חג כ"א כסלו על שום מה

ארטיקלען און באטראכטונגען איבער דער חרדי'שער געזעלשאפט און קולטור

חג כ"א כסלו על שום מה

הודעהדורך בענדזשאמין פרענקלין » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:19 pm

מוגש בהוקרה לרגל הצלה והשחרור, כ"א כסלו הבעל"ט,

יש באמתחתי כתב ישן ונושן, ובה מדרשים וסיפורים נפלאים עד מאד, [ויתכן ידי זרים שלטו בה], ואביא לקורא הנכבד קטע מספר הנ"ל הנוגע לענינא דיומא,

[עמוד כא] :
פעם אחת הלך רבי זמרא עם תלמידיו לכפר אחד שבגליל העליון, כיון שהגיע מחוץ לכפר ראו התלמידים מקום נאה לשבת ולנוח, אמרו התלמידים לרבם הנה יש מקום לפנינו, נשב וננוח קצת, כיון שראו רבי זמרא שתלמידיו יגיעים ועייפים מאורך הדרך הסכים על ידם, ישבו כולם כחצי גורן סביב רבם, התעטף רבי זמרא בטליתו והיה יושב ושונה עמהם תורה שבכתב ותורה שבעל פה, והיה הדברים שמחים ומאירים כשעת נתניתן מסיני,
כיון שזחה דעת רבי זמרא עליו, אמר לתלמדיו הרי אני כבן עזאי בשוקי טבריא, וכל מי שיש בידו שאלה יבא וישאל,

עמד תלמיד אחד בלע את רוקו, צקצק בלשונו והתחיל לגמגם -רבי שאלה אחת יש לי לשאול,
לטף ר' זמרא את זקנו, כאדם הבטוח בעצמו שיהיה לו מה להשיב , ואמר -שאל בני שאל,
אמר התלמיד - רבי, תמה אני על ירמיהו הנביא ורבי יוחנן בן זכאי,
כיון ששמע ר' זמרא כך, הזקיף את ריסי עיניו, והסתכל באותו תלמיד כאילו לא ראה אותו מימיו, א"ל -תמה אני על תמיהתך, וכי מה ראית לתמוה על גדולי ישראל אלו,
כפף אותו תלמיד ראשו כאגמון, השפיל עניו למטה, נעץ מבטו על הקרקע, והתחיל לענות כמי שכפאו שד, ובלשון שאלה ענה לו, א"ל- רבי האם נכון הדבר שהתקינו חכמינו ז"ל יום בתשעה באב לתענית ולאבלות, על הצרות והחרבן שאירע לעם ישראל לארצו ולמדקשו?
א"ל, -ודאי כן הדבר,
חזר ושאל אותו תלמיד- וכלום התקינו גם יום לששון ולשמחה,
התפלא רבי זמרא -וכי לשמחה מה זו עושה,?
השיב תלמיד -וכי איזה תמיה יש בדבר, אמת נכון הדבר שהיה הרס ואובדן בזמן החורבן ונהרגו רבבות אלפי ישראל, וחרב בית תפארתנו ונגלינו מארצינו, אבל מאידך גיסא הרי גם רווח והצלה יש כאן,!
הלא אילו עזב הקב"ה אותנו כשה אובד בלי רועה לא היה נשאר משונאי ישראל שריד ופליט, וברוב רחמיו וחסדיו השאיר לנו ירמיהו הנביא, לאחר חורבן בית ראשון, ורבי יוחנן בן זכאי ויבנה וחכמיה לאחר חורבן בית שני, שאילמא הם ח"ו היתה משתכח תורה מישראל,

נטל ר' זמרא שולי טליתו סבבו על ידיו עד שנעשה כרצועה בידו, וטפחו על פיו של אותו תלמיד, א"ל -אף שאמר שלמה אל תענה כסיל כאולתו, רואה אני עליך שהתכוונת לשם שמים, לכן אשיבך,

