כך קביעת תענית לדורות הוא בכלל מצווה דרבנן, ומה שיש בידינו הוא מזמן שהיתה עדיין נבואה, ואיך נעיז פנינו דור שטוב לו השתיקה - להרהר כזאת לקבוע דברים לדורות, והרי ההצעה הזאת מעידה עלינו כמתכחשים בכל חטאתנו ושפלנו, בזמן שאנו מלוכלכים בעוונותינו ובפשעינו, דלים וריקים מן התורה וערומים ממצוות. אל נא נעבור לגדולות ממנו, נחפשה דרכינו ונשובה, וזוהי חובתנו כמו שנאמר הלא זה צום וגו".

אלא שלא ביאר החזון איש מה שונה קביעת תענית זו מקביעת תענית כ סיון, שתיקנוה גדולי הפוסקים. מאידך, אפשר שדווקא בעקבות תעניות אלו, גיבש החזון איש את עמדתו, מאחר שראה כי במבחן הדורות לא עמדו ישראל בהן, ומכל התעניות הללו לא נשאר עד אחת, והבין שהסיבה שהן לא החזיקו, היא בגלל שלא חז"ל תקנון.

כלפי טענה זו אפשר שישיבו הרב הרצוג וסייעתו כי אף אם ברור שעם הזמן ידעך יום התענית, הרי שיש ענין שלפחות מספר דורות לאחר האסון יקיימו את התענית.

אם כי בספר תולדותיו של החזון איש "פאר הדור" (ח"ג עמ קכ"ד) מובאת התייחסות מפורשת שלו לשאלה מתענית כ בסיוון וכדלהלן.

החזון איש לא הסתפק במכתבו הנ"ל, אלא פעל גם בדרכים אחרות נגד ההצעה. בפאר הדור מסופר כי ביום י"ד שבט התש"ו, נקרא הגאון רבי בנימין מנדלסון זצ"ל (רבה של קוממיות) בדחיפות אל ביתו של החזון איש על ידי מברק בהול. באותו זמן נעשה מטעם הרבנות נסיון לצרף אל קובעי התענית את האדמו"ר מגור זצ"ל בעל האמרי אמת, והחזון איש דרש מהגר"ב מנדלסון שיבוא בדברים אתו ויניא אותו מכך.

המסר שהעביר לו החזון איש באותו מעמד היה כי הצרות שאירעו בשואה אינן כדרך הטבע, וכי רק הנביאים יכלו לקבוע צומות, ואנו אין בכוחנו להתקין תקנות. שמע הרב מנדלסון והעיר: "אם כך מה טעם תיקן הט"ז צום כ בסיון לרגל גזירות ת"ח ות"ט, שבודאי לא הגיעו למימדי הצרות בימינו?". השיבו החזון איש: "ראשית, אין זה כתוב מפורש בט"ז, שנית, אין אנו במדרגתו של הט"ז...". והמשיך החזון איש והוסיף נימוק מפתיע מאוד: "הלא הדורות שיבואו יהיו טובים יותר מהדור שלנו, איך ביכולתנו לקבוע תעניות למענם?!...".

הרב מנדלסון הסביר שכוונתו של החזון איש בדבריו שהצום אינו מוזכר במפורש בט"ז היא, שלמרות שהט"ז עצמו התקין את הצום, מכיוון שלא הזכירו בספרו, יש לנו ראיה שהט"ז עצמו סבר שאין זה בגדר הלכה לכל דור ודור. אולם יש להעיר על כך שבקינתו מזכיר הט"ז את יום כ בסיון כיום בכיה לדורות: "בשנת ת"ח לאלף השישי, בקמים עלי מרעים לעקר שרשי, בעשרים לחודש השלישי, בכיה הוקבע לדורות על מחלי ומושי". ואולי יש לחלק בין בכיה לצום, או שיש לחלק בין קינה לספרו על השלחן ערוך.

