תולדות צדיקים – בדוי

ארטיקלען און באטראכטונגען איבער דער חרדי'שער געזעלשאפט און קולטור

תולדות צדיקים – בדוי

הודעהדורך קאווע טרינקער » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 11:01 am

תולדות צדיקים – בדוי


באמת געהערן סיפורי תולדות צדיקים אין היסטאריע אשכול, אבער די ציל פון דעם אשכול איז מער א קאווע שטיבל סארט ארטיקל. כלפי מה דברים אמורים: ס'עסט מיך דאס געזונט, ווען א חסידות ווערט געשאלטן מיט א מכה אשר לא כתובה בתורה זו מיתת צדיקים, שבר על שבר. בנוסף צום עצם פטירה פונעם רבי'ן קומט נאך צו די עבודת הקודש פון צוזאמשטעלן די ביאוגרפיה און סיפורי-מופת, הליכות חיים, פונעם פארשטארבענעם צדיק. – נישט יעדע הויף האט דאס געלט צו באצאלן אהרן סרוסקי, יאיר וויינשטאק והדומה להם, וואס זאלן בחכמתם באשאפן דעם צדיק לאחר פטירתו. – ע"כ, נאכן זעהן פון די נאנט די גרויסע האראוואניע וואס צדיקי דורנו לייגן אריין צו מוסיף זיין תקנות לטובת הציבור, וואס לויט די חשבון האט שוין איינגעשפארט קרוב צו מיליאן דאללער אין די לעצטע צעהן יאהר, גיי איך אויך בעקבי הצאן, אין איך לייג אייך פאר דאהי עטליכע מעשיות, מיט מקורות, וכל הקודם זכה לספר בשבחו של צדיק. וזה החלי בעזרת ה' יתברך, ויהי רצון שלא אשכל בלשוני:

הקדמה
צעקת החסידים גברה ונאלצנו לספח פה אפס קצה מרשימת הגבאי הנאמן ע"ה שליווה את רבינו שליט"א בימי חופש דו-שנתי (חודש בחורף וחודש בקיץ), הכתבים שייכים באמת לארכיון משפחת הגבאי העומד תחת הנהלת בנו יחידו, אלא שהגיעו לידינו בהשתדלות ידידינו האהוב מו"ה משה שליט"א ראש "כולל יום-ראשון וחגאות" לבעלי-בתים, במאנסי נ.י. העומד בקשר תמידי עם משפחת הגבאי בהיותו שכן טוב להגבאי המנוח ע"ה וביקר אצלו בכל עת, ועל כן זכה שכתבים אלו נמצאים תחת ידו וד"ל.
ולאחר דיניום ארוכים עם חברי "מכון להוצאת ספרי רבותינו הק' לבית הימעל-ערד זצוקללההזיעועכי"א קבלני רשות בכתב (ומונח באוצר חתום).
ולהוי ידוע בשער בת רבים, שהכינוי "הימעל-ערד"ע רבי שליט"א, נתהווה במקרה על ידי מעריצים וחסידים, וזאת מפני שבאמת לא היה רבינו רוצה שיקראו על שם אבותיו, כי ויתר ברוב צדקתו המופלגת על ירושת השם לאחיו הגדול ממנו בשנים(בלבד), ומפני שקרובי רבינו ראו בחוש איך שהוא ברגל אחת על הארץ וברגל השני למעלה בשמים, על כן כינוי את רבינו 'הימעלערדע רבי.

סוכות בחצר הקודש
עבודת הקודש של רבינו זיעועכי"א ברכישת הארבעה מינים לכבוד חג הסוכות היתה מן המפורסמת. כד עייל שתא קרא להמשמשים בקודש וגילה להם אפס קצהו מידיעותיו בהידור המינים, ועוד הוסיף כמה הוראות והדרכות ישרות בכל המסתעף בלקיחת הארבעה מינים בכלל וכל מין ומין בפרט. בתחילה הציע להתמקד על האתרוג. ואמר בשם אביו רבינו האמצעי זיעועכי"א רמז לדבר כי בפסוק הידוע ולקחתם לכם הוזכר קודם 'פרי עץ הדר', שזו מין האתרוג כידוע מש"ס.
לאחר חיפוש אחר חיפוש הביאו המשבקי"ם האתרוגים המובחרים לפני רבינו זיעועכי"א בכובד ראש ובעיון בירור העידית מן העידית שבכולם. ואז העלה סימן שמחה על פניו הקדושים שהחיינו לזמן הזה. הרב אבד"ק שליט"א סיפר לנו שברוב פעמים לא התענין רבינו זיעועכי"א כלל על סך דמיו, כי מרוב דביקותו ושמחתו במצוה גדולה זו כמעט ולא היה בעלמא הדין. למעשה היה זה הרבני הנגיד החסיד מראשי הקהילה והמוסדות הי"ו שהיה לו חזקה לשלם דמי האתרוג במלא כסף (חזקה זו ירש מחותנו ע"ה שלא הניח בנים אחריו). בשכר זה קיבל הרבני הנ"ל שיריים מהדגים מיד רבינו זיעועכי"א ממש, דבר שלא עשה רבינו זיעועכי"א בדרך כלל כי אם לבני המשפחה, מזרע המלוכה. (להעיר שפעם אמר רבינו זיעועכי"א להרבני הנ"ל "מיר זענען דאך משפחה", וכיוון רבינו זיעועכי"א בזה שאשתו מרס. שתחי' הינה נכדת הרב הגאון ראש הישיבה ע"ה שאביו היה חתן רבינו הראשון זיעועכי"א בזיוג שני.)
אף על פי שאין לנו ידיעה איזה אתרוג לקח רבינו זיעועכי"א בשעת הברכה בסוכתו לפני התפילה, כי לא הרשה כניסה לאיש מטעם כמוס, וזאת ידוע שהיה מונח לפניו אז אתרוגי ארץ ישראל ומאראקא ועוד. מכל מקום להנענועים שבהלל לקח אתרוג יאנעווע הידועים בחזקת בלתי מורכב, ומהודרים במראיהם הירוק. בהזדמות אחת (באושפיזא דיצחק בהסוכה הגדולה שעל יד בית מדרשו של רבינו זיעועכי"א) אף הביא רבינו זיעועכי"א ראיה מפורשת שצבע האתרוג יכול להיות ירוק, ואין קפידא שיהיו צהוב דוקא, שהרי שנינו במשנה אתרוג הירוק ככרתי כשר. ובהרמנא דמר העיר הרב הגאון ראש הכולל שליט"א, שיש מדובר מה פירושו של "ירוק", ועל אתר נענה רבינו הגאון זיעועכי"א ואמר "יא, תוספות דארטען". וכוונתו (לכאורה) על התוספות במסכת סוכה שמאריך הרבה בענין זה. לאחר הסעודה לחש הרב הגאון ראש הכולל שליט"א באזנינו, דפלא הוא שרבינו ידע להעיר מתוספות במסכת סוכה שהרי לפי ידיעתו עיקר לימודיו של רבינו זיעועכי"א היתה ב"ישיבישע מסכתות" ו"קאדשים מסכתות", ומסתמא לא למד מסכת סוכה מעולם, ואולי - סיים ראש הכולל שליט"א את דבריו - נתקיים ברבינו זיעועכי"א את הנאמר בירושלמי מתוך שחסידים היה תורתן מתברכת.
גם בנוגע הלולב הראה רבינו זיעועכי"א בדיוק את הדרך ילכו בה, מעיקרי דבריו היה שהלולב יהיה גדול וגבוה טרי וגם שהתיומת יהיו שוים ומדובקים ממש בראשם ולא יהיו פתוחים אפילו משהו. רבינו זיעועכי"א לא התספק בלולב אחד כי חשש שעל ידי עבודת הנענועים יפסל הלולב
מידות טובות
עובדה דלהלן – אף שזו אחד מאלף – מכל מקום יש בו כדי ללמד הילכתא גבירתא ממדותיו המוזהבות של רבינו זיעועכי"א. וכה סיפר לנו האיש – בעל העובדא:
היה זה בחורף בראשית שנות הנשיאות, כשבקרתי מפאת שמחה משפחתית בגלילת חצר הקודש, מסיבת השמחה אמור היה להיות בדיוק בשעה שבע בערב. ועצת ה' היתה אחרת, ולסב חתן הבר-מצוה אירע מקרה לא טוב, ועל הדרך להאולם נתקל בעץ בעת הליכתו ונפל חסר אונים. בני המשפחה היו בבהלה, הסב נלקח לבית-החולים