השפיל ר' זמרא את ריסי עיניו, תקן זקנו, החליק טליתו, הרהר קמעא והתחיל לדבר בנחת,

-אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם והיה שם שר גדול שהיה מקורב למלך, פעם אחת מרד אותו שר ומשפחתו נגד המלך, כיון שתפסוהו, אסרוהו ודנהו, נגזרו עליו מיתה, ולא על השר בלבד גזרו כן אלא גם על אשתו, ולא אשתו בלבד אלא גם על בנו, ולא נתקרר דעתם של השופטים עד שגזרו כל נכסיו לשרפה,
כיון ששמע השר בכך נכנס אל המלך ובקש רחמים מהמלך, אמר לו המלך -עליך איני מרחם, א"ל -לא עלי אני מבקש רחמים אלא על בני,
אמר לו המלך -על בנך אני מרחם, אניחו בחיים, וגם נחלה אשאיר לו, לא היה ימים מיעוטים ונהרג השר ואשתו ושרפו כל נכסיהם, חוץ מאותו נחלה שהשאיר המלך לבן החי,

ובכל שנה ושנה באותו יום שהרגו אביו ואמו היה הבן יושב מתענה ומתאבל עליהם ומיאן להתנחם, באחד מן השנים ביום האבל נטפל אליו איש אחד, ואמר לו -תמיה גדולה יש לי עליך, אמר לו מה התמיה הגדולה א"ל אותו אדם, -כלום יש איש שמתאבל ביום הצלתו ושחררו, השיב הבן -ודאי שלא, א"ל -א"כ למה אתה מתאבל ביום הצלה והשחרר שלך, והלא באותו יום שקבעת לאבל ולבכי על אביך ואמך גם נצלת ממות לחיים,

א"ל -שוטה שבעולם לולי אותו היום הנורא, היה אבי ואמי וכל משפחתי בחיים, וכל נכסינו קיימים, העוד חג נחוג באותו יום ?,

כיון שסיים ר' זמרא את המשל, נתאדמו פניו, ונתלבטו עיניו עד שריסי עיניו הגביהו מעצמן, וכיון שנפתחו עיניו התחילו הדמעות לזלוג, נתעקמו שפתיו עד שנפתח פיו בעל כרחו וזעקות גדולות ומרות נפרצו מפיו,
לאחר שנרגע מעט עמד על רגליו פתח ואמר - כן הדבר אצלינו, לולי אותו חורבן המר והנמהר, היה בית המקדש קיים, והכהנים בעבודתם ולוים בשירם וזמרם, וישראל במעמדיו, ולא היה מתבטל התמיד ולא נטל האורים, וכל חכמי ישראל היה יושבין בלשכת הגזית, ויושבים ודורשים כמשה מפי הגבורה, עכשיו שבאנו לידי כך שבית חרוב ואין לנו כהן ולא חטאת לא לוי ולא שיר ללא ישראל ולא מעמד ולא סנהדרין וגלנו מארצינו, אתה בא לתקן ימים טובים, כיון ששמעו תלמידיו את דברי רבם,מיד געו כל תלמידיו בבכי, וכשספר הדברים לפני רבי בנימין אמר הדא היא דאמר שלמה המלך עת לשחוק ועת לבכות, עכ"ל הספר הנ"ל,

וכל רואה דברים אלו עומד ומשתאה, מי יגלה עפר מעניך רבי זמרא?, הלא בימינו אלו לאחר השואה הנורא, לא די שלא קבענו יום לאבל וליגון, אלא קבעו גם קבעו יום למשתה ולשמחה, וכי לשמחה מה זו אותו ?, עד שאתה עושה יום שמחה עשה יום לאבל ולמספד,
ואל תשבינו בפתגם הידוע "על כי השאיר לנו הקב"ה רבי ומורה אשר רפא לבב נשברות, והוריד טל של תחיה על רוחות מתות והפריח ובנה הכל מחדש בגלות אמריקע",
כי הגע בעצמך הלא לולי אותו שואה נורא, לא היה חסר לנו לא רבי, ולא מורה, לא רפואה, ולא טל של תחיה,, ולא פריחה ולא בניה,!