הרב מנדלסון אכן נסע אל אדמו"ר מגור, והגיש לפניו פתקא, שעליה רשם את תוכן כל העניין. קרא הרבי מגור את הפתק והשיבו בקצרה: "כל ימי לא קבעתי תקנה לדורות, האם אתקן עתה כשאני חלוש בכוחותי?!". מיד שב אל החזון איש עם תשובת הרבי מגור, ונחה דעתו.

עם כל זאת, נראה יותר כי טעם נוסף ואולי אף עיקרי, עמד מאחורי סירובו המוחלט של החזון איש, והוא כמליצתו של החתם סופר "חדש אסור מן התורה". היה זה בתקופה של טרום הקמת המדינה, והיתה זו גם התקופה שלאחר הקמת הרבנות הראשית, והוא לא רצה לפתוח נושא זה של תקנות חדשות שיחייבו את כלל הציבור.

השואה - תוצאה מחרבן הבית

גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל הצטרף למתנגדי קביעת יום התענית, אך מטעם אחר: "דאין לקבוע עוד יום לתענית ולבכי, שלכן צריך להזכירם בקינות דאומרים בתשעה באב על חורבן המקדש. ומאותו טעם עצמו אין לקבוע יום אחד מיוחד גם לגזירות שהיו בזמננו, והוא בכלל כל הגזירות שהיו במשך כל הגלות הארוך הזה" (אגרות משה יו"ד ח"ד סי נ"ז סעי יא).

נימוקו של בעל אגרות משה שונה לחלוטין מטיעונו של החזון איש. הוא מתבסס על כך שיש לראות את השואה כתוצאה והשלכה מחורבן הבית, והאבל בתשעה באב הוא בעצם סמל למקור תלאותינו וצרותינו, והוא כולל את האבל על כל החורבנות והצרות שעברו עם ישראל בכל הדורות אחר חרבן הבית: מסעי הצלב, הפוגרומים, האינקוויזיציה, גירוש ספרד, גזירות ת"ח ות"ט והשואה. כל הפורענויות הללו הן חוליות בשרשרת הדורות של השלכות שמקורן בחרבן הכח הרוחני שהיה מגן עלינו, שהוא בית המקדש, שכן אילו היה בית המקדש קיים - לא היינו מגיעים לכל זה.

בספר "סדר קינות לתשעה באב" הובאו מספר קינות שחוברו על השואה. בפתח הספר מצאו המו"ל סמך לדבר בפירוש רש"י לדברי הימים ב (לה, כה): "ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחוק על ישראל". ופירש רש"י שם: "ויתנום לחוק. כשמזדמן להם שום צער ובכיה שהם מקוננים ובוכים על המאורע, הם מזכירים זה הצער עמו, דוגמא בט באב שמזכירים קינות על ההרוגים בגזרות שאירעו בימינו כן יבכון על יום מות יאשיהו".

אלא שגם על נימוק זה, ניתן שוב להעיר מתענית כ בסיון. ובאמת הגר"מ פיינשטיין עצמו נרגש בזה בתשובתו שם, והוא מבדיל בין גזירות ת"ח ות"ט שהיו על אנשי המקום בלבד ולא על כלל ישראל, וגם הגזירה לא היתה מטעם המלכויות, אלא על ידי המורדים במלכות. ואם כן, אין זה מכלל צרות הגלות ממש, ואי אפשר להכלילן בכלל תשעה באב. אבל השואה שהיתה על רוב ישראל ומטעם המלכות, יש לה יותר דמיון לחורבן הבית.