אמר העורך: הפקס ששלח בעל העבודה יצא מטושטש, ולא היה בידי לפענחו, גם לא היה לי דרך להתקשר אליו, כי רצה בעילום שמו. – אמנם מסוף דבריו משמע שהיה לו ישועה נפלאה, אבל עיקר התפעלתו היתה מן המסירת נפש של רבינו זצ"ל אליו בשעת דחקו.

למען ירושלים לא אחשה
פעמים רבות ביקר רבינו זיעועכי"א בארצינו הקדושה – ארץ ישראל.

כבוד המלמדים
מאוד היה רבינו נזהר בכבוד המלמדים של בניו שליט"א, ועשה עצמו לחוב ולקבע לשלוח כסף מתנה להמלמדים בימי החנוכה, וביום הפורים. סיפר לנו רבינו שליט"א – בעת שעבר על ספר זה בעודו בכתובים – שזכור לו איך שפעם אחת חל יום הפורים בערב שבת קודש, ולא היה העת מוכשר לנסוע לבית המלמד בו ביום כי ביתו היה רחוק קצת, בכל זאת במוצאי שבת קודש הכין הרבנית תליט"א בפקודת רבינו כסף מזומן לשלחם להמלמד, והוסיף רבינו שליט"א שכשהגיע לבית המלמד שמח מאוד וכשקיבל המתנה בידו אמר בהתרגשות "אה! א זכיה, פון רבי'ן אליין..."

פורים
אגב באותו יום הפורים שחל בערב שבת קודש, לא נסע רבינו זיעועכי"א מביתו להבית המדרש לסעודת משתה היין, אלא הלך רגלי, על אף גילו המופלג כבן שבעים, כי אמר "אז מ'גייט, איז עס שנעלער...", ובאמת כן היה, כי הרחובות היו מלאים איש איש ברכבו ובפרשיו, והפקק היה גדול.
בהזדמנות אחרת אמר רבינו זיעועכי"א, שנהנה מאוד לראות איך שיהודים שמחים לכבוד היום, ומשום כך הוא מעדיף לילך רגלי מלנסוע ברכבו הקדוש. ובשנותיו האחרונים נשמעו מפיו דברים גבוהים אשר לא ניתן לפרסמם, בין הדברים אמר "א נקמה אינעם רשע...". והיה פלא איך שבזמן שמחה לא שכח ימי יגון ואפילה.

בקי בשני תלמודים
פעם בליל שבת קודש עבר רבינו ברחוב 13 בבארא פארק ונזדמנה לו לראות במקרה איש ואשה יושבים על ספסל באם הדרך ומתעלסים באהבים, המראה לא מצאה חן בעיניו הטהורים, ונפלט מפיו דברי תוכחה כמדבר לעצמו, ואמר: "הם הוסיפו חלק בתורה". ויהי בעיני השומעים כפלא מה זה ועל מה זה? רבינו שליט"א שהתלווה אז עם רבינו זיעועכי"א עשה עצמו כאילו לא ידע ושאל לפירוש הדבר, או אז באר רבינו את דבריו ואמר: ברמב"ם הביא טעם לאיסור מוקצה כדי שהשבת יהא ניכר גם ליושבי קרנות שישבתו מלטלטל, אם כן כל דיני מוקצה גרמו היושבי קרנות.. ושפתים יושק.
פעם בתפילת מנחה בשבת קודש לאחר קריאת התורה נכנס לבית המדרש אברך פשוט אחד, ועל פניו היה ניכר שינתו הקבוע, ופנה רבינו לעומתו ואמר: "חיים, נאר וועגן דיר ליינט מען! און די ביסט נישט דא?" האברך סבר שכוונת רבינו לומר שבשבילו לבד היו מוציאין ספר תורה לקרות בו, אבל כשהלה סיפר עובדא זו לתלמיד חכם גדול, עמד הוא לדעת עד היכן הדברים מגיעין, כי כוונת רבינו היתה – לכאורה – על טעם תקנת הקריאה שבת במנחה מפני יושבי קרנות.