ואגב חשבתי לומר הביאור בכוונת סיום הקטע הנ"ל: אמר ר' בנימין הדא דאמר שלמה המלך עת לשחוק ועת לבכות, עכ"ל, דבאמת יש לעיין מה חידש לנו שלמה החכם מכל אדם, שעת לבכות ועת לשחוק? הלא כל בר בי רב יודע שיש עת לשחוק, ויש עת לבכות?
ונראה לומר ע"פ הספר הנ"ל דזה גופא השמיעני שלמה המלך, שהרבה פעמים יש זמן שמחה ושחוק, וכשמסתכלים לעומק אפשר למצוא גם בתוך עצם השמחה סבה לבכות, וכן שייך להיפך לפעמים יש זמן של בכיה ואבל, ובעומק הטראגדיה והצער יש למצוא על מה לשמוח, ולכן אומר לנו שלמה המלך ברוב חכמתו, שבזמן שכל העת והמצב צועק בכיה, אבל, ומספד, אין עת לשחוק ואין זמן למצוא ולחפש בה שמחה, כן נ"ל בדרך אפשר, ושפתי ישק [ושוב הראני שכבר קדמני בזה הקדמונים, גם שפתותיהם ישקו],

חג כשר ושמח,

גילו דעת: אין לי ח"ו משהו אישות נגד בעל ההילולא, לא קלוזנבורגאי אנא ולא קוסונאי אנא, גם לא פאפנאי ואפי' לא חב"דסקאי, אלא יהודי פשוט אנכי המציץ מן החרכים ומנסה להבין החגים שחוגגים בעמיו,

נ.ב. לכל אלו הדואגים אודות ה'פרנקל הזה, שפותח כאן אשכולות בלשון הקודש בפורום אידישאי, ושואלים בצדק מה לו לכהן בבית הקברות, תרגעו, זו רק פעם הראשונה ובלי נדר האחרונה שאפתח כאן אשכול בלשון הקודש, אשתדל מהיום והלאה להמשיך כמנהגי בקודש להגיב רק תגובות קצרות מזמן לזמן, שלא ללאות הקורא, ומחלני נא רק הפעם הזאת.
מ'שפייט בלוט און מ'רעדט פון נחת.
באניצער אוואטאר
בענדזשאמין פרענקלין
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 586
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך נאוועמבער 14, 2012 11:53 pm
האט שוין געלייקט: 2351 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2516 מאל

הודעהדורך לאדיך אפ » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:31 pm

איך בין מוחה!!! אויף דעם וואס דו שרייבסט אז דו גייסט מער נישט שרייבן אשכולות אין לשון קודש. אזא גאלדענעם פעדער ווי דו טאר נישט אויפהערן שרייבן!!!!
באניצער אוואטאר
לאדיך אפ
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 660
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 14, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 299 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 239 מאל

הודעהדורך זר זהב » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:37 pm

כ"א כסליו איז נישט א יום משתה ושמחה, ווער קען דען קובע זיין היינט א יו"ט? פאר די זעלבע ריזען קען מען נישט 'קובע' זיין א תשעה באב אויפ'ן חורבן השואה. ס'דא וואס האבן מחבר געווען פיוטי קינות על השואה וואס מאנכע זאגען אום תשעה באב.

כ"א כסליו איז בלויז א פרייליכער טאג אין סאטמאר וואס מפייערט צוזאמען מיט א דינער, נישט מער.
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9463
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4155 מאל

הודעהדורך לאדיך אפ » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:48 pm

וואס טייטשט משתה? דינער. וואס טייטשט שמחה? פרייליך. סוי ווייל דו זאגסט עס איז אידיש איז עס נישטיום משתה ושמחה?
באניצער אוואטאר
לאדיך אפ
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 660
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 14, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 299 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 239 מאל

הודעהדורך לאדיך אפ » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:53 pm

און פארוואס גייען די קינדער אין די סאטמארע חדרים מיט ווייסע העמעדער?
באניצער אוואטאר
לאדיך אפ
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 660
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 14, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 299 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 239 מאל

הודעהדורך sunbar » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:57 pm

ווייל אז נישט וועט מען זיי ארויסווארפן
sunbar
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 862
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 26, 2012 6:58 pm
האט שוין געלייקט: 0 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 146 מאל

הודעהדורך לאדיך אפ » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 9:05 pm

קומסט מיר פאר ווי יענער וועם מהאט געפרעגט פארוואס א פאליס גייט מיט א בלויע העמעד. האט יענער גענטפערט וואס ווילסטו, די פאליס זאל גיין נאקעט?
באניצער אוואטאר
לאדיך אפ
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 660
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 14, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 299 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 239 מאל

