הרב דר' מיכאל אברהם. חרדים/קאראונא

ארטיקלען און באטראכטונגען איבער דער חרדי'שער געזעלשאפט און קולטור

הרב דר' מיכאל אברהם. חרדים/קאראונא

הודעהדורך במדבר » דינסטאג אפריל 28, 2020 8:26 am

הרב דר' מיכאל אברהם שליט''א, אין א זייער שארף-בייסענדע ארטיקל, איבער די חרדי'שע רעאקציע צו די קאראונא ווירוס.
מיר ברענגען דא בלויז אויסציגען. די ''שרייענדע ווערטער'' איז דארוך מיר צוגעלייגט געווארן.

''צוקוועטש מיר פאר די פולע ארטיקל''.

(זיינע ספרים, מאמרים און שיעורים, זענען בכלל שטארק רעקעמאנדירט: עס איז גאר באלערנד, פראוואצירנד, געפאקט מיט ידיעות, און געבט אייביג א צווייטע פרעספעקטיוו אויף איינגעווארצלטע מיינונגען.)


על הביקורתיות לאור משבר הקורונה (טור 290)

בס”ד

.........

הקדמה: על החרדים והקורונה

הנושא של התנהלות החרדים בימי הקורונה הללו כבר לעוס וחבוט, אבל לא מפסיק להרגיז. העיתונות והרשת מלאות בגינוי ותיעוב כלפי האוכלוסייה הזאת (הרבה יותר מתמיד), תיעוב שמלווה בחוסר הבנה וחוסר אמפתיה מוחלט. אבל הדבר מופיע גם בקבוצות שבדרך כלל לא התייחסו כך לחרדים, ובעצם גם אצלם בפנים. כולם מבינים שיש בציבור החרדי אילוצים לא פשוטים: משפחות גדולות בבתים קטנים. מצב כלכלי קשה. היעדר אמצעי תקשורת זמינים (אינטרנט, רדיו, טלוויזיה, סמארטפון), שלא לדבר על כלי ואמצעי בידור לגיטימיים (בעיניהם). עקב חוסר החשיפה לתקשורת יש גם חוסר מודעות למצב הכללי, וכנראה גם חוסר יכולת להתייחס באופן ביקורתי למה שמתפרסם (השמועות הן תורה למשה מסיני). כתוצאה מכך בימים האחרונים אני רואה תגובות ממש היסטריות ברשת שבאות ממקורות חרדיים. הן מביעות תחושות של מגפה נוראה ושל אנשים שמתים ברעב. כולל כמובן גינוי לשלטונות, אבל גם למנהיגות החרדית עצמה.

כל המגבלות הידועות הללו לא מתחילות אפילו להצדיק את הזוועה שמתרחשת בימים הללו במחוזות החרדיים. גדולי אוהביהם של החרדים ואנשים מתונים להפליא, מתבטאים באופנים חריפים ביותר כלפיהם. אני חושב שחילול השם כמו שהיה כאן, לא היה בישראל מאז נוסדה. הדברים הגיעו גם לעיתונות בחו”ל (גם שם יש בעיות קשות בריכוזים חרדיים, בעיקר בארה”ב ולונדון). החרדים, ודרכם גם האמונה היהודית ונושאי דגלה (המנהיגות הרבנית) בכלל, מוצגים בעולם ככלי ריק.

מה באמת קורה שם? ראשית, ההוראה הידועה ברוח הקודש של הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין, “שר התורה” ו”ראש הישיבה” שהנוטל מהם עצה כידוע אינו נכשל, לא לסגור את מוסדות הלימוד השונים, בניגוד להוראות. מעבר לזה, ההתפרעויות של האינטלקטואלים במאה שערים ובפלג הירושלמי שזורקים אבנים ומעסיקים את הצבא והמשטרה בימים אלו באינתיפאדה משלהם. האידיאולוגיה והבועה החרדית מופיעה כאן במלוא העוצמה. מחיריה כעת נגבים במזומן, ואם לא היו אנשים שפויים מסביב שיצילו אותם מעצמם, כמו תמיד, לא היה נותר משונאיהם של ישראל (כפשוטו) הרבה. כעת כבר יש התפכחות מסוימת, והרב קנייבסקי שינה את טעמו. כעת כבר כדאי לירות במי שיוצא החוצה כי דינו כרודף. אני מניח שההתפכחות הזאת באה אחרי התייעצות לימוד מעמיק של המצב, עם כמה מיסודות האפידמיולוגיה, והבנה של כיצד מתנהלים תהליכים גדולים כאלה. ברוב פקחותו, תוכלו לראות כיצד הוא הצליח ללמוד את כל זה בעשר שניות, מרגע שהנכד שלו בא ושאל ועד שהוא הוציא את ההוראה להשאיר את המוסדות פתוחים. את שכר הלימוד תושבי בני ברק וכולנו משלמים עד היום וכנראה נשלם עוד זמן רב הלאה. אלא שלהם זה לגמרי מגיע, אבל מה אנחנו אשמים? למה אנחנו צריכים להידבק ולמות, ויחד עם זה גם לשאת בכל המחירים ולשאת אותם על כתפינו? הסינים מארגנים משלוחי מסכות וציוד לישראל, גם מטעם מייסד עלי בבא, וגם של איציק ויעל הסינים (למי שלא מכיר את התופעה משובבת הלב הזאת, כדאי לעקוב), אבל בני ברק לא על המפה. היא על כוכב מאדים ולא נוטלת חלק במאמץ הכללי. להיפך, הכל עושים עבורה, אבל כולנו בעצם חייבים להם את עצם קיומנו. בהתנשאות הילדותית שלהם, כולם צריכים להבין שהעולם קיים בזכותם ויושב על כתפיהם.

כתוצאה מההתנהלות המופקרת והאינפנטילית הזאת, אנחנו מתבשרים בימים האחרונים שבבני ברק עיר התורה, הצדקות והחסידות, איבדו שליטה לחלוטין על העניינים. אני רואה כעת הודעות היסטריות שבאות ממשתמשי רשת חרדים שמדברים על אנשים שמתים ברעב, מגפה נוראה, אבדן שליטה וחוסר מנהיגות, פחד גדול וייאוש גמור. אני חושב שהדברים הללו אינם פרופורציוניים אפילו ביחס למצב בבני ברק, ואולי חלק מהם הם הטרלות, אבל הם בהחלט מצביעים על התחושה שנוצרה שם, ואך צפוי בעיניי שכך יהיה. אין פלא שצבא הרשע הציוני מתגייס לחלק מזון לבתים בבני ברק (וגם לאכיפת ההוראות), כנראה כדי להעביר את כולם על דתם ודעתם. ההידבקות בבני ברק היא כידוע עצומה, בגלל הצפיפות, חוסר שמירה על הוראות והבנה שלהן ושל המצב, וכמובן גם הוראות מנוגדות של המנהיגות החרדית. אין פלא שהממשלה הציונית המרושעת שוכרת מקומות כדי לבודד אנשים מבני ברק שדורשים בידוד (הכל כדי להעביר אותם על דתם וכו’) ועוד. כעת התבשרנו שהעירייה שם גייסה את האלוף במילואים רוני נומה, הוא ולא מלאך ולא שרף, לא ראש ישיבה, לא עסקן ולא משגיח, כדי שיסייע וירכז את המאמצים הנואשים לעשות משהו בתוהו ובוהו שנוצר שם.