אהבה
(לנשואים בלבד)
לא יאומן כי יסופר גודל החביבות שהראה רבינו למשרתות ביתו, אם כי רבים היו הכיר כולם בחזותם ובשמם לא אחת קרה שקרא רבינו את המשרתות אחת אחת לחדרו הפרטי אז השיחו הם את אשר בלבביהם ורבינו אב הרחמן האזין לקולם והיה נראה בעליל את גודל התענינותו בפרטי פרטים, ובנאמנות סעד ויעץ והכניסם בצלו. משרתת ד. סיפר לבקשתינו איך שבאחת מן הפעמים שנקראה אל הקודש והרבנית לא היתה אז בעיר (מפני שמחה משפחתית), ורבינו העיר לה שמזה זמן נתן לליבו שהיא באה בבגד בלויה מאוד ישנה ואין זה מכבוד המלכות לכן הלבישה רבינו בגד חדש לשמחת ליבה כי רבה. וזה אחת מיני אלף ממה שנעשו יום יום בבית המלכות.

פלאים ממש
חסיד אחד קנה לרבינו סכין חדש וחרץ עליו שמו כנהוג, בפעם הראשון שראה רבינו את הסכין ושם החסיד חרוץ עליו סיבב רבינו את ראשו לעומת החסיד ואמר לו סכין? מקצרת ימיו של אדם! ענה החסיד השנון והחריף החותך חיים לכל חי! ניכר היה איך שרבינו נהנה מתשובת החסיד ההוא ותיכף חזר ונענה אזוי?! נא, זאל זיין. ולמעשה החסיד ההוא האריך עוד 21 שנה כמספר חי עם התיבות והכולל... והוא פלאי.

חנוכה
חנוכה בחצר המלכות היה ללא ספק מהחגים המיוחדים בבית המלכות רבינו ישב בשלחן אחד עם כל המשפחה איש ואשתו וירד משה מן ההר אל העם ושחק עמהם כאחד האדם בהזדמנות אחת כשחצף מאן דהוא להעיר את רבינו שאין מן הנימס להתנהג ככה לפני החתן החדש שלקח לבתו כי בן גדולים הוא.. ענה רבינו בקצת רוגז, אני מבין מה שאני עושה גם החתן הטרי יש לו לדעת כי זמן ועת לכל חפץ וגם מזה אל תנח ידיך.

שובבים
(לרווקים בלבד)
אצל רבינו זצ"ל לא ראינו עבודה מיוחדת בימי השובבים ופעם אמר ביי אינז האט מען נישט געזינדיגט ביי אונז האט מען נישט גירעדט, וכפי הנראה לכותב השורות שהיה לו לרבינו דרך בלעדי בענינים אלו וכמו שסיפר פעם אחד מהמשגיחים שהתלונן לפני רבינו על אודות בחור אחד וכו' ולא התפעל רבינו כלל והגה בפיו נא וואס קען מען דען טוהן?
ופלא שבדו שיח עם הגה"צ זצ"ל שהיה המשגיח בישיבה בעת שתקופת הבחרות של רבינו זצ"ל סיפר לנו שאדמו"ר הזקן ציוה עליו שיפקח במיוחד על התנהגות בנו רבינו זצ"ל במשך כל היום ובפרט בחדרו השינה, והיה לעיניו פלא למה יחשוד כזאת על בנו יקירו ממשיך דרכו, עכ"פ לאחר זמן קצר עמד לדעת כוונת רבו, והמשך הדברים אין כאן מקומו.

מנהיג עליון
רבינו ראה לעצמו כחוב קדוש להיות מעודכן בתהליכי הפוליטיק ובעיקר בכל המסתעף בעניני העקאנאמי, לא אחת התנצל רבינו לפני באי ביתו כי כל זה אינו שווה לו כי אם שעל ידי זה יוכל ליעץ שואליו כדת מה לעשות, איפוא לשקוע, מה לרכוש, ומה למכור וכדו', לא לחינם נשמעו פה ושם מפי ידידים ואנ"ש שראו בחוש חכמתו ופיקחתו של רבינו בענינים אלו יותר משאר ענינים (כלומר בהנהגת הקהילה והישיבה)
סיפור מעונין מסר לנו עורך דין מפורסם ממנהטן נ.י. ונעתיק מכתבו מענגליש ללשון הקודש (תרגום חפשי):
לכבוד עורכי ספר תולדות צדיק
ראיתי בסייט שלכם שהנכם מעונינים בחומר מכל סוג שהיא הנוגע לקורות ימי האי איש יקר ראביי (שם רבינו), ואמינא לפעלא טבא לא אמנע הטוב, לכן אבוא בשורות אלו, לשתף עמכם ממה שקרה עמי, ורישומו ניכר עד היום.
מעודי לא הכרתי את ראביי (שם רבינו) אף שהייתי מתושבי השכינה לא הרחק מחצרו, היה זה ביום חורף והתפללתי מנחה בהפסקת צהרים באחד מגורדי שחקים פה מנהעטען כנהוג, תוך כדי ענית אמן וב"ה וב"ש הצצתי.

אמר העורך, עורך-דין הנ"ל השתמש באנגלית-גבוה מידי השגתי, על כן לא יכולתי לתרגם ההמשך. – ומבין השורות עולה התבטאות נדירה, נדיר לשמוע כן ממי שגדל בבית מודרני, כלפי צדיק חסידי.

מוסדות
מן המפורסמת היה מידותיו התרומיות של רבינו לא הניח דינער של מוסדותיו שלא השתתף בגופו הקדוש אף כי לא היה לרוחו כל השבחים שהפליגו הנואמים על רבינו וכו', למרות זאת נדב מזמנו היקר ופיאר את המסיבה מתחילתו ועד סופו.

רואות את מוריך
אגב, כאן המקום להזכיר שבהמגביות שנערכו לטובת מוסדותיו לא התנגד רבנו שיצלמו דמותו יחד עם הנגידים התורמים, ופעם הסביר הדברים כי על פי הרוב התורמים רואים לזכיה להצטלם עמו ומה לא עושים להגדיל תורה ולהרחיב גבולי הקדושה שיתקדש שם אבותינו ורבותינו. (אמר העורך – עוד מענין זה ראה להלן)

רנה וישועה באהלי צדיקים
(א.ה. - לא העתקתי את הפסוק כולו המתחלת ב"קול", כי רבינו זי"ע הקפיד שלא להעתיק פסוקים ככתבן, ולכן גם שינה במכוון כשציטט פסוק, כידוע.)
אותות של שמחה ראו על פני רבינו בעת שפיאר בראש המסובין אצל שמחת-צאצאיו, ביותרת הכבוד העריך אורחי השמחה, מהם בני המשפחה, ומהם ששירתו באחד אגפי המוסד, אצל כמה מהשמחות השתתפו גם אורחים נכבדים מעבר לים. רבינו הביע קורת רוח על החבל שלקחו.
אין לתאר ההתרגשות העזה בעת שרבינו נכנס להאולם, - לאחר שלקח תנומה קלה - בלבוש חדש, קבוצותיו תלתלים על לחיו, ועל ידיו המחותנים וכו' וכו'.