הודעהדורך פערינא » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 10:40 pm

אקוראט דאס האב איך זיך געווינדערט פריערט. וכן רבי עזריאל האט מודיע געווען פארן רבין אז מ'האט נאר יעצט אדורך די גרעניץ פון די פארשאלטנע דייטשלאנד און מ'איז אין שווייץ. די רבי האט ספאנטעניעסלי אויסגאבראכן בזמר בך בטחו אבותינו. ווי נעמט מען די שטארקייט פון שפרינגען און זינגען ווען דאס הויז ברענט נאך און די בני בית, די חסידים און די גוטע פריינט זענען נאך פארכאפט איינעוויינוג
פערינא
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 207
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אוגוסט 31, 2012 10:21 am
האט שוין געלייקט: 45 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 96 מאל

הודעהדורך משולם שטיינפעלד » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 10:48 pm

כבר קדמכם האדמור מקלויזנבורג אצל שיעור חומש רשי בקושיא הלז.

האם ידעתם שבשנים הראשונות לא השתתף בעל הנס בהחגיגת הצלה? האמנם אלו לבבות נשברות לא הניחו אחריהם משפחותם בגיא ההריגה ועכ"ז חגגו ההצלה.
משולם שטיינפעלד
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 965
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 05, 2012 6:48 pm
האט שוין געלייקט: 55 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 436 מאל

הודעהדורך שמעקעדיג » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 10:56 pm

איך פארשטיי נישט ענקער שאלה.
חוץ מזה וואס איז ידוע אז דער סאטמאר רבי איז געווען אויסגעהאלטן יעדע תנועה ע"פ שו"ע, איז דאך ידוע אז איינע פון די ד' צריכים להודות איז איינער וואס קומט ארויס ממות לחיים, איז דען דא א הלכה אז אויב איינער איז געראטעוועט פון א תפיסה דארף ער נישט לויבן השי"ת וויבאלד אנדערע אידן ליידן נאך דארט? און אויב איינער איז אויפגעשטאנען געזונט פון א שווערע מחלה זאל נישט מאכן קיין סעודת הודאה ווייל עס זענען פאראן נאך אידן אין שפיטאל קראנק? אתמהה.
וירח ה' את ריח הניחוח
באניצער אוואטאר
שמעקעדיג
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 14216
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
האט שוין געלייקט: 16137 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 16565 מאל

הודעהדורך sunbar » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 11:10 pm

שמעקעדיג האט געשריבן:איך פארשטיי נישט ענקער שאלה.
חוץ מזה וואס איז ידוע אז דער סאטמאר רבי איז געווען אויסגעהאלטן יעדע תנועה ע"פ שו"ע, איז דאך ידוע אז איינע פון די ד' צריכים להודות איז איינער וואס קומט ארויס ממות לחיים, איז דען דא א הלכה אז אויב איינער איז געראטעוועט פון א תפיסה דארף ער נישט לויבן השי"ת וויבאלד אנדערע אידן ליידן נאך דארט? און אויב איינער איז אויפגעשטאנען געזונט פון א שווערע מחלה זאל נישט מאכן קיין סעודת הודאה ווייל עס זענען פאראן נאך אידן אין שפיטאל קראנק? אתמהה.


וואס הייסט ידוע? לאפוקי?
sunbar
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 862
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 26, 2012 6:58 pm
האט שוין געלייקט: 0 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 146 מאל

הודעהדורך נולד מאוחר » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 11:24 pm

לאדיך אפ האט געשריבן:איך בין מוחה!!! אויף דעם וואס דו שרייבסט אז דו גייסט מער נישט שרייבן אשכולות אין לשון קודש. אזא גאלדענעם פעדער ווי דו טאר נישט אויפהערן שרייבן!!!!
נולד מאוחר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3598
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
האט שוין געלייקט: 3852 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1639 מאל

הודעהדורך נולד מאוחר » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 11:26 pm

ס'איז באוויסט ביי זקני סאטמר אז די רבי האט נישט געוואלט פראווענען כ''א.
איי פארוואס האט ער למעשה יא געפארווט? ווייס איך נישט.
נולד מאוחר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3598
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
האט שוין געלייקט: 3852 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1639 מאל

הודעהדורך sunbar » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 11:29 pm

איך וויל א ליסט פון אלע גוטע זאכן וואס זענען ארויסגעקומען פון כ'א כסלו תש'ה
sunbar
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 862
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 26, 2012 6:58 pm
האט שוין געלייקט: 0 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 146 מאל

הודעהדורך שמעקעדיג » מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 11:53 pm