כמה טוב שהתורה מגנא ומצלא ושבבני ברק לא יקרה מאומה (לפחות לאלו שתרמו לקופת העיר ולא התגייסו לצבא השמד והלכו עם גרביים של X דנייר – מלא את החסר), וברור שכל זה קורה אך ורק בזכות התורה ולומדיה בטהרה, ובזכות רבותינו הקדושים וההישמעות הקפדנית להוראותיהם שניתנו בעיני הבדולח דילהון. אי אפשר כאן שלא להיזכר ביגאל אלון שאמר שצפת במלחמת השחרור ניצלה בזכות המעשה ובזכות הנס. המעשה הוא שזקני צפת קרעו שערי שמים בתפילתם, והנס שמחלקת הפלמ”ח הגיעה בזמן ועשתה את העבודה. אני מניח שאחר כך היא חטפה אבנים וזעקות שבר “נאצים, נאצים” מהמקומיים, ובצדק. חזקה שכל מה שעשו לא עשו אלא בשבילם.

התמונה שמצטיירת בעולם (כפשוטו, לא רק בארץ) היא זוועתית. חילול השם שלא היה כמוהו. אנשים בארץ ובעולם ממש מתפוצצים למשמע ומראה הדברים. הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום). העולם רואה מול עיניו עדר של שוטים אינפנטיליים מרצון ומבחירה, חסרי הבנה וחסרי סולידריות, ויחד עם זה נפוחים מחשיבות עצמית ונעדרים כל יכולת לביקורת עצמית. אוסף של ילדים קטנים וחסרי אחריות שמפריחים סיסמאות שהם עצמם לא מאמינים בהן וגם חיים על פיהן (עד שמגיע רגע המבחן ואז מתברר במה הם באמת מאמינים). אין פלא שאנשים חשים שהחברה הזאת תקועה אי שם בעידן הפרהיסטורי, והבעיה העיקרית היא שהם עצמם עושים מזה אידיאולוגיה.

צריך להבין שבעידן התקשורת הגלובלית הכל מצולם והכל ידוע. אנשים חשים שיש כאן אוכלוסייה מרושעת, מטומטמת וכפוית טובה, למרות ההתחשבות והעזרה הבלתי נתפסת של החברה הכללית לתופעות הללו. לכן קשה לי לומר שהם טועים טעות גדולה מדיי. הדברים נשמעים כמעט אנטישמיים (למעט העובדה שהם לגמרי מוצדקים), אבל נדמה לי שתמונה ויראלית אחת שווה אלף מילים:
.......

נדמה לי שגם במקרה הזה ההומור ברשת מהווה קתרזיס שמונע אלימות.

הסנגורים החרדיים מספרים לנו כמובן שההתנהגות הזאת היא נחלתו של מיעוט קטן. רובם שומרים על ההוראות ונוהגים כראוי. אלו הן שטויות. אכן יש מיעוטים מטורפים שמשתוללים, אבל אני לא מדבר עליהם אלא על המיין סטרים הליטאי ה”שפוי”, כמו הכת בראשות ר’ חיים קנייבסקי. גם ההתנהגות שלהם היא למטה מכל ביקורת, וגם אצלם הייתה חריגה קשה מההוראות לאורך רוב הזמן. בימים אלו כולם מאד מתלהבים מהחזרה לתלם ומההנחיות הקפדניות שיצאו לא להתפלל במניין, לסגור חיידרים, כוללים וישיבות וכדומה, ולהישמע להוראות של הציונים הרשעים, שהפכו בעיתונות החרדית מביטויים אנטגוניסטיים כמו “השלטונות”, לתיאורים נייטרליים יותר כמו “הרופאים” או “משרד הבריאות”. כזכור, בעקבות שיקול הדעת המעמיק והשקול של הרבנים, היום כבר חל על מפירי ההוראות, הצדיקים ומוסרי הנפש מאתמול, דין רודף. אבל החזרה להוראות ההיסטריות הללו אינה בעייתית פחות מההוראות הקודמות שסתרו אותן חזיתית. גם התוכן ההיסטרי ולא שקול, וגם דרך קבלת ההחלטות לכאן ולכאן.

הבעיה שמתעוררת כאן היא לא רק תוכן ההוראות. אפשר להתווכח בשאלה האם נכון להטיל סגר או לא. השאלה היא כיצד התקבלו ההנחיות ההן, הישנות? וכיצד הייתה החזרה מהן? מה הייתה דרך קבלת ההחלטות? על סמך איזה מידע ואלו שיקולים הן התקבלו? האם הרבנים הללו שנטלו לעצמם סמכות להחליט עבור כלל הציבור (לא רק החרדי), לקחו בחשבון שהם חבים לאחריניה (ראו טור 284)? כיצד ייתכן שההמונים נשמעים להוראות כל כך מטופשות שמתקבלות בצורה כל כך לא אחראית וילדותית, וממשיכים לראות אותם כרבנים מורמים מעם שחובה לציית להוראותיהם קלה כבחמורה?

אני שואל מי ייתן את הדין על כל אלו שימותו (וכבר מתו) בגלל האיחור של השבועות שבמהלכם נדבקו רבים, חרדים ולא חרדים, שממשיכים וימשיכו להדביק גם אחרים בקצב אקספוננציאלי (הם לא יודעים מה זה כמובן)? מה על הנזקים העקיפים של ההיסטריה שנוצרת שם? ומה על העומס בבתי החולים (אי שיטוח העקומה) שנגרם וייגרם כתוצאה מההתנהלות השערורייתית הזאת? מי ייתן את הדין על החלטות קלות דעת לגבי דיני נפשות שהתקבלו בקלות בלתי נסבלת, מתוך תפיסת עולם מטומטמת ובטיפשות הרת אסון? ומי ייתן את הדין על חילול השם הנורא (והמוצדק, הפעם) שנוצר כאן בעקבות זה? מי ייתן את הדין על האומללים שסגורים מפוחדים בבתים צפופים ונטולי תקשורת בבני ברק?

אבל הפלא הגדול בעיניי שההכאה על חטא לא נפוצה כל כך בעולם החרדי עצמו. יש ניצנים מסוימים, אבל בחינה עצמית של שורשי תפיסת העולם ודרך החיים שלהם, כמעט לא מתרחשת (אם כי להערכתי יש סיכוי לא רע לשבר מבורך בעולם הזה בעקבות האירועים, אחרי שקצת נירגע). זה בטח לא קורה באופן ציבורי ומסודר. המנטרות על “שר התורה” ו”ככל אשר יורוך” ממשיכות להיכרז ברחובות העיר במלוא הפתוס האינפנטילי כדאשתקד. אין פלא שבשולי הדרך פראי האדם ממאה שערים ומהפלג הירושלמי ממשיכים בהשתוללותם (אם כי בפלג הירושלמי ניכרת התמתנות מה. כנראה גם לטירוף ולטמטום קיצוני כמו שמצוי אצלם יש גבולות כלשהם).

שוב ושוב אני משתאה מול התופעה כיצד חברה הגיונית במאה העשרים ואחת, שרבים מחבריה למדנים משובחים עם כישרון אנליטי מרשים ושתי רגליים על הקרקע, מצייתת לשתי דמויות מנותקות כמו הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין, שהוכח קבל עם ועולם שאין להם מושג ירוק מימינם ומשמאלם על העולם בו הם חיים. זאת במקום לשלוח אותם לעשות תשובה בגלות עד סוף ימיהם. שני הרבנים האלה אחראים ישירות ובמו פיהם למוות ותחלואה של אנשים (בשוגג כמובן) ועל חילול השם נורא ואיום שלא היה כמוהו. היש בתורה עבירות יותר חמורות מרצח (בשוגג קרוב למזיד) וחילול השם המוני?

אז מכיון שהחבר’ה הללו לא שמעו על המושג הפקת לקחים וביקורת עצמית, אטול על עצמי את התפקיד ואעשה זאת עבורם (כן כן, אני מכה על החזה שלהם. חסכו לעצמכם את ההטפות). אם על זה לא נאמר מאמר חז”ל “במקום שיש חילול השם לא חולקים כבוד לרב”, אני לא יודע על מה הוא כן נאמר.