נימוק נוסף להתנגדות קביעת יום צום, מצאנו בדברי האדמו"ר מסלונים זצ"ל בעל נתיבות שלום (בקונטרס ההרוגה עליך עמ ט"ו), ששואל מדוע לא תיקנו יום צום כמו כ בסיון, ועונה על כך תשובה מקורית. לדבריו, אין הרגשות האנושיים מסוגלים לבטא את מלוא ההיקף ואת עומק הכאב שגרמה השואה האיומה, ולפיכך מוטב להתעטף בשתיקה כביטוי הולם ומדויק יותר למתחולל בלבו של אדם לנוכח גודל החורבן, בבחינת: "וידום אהרן". נימוק זה מעניין, שכן על חרבן הבית, לא נקטו חז"ל בגישה זו. לעומת זאת, היו רבנים שהסכימו עקרונית עם קביעת יום תענית, אלא שמבחינה מציאותית, סברו שהדור אינו כשיר לתקנה כזו. כך למשל הרב יעקב אביגדור מדרוהביץ, שהיגר לאחר המלחמה לארה"ב, מעלה בעיה במישור התודעתי, שהיא לדידו תנאי הכרחי לכך שיום האבל יהיה משמעותי ולא ריק מכל תוכן ומהות. לדידו, התודעה של רוב הציבור היהודי בתקופה המודרנית, שונה מאשר בתקופת גזרות ת"ח ות"ט למשל. האמונה הברורה כי "מפני חטאנו גלינו מארצנו", שהייתה נחלת הציבור היהודי בימים עברו, היא שנתנה לימי האבל את משמעותם. אך בדור בו אמונה זו אינה נחלת הציבור, והוא רואה את המאורעות רק כהשתלשלות טבעית, אין כל תוחלת ביום אבל שכזה. ובאמת, אפשר להניח כי הסיבה האמיתית והעמוקה שעמדה מאחורי סירובם של רוב חכמי ישראל באותו זמן לתקן יום צום על השואה, לא היתה עקרונית, כי אם פרקטית. הם הבינו שתענית ציבור חדשה, לא תמלא את ייעודה ולא תתקבל על-ידי רוב הציבור, בבחינת גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה, וחבל שיהפך הדבר לקטרוג. הנה אפילו בתשעה באב, בו ארע האסון העיקרי של עם ישראל, רבים היהודים שלדאבון לבנו, אינם צמים, ויש שאינם יודעים כלל על עצם קיומו של יום זה. הציבור שאינו שומר תורה ומצוות, לצערנו רואה בצומות סמל דתי שאינו שייך אליו, אצלו ההתאבלות היא בגינונים טקסיים כעמידת דום וכדומה הלקוחים מחוקות הגויים. ואפילו אם נאמר שביום לזכר השואה הם כן היו צמים, הרי שהיה יום זה מגמד את יום תשעה באב. הגע עצמך, וכי אחר שתיקנה הרבנות הראשית לישראל את יום השואה בעשרה בטבת, וכי יש מישהו שלפני התקנה לא צם, וכעת הוא צם בגלל יום השואה?!

ההכרעה הסופית

כך לבסוף, רוב מכריע של גדולי התורה וחכמי הדור התנגדו נחרצות לקביעת יום זכרון ותענית לשואה. בשנת תש"ו (1946), ישבה מועצת הרבנות הראשית לישראל על המדוכה, ובאותה שנה הוחלט באופן חד פעמי להכריז על ערב ראש חודש ניסן כיום צום כללי בארץ ישראל. בשנים שלאחר מכן, התקיימו מספר דיונים נוספים, ובשנת תש"ט הוחלט סופית על ידי הרבנים הראשיים הגאונים הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל להימנע מקביעת יום אבל מיוחד, ובמקום זאת לאחד את יום האבל על שואת יהודי אירופה עם צום עשרה בטבת. נראה כי עמדתם העקרונית והתקיפה של החזון איש, כמו גם של גדולי תורה נוספים, היא שמנעה משאר הרבנים לתקן תקנה חדשה, ולאו דווקא בגלל הסכמה עם טיעוניהם, אלא כנראה מפני שהיה ברור שחלק מהציבור לא יקבל את התקנה, ואין טעם לתקן דבר שלא יהיה לו קונצנזוס והתקנה לא תחייב את כל הציבור. גם בדורנו, אחר שנחרבו קהילות קודש עם בתי מדרשיות ובתי כנסת באזור גוש קטיף, היו שרצו לקבוע יום תענית על כך, כדי שלא ימוש הדבר מזכרון העם. כאשר פנו היוזמים אל הרב הראשי לישראל, רבי יונה מצגר שליט"א, הוא ערך תשובה ארוכה במיוחד (נדפסה בספר "ויען שמואל" חלק י"ב סימן ח), שם הוא הביא סיבות רבות (אשר רובן מנויים לעיל בנוגע לשואה), אשר בגינן אי אפשר לקבוע יום תענית חדשה, וק"ו מהשואה
איסר האטלקי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2122
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 23, 2016 2:00 am
געפינט זיך: צווישן קאסוב אין וויזניץ
האט שוין געלייקט: 1081 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1307 מאל