קוק אין "דער איד" די וואך.
What more can I say
וירח ה' את ריח הניחוח
באניצער אוואטאר
שמעקעדיג
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 14216
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
האט שוין געלייקט: 16137 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 16565 מאל

הודעהדורך משכיל » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 12:07 am

קודם כל איז כ"א כסלו יא א יום טוב,י

די זקנים קענען נישט פארגעסען ווי די עפשטין ברודער האבען געשפילט כ"א כסלו און די בעדפארד שוהל ?י

צווייטענס דער רבי זי"ע האט דאך געהאט א סאך תלמידים וואס זיינען נעבעך אומגעקומען אין די מלחמה פארוואס זאל מען נישט אויסרעכענען זייערע נעמען ביי די סעודה, מען זאל מכבד זיין יעדען חשובן איד פאר צוליינען א שורה נעמעמן אזוי ווי ביי די ווארלט טרעיד סענטער יאהר צייט ? אזוי וואלט מען כאטש געוויזען אז מען האט נישט פארגעסען פון די קדושים?י
באניצער אוואטאר
משכיל
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 422
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 24, 2012 1:39 pm
האט שוין געלייקט: 67 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 219 מאל

הודעהדורך sunbar » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 12:09 am

שמעקעדיג האט געשריבן:קוק אין "דער איד" די וואך.
What more can I say


איך קויף דאס נישט.
sunbar
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 862
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 26, 2012 6:58 pm
האט שוין געלייקט: 0 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 146 מאל

הודעהדורך sunbar » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 12:12 am

משכיל האט געשריבן:קודם כל איז כ"א כסלו יא א יום טוב,י

די זקנים קענען נישט פארגעסען ווי די עפשטין ברודער האבען געשפילט כ"א כסלו און די בעדפארד שוהל ?י

צווייטענס דער רבי זי"ע האט דאך געהאט א סאך תלמידים וואס זיינען נעבעך אומגעקומען אין די מלחמה פארוואס זאל מען נישט אויסרעכענען זייערע נעמען ביי די סעודה, מען זאל מכבד זיין יעדען חשובן איד פאר צוליינען א שורה נעמעמן אזוי ווי ביי די ווארלט טרעיד סענטער יאהר צייט ? אזוי וואלט מען כאטש געוויזען אז מען האט נישט פארגעסען פון די קדושים?י


יאפ. און נישט נאר די תלמידים, נאר אפילו דער וואס ווען זיי וואלטן געבוירן פריער וואלטן זיי געווען תלמידים. יעדער איינער! אפילו די בעל שם טוב וואלט זיך אינטערגעגעבן און געווען זיין חסיד. די צאנזער רב וואלט געווען זיין גבאי וכו' וכו'...
sunbar
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 862
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 26, 2012 6:58 pm
האט שוין געלייקט: 0 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 146 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 2:12 pm

נולד מאוחר האט געשריבן:ס'איז באוויסט ביי זקני סאטמר אז די רבי האט נישט געוואלט פראווענען כ''א.
איי פארוואס האט ער למעשה יא געפארווט? ווייס איך נישט.


מיט די גאר געציילטע ווערטער האסטו גוט ארויסגעברענגט דעם שיטה.
אז ס'שטימט, ס'שטעלט זיך ארויס קלאר, דאן האט דער רבי אזוי געהאלטען.
אז דר'עולם האט קשיות, ס'שטימט נישט אזוי, דאן האט דער רבי נישט אזוי געהאלטן, נאר די שטוב מענטשען האבן דאס אנגעדרייט, אבער ס'ידוע אז ס'געווען היפך רוחו.

דר'אמת איז אז סאטמער האט אנשטאט חתונות וואס איז ליידער נישט געווען אין חצר הקודש, געמוזט דאס ריפלעיסן מיט א יערליכען חגיגה.