שורשי התופעה

בימים האחרונים ראיתי שני מאמרים שסוקרים את התופעה ואת שורשיה (ואני מניח שיש ויהיו עוד כמה וכמה). אחד מהם, “לעמוד על נפשנו“, פרי מקלדתו של הרב משה יצחק פרקש בכתב העת האינטרנטי צריך עיון, מבקר באומץ את התופעה ואת שורשיה מבפנים. השני הוא של ד”ר שוקי פרידמן, “כיצד מתמודד הציבור החרדי עם נגיף הקורונה?”, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מי שיצליח לקרוא את המאמר הראשון, שכתוב באומץ וביושר ראויים להערכה, יוכל לראות שבניגוד לדברי הסנגוריה החרדית, התופעה ממש אינה בשוליים. מדובר על שכבות נרחבות של הציבור החרדי מכל הסוגים והמינים. הטענות כאילו מדובר בשוליים הן כדרכה של האפולוגטיקה המקובלת שם (הוא עצמו כותב זאת). בתשובתי אליו נזכרתי בבדיחה שמספרים על ניקסון: מהי האינדיקציה לכך שניקסון משקר? כשהוא מניע את שפתיו. דובר חרדי שפונה כלפי חוץ, כך יש להתייחס לדבריו. הכל בחזקת שקר עד שיוכח אחרת. זה אינו רשע, אלא תוצאה של אתוס שיש חובת הגנה על החברה כלפי הרשעים בחוץ, וכביסה מלוכלכת מכבסים רק בפנים (בעצם גם שם לא).

תגובת הציבור

כאמור, הציבור הרחב מתפלץ למראה תופעות הללו. ראו למשל במסגרת כאן למטה מאמר שכתב פרופ’ מני מאוטנר (אני מכיר אותו, אדם מתון להפליא), ותוכלו להתרשם ממה שמחוללת ההתנהגות הזאת.

על חוסר הסולידריות של החרדים
מני מאוטנר, “הארץ”, יום שלישי, 2020.3.31



אי אפשר היה שלא להתפלץ (כן, ממש כך) למראה הכתבה בטלוויזיה, שהראתה כיצד החליט הרב חיים קנייבסקי, מנהיג הזרם הליטאי בציבור החרדי, שלא לסגור את הישיבות עם תחילת המגפה. ניגש אליו שמש צעיר ואמר לו: “סבא, הממשלה החליטה שבגלל המגפה צריך לסגור את הישיבות. לסגור?” “לא”, פסק הרב בן ה–92 בתוך פחות משנייה. השמש הסתובב לאחור והעביר את הוראת הרב הלאה. יש הרבה בעיות בתהליך שבו התקבלה ההחלטה הגורלית (כן, גורלית) הזאת. במהירות, בלי לשקול, או להתלבט, מתוך פנאטיות עמוקה, המגולמת באמונה בערך אחד, לימוד התורה, ובחוסר יכולת להכיל ערכים אחרים ולהביאם בחשבון. אבל הבעיה העיקרית עם ההחלטה הזאת היא חוסר הסולידריות שגלומה בה כלפי כל שאר אזרחי המדינה. שהרי, בגלל התנהגותם המופקרת של החרדים, בסופו של דבר הם, שאינם ממלאים כראוי אחר הוראות משרד הבריאות, ימלאו בהמוניהם את בתי החולים ויסתמו אותם באופן שימנע טיפול מהלא־חרדים שצייתו להוראות. בכך יהיה לא רק חוסר סולידריות, אלא גם חוסר צדק. הרבה נכתב בעשורים האחרונים על חוסר הסולידריות של החרדים שאינם מתגייסים לצבא. חוסר הסולידריות הזה מתבטא בהימנעות, במחדל. אבל חרדים שאינם מקיימים את הוראות משרד הבריאות ומתגודדים בהמוניהם מגלים חוסר סולידריות אקטיבי, במעשה. התנהגותם הפעילה מסכנת את חייהם של רבים אחרים שאינם חרדים — לא בגלל חשש ההדבקה, אלא בגלל הסתימה האפשרית של בתי החולים. נכון, תמיד צריך להיזהר בהכללות, וצריך לזכור שהחרדים, כמו כל קבוצה אנושית, נחלקים להרבה קבוצות משנה, והרוב הגדול של קבוצות המשנה האלה ציית להוראות הבידוד. אבל אי אפשר להימנע מלחשוב על האופן המופקר שבו פעל מנהיג הציבור הליטאי, הרב קנייבסקי, ואי אפשר שלא לחשוב גם על קבוצות המשנה שבין החרדים, גם אם הן קבוצות מיעוט, שגם בשלב המאוחר יחסית הזה עדיין ממשיכות לפעול באופן שמפר את ההוראות. אסור, כמובן, שהאירועים האלה יפגעו בהמשך התהליכים המבורכים של שילוב החרדים במוסדות החברה האזרחית והפוליטיקה. התהליכים האלה החלו לפני המגפה, וחשוב שהם יימשכו גם לאחר סיומה. ועדיין, כשתבוא אל קצה התקופה הקשה הזאת, לא נוכל שלא לשאול עצמנו פעם נוספת שאלות הנוגעות למידה שבה החרדים מהווים חלק מהחברה הישראלית ומגלים כלפיה אחריות וסולידריות. וגם לא נוכל שלא להשוות את התנהגות החרדים להתנהגותה של קבוצת מיעוט אחרת, שאף היא מצויה בתהליכים מואצים של השתלבות בחברה האזרחית ובפוליטיקה — האזרחים הערבים. אלו מתנהגים בימים הקשים האלה ממש ההיפך מהחרדים. רבים מהם, בבתי החולים, מגלים סולידריות אקטיבית, במעשה, ואפילו מסכנים את חייהם, כשהם מאיישים את הצוותים הרפואיים והמינהליים. להשוואה הזאת מוכרחות להיות גם השלכות פוליטיות כלפי כל אחת משתי הקבוצות.

כשקיבלתי את המאמר כתבתי בתשובה שלדעתי מאוטנר טועה טעות מרה בדיאגנוזה שלו. ברוב המקרים לא מדובר בחוסר סולידריות, אלא בשילובים במינונים שונים של טיפשות ורשעות. הפנאטים של מאה שערים הם בעיקר רשעים וחסרי סולדריות, אבל הזרם המרכזי (של הרב קנייבסקי) הם בעיקר טיפשים. הפלג הירושלמי שניצב בתווך, הם שילוב מנצח של השניים. כמובן שבכל אחד יש משהו מהטיפשות, אבל באופן סכמטי זה תיאור לא רע. אגב, טיפשות היא מאפיין כללי שם, אבל רשעות להערכתי לא קיימת אצל כולם. ובכל זאת, יש רמות מסוימות של טיפשות שאי אפשר לא לראות בהן ביטוי למידה של רשעות. אנשים אינטליגנטיים לא יכולים להיקלע לסיטואציות כה טיפשיות, לפעול ולקבל החלטות ברשלנות כזאת, ובסוף לא לקבל אחריות על כך.