הודעהדורך וואלווי » דינסטאג אוגוסט 13, 2019 11:39 pm

איסר האיטלקי,

נאך א מזל דו האסט נישט געמאכט א סליחה פאר יום השואה. אזוי פול ווערטער צו לייענען וועגען איין זאך...?
-------------

למעשה, פון די גאנצע אריכות איז דא איין כללית'דיגע תירוץ, דהיינו, אז היינטיגע צייטן איז מען נישט גוזר תענית, נישט קיין חילוק מיט וועלעכע דראמאטישע תירוץ דאס איז געקומען, נאכאלץ, דאס זעהט אויס צו זיין די תמצית.

אבל דא עקא, די קביעת יום כ' סיון אלס גזירות ת"ח ות"ט.
נישט דער חזון איש'ס דריידעל, אז די ט"ז האט יא געמיינט, נישט געמיינט, מאכט סענס, ווייל למעשה האט די ט"ז אליינס יא אזוי געטוהן.

די תירוץ פון אמרי אמת קומט סתם אזוי נישט אריין, ווייל זיין פערזענליכע נישט תקנות מאכן, זיין פערזענליכע חולשות, איז קיינעמ'ס ביזנעס נישט.

ר' משה'ס חצי תירוצים פון די חילוק פון מדינה צו גאנץ כלל ישראל, איז אויך נישט מער ווי א דיחויה בעלמא, ווייל די ספרדים זענען נישט קיין בני איירופא און אויף זיי איז אויך גארנישט חל. אבער צו זיין קרעדיט, איז דאס נישט זיין עיקר תירוץ.

ואחרון חביב, די נתיבות שלום'ס מחשבה'דיגע תירוץ דארף מען ניטאמאל אפדרוקען מיט די אנדערע תירצום בעניני הלכה..

בקיצור, מ'איז נישט מתקן תענתים בזמה"ז.
ואם תאמר כ' סיון? תיקו וצע"ג...
.Weed: you dont dream. You are the dream
באניצער אוואטאר
וואלווי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2298
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2015 12:34 pm
האט שוין געלייקט: 3194 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3008 מאל

הודעהדורך שמעון וואלף » מיטוואך אוגוסט 14, 2019 12:38 am

כ'פארשטיי בכלל נישט די קשיא פארוואס מ'האט נישט קובע געווען א תענית, פארוואס זאל מען יא? איי די ט"ז האט יא, יענץ איז געווען אן אויסנאם און א דעת יחודאה, מיינט נאכנישט אז מ'דארף עס נאכטון.
באניצער אוואטאר
שמעון וואלף
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2539
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 14, 2014 2:33 pm
געפינט זיך: אין דרום
האט שוין געלייקט: 3979 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2653 מאל

הודעהדורך וואלווי » מיטוואך אוגוסט 14, 2019 12:41 am

שמעון וואלף האט געשריבן:כ'פארשטיי בכלל נישט די קשיא פארוואס מ'האט נישט קובע געווען א תענית, פארוואס זאל מען יא? איי די ט"ז האט יא, יענץ איז געווען אן אויסנאם און א דעת יחודאה, מיינט נאכנישט אז מ'דארף עס נאכטון.


גערעכט.