שבועות
רבינו נהג לערוך "תיקון ליל שבועות" קצת לפני הטיש, וקצת לאחר הטיש, בהזדמנות פלט פה רבינו ואמר: "הטיש הוא בין שני התיקונים, והוא בעצמו תיקון", וכידוע מה שאומרים אתקינו סעודתא, שהוא מלשון תיקון (רבינו קידוש פרשת מטות מסעי תשס"א, וומ"ס).
הניגונים ששרו אצל שלחן הטהור בחג השבועות, על פי רוב - היו: לולי תורתך (סקולען/גאלדמאן), כי לקח טוב (עממי), והערב נא (סאטמאר), עליונים ששו (עממי, בעלזא, וויזניץ), ולעתים היו מוסיפים אבינו אב הרחמן (עתיק).

בעלי מנגנים בדורנו
אגב בענין ניגוני משה גאלדמאן, התבטא פעם רבינו שלמרות שהרבה ממלחיניו דומים זה לזה, עם כל זה יש לכל אחת מהם טעם לשבח בפני עצמו, ופעם מנה רבינו הניגונים שהוא אוהב ביותר, ולפי זכרון אחד המשבקי"ם, מנה רבינו ניגונים אלו, אלקי נשמה, אלקא דמאיר ענני, כאיל תערוג, ברוך אל עליון, ליל שימורים, ועוד.
פעם אמר רבינו שהוא מכיר טוב לר' משה גאלדמאן על שזיכה את הרבים בניגונים יפים ורצינים, מבלי להיסבח אחר מזמרי-זמנינו שכל תנועותיהם ממקורות לא-טובים נשאבים.
ופעם אמר על המזמר הידוע "ליפא שמעלצער", שהוא בעל חסד, לכן אינו חותם שמו על ה"קול-קורא'ס" שחתמו שאר רבנים שליט"א. מכל מקום לא הרשה רבינו שישרו ניגוניו - בפרט הבחורים, כי גילה דעתו ביחידות למנהל הישיבה וכה אמר "מה יאמרו הבריות, בכל הישיבות אסרו קלטותיו ורק בישיבה שלי מותר? הרי יצא מזה חילול השם!"
אגב, בנוגע ה"מזמרים" כינה אותם רבינו פעם בזעף "ממזרים", ואף הוא ביאור כעסו "שמעתי אותם מזמרים "ויצמח פורקנה ויקרב משיחה", ודחו את ה"קץ" לחוץ" – אף על שידעו שאני נוכח שם.

בין פסח לשבועות
ספירת העומר אמר רבינו מתוך סידור, פעם אמר שאף שיודע בעל פה כל לילה וספירו, מ"מ אין רצונו שילמדו ממנו אחרים שאינם במדריגה זו, ויספרו העומר בעל פה, ויתעו במספר הנכון, ויכנסו לספקות ולשאלות וכו',
ועל עובדא זה העיר לנו בן רבינו שליט"א, כי רבינו הסתיר מדרגותיו הגדולים בתוך דברים פשוטים, כי באמת מה שספר העומר מתוך הסידור היו כדי לראות את השמות שבצד ה"היום", מה רבו מעשי רבינו!!!

בנוגע שמיעת "מוזיק" אמר רבינו שיש מקום להחמיר מלשמוע טעיפ או סידי, כיון שמיוחד לכלי שיעור, משא"כ ניגונים מראדיא או מקול-מבשר, מותר, כיון שאינו מיוחד לשם זה דוקא.
פעם לפני חג השבועות נכנס רבינו לבית מדרשו וראה איך שהשמש טורח מאוד בהעמדת האילנות ושטיחת העשבים, על פני כל אורך המזרח, ורבינו שצר לו עבודת הפרך של המשמש, העיר לו באומרו, אינך צריך לטרוח כל כך, די במה בהאילנות שכבר העמדת סביב למקומי.

שונות
השלום-בית של רבינו ראוי להאריך בו ביותר למען ידעו דורות הבאים איך שרבינו קיים ודבק באשתו ממש, וכמובן שאי אפשר לגלות הכל כי לאו כל מוחא סביל דא, ומקורבי רבינו יודעים מה זה בחינת כאילו כפאו שד... (מפי הרבנית).

סיפר לנו איש מהימן, אשר לאחר חתונתו היה לו איזה קושיים עם הנהגת ביתו, בהיות אשתו מאותן נשים צנועות יתירה, והלה לא מצא בה כל חפצו, הלה - שמו שמור במערכת - טען בלבו צער זה, כי סבר שאינו רצוי להרצות דברים אלו בפני רבינו, למעשה היה זה רבינו שגילה והוציא ממחשבה לדיבור כל המעיק על לבו, ורבינו לא הרפה עד שהלה סיפר בפרוטרוט כל הבעיות, וכל מה שהוא רוצה והיא אינה מרוצת.
לאחר ששמע רבינו כל הדברים הציעו להעלות בדרגה לאט לאט, והראה לו פנים שוחקות, ומנה לו ברשימה בדבר-מה שיתחיל וממנו ימשיך וכן הלאה.
בקיצור לאחר חודש ימים שב אל רבינו וסיפר לו שאשתו נשתנית מקצה אל הקצה, עוד יותר מהר ממה שהגיד רבינו בתחילה, מה שהוא לא ידע הוא, אשר לאחר שיחתו עם רבינו, צלצל רבינו בעצמו לביתו זו אשתו של החסיד, ורבינו דביר עמה באריכה כל הענין לפרטי פרטיו עד שנתחממה כל צרכה. והמבין יבין עד היכן הדברים מגיעים.
פעם עבר רבינו היכל בית מדרשו בשעה שהציבור (מנין 9) מנין המקדימים (שאלצו לילך לעבודתם) ושמע הבעל-תפילה מסיים בקול 'הבוחר בעמו ישראל באהבה', וענה רבינו 'אמן', והיה שחוק על פניו כל היום, וביאר שכמעט לא מזדמן לו לענות אמן על ברכה זו, כי הבעל תפילה במנין שלו מסיים תמיד יחד עמו...
פעם בעת קריאת שמע במעריב, עצר רבינו באמצע פסוק אחד, והיה אחוז במחשבות עליונות, והבעל תפילה סבר שרבינו כבר סיים כל הפרשיות, וחזר בקול 'ה' אלוקיכם אמת', ורבינו חזר פניו אליו, והיה נראה בעליל שאינו מרוצה ממהירות הבעל תפילה שאינו ממתין עד שיסיים.
פעם ראו איך שרבינו מכניס ידיו בכיסו שעל ליבו כמה פעמים באמצע הטיש, ושוב נתברר שהטלפון לא היה סגור. והגבאי אשם בזה.
תחת אחד השיחים אמר רבינו שכבר נשנה הדבר הרבה פעמים ששכח לומר יעלה ויבוא וכדו' וזאת מפני עוצם כוונתו לדיבורי התפילה, כמעט ששכח באיזה עולם עומד.