שורשי הבעיה

אין כאן המקום להיכנס לכל שורשי הבעיה. אבל בכל זאת אצביע על כמה מהם. האוכלוסייה החרדית שומרת על עניות אידיאולוגית, על ניתוק אידיאולוגי מאמצעי התקשורת (אינטרנט רדיו וטלוויזיה) ומהציבור הכללי. היא לא נותנת לחבריה השכלה מינימלית והבנה מינימלית של העולם, ובעיקר היא נשמעת למנהיגות שאין לה שום כישורים לקבל החלטות מושכלות בתחומים שמעבר לנ”ט בר נ”ט דחד יומא. המנהיגות הזאת ספונה בד’ אמות של הלכה ולמדנות (זה מוצג כאידאל כמובן), וניזונה משמועות שאין לה את הכלים להבין את משמעותן. הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין לא יכולים להבין מהי השטחת עקומה, מהי התקדמות אקספוננציאלית, יסודות מתמטיים של תהליכים אפידמיולוגיים, ולכן גם לא את השיקולים שמובילים להחלטות בנסיבות בהן אנחנו מצויים. כל זה לא מפריע לציבור החרדי לראות בהם חכמי-על שלא טועים ושיש להישמע להוראותיהם מכוח “לא תסור”, משל הייתה זו סנהדרין הגדולה. הם ומקבלי ההחלטות שלהם לא יודעים מתמטיקה ולא חשופים לחדשות. אבל כל זה לא צריך להביא לחשבון נפש ולשינוי של ממש, לא בהשקפת העולם שירדה כמובן כולה מסיני, ולא בהתנהלות המעשית שיסודה בדעת תורה של המנהיגות היודעת כל (אם כי בתהליכים ארוכי טווח אני מעריך שכן תהיה לזה תרומה).

גם בעולם החילוני לא כולם מתמטיקאים גדולים, אבל מי שמקבל את ההחלטות לפחות נעזר בגורמים מקצועיים שאמורים להבין בחומר ולקבל החלטה מושכלת. נתניהו, עם כל הביקורת שיש לי עליו, מבין היטב מתמטיקה, ואני בטוח שגם הוא לא מקבל החלטות על ידי שאלה של הנכד שלו שמקבלת תשובה תוך שנייה, כמתואר בסרטון שלונקק למעלה ובמאמר של מאוטנר. הוא נעזר באנשי מקצוע, שיכולים כמובן לטעות, אבל לפחות עושים את המיטב במסגרת מה שידוע. שם לפחות מקיימים את חובת ה”השתדלות”.

ואם כבר הגענו לזה, הוסיפו לזה תפיסה הזויה שלפיה הקב”ה מנהל את הכל, ואנחנו אין לנו אלא חובת ההשתדלות (ראו בטור 280 ובטוקבקים שאחריו). צריך להבין שהתפיסה המעוותת והסתירתית הזאת אינה רק טיפשית. הבעיה אינה רק במישור האינטלקטואלי (ואני האחרון שיזלזל בבעיות במישור ההוא). היא מביאה אנשים לבלבול גדול במישור המעשי. הסיבה לכך שהיא פשוט לא עובדת, וכולם מבינים שהיא לא עובדת, אבל כמובן חייבים להגן על הדוגמה שהרי היא ירדה מסיני (דרך השופרות התורניים הנ”ל). זה מביא את האנשים להוסיף לתיאוריה אפיציקלים ודיפרנטים (ראו בטור 281), אבל בסוף בסוף, הם מרשים לעצמם להתנהג כאילו שלמעשיהם אין השלכות. מבחינתם ללמוד תורה ולהתפלל במניין זו ההשתדלות האולטימטיבית, ואם זה לא ימנע את הקורונה מה ימנע אותה?! לכן אם מישהו “גוזר” עליהם לא לעשות זאת, הרי הוא ודאי צורר, לא?!

על הביקורתיות

אף אחד שם לא מעלה בדעתו את האפשרות לחשוב באופן ביקורתי על “יסודות האמונה” הללו. החיוב לחיות בעוני הוא חיוב מקודש (והמדינה היא שאחראית להוציא אותם מזה ולסייע להם לתפקד). החיוב להיות בער ונטול השכלה מינימלית הוא גם מקודש (והמדינה היא שצריכה לתת להם שירותי רפואה, הגנה וביטחון, משטרה, פסיכולוגיה, מדע וטכנולוגיה, ואפילו שירותי תשובות לשאלות הגותיות במקום שה”השקפה” האינפנטילית שלהם נכשלת). ועוד לא דיברתי על העוני והמשפחות הגדולות שלא מאפשרים בידוד כראוי, כפי שתיארתי למעלה, וחוסר ההבנה במתמטיקה שלא מאפשר להם להבין את המציאות סביבם (ראו מאמר שראיתי במקרה רק היום בעניין). ומה על האמון הבלתי מוגבל בהנהגה חסרת היכולות שלהם? מישהו מעלה בדעתו, אם כבר משאירים אותם בהנהגה הציבורית החרדית, להקים גוף מייעץ מסודר על בסיס מידע מקצועי רלוונטי כדי לסייע להם בקבלת החלטות? נראה שהציבור הזה נדון להתנהל עד סוף ימיו על פי רוח הקודש המפוקפקת של האישים הללו.

החרדים לא מוכנים כמובן להשתמש באינטרנט ובטלפונים ניידים “לא כשרים”, ומתוך כך כמובן אין להם סמ”ס וגם לא אפשרות להתעדכן בהוראות ובחדשות לגבי המצב (למעט דרך הצינורות המגמתיים שלהם), אבל אלו בעיות שלנו כמובן. מי שרוצה לקבוע פגישה או להודיע משהו לאדם חרדי מכיר זאת היטב. אין לו אמצעי תקשורת מינימליים, אבל כולנו צריכים כמובן להתחשב בו (הוא לא אמור להתחשב בך ולהחזיק אמצעי תקשורת מקובלים). גם אצלי באתר יש כאלה שהסינונים לא מאפשרים להם לגלוש, ואז צריך לשלוח להם מאמרים ותשובות בדרכים אחרות. לכן אם משרד הבריאות רוצה לעדכן אותם בהוראות או להודיע להם להיות בבידוד כי הם עברו ליד חולה מאומת, זו בעיה שלו והאחריות היא עליו.[1]

כל זה מתאפשר, בין היתר, בגלל הכבוד המוגזם למסורת וראיית הביקורתיות כשלילית. הם באמת תקועים במאה העשירית, וגם לא מודעים לכך. להיפך, זו האידיאולוגיה שלהם. אף אחד לא יכול לנער אבק מההשקפה המקודשת (שהיא, אגב, בחלקה, תוצר של המאה העשרים). אני חושב שאם לא נפסיק לכבד את התפיסה המעוותת והאינפנטילית הזאת ונשים את הדברים ביושר על השולחן, אנחנו חוטאים לחברה הכללית אבל גם לחברה החרדית עצמה. ההצדקה העיקרית לפרסום השקפותיי הרדיקליות היא שנמאס לי מקשר השתיקה והכבוד המדומה הזה ל”מסורת” ולנושאי דגלה. מעבר להשלכות הנוראיות של התפיסות הללו, אני פוגש אנשים נבונים שפתאום מבינים שהם חיים בסרט ושמכרו להם לוקשים, אבל אין להם אפשרות לבקר את המערכת והיא כמובן לא מבקרת את עצמה. המוצא המתבקש הוא לנטוש, וזה אכן נעשה בקצב גובר והולך. וכל זאת בזכות כיבוד המסורת שלנו וההתנגדות המתונה ל”רדיקליות הקיצונית” שלי. בימים אלו אנחנו רואים מחירים בחיי אדם ובחילול השם, אבל זה קיים על אש קטנה יותר כל הזמן.

בשולי הדברים חשוב לי לומר שאני לא מאשים ישירות את האנשים הפרטיים, שלכאורה לא יכולים לשנות את המצב. אני מאשים את החברה החרדית כולה ובעיקר את ההנהגה שלה, שפועלת על בסיס הנחות מנותקות ואידאולוגיה פרימיטיבית בלי הפעלת ביקורת מינימלית, וכך מכניסה את עצמה לגטו שלא יכול לתפקד (אפילו עם כל הסיוע מבחוץ). אבל בו בזמן חשוב לי גם להזכיר את מה שהסברתי בכמה וכמה טורים קודמים:[2] בשורה התחתונה אי אפשר לפטור מאשמה גם את האזרחים הפשוטים. החברה אינה אלא סך כל אזרחיה.


אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה תזות מהמסורת שלנו, שכולן עד האחרונה מתחמקות מעמידה במבחן אמפירי וביקורתי. כל אמירה כזאת מגיעה מראש עם חבילת תירוצים מושלמת מדוע אי אפשר לראות את התממשותה. כך התיאוריה שלנו נותרת מושלמת ובלתי ניתנת להפרכה. וחלילה לנו מלפקפק ב”מסורת” (ע”ע tradition).

.........

כך, לדוגמה, כדי לתת מוטיבציה ללמוד תורה וללכת לשליחות מצווה ולא להסס מפני קשיים מספרים לנו שזה מגן עלינו. אמנם לא במקום שברי היזקא, כלומר איפה שבאמת מסוכן. שהרי אסור להיכנס לסיכונים לצורך מצווה. לפי הגישה הדרושית הזאת, מותר לשקר קצת שקרים קדושים כדי להמריץ את האנשים לעשות דברים חיוביים. אבל כשזה מסוכן אז כמובן אין היתר לשקר. הרי לכם פירוש בהחלט אפשרי לטעמי לאמירות חסרות הכיסוי הללו. אבל התייחסות לאמירות הללו כפשוטן מובילה לתופעות כמו שראינו בקורונה (עד שהגענו למצב של ברי היזקא, כלומר עד שנזקקנו באמת להגנה הזאת).

ניטול עוד אחד. כדי להמריץ אותנו ללמוד תורה ולא לעסוק בדברים אחרים, מספרים לנו שהכל ישנו בתורה, שהרי זו חכמה אלוהית. “אסתכל באורייתא וברא עלמא” (שכמובן יכול להתפרש באינספור צורות אחרות). כבר הזכרתי כאן בעבר שחבריי בישיבת “נתיבות עולם” בבני ברק נהגו לשאול אותי מדוע אני הולך לאוניברסיטה בצהרים, הרי הכל נמצא בתורה. על כך עניתי להם שאם כך אז אין בעיה, שהרי אני לומד תורה באוניברסיטה. וכי המקום גורם? וחוצמזה, אמרתי להם, אם במקרה תמצאו בתורה את הפתרון למשוואת שרדינגר לבור פוטנציאל ריבועי מסתובב, אודה לכם על עדכון, שכן זה יחסוך לי המון זמן במחקר ואוכל להישאר בישיבה ללמוד בבא קמא. אין צורך לומר שאף אחד מהם בינתיים לא מצא את הפתרון המבוקש (אני דווקא כן, ברוח הקודש ששרתה עליי באוניברסיטה). אגב, הם אמנם הבינו את המימרא הזאת כפשוטה, אבל נדמה לי שאיני מסתכן מאד באומרי שאף אחד מהם לא באמת האמין במה שהוא עצמו אמר (אני לא מכיר הרבה אנשים שמשתמשים בתרופות שמוזכרות בגמרא במקום במה שהרפואה של ימינו מציעה. טוב, שכחתי, השתנו הטבעים).

...................

מה לזה ולקורונה?

איך הגעתי מהקורונה לכל הדוגמות המנותקות הללו? פשוט מאד, כי כל העניין של הקורונה הוא תוצאה של אמונה עיוורת ולא ביקורתית בדוגמות שנראות לאנשים כמסורת מסיני. נכון שלא כולנו חרדים ולא כולנו מאמיני הרבנים אדלשטיין וקנייבסקי, ואולי גם לא כולנו מאמינים בדוגמות שהבאתי כאן כדוגמה, ואכן הביקורת שלי לא נסובה על כולנו, ובוודאי לא בשווה. אני מבקר את השמרנות ואת חוסר הביקורתיות, ובעיקר את התחושה שזו גישה מתחייבת מהאמונה והנאמנות אליה.

מעבר לזה, צריך לזכור שגם לנו יש תיקים דומים. גם אנחנו נדבקים לתזות מסוימות מכוח המסורת גם אם הן לא ממש עומדות במבחן המציאות (ע”ע השגחה והשתדלות ועוד). ובסוף בסוף, גם אנחנו ממשיכים להתייחס לרבנים המנותקים וההזויים הללו כגדולי תורה ולשאול אותם שאלות הלכתיות (גם אם לא ציבוריות). אני בהחלט אשמח לשמוע מהרב אדלשטיין שיעור למדני בסוגיא תלמודית. אבל אם אני הייתי צריך לבדוק האם אפשר להתפלל במניין במרפסות או דרך זום, או איך להתנהל במצב של קורונה, האחרונים שהייתי שואל הם הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין. הבנת המציאות שלהם לוקה בכל כך הרבה, שאין שום מעמד לתשובה שהם היו נותנים לי על נושא כזה שדורש הכרה עם מציאות שזרה לו לגמרי. אני מזכיר לכם ששרשור הואטסאפ התחיל בהערה על דעתו של הרב קנייבסקי לגבי תפילה במניין בזמן הזה (ודומני שהיא לא נכתבה על ידי אדם חרדי). אני מפנה אתכם לטוקבקים האחרונים בטור הקודם, שם הובאה דעתם של רבנים חרדים (ובהם הרב קנייבסקי) על היתרי הזום בליל הסדר. הטרילוגיה שלי מסתיימת בדיון על מיהו גדול בתורה. אני חושב שגם בעניין הזה אנחנו תקועים מאות שנים אחורה, והגיעה העת להתעורר.

זהו, גמרתי לשפוך. סליחה מכולם, אבל הייתי חייב להוציא את התיבה לרחובה של עיר.

[1] בגלל הבחירות לחיות באופנים הללו, הציבור החרדי נופל כנטל על החברה הכללית, אבל מי שאומר זאת הוא כמובן אנטישמי. אתה צריך לשלם, למות בצבא ובקורונה ולשתוק. וכל ההיתלות הטפילית הזאת על החברה הכללית נעשית כמובן בלי טיפת הכרת טובה על המשאבים והמאמצים שנעשים למענם, ובלי להכיר בהתחשבות הבלתי נתפסת לעתים שהחברה החרדית מקבלת (כמו פטור מגיוס שנתפס כאיזו זכות יסוד). תמורת זאת, החרדים מועילים בטובם להציג את החילונים כרשעים ואינטרסנטים שעושים הכל לטובת עצמם ונגד התורה (שהעולם כולו עומד רק עליה ובזכותנו).
א אינטעלעקט גלייכט זיין איינזאמעקייט, ווי א מעזאכיסט דערנידערונג.
באניצער אוואטאר
במדבר
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 191
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 02, 2020 12:58 pm
האט שוין געלייקט: 472 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 260 מאל

הודעהדורך במדבר » דינסטאג אפריל 28, 2020 3:07 pm

איך מיין אז ער גייט שוין אביסלע צו ווייט, ווערטער האבן א פרייז.

הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (''ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום''). העולם רואה מול עיניו עדר של שוטים אינפנטיליים מרצון ומבחירה, חסרי הבנה וחסרי סולידריות, ויחד עם זה נפוחים מחשיבות עצמית ונעדרים כל יכולת לביקורת עצמית.
א אינטעלעקט גלייכט זיין איינזאמעקייט, ווי א מעזאכיסט דערנידערונג.
באניצער אוואטאר
במדבר
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 191
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 02, 2020 12:58 pm
האט שוין געלייקט: 472 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 260 מאל

הודעהדורך ליב צו וויסן » דינסטאג אפריל 28, 2020 7:14 pm

א גאר שטארקע ארטיקל, דאס וואס ער צולאזט זיך דא און דארט איז ווייל ווי ס'זעהט אויס איז ער א Human being...
ליב צו וויסן
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 185
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 08, 2019 8:02 pm
האט שוין געלייקט: 441 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 82 מאל

הודעהדורך berlbalaguleh » דינסטאג אפריל 28, 2020 8:12 pm

במדבר: איך האב אדורכגעליינט דעם ארטיקל ביז אינמיטן פרופ' מאוטנר'ס ווערטער..."על הביקורתיות"... די ארטיקל איז צו לאנג. און מ'דארף גיין דאווענען מנחה...!