דאס איז משמע בפשטות פון די גאנצע שקלא וטריא, אז מ'איז נישט גוזר תעניתים. ווערט גוט ארויסגעברענגט אין רש"י'ס ווערטער ווי אויך דורך ר' משה, אז חורבן הבית איז כולל גלות מיט אלע גזירת העמים
.Weed: you dont dream. You are the dream
באניצער אוואטאר
וואלווי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2298
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2015 12:34 pm
האט שוין געלייקט: 3194 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3008 מאל

הודעהדורך אגרות צפון » מיטוואך אוגוסט 14, 2019 4:33 am

עס איז מיר אביסל שווער די קינה פון רבי קלונימוס, ווייל למעשה האט מען יא גוזר תענית געווען אויף די גזירות. לדוגמא, כג אייר און ר"ח סיון אין ווירמייזא ג סיון און מגנצא וכו'.

אגב. אין פרנקפורט נאך קריסטאל נאכט האט מען קובע געווען טז חשוון אלס א תענית.
אגרות צפון
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 55
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג סעפטעמבער 13, 2018 3:16 am
האט שוין געלייקט: 171 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 32 מאל

הודעהדורך וואלווי » מיטוואך אוגוסט 14, 2019 8:08 am

אגרות צפון האט געשריבן:עס איז מיר אביסל שווער די קינה פון רבי קלונימוס, ווייל למעשה האט מען יא גוזר תענית געווען אויף די גזירות. לדוגמא, כג אייר און ר"ח סיון אין ווירמייזא ג סיון און מגנצא וכו'.

אגב. אין פרנקפורט נאך קריסטאל נאכט האט מען קובע געווען טז חשוון אלס א תענית.


יכול להיות, אז די יסוד אין די קינה איז געווען אן אנגענומענע זאך בדרך כלל, און די אלע וואס מ'האט גוזר תענית געווען איז געווען איז געווען דעת יחידאה, אדער דוקא אין די מקומות אליינס, כעין מה שכתב שמעון וואלף לעיל. נאך מער איז יתכן, אז ס'איז געווען אסאך מער גזירות וואס מ'האט טאקע נישט קובע תענית געווען דעראויף, ווי די פאר איינצעלע פעלער ווי מ'האט יא קובע תענית געווען. עכ"פ, בדרך כלל האט מען זיך געהאלטן צום גדר.
.Weed: you dont dream. You are the dream
באניצער אוואטאר
וואלווי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2298
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2015 12:34 pm
האט שוין געלייקט: 3194 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3008 מאל

הודעהדורך הדסים » מיטוואך אוגוסט 14, 2019 10:18 am

עס איז מיר א חידוש, אז עס נישט געווארן אנגענומען ביי כלל ישראל צו כאטש זאגן א ספעציעלע קינה אין ת"ב.
באניצער אוואטאר
הדסים
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 156
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מאי 01, 2019 1:29 pm
האט שוין געלייקט: 111 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 104 מאל

הודעהדורך קאצקע ציקער » דאנערשטאג אוגוסט 15, 2019 12:23 am

איך גלייב אז ווען סאטמאר רב זי"ע וואלט ווען געמאכט א קינה אוי ווי מען וואלט עס ווען געזאגט 'בכל תפוצות ישראל'
באניצער אוואטאר
קאצקע ציקער
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1497
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אפריל 06, 2012 1:46 am
האט שוין געלייקט: 840 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 770 מאל

הודעהדורך וואלווי » דאנערשטאג אוגוסט 15, 2019 1:21 am

קאצקע ציקער האט געשריבן:איך גלייב אז ווען סאטמאר רב זי"ע וואלט ווען געמאכט א קינה אוי ווי מען וואלט עס ווען געזאגט 'בכל תפוצות ישראל'


צו מען וואלט עס למעשה "געזאגט" בכל תפוצות ישראל קען זיין אז נישט. אבער "געהייסען" וואלט עס אודאי און אודאי...
.Weed: you dont dream. You are the dream
באניצער אוואטאר
וואלווי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2298
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2015 12:34 pm
האט שוין געלייקט: 3194 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3008 מאל