עמוד ההוראה
פעם אמר כשיבוא אדם לבית דין של מעלה וישאלו אותו 'קבעת עתים לתורה?', אם יאמר שכן ישאלו אותו "אם אתה מחשיב זאת לקביעות, הלמאי לא בירכת המוציא וברכת המזון כשאכלת כל כך מזונות...???
הרבה התכונן רבינו לקראת ימי הקיץ, ולא הלך למנוחה עד שהיה וודאי לו שקיים מנין חסידים במקום (ובעיקר הקפיד שיהיו מנין לליל שבת בעריכת השלחן, - במקרה שהה רבינו פעם במקום שלא היה שם עוד יהודים, לאחר תפילת ליל שבת פנה אל הרבנית ואמר לה שמחמת המצב לא יערוך שלחן, וסעד עם הרבנית, ועם החדבן הבכור, אשר סיפר לנו לאחר השבת, שאז התגלה לו פנימית רבינו כמה גדלו עוד יותר מבעת עריכת השלחן, אבל לא הרשה לנו לספר מחמת חשש שהמקורבים שעליהם דיבר רבינו, לא יוודע להם אף חצי דבר.
נהג לומר ה' מלך המשב"ק הסביר לנו טעם אמירתו על ידי רבינו בלבד ולא ביחד עם הציבור, מכיון שיש לרבינו דין מלך, על כן ראוי שהוא ימליך מלכותו ית' עליו, ורק אחר כך יקבלו שאר העם עול מלכות שמים עליהם,
לא נהג רבינו לומר חידושי תורה בסעודה שלישית, אמנם כקאדמורהגהקזצוקללההזיעועכי"א כן נהג לומר דברי תורה, ורבינו שליטא התבטא פעם ואמר "אלעס איז געדריקט, מ' זאל זיי לעֶרנעֶן'.....
פעם נכנס רבינו לחדר הגבאים וראה את הגבאי מעיין ב"כל העולם כולו" שיצא לאור אחר שמחת בת-מצוה לבתו יפהפיה ונחמדה של רבינו שליט"א, הגבאי לא שם לב שרבינו שליטא עומד ומאחריו, על כן לא מנע עצמו מלהשמיע קול אנחה.. רבינו שליטא הזדעזע על מה קול אנחה זו, ושאל לו "וואס איז?", או אז נודע להגבאי לאור הגדול העומד לימינו, ובהיותו נדהם מהנעשה לא עצר מילין, ושפך לבו לרבינו על שאינו מוצא את עצמו בהתמונות שנצלמו אצל הבת-מצוה, והסיבה לכך הוא שכיון שהתמסר כל כך לסידור הכניסה לרבנים ועמד על המשמר שלא יכנס להאולם בדרך זו מי שאינו אדמו"ר או לכה"פ משגיח-לילה בישיבה קטנה בקעמפ, על כן כמעט ולא היה עומד מאחוריו של רבינו במשך השמחה, ולא ינצח גבאיתו לדורות הבאים, והאם אתנחם על בכיה הלא-חינם הלזו??
רבינו הרחמן הציע למשרתו הנאמן שהוא בעצמו יתקשר עם המצלם ויזמין אותו במיוחד לבית רבינו באחד מן הימים, וירשה להמצלם לעשות כל מיני תמונות ממנו עם הגבאי, עומדים או יושבים, מלפנים ומלאחור, וכל משאלות לבו. וכן הוה, ויתנחם.
לא הובא עובדא מאלפת זו אלא כדי לקבל את הלקח שבו, איך שרבינו השפיל עצמו לעשות דברים שאינו מותאמים לכאורה לגברא רבא כמוהו, והכל כדי לעשות רצון זולתו.
ואגב באותה שיחה אמר רבינו בלשון של כפייה והכרח, שהתמונות ממנו המופיעים בכל העולם כולו, אינן לפי רוחו, (ואולי נראה כוונתו בדרך אפשר שכאב לו על שאין הדר זיו תפארתו מציץ בשער הקונטרס אלא לעתים רחוקים בלבד, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר), אבל איך אתנגד בהיות דבר זה מקור פרנסה למשפחות רבים.
ומענין לענין, פעם שמע רבינו איך שאחד מבאי ביתו התבטא על כל העולם כולו, בלשון לא-נקיה, והלה המליץ על זה אימרא מחז"ל "אפילו כל העולם כולו אומר צדיק אתה אל תאמין", פני רבינו להבו בכעס, ואמר שזה ליצנות על הצדיקים, וצוה להמתלוצץ שלמען כפרתו טוב לו שינדב לחודש אחד את הכל העולם כולו להחברה-קנין-ספרים שע"י הכולל-בוקר (לצורך הכנות)
וכבר התבטא הרה"ג ראש ישיבת למצויינים "דור העתיד" שליט"א, שאע"פ שמוצאו מתלמידי הגר"א ז"ל, ונושא דגלה בגאון, מכל מקום ברור לו שהחרם הידוע על החסידים לא כלל חצר הקודש של רבינו שליט"א, מאחר שאינו רואה אותם מבלים זמן להתפלל באריכות ביותר כמו שהיו חסידים הראשונים מבלים זמן על זה.
נהג היה רבינו שכל DVD או CD שקנה, שיכפולם תיכף למאגר למחשב, כדי שאם יתקלקל הדיסק, לא יפסד את התוכן.
פעם הכיר רבינו שציציותיו מלוכלכים, ושמעו אותו אומר "איך קען אזוי נישט קיין ברבים.... ווייל..... די רעביצין וועט זיך פארשעמען" - זה מה שאומרים "מ'דארף האבן די קאפ אויפן פלאץ"...
מעולם לא שמעו את רבינו קורא בקול את הרבנית בשמה הקדושה, לפעמים אמר "הער נאר..." ופעם התלוצץ בדרך צחת בעת ברכת המזון ואמר הרחמן הוא יברך אותי ואת הער נאר.
פעם אמר ש"הערנאר" דומה "להערנער" כי האשה הוא קרן הוד לכל המשפחה
עוד טעם כי "הער" הוא מלשון שררה, ו"נאר" הוא לשון מיעוט" וידוע שנשים מושפעים מהלבנה, כידוע הרמז "שלא ישנו את תפקידם" ר"ת אשתי, כמו כן הלבנה היה מקום "הער" - שר, ואחר שטען שאין שתי מלכים משתמשים בכתר אחד, נתמעטה.... ולזה בא הרמז כשקורין לאשתו מרמז שלא תתגאה כל כך עד כדי שררה, כי העונש על זה הוא שתתמעט גדלותה.. ותדע ותזהר....
אצל רבינו לא ראינו הקפדה לומר קרבנות לפני התפילה, כשנשאל פעם על כך אמר שבאמת הוא בא לבית המדרש בזמן הראוי, אלא שאנשים אחרים מפריעים אותו בדברים של מה בכך, ולפעמים נמשכת עד תוך התפילה ממש, לכן "קומט נישט אויס" לומר קרבנות בתמידית.
אבל ביום הילולת אביו כקאדמורהגהקעטתרזיעועכיאזצוקללה"ה כאשר רבינו בעצמו עבר לפני התפילה, והתחיל בברכות ואח"כ קרבנות מילה במילה כאילו ניתנה עכשיו לראשונה בסיני...
ממנהגי רבינו ביום היארצייט: למד המשניות הנדפס בסוף הסידור, עלה והשתטח על ציון הקדוש, כאשר מן הצד עומדים בני המשפחה, התפלל בתפילה חרישית, נטל ידיו לאחר שאמר תהילים.
על פי רוב נהג היה גם להסתכל על המצבות החדשות שניתוספו מאז ביקר שם באחרונה.