איין זאך איז זיכער. א יעדעס ווארט איז אמת. בלא כחל ושרק...! אן ענליכער מצב עקזיסטירט דאהי אין אמעריקע און אין ענגלאנד (לאנדאן און מאנטשעסטער). אבער אין אמעריקע זענען דער חרד'ישער עולם דאך מער מציית צו די שלטונות. מכח כמה סיבות. אפילו די גרופס וואס וואלטן נארמאל נישט מיטגעגאנגען מיט די הוראות פון די ממשלה. אזוי ווי מיר האבן געזעהן ביי די עדיוקעישן סומאטאכע. (כמעט) קיין איינער איז נישט ארויסגעקומען און געזאגט...יא. די ענגלישע חינוך ביי אונז טויג נישט. און מיר זענען גרייט דאס צו פאררעכטן. פארשטייצעך אז באופן דאס זאלל נישט זיין קיין סתירה צו אידישקייט. אזוי ווי לערנען די טעאריעס פון עוואלוציע. אדער לערנען דראמא אין ישיבות וכו'...!
באניצער אוואטאר
berlbalaguleh
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 13652
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
האט שוין געלייקט: 15387 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8766 מאל

הודעהדורך berlbalaguleh » מיטוואך אפריל 29, 2020 2:49 am

במדבר האט געשריבן:איך מיין אז ער גייט שוין אביסלע צו ווייט, ווערטער האבן א פרייז.

הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (''ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום''). העולם רואה מול עיניו עדר של שוטים אינפנטיליים מרצון ומבחירה, חסרי הבנה וחסרי סולידריות, ויחד עם זה נפוחים מחשיבות עצמית ונעדרים כל יכולת לביקורת עצמית.

במדבר: מ'דארף אייביג האבן באלאנס. למשל ביי איינס פון זיינע לעצטע פאראגראפן ברענגט ער ארויס לכאורה דעם אבסורד פון זיך באנוצן אדער אפילו גלייבן אין די רפואות וועלכע ווערן געברענגט אין די גמרא. ער שרייבט נאך צו סארקאסטיש..."טוב. נשתנו הטבעים"...! דאס דארף הייסן אז ווער ס'באנוצט זיך מיט די רפואות און געזונטהייט עצות פון די גמרא איז נישט נאר א טיפש. נאר נאאיוו אויך...!

דער פאקט איז אבער. אזוי ווי די גמ' אין ערשטן פרק פון מס' ברכות זאגט אז ..."קצח"...קימל איז זייער שטארק געזונט פאר'ן גוף פון א מענטש...! ס'איז דאך באוואוסט אז פאר א בעיבי וואס ליידט פון ..."קאליק" געט מען קימל. און דאס בארואיגט איהם...!
באניצער אוואטאר
berlbalaguleh
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 13652
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
האט שוין געלייקט: 15387 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8766 מאל

הודעהדורך במדבר » מיטוואך אפריל 29, 2020 8:04 am

''חכם עדיף מנביא''

''ויחד עם זה נפוחים מחשיבות עצמית ונעדרים כל יכולת לביקורת עצמית.'' ''מכיון שהחבר’ה הללו לא שמעו על המושג הפקת לקחים וביקורת עצמית אבל הפלא הגדול בעיניי שההכאה על חטא לא נפוצה כל כך בעולם החרדי עצמו''. ''יש ניצנים מסוימים, אבל בחינה עצמית של שורשי תפיסת העולם ודרך החיים שלהם, כמעט לא מתרחשת''.

דאס קענן מיר יעצט זעהן ווען אלע באשולדינגענס פינגער ווערן געצילט אויף ''יעדעם נאר נישט מיר''.

אינזער געפלאגטע געמיינדע האט נישט, די ביסל זעלבסט-זיכערקייט צו קלאפן על-חטא.

איין קלאפ און מיר טיען צופאלן?!
א אינטעלעקט גלייכט זיין איינזאמעקייט, ווי א מעזאכיסט דערנידערונג.
באניצער אוואטאר
במדבר
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 191
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 02, 2020 12:58 pm
האט שוין געלייקט: 472 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 260 מאל

הודעהדורך במדבר » דאנערשטאג אפריל 30, 2020 8:29 am

הרב דר' מיכאל אברהם און א אינפארמאטיווע שמועס מיט דר' רועי יוזעוויטש איבער חרדים/קאראונה.
https://www.youtube.com/channel/UCrIN5_aQvm3MrhfT6RhdaDQ
א אינטעלעקט גלייכט זיין איינזאמעקייט, ווי א מעזאכיסט דערנידערונג.
באניצער אוואטאר
במדבר
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 191
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 02, 2020 12:58 pm
האט שוין געלייקט: 472 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 260 מאל

הודעהדורך במדבר » דאנערשטאג מאי 07, 2020 11:04 am

במדבר האט געשריבן:איך מיין אז ער גייט שוין אביסלע צו ווייט, ווערטער האבן א פרייז.

הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (''ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום''). העולם רואה מול עיניו עדר של שוטים אינפנטיליים מרצון ומבחירה, חסרי הבנה וחסרי סולידריות, ויחד עם זה נפוחים מחשיבות עצמית ונעדרים כל יכולת לביקורת עצמית.


הרב דר' מיכאל אברהם: איז מסביר זיין שארפע ארויסטריט (ניין! ער ציט נישט צריק).
פאר די פולע מאמר https://mikyab.net/posts/66081



בס”ד

טוב, חוזרים עוד פעם אחת לקורונה ולחרדים. טור 290 שלי עורר סערות רבות, הרבה הזדהות וכמובן גם ביקורות לא מעטות. אני מתרשם שרובן בכלל לא כאן באתר אלא ברחבי הרשת (שרק את חלקן הקטן ראיתי. בעוונותיי אין לי פייסבוק). עיקרי הטענות שברצוני להתייחס אליהן כאן הן שתיים: 1. האם נכון להבין/להצדיק פוגרומים, כפי שעשיתי בטור ההוא? 2. האם נכון לבקר בשעת הסערה עצמה או לחכות שתשכך?

.................

טענתי בטור ההוא הייתה ששורשי הכשל נעוצים בהתנהלותו של הציבור החרדי ועמוק בתפיסת עולמו. זה לא חיפוף מקומי ולא התרעמות על אדם זה אחר. יתר על כן, בטור הנ”ל לא דיברתי על הקורונה, אלא על החרדיות. הקורונה רק חשפה בעוצמה את הפגמים המובנים בחרדיות כשלעצמה. הסברתי היטב היכן אני רואה את שורשי הבעיה, והם נעוצים לא באי הישמעות לנהלים (מגמה שאני אישית דווקא מאד מחבב), אלא באידיאולוגיה הכי יסודית (החל ביחסם לתורה וחכמיה) ובמנטליות הבעייתית מאד שלהם כלפי פנים וחוץ. ויותר מהכל, בהיעדר היכולת לקבל החלטות, לספוג מבחוץ או מבפנים ביקורת ולהפיק לקחים. גם אם יש בעיות, ביקורתיות יכולה לתקן אותן. אבל כשזו לא קיימת המצב תקוע. לכן לדעתי שורש הבעיה, מעבר לעצם האידיאולוגיה, הוא בהיעדר מוכנות ילדותי (=אינפנטילי, בתרגום מילולי) לשקול שמא פרט זה או אחר באידיאולוגיה שלהם אינו נכון ודורש שינוי. מאותה סיבה לא אכנס גם להסברים שנתלים בקשיים אובייקטיביים (הצפיפות והעוני, חוסר אמצעי תקשורת ועוד), שכן גם אלו הם חלק מאותה מדיניות שעליה אני מדבר. ובכל אופן, גם אם מקבלים את קיומם, ודאי צריך היה לקחת אותם בחשבון כשקובעים מדיניות מקילה לגבי הסגר, מה שמחמיר את הבעייתיות בדרך קבלת ההחלטות.