הודעהדורך ליטוואק פון בודאפעסט » דאנערשטאג אוגוסט 15, 2019 1:34 am

קאצקע ציקער האט געשריבן:איך גלייב אז ווען סאטמאר רב זי"ע וואלט ווען געמאכט א קינה אוי ווי מען וואלט עס ווען געזאגט 'בכל תפוצות ישראל'


יא, אזוי ווי אלע זיין פסקים, מנהגים און שיטות זענען נפוץ אומעטום. קיינער דינגט זיך נישט, קיינער טוט נישט אנדערש, און קיינער קלערט נישט פון אן אנדערע גאנג.
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
באניצער אוואטאר
ליטוואק פון בודאפעסט
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 8741
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 7:51 pm
האט שוין געלייקט: 3048 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8210 מאל

הודעהדורך איסר האטלקי » דאנערשטאג אוגוסט 15, 2019 6:31 am

וואלווי האט געשריבן:
קאצקע ציקער האט געשריבן:איך גלייב אז ווען סאטמאר רב זי"ע וואלט ווען געמאכט א קינה אוי ווי מען וואלט עס ווען געזאגט 'בכל תפוצות ישראל'


צו מען וואלט עס למעשה "געזאגט" בכל תפוצות ישראל קען זיין אז נישט. אבער "געהייסען" וואלט עס אודאי און אודאי...

דער קעפל פונעם איד יעדעס יאר פרשת נחמו:

שלומי אמוני ישראל פון אלע שיכטן און קרייזן איבער דער גארער וועלט אין שפיץ פון בני ישוב הישן קלאגן אויפן חורבן ביהמ"ק אינאיינעם מיטן חורבן הדת בארה"ק דורך רשעי עמינו רח"ל בשעת'ן זאגן די קינה פון רביהקוה"ט רשכבה"ג זיעועכי"א.

היסטארישער דורכברוך ווען קינה ווערט צום ערשטן מאל געזאגט דורך סטודענטן פון 'מרכז הרב', דערקענט זיך באשיינפערליך רבי'נס ווייטע בליק; גרויס אויפברויז ווען אן א. ג. 'דיין' פון קהילת ב. רייסט זיך אפ פונעם פסק גדולי הרבנים מדור הקודם, און ערלויבט אויסצולאזן דעם קינה; מחאת רבני ודיינו קהילתינו אויף זייט 64
איסר האטלקי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2122
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 23, 2016 2:00 am
געפינט זיך: צווישן קאסוב אין וויזניץ
האט שוין געלייקט: 1081 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1307 מאל

הודעהדורך רביה''ק זי''ע » דאנערשטאג אוגוסט 15, 2019 8:43 am

פארוואס זאל מען מאכן נאך א פאסט טאג? נישט גענוג אז מיינע אור-עלטערן האבן געהונגערט ביים דייטש, זאל איך הונגערן אויך?

דאס איז די געדאנגענגאנג פון היינטיגע צייטן, פאר טויזענט יאר צוריק האט מען עס אנדערש אנגעקוקט.
באניצער אוואטאר
רביה''ק זי''ע
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2780
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 9:46 pm
האט שוין געלייקט: 2612 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1794 מאל

הודעהדורך וואלווי » דאנערשטאג אוגוסט 15, 2019 10:47 am

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:פארוואס זאל מען מאכן נאך א פאסט טאג? נישט גענוג אז מיינע אור-עלטערן האבן געהונגערט ביים דייטש, זאל איך הונגערן אויך?

דאס איז די געדאנגענגאנג פון היינטיגע צייטן, פאר טויזענט יאר צוריק האט מען עס אנדערש אנגעקוקט.


איך ווייס נאר איין זאך. פון קינדוואז אן האט מען אונז אייביג געסטראשעט, מיינסט אין אושוויץ איז געווען בעסער?

יעצט עס שנעל אויף די סאפפער...!
.Weed: you dont dream. You are the dream
באניצער אוואטאר
וואלווי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2298
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2015 12:34 pm
האט שוין געלייקט: 3194 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3008 מאל

נעקסט

גיי צוריק געזעלשאפט

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און איין גאסט