מחלוקת בסאטמאר
לגבי המחלוקת בסאטמאר - גינה מאוד את הצד שהלך לערכאות שלא ברשות בית דין, ופעם בעת סעודה שלישית בפרשת משפטים האריך מאוד שחובה על כל מי שיש לו השפעה על ראשי קהילה הנ"ל, שיוציא כל הסכסוך מהערכאות, ויביאו הדיון לפני בי"ד כשר בישראל
רבינו הרחיק לכת בזה שהראה בעוז גודל עקשונותו וחוזק החלטתו שלא לתת יד להולכים בערכאות, לכן לא עבר על מפתן בית מדרשם של צד זה הן בוויליאמסבורג, והן בקרית יואל,
פעם כאשר ישב רבינו על בימת הכבוד באחד מכינוסי הישיבה, הופיע שם אחד מהדיינים השייכים לאותו צד ושאל לו למה הם הולכים בערכאות והדיין הנ"ל התבייש ואמר שאין זה ענין שלו. והיה נראה על רבינו אות נצחון שדיין מצד האחר לא היה לו מה לענות ביום הדין.
לגבי בית החיים אמר רבינו שאינו נוטל צד בזה, כיון שאחד מבניו נוטה לאותו צד, והוא היחיד מכל בניו שזכה - בזכות חותנו, מחותנו של רבינו -לעשירות מופלגת, לכן לאחר מאה ועשרים ממילא יהיה ההכרעה ביד בן הנ"ל
בנו הנ"ל ביקר בבית רבינו באחד משבתות אחה"צ בימי הקיץ, והביא עמו דף מהכתבי עת של הצד שהוא נוטה, ושם היה רשימה של דברי דופי וקשיות על המנהיג של צד האחר, מיד כששמע רבינו דברים אלו נענה ואמר "אה! יעצט פארשטיי יעך שוין, וואס זיי זאגען", כי אינו מפורש בכת"ע הנגדי על מה דבריהם מוסבים, אבל אחר ששמע מה שיחת היום במחנה הנבדלת, הבין כל הרמזים.

אחר שירד הקונטרס לדפוס, הגיע לידינו עוד עניני קודש, ובאו מקומם כאן, ואי"ה במהדורה המושלמת לקראת הגירושין בבית רבינו, יסודר הענין על מקומו הנכון, ואתכם הכפרה:
שייך ל"סוכות"
טרח בעצמו להניח סכך.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8393 מאל

הודעהדורך לעמיל » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 11:35 am

מר' קאווע דו ביסט זיס!
איך מיין דו קענסט אריין גיין און ביסנעס אסאך חסידות וועלען זיך מחיה זיין מיט דיינע מעשות
לעמיל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2901
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 17, 2012 1:10 pm
האט שוין געלייקט: 1154 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 813 מאל

הודעהדורך יאנקל » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 11:42 am

אייזן שטארק, קאווע!
מיינסט טאקע, א טייל פון די זאכן דא וואלטן געהעריג געקענט געדרוקט ווערן אין ספרי תולדות...
יאנקל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2917
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 23, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 2613 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3665 מאל

הודעהדורך שמעקעדיג » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 11:59 am

אוי אוי, מיין קאפ טוט מיר וויי פון לאכן אזויפיל... געוואלדיג איז נישט דאס ווארט!
איך ווייס נישט אויב איך מעג לייקן אזעלכע שטיקער ליצנות, אבער אויב יא וואלט איך דיר געלייקט מער ווי איינמאל... נתן תתן אפילו מאה פעמים...
וירח ה' את ריח הניחוח
באניצער אוואטאר
שמעקעדיג
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 14748
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
האט שוין געלייקט: 17044 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 17481 מאל

הודעהדורך זר זהב » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 12:02 pm

קענסט 'לייקן' אין אישי אזוי ווי איך האב געטון
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9464
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4173 מאל

הודעהדורך שמעקעדיג » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 12:08 pm

וואס האט ער דערפון?
און פארוואס איז אין אישי מער מותר ווי ברבים?
וירח ה' את ריח הניחוח
באניצער אוואטאר
שמעקעדיג
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 14748
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
האט שוין געלייקט: 17044 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 17481 מאל

הודעהדורך זר זהב » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 12:10 pm

ס'איז א לאנגער הסבר, נישט פאר די אשכול
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9464
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4173 מאל

הודעהדורך משה געציל » דינסטאג נאוועמבער 20, 2012 8:31 pm

געוואלדיג!
רק הערה קטנה -שלא יאמרו מדשתקי ש״מ דניחו להו- במש״כ מע״כ;
ומענין לענין, פעם שמע רבינו איך שאחד מבאי ביתו התבטא על כל העולם כולו, בלשון לא-נקיה, והלה המליץ על זה אימרא מחז"ל "אפילו כל העולם כולו אומר צדיק אתה אל תאמין", פני רבינו להבו בכעס, ואמר שזה ליצנות על הצדיקים, וצוה להמתלוצץ שלמען כפרתו טוב לו שינדב לחודש אחד את הכל העולם כולו להחברה-קנין-ספרים שע"י הכולל-בוקר (לצורך הכנות)