אני גם לא אדון בדיאגנוזות המלומדות שקיבלתי, שלפיהן כל דבריי נכתבו משנאה ואנטישמיות ארוכת ימים וידועה שלי, או שזו תוצאה מכך שנפגעתי מהחרדים בהיותי בבני ברק. אלו שטויות במיץ. אני אוהב מאד את בני ברק ותושביה וחש קשר עמוק אליהם. לא נפגעתי שם מאף אחד, והאווירה שם נהדרת בעיניי. כשאני מסתובב בבני ברק תחושתי היא כאילו זה אוויר פסגות. אין לי בדל שנאה לחרדים, ואולי אפילו לא לחרדיות. להיפך, אני חש ליטווק בכל רמ”ח אבריי, ובמובן הזה אני קרוב אליהם (לחלק הליטאי) יותר מאשר לציבורים אחרים. המורשת שלי היא רבני ליטא וראשי ישיבותיה, שעסקתי לא מעט בהגותם ומשנתם, ואפילו שעות רבות בביוגרפיות שלהם. זו ממש המשפחה הרוחנית שלי (הרבה יותר מקאנט ועמיתיו, שאין לי שום עניין בביוגרפיות שלהם). אבל למרות זאת, ובעצם בגלל זה, נכון שיש בי כעס. אפילו חזק מאד. אני מאד ממליץ לכולנו להפנים שכעס אינו שנאה. להיפך, כשאתה כועס על מישהו כנראה יש לך קשר אליו ואיכפת לך ממנו. בבחינת “את אשר יאהב ה’ יוכיח”. מעצבן אותי שהליטווקים, חבריי למכורה (ארץ נוי אביונה), אנשים למדנים ואינטליגנטיים, מפוכחים ורציונליים עם שתי רגליים על הקרקע, בעלי חוש הומור עצמי בריא ונפלא, נקלעים לתפיסות עולם והסתכלויות כל כך ילדותיות ואוויליות וחיים על סיסמאות מנותקות שמביאות אותם ואת כולנו לעברי פי פחת.

על הפוגרומים

עיקר הסערה התחילה במשפט שכתבתי בטור שהלך בערך כך:

הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים, ובצדק. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (ולא ממש מבין איך זה לא קורה היום).

בטוקבקים העירו לי על כך שאני מצדיק כאן פוגרומים בחרדים. כתבתי בתגובה שבעיניי זה פירוש מילולי ילדותי, שהרי ברור שמדובר באירוניה ובהקצנה. אבל מכיון שבפירוש המילולי זה יכול להיות מובן כך, שיניתי וכתבתי בהשמטת המילה (זה הנוסח שיש שם עכשיו):

הזעם הוא נורא, ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום).

סביב העניין הזה התנהל דיון בכמה פורומים, באתר ובוואטסאפ, ואני מניח שגם בעוד מקומות ברשת. אנשים טענו שאין הבדל (או לפחות לא הבדל חד) בין להבין ולהצדיק.

ההבדל בין להבין ולהצדיק

נדמה לי שההסבר להבדל ביניהם הוא אך למותר. חשבו על מישהו שמצהיר כי הוא מבין את ברוך גולדשטיין, את שורפי הבית בדומא, את שורפי הנער הערבי ביער ירושלים, או את אנשי המחתרת היהודית, שעשו את מה שעשו בגלל שחשו אוזלת יד של הממשלה והצבא כנגד הסתה, השתלטות על קרקעות וטרור ערבי. ברור שמיד תתעורר מחאה פבלובית בעיתונות, וסערה שתשכך אחרי יום או יומיים (רק מדי פעם יזכירו אותה בארץ נהדרת או אצל שליין). אבל האם לדעתכם הוא מצדיק את המעשים הללו? האם הוא אומר שאין להעניש אותם על מעשיהם? אלו שטויות. יותר מזה, בעיניי זה אכן המצב. אני מבין איך האנשים הללו הגיעו למעשים כאלה (מהנימוקים הנ”ל), ועדיין רוצחים צריכים לבוא על עונשם. בעיניי מדובר ברוצחים מתועבים, למרות שאני מבין כיצד הגיעו לעשות את מה שעשו. אני מניח שאמירות כאלה יתקבלו ביתר סלחנות על ידי קוראיי (להבדיל משליין וארץ נהדרת), כי הן מהכיוון ה”נכון”. אז בעיניי, כפי שאתם ודאי כבר יודעים, אין שום חשיבות לכיוון. אמירה כזאת היא נכונה ובוודאי לגיטימית, בלי קשר לכיוון שאליו היא מופנית.

חשבו למשל על איסור הסתה בחוק (וגם בהלכה, בנסיבות ולפי דעות מסוימות). מדוע אוסרים להסית? בגלל החשש שההסתה תגרום לאנשים לעשות עבירות. כלומר שאם ההסתה גרמה לאדם מסוים לעשות עבירה, יש לי הבנה לכך שנעשתה העבירה. זה קרה בגלל ההסתה. ובכל זאת, אני לא פוטר מעונש את העבריין. מדוע? מפני שיש לו אשם תורם. הוא יכול היה להתמודד ולא להיכנע להסתה הזאת. העובדה שיש לי הסברים למעשה לא סותרת את גינויו והענשת מבצעו. בה במידה כשיש נסיבות שגרמו למעשה ויוצרות אצלי הבנה להתרחשותו. האם זה אומר בהכרח שאני מצדיק את המעשה? זה סתם כשל לוגי. מקוראי האתר שלי אני מצפה להבנת הנקרא מינימלית.

יחיד וציבור

הדברים עד כאן אמורים ביחס למעשיו של יחיד. אבל כשמדובר בציבור על אחת כמה וכמה (ראו דיון על כך כאן). כאשר אדם מסית ציבור, אזי בגלל מספרם הרב של השומעים הנתונים להסתה הזאת, הסיכוי שאחד או כמה מהם יחטאו הוא גדול הרבה יותר מאשר אצל אדם בודד. במצב כזה ייתכן שנראה את המסית כגורם כמעט דטרמיניסטי לעבירה, שהרי אם לדוגמה הסתה גורמת לעבירה בסיכוי של 1 למיליון, ויש שני מיליון מוסתים, בממוצע יהיו שניים שיעברו את העבירה. האם במצב כזה לא נעניש את השניים הללו על מעשיהם? ברור שנעניש. אלו השוליים שנכנעו להסתה, ובמספר מוסתים גדול היה צפוי מראש שיהיו כאלה, ובכל זאת נדרש מכל אדם להתמודד ולא לעבור. ומי שלא התמודד יישא בתוצאות וייענש. בהחלט ייתכן שבמסגרת הטיעונים לעונש יהיה משקל כלשהו להסתה. בה במידה כשיש נסיבות אחרות (לא הסתה) שיכולות לגרום לעבירה כלשהי. קיומן של הנסיבות מביא להבנה לגבי התרחשות העבירה, אבל מה לזה ולהצדקה ופטור מאחריות של המבצע?