משמעות דבריו -במש״כ מע״כ בסוף דבריו (בסגריים)- יש מקום לטעות שרבינו התיר ליקח אותם במקומות לא נקיים. וח״ו לומר מילתא דאתי לידי תקלה, וידעתי בברירות שרבינו שליט״א מקפיד מאוד לשמרם בקדושה ובטהרה ככתבי קודש הכתובים על הנייר. ומה לך גדול מזה שרבינו שליט״א קבע בעצמו שיעור יומי בזה ומעיין ומדקדק בו בעיון ובדקדקות גדול. ועוד שמעתי עדות ברורה מהנוהג של השמות טראק דבכל ערב פסח שולח רבינו ע״י אחד ממקרביו שקית אשפית גדול להשמות, ורובא דרובא מלאים המה בקונטרסים הנ״ל. וכבר הגיד רבינו כמה פעמים שבכל תמונה שלו טמורין ביה כמה רזין דרזין כידוע לנושאי חן, ואכמ״ל.

ואמרתי בלבבי דבודאי כוונת מע״כ היה, שהיות שרבינו שליט״א נודע בשערים במדת ההסתפקות שלו, ובפרט בדברים הנוגעים במידי דאכילה (וכפי ששמעתי כמה פעמים שרבינו צוה להרבנית לא לבשל לו יותר מככר שלימה ועוף קטן). וכנראה דהסתפקתו של רבינו גרם שיצווה לועד קרן הבנין לא לבזבז מקום הרבה לצורך ביה״כ, וממילא נתהוה שורה גדולה בבוקר לפני הבתי כסאות, ומש״ה צווה רבינו להחק״ס דקהלתינו לקנות הקונטרסים הנ״ל לא לבטל זמן ח״ו.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
באניצער אוואטאר
משה געציל
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1676
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 27, 2012 2:12 pm
האט שוין געלייקט: 2957 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2716 מאל

הודעהדורך ראשעקאל » מיטוואך נאוועמבער 21, 2012 2:55 am

משה געציל. ס׳איז מיר א פלא אויף רבינו שליט״א אז ער לאזט קיקען די הייליגע קונטרסם בשעת מ׳שטייט אין די ליין און מ׳טאנצט אינטער פון זיך איינהאלטן צו טוהן די געברויכן
וואס פארט איבער די גאנצע וועלט אבער בלייבט אין איין ווינקעל?
א פאוסטעזש סטעמפ!!
באניצער אוואטאר
ראשעקאל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6078
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 23, 2012 11:12 pm
האט שוין געלייקט: 7953 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 5298 מאל

הודעהדורך בן תמליון » מיטוואך נאוועמבער 21, 2012 3:39 pm

משה געציל האט געשריבן:געוואלדיג!
רק הערה קטנה -שלא יאמרו מדשתקי ש״מ דניחו להו- במש״כ מע״כ;
ומענין לענין, פעם שמע רבינו איך שאחד מבאי ביתו התבטא על כל העולם כולו, בלשון לא-נקיה, והלה המליץ על זה אימרא מחז"ל "אפילו כל העולם כולו אומר צדיק אתה אל תאמין", פני רבינו להבו בכעס, ואמר שזה ליצנות על הצדיקים, וצוה להמתלוצץ שלמען כפרתו טוב לו שינדב לחודש אחד את הכל העולם כולו להחברה-קנין-ספרים שע"י הכולל-בוקר (לצורך הכנות)

משמעות דבריו -במש״כ מע״כ בסוף דבריו (בסגריים)- יש מקום לטעות שרבינו התיר ליקח אותם במקומות לא נקיים. וח״ו לומר מילתא דאתי לידי תקלה, וידעתי בברירות שרבינו שליט״א מקפיד מאוד לשמרם בקדושה ובטהרה ככתבי קודש הכתובים על הנייר. ומה לך גדול מזה שרבינו שליט״א קבע בעצמו שיעור יומי בזה ומעיין ומדקדק בו בעיון ובדקדקות גדול. ועוד שמעתי עדות ברורה מהנוהג של השמות טראק דבכל ערב פסח שולח רבינו ע״י אחד ממקרביו שקית אשפית גדול להשמות, ורובא דרובא מלאים המה בקונטרסים הנ״ל. וכבר הגיד רבינו כמה פעמים שבכל תמונה שלו טמורין ביה כמה רזין דרזין כידוע לנושאי חן, ואכמ״ל.

ואמרתי בלבבי דבודאי כוונת מע״כ היה, שהיות שרבינו שליט״א נודע בשערים במדת ההסתפקות שלו, ובפרט בדברים הנוגעים במידי דאכילה (וכפי ששמעתי כמה פעמים שרבינו צוה להרבנית לא לבשל לו יותר מככר שלימה ועוף קטן). וכנראה דהסתפקתו של רבינו גרם שיצווה לועד קרן הבנין לא לבזבז מקום הרבה לצורך ביה״כ, וממילא נתהוה שורה גדולה בבוקר לפני הבתי כסאות, ומש״ה צווה רבינו להחק״ס דקהלתינו לקנות הקונטרסים הנ״ל לא לבטל זמן ח״ו.


בדרך אפשר יש לומר כוונת רבינו היה בביה"כ ממש כי ידוע לו בראיתו האצילות איך שיונגעלייט יושבים בביה"כ עם הכלים למיניהם כמו איי פאן וענדרויד והם כסדר קליק אחת לפני כידוע ליו"ח השם ישמרנו ויצלינו מהם ומהמונם, ע"כ רבינו מקיים העת לעשות לה' הפירו תורתך ומוטב שימחה שמי על המים כדי לעשות וד"ל.
באניצער אוואטאר
בן תמליון
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1455
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 16, 2012 12:34 pm
האט שוין געלייקט: 1534 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1853 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך נאוועמבער 21, 2012 3:57 pm

ביטע נישט פארקריכען, נאר העלפן די חסידים בנשיאות עול הוצאת ספרי רבותינו הקדושים.