כשאני מדבר על הבנת הפוגרומים של האוקראינים, אני מדבר במישור הזה. נניח שהאוקראינים החביבים שלנו רואים יהודים שדואגים רק לעצמם, לא נשמעים לצווי השלטון, לא משלמים מסים, מרמים את הגויים, מתנשאים עליהם ומסבירים ש”בשר חמורים בשרם”, לא נושאים בעול הצבאי (גם מי שלא לומד תורה) והכלכלי, לא מכשירים רופאים ואנשי מדע וכלכלה, מפעילים פוליטיקאים שידאגו בעיקר לכסף ולאינטרסים של הציבור ששלח אותם, ולבסוף גם מדביקים אותם בווירוס מסוכן בגלל חוסר זהירות או בגלל תזות הזויות שמבוססות על פרשנויות מפוקפקות לאמירות תלמודיות כאלה או אחרות, שמתעלמות בגסות מהידע המדעי שקיים היום. יתר על כן, אותם אוקראינים דואגים כל הזמן ליהודים הללו, מגינים עליהם למרות שהם לא משרתים בצבאם, מרפאים אותם בלי שהם תורמים לכך מאומה, נענים לקריאותיהם למשטרה כשהם זורקים גביעי לבן או מכים אחד את השני, וכמובן גם תומכים בהם בעת משבר הקורונה המעצים שלהם, מטפלים בתביעותיהם המשפטיות למרות שהיהודים מחרימים את המערכת המשפטית שלהם (שאינה אלא ייקור עבודה זרה), והאוקראינים החביבים הללו מקבלים תמורת זה קיתונות בוז, הפגנות, הבערת פחים (כן, נכון, רק ממיעוט קטן של היהודים) התנשאות ועוד ועוד. אז תגידו לי אתם: האם אין כאן נסיבות שגורמות סטטיסטית להיווצרות פוגרום? האם בשולי אוסף האיכרים האוקראיני לא סביר שיהיו כמה שייטלו את החוק לידיהם ויבצעו פוגרום? ואולי אפילו יותר מאשר שוליים? בעיניי זה דווקא מאד סביר. אגיד לכם יותר מזה. בלי שלום עכשיו ובצלם, ובעצם בלי האינדוקטרינציה הליברלית-דמוקרטית שכולם חשופים לה יומם ולילה, אני חושב שגם כאן, במערב הנאור (בישראל, בלונדון, או בארה”ב), זה יכול היה להגיע לידי כך בנסיבות דומות. אחיי החרדים, שאו תודה לליברליזם ולדמוקרטיה המושמצים כל כך.

בכל אופן, תהא אשר תהא דעתכם, זוהי הערכת המצב שלי. לדעתי במצב כזה צפויים פוגרומים. אפילו נניח שאתם לא מסכימים איתי, האם לדעתכם יש באמירה הזאת פגם אתי כלשהו? אני אכן חושב שבנסיבות כאלה יכולים לצמוח פוגרומים. זו משמעותה של האמירה שכתבתי בטור ההוא. סהדי במרומים שאיני מבין מה רע מצאו בדבריי. זו אינה אלא הערכת מציאות מפוכחת שמבוססת על גינוי חריף להתנהלות שערורייתית של קבוצה אזרחית. הא ותו לא.

למען אלו שלוקים מעט בהבנת הנקרא שלהם, אוסיף שאין זה אומר שלדעתי לא הייתה אנטישמיות חסרת בסיס, או שלאוקראינים הנאורים לא היה אשם תורם בהיווצרות הפוגרומים. אני גם לא מכחיש את השפעת הנצרות על תופעת האנטישמיות. האוקראינים ה”חביבים” הללו היו רחוקים מלהיות צדיקים, כמו שגם שורפי דומא או ברוך גולדשטיין אינם צדיקים גדולים. אבל עדיין ניתן היה לצפות שבנסיבות כאלה יקרה פוגרום, כמו שיישרף בית בדומא או יירצחו ערבים במערת המכפלה. זה מה שלדעתי צפוי היה שיקרה באוקראינה אם אלו היו הנסיבות ואם זו הייתה התנהלותם של היהודים. זה הכל. בעיניי אין לגיטימי מהאמירה הזאת.

כמה מגיבים הסבירו לי שהאמירות שלי הן אנטישמיות. אז זהו שלא. הן אכן מתלכדות עם כמה אמירות אנטישמיות (ציינתי זאת בעצמי), אבל אני נאמן לדרכי לבחון את האמירות כשלעצמן בלי קשר למקורן. האמירות הללו למיטב שיפוטי מתארות מציאות נכונה ואמיתית לגמרי. ואם האנטישמים מתארים נכון את המציאות אני איתם בעניין הזה. הבעיה שלי עם אנטישמיות אינה שהם משמיצים אותי, אלא שהם משמיצים אותי לא בצדק. זה מזכיר לי שהבוקר הראו לי את מה שכתב ידידי אבשלום אליצור בפייסבוק (בתגובה לפוסט שקרא להחרים אותי כי אני פוגרומצ’יק), שנתעלמה מבעל הפוסט הלכה: אנטישמיות היא לשנוא את היהודים מעבר למה שמגיע להם. הגדרה יפהפייה.

המחאות הצפויות כמובן הסבירו שהבנה פירושה הצדקה, שאמירתי קוראת לרצח וכדומה. אז זהו שלא. אני מתנגד לרצח, וכל בר דעת שמכיר אותי ו/או קורא קצת את האתר יודע זאת היטב. יתר על כן, כבר הזכרתי שאני מרגיש שייך לציבור החרדי לא פחות מאשר לציבור הציוני-דתי. במובנים מסוימים אפילו יותר, ודווקא בגלל זה אני כל כך כועס עליהם. שאלו אותי למה לא כתבתי טור זועם דומה על מצעדי הגאווה או על החילוניות. ועניתי, שפרט לכך שדווקא כן כתבתי (אמנם לא באותו זעם), ופרט לכך שבעיניי יש הבדלים גדולים (כי כאן יש עוול מוסרי דמוכח שאמור להיות ברור גם לחרדים עצמם), אני כועס בעיקר על מי שאני מצפה ממנו ליותר ומרגיש חלק ממנו. לא כתבתי גם מאמרים זועמים על קים ג’ונג און, ואפילו לא על טראמפ או הקו קלאקס קלאן.
א אינטעלעקט גלייכט זיין איינזאמעקייט, ווי א מעזאכיסט דערנידערונג.
באניצער אוואטאר
במדבר
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 191
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 02, 2020 12:58 pm
האט שוין געלייקט: 472 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 260 מאל

הודעהדורך במדבר » מיטוואך מאי 13, 2020 10:31 am

די ישראלישע ארגאניזאציע, ''בצלמו - זכיות אדם ברוח יהודית'' האט אריינגעגעבן א פארלאנג צו דער ''יועץ המשפטי לממשלה'', אביחי מאנדלבליט: און צו די ''יחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות'', אז עס זאל דרינגלעך געפענט ווערן אן אויספארשונג אויף הרב דר' מיכאל אברהם, איבער דעם וואס אין די ''מאמר וואס מיר האבן אויבן געברענגט'' העצט ער פאר גוואלדטאהטען קעגן די חרדי'שע געמיינדע.

https://drive.google.com/file/d/1Jk3tC2GV5xUe93XAPLuhmH-kGgIfOg7w/view
א אינטעלעקט גלייכט זיין איינזאמעקייט, ווי א מעזאכיסט דערנידערונג.
באניצער אוואטאר
במדבר
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 191
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 02, 2020 12:58 pm
האט שוין געלייקט: 472 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 260 מאל


גיי צוריק געזעלשאפט

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: מאך זיכער און 11 געסט