בד"וו, די אלע מעשיות זענען עכט, זיי האבן פאסירט ביי מיר.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8393 מאל

הודעהדורך טעפל » דינסטאג יאנואר 01, 2013 6:57 am

נעכטען דארכגעליינט די גאנצע אויפן וועג אינעם באס, די גאנצע באס איז געוועהן משוכנע איך בין אראפ פין זינען וואו כ'האב מיך געקאטשעט פאר געלעכטער, גיי זיי זיי מסביר ווער קאווע טרינקער איז!!!
(אפילו ס'איז דא אפאר זאכען וואס זענען איבערגעטריבען דארט כידוע ליודעי ח"ן)
באניצער אוואטאר
טעפל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2048
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 17, 2012 5:25 am
האט שוין געלייקט: 4948 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 819 מאל

הודעהדורך ענדע צדיק » מיטוואך יאנואר 02, 2013 10:41 am

קאווע טרינקער, ערשטענס א גרויסן דאנק פארן עפענען די אשכול וואס וועט בקרוב פירען צום דריק פון די הערליכע לאנג ערווארטעטע ספר וואס וועט באלד זיין ספו ותמו מן השוק צוליב די גרויסע פארלאנג.
עוד יזכר לי ימים מקדם ווען אונז פלעג מיר טאנצען האנט ביי האנט אויף די 12'טע שטאק פון די פארענטשעס, אוי איז דאס געווען א שמחה אמיתית,
ווער רעדט נאך ביי די חתונה פונעם יונגסוטען וואס די בחורים האבן פרובירט אוועקצונענמען אונזער חזקה אויף די 12'טע שטאק, און ביד חזקה ורוח נדיבה האבן אונז געהאלטן די פלאץ, אזוי האבן אונז געקענט זעהן יעדע קוצו של יוד של אותו צדיק זיעוכ"א אמן אמן אמן אמן נצח סלה ועד,

איך וויל זיך נאר באציען צו איין שטיקל פון דיינע רייד:
קאווע טרינקער האט געשריבן:רנה וישועה באהלי צדיקים
(א.ה. - לא העתקתי את הפסוק כולו המתחלת ב"קול", כי רבינו זי"ע הקפיד שלא להעתיק פסוקים ככתבן, ולכן גם שינה במכוון כשציטט פסוק, כידוע.)

אלס איינער וואס איז געווען אינוואלווד אין ארויסגעבן די "תהלים מעוטר בדברי תורה וסיפורי צדיקים של רבוה"ק מאורי הדורות נבג"ם" פיל איך פאר א חוב צו פארציילן דברים כהויתן, און פארעכטן א טעות וואס די עולם לעבט אין:
ביי די חתונה פון הרה"צ ראבגד"ה שליט"א, ווען מ'האט אויסגעשפרייט די נייע שמחה טישטוך צו ווייזן פארן רבי'ן איז געשטאנען דארט "קול רנה וישועה באהלי צדיקים", און אינטער דעם "שמחו בה' וגילו צדיקים וכו'", האט דער רבי זיך געגעבן א רוף אן "א גאנצע פסוק?!" און איז באלד ארויס פון צימער,
האט זיך אנגיהויבן א טענהריי צווישן די צוויי גבאים ר' יכ"ל און ר' מנ"ס וועלכע פסוק די רבי האט געמיינט, ר' יכ"ל האט געזאגט אז דער רבי האט געקוקט אויף "קול רנה", אבער ר' מנ"ס האט געזאגט אז קול רנה איז דאך נישט קיין גאנצע פסוק ווייס סגייט ווייטער "ימין ה' עושה חיל", נאר דער רבי האט געמיינט "שמחו בה'",
עד שבא הכתוב השלישי די חתן אליינס הרה"צ ראבגד"ה שליט"א און געזאגט: "אויב די טאטע האט געקוקט אויף קול רנה איז זיכער א זוהר אדער אדער כתבי האר"י אז דאס איז א פסוק" עכלה"ק.
מיט עטליכע יאר שפעטער ביים דריקן די תהלים האט מען טאקע אריינגלייגט צוויי פינטלעך נאך קול רנה וישועה באהלי צדיקים,
וען הרה"ח הוותיק הישן ר' תשר"ק ז"ל האט עס געזען האט ער זייער געשמייכלט פאר הנאה, און געזאגט: "זייער ריכטיג".
באניצער אוואטאר
ענדע צדיק
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 105
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג דעצעמבער 11, 2012 11:06 am
האט שוין געלייקט: 45 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 77 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » זונטאג אקטאבער 12, 2014 11:05 pm

אויפגעוועקט (זיך דערמאנט פון רבי ז"ל עבודה אין סוכות)
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8393 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מאנטאג יולי 17, 2017 7:48 pm

היינט נאכט געפאלט די יארצייט (ויש אומרים מארגען נאכט)
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8393 מאל

Re: תולדות צדיקים – בדוי

הודעהדורך מפוזרי » דינסטאג יולי 18, 2017 8:09 am

א שכוח פארן ארויפברענגען, טאקע א הערליכע ארבעט.

כ'וואלט נאר מוסיף געווען אז די פאר שטיקער ניוול פה האט נישט אויסגעפעלט, ס'איז זיך נישט משתלב מיט די איידעלע איראניע פון די איבריגע שטיקלעך. אבער אז איך האב געזען דאס פאלגענדע:
קאווע טרינקער האט געשריבן:ביטע נישט פארקריכען, נאר העלפן די חסידים בנשיאות עול הוצאת ספרי רבותינו הקדושים.

בד"וו, די אלע מעשיות זענען עכט, זיי האבן פאסירט ביי מיר.

האב איך פארשטאנען. רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של פרישות.
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
מפוזרי
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 889
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
האט שוין געלייקט: 1743 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 748 מאל

הודעהדורך בן אדם » דינסטאג יולי 18, 2017 9:20 am

איך ווייס נישט וואס איז אזוי פאני, איך מיין אז ס'זייער שיינע מעשיות! גראדע זענען אפאר פון זיי געגנב'עט פון אנדערע צדיקים (לדוגמא, על איזה אתרוג בירך, של"ש תורה, תמונות, תוכחה לריקים, שובבים ועוד) אבער אנדערע זענען גאר שיין און באלערנד (הער-נאר, תיקון ליל שבועות, קביעת עיתים, שלום ביתו וכו').

שכוח @קאווע טרינקער זכותו יגן על כל העוסקים ומסייעים לבנות ולנצח על מלכת בית רבינו. אמן.
Someone's stupid
באניצער אוואטאר
בן אדם
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2923
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך אפריל 01, 2015 12:02 am
געפינט זיך: At the gym
האט שוין געלייקט: 3017 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1385 מאל


גיי צוריק געזעלשאפט

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: berlbalaguleh, מי יקום און 3 געסט