אז מ'רעדט שוין, איז כדאי צו מצטט זיין פון קובץ "פגיה" כסלו תתק"ה, האלב-יערליכע קובץ פון סאטמאר איניווערסיטעט, וואו פראפעסער דר. משה פילאפף ווייסט אויף קלאר אז די עצם הצלה האט זיך שוין אנגעהויבן ביום כ' כסלו - לויט די שקיעה, אנשטולדיגט, לויט די רבינו-תם זמן באותו מקום ובאותו זמן. - על כן פירט ער אויס להלכה, אז אויב מ'האט זיך געוואשען צום סעודה ביום כ', אפילו מ'האט נישט געגעסען נאך א כזית נאך 72 האט מען יוצא געווען.
ולהשלמת הענין, אין די קובץ "גינת ורדים", האט ישראל חוסטער אים שטארק אראפגעריסען צוליב משנה זיין די מסורה.
שמחה איז א דערגרייכונג פון אמונה פשוטה. עצבות איז א מיטל צו דערווייטערן בטחון אין ה'.
אן אמונת חכמים איז נישטא קיין תורת חיים, אמונה אין א בשר ודם איז סם המות.
אויפקלערן א תמים איז ווי אויסקלארן א חכם, ביידע זענען נישט לטובתם.
גלות ווי גאולה. ביידע קענען קומען פון פרעמדע, ביידע פארשטייט מען נישט.
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7124
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5003 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8284 מאל

הודעהדורך זר זהב » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 2:14 pm

משה פילאפף איז געווען א לץ, איך קען זיין נעפיו וואס וואוינט נישט ווייט פון מיר אין ציריך. פרעג בעסער נישט
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9463
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4155 מאל

הודעהדורך פרענטש וואנילע » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 3:21 pm

דאס אז די וואס האבען געהאט א פראבלעם מיט'ן סאטמארען רבי'ן זי"ע שפרינגען אז מ'מאכט א יום משתה ושמחה, דאס אליינס ווייזט אויף די וויכטיגקייט דערפון..
פרענטש וואנילע
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 184
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אקטאבער 23, 2012 10:51 am
האט שוין געלייקט: 173 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 105 מאל

הודעהדורך זר זהב » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 3:29 pm

פרענטש וואנילע האט געשריבן:דאס אז די וואס האבען געהאט א פראבלעם מיט'ן סאטמארען רבי'ן זי"ע שפרינגען אז מ'מאכט א יום משתה ושמחה, דאס אליינס ווייזט אויף די וויכטיגקייט דערפון..

:דאבללייק: :דאבללייק:
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9463
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4155 מאל

הודעהדורך בענדזשאמין פרענקלין » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 6:00 pm

שמעקעדיג האט געשריבן:איך פארשטיי נישט ענקער שאלה.
חוץ מזה וואס איז ידוע אז דער סאטמאר רבי איז געווען אויסגעהאלטן יעדע תנועה ע"פ שו"ע, וכו'

מדבריך ניכר שחסיד סאטמר אתה, אז דע לך שלא התכוונתי חלילה לעורר ספקות אצלך על הנהגות רבותיך, וכך קבלתי מרבותי- עם חוקר תתחקר ועם חסיד תתחסד,
כל הכתבה שלי היה לאנשים ניטרלים כמוני, [וכמדומה לי שיש הרבה מהם כאן, עכ"פ כך אני מקווה, סוף סוף זה לא קאווע שטיבל של ראדני או הופור] שמותר להם לחשוב ולהסתפק על דברים העומדים ברומו של עולמך,
אבל על חסיד שכמוך אסור היה אפי' לקלוק על אשכול עם שם קנטרית כזאת "כ"א כסלו על שום מה".
מ'שפייט בלוט און מ'רעדט פון נחת.
באניצער אוואטאר
בענדזשאמין פרענקלין
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 586
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך נאוועמבער 14, 2012 11:53 pm
האט שוין געלייקט: 2351 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2516 מאל

הודעהדורך בענדזשאמין פרענקלין » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 6:02 pm

שמעקעדיג האט געשריבן:איך פארשטיי נישט ענקער שאלה.
חוץ מזה וואס איז ידוע אז דער סאטמאר רבי איז געווען אויסגעהאלטן יעדע תנועה ע"פ שו"ע, "איז דאך ידוע אז איינע פון די ד' צריכים להודות איז איינער וואס קומט ארויס ממות לחיים, איז דען דא א הלכה אז אויב איינער איז געראטעוועט פון א תפיסה דארף ער נישט לויבן השי"ת וויבאלד אנדערע אידן ליידן נאך דארט? און אויב איינער איז אויפגעשטאנען געזונט פון א שווערע מחלה זאל נישט מאכן קיין סעודת הודאה ווייל עס זענען פאראן נאך אידן אין שפיטאל קראנק? אתמהה".

לגבי עצם הטענה,
יש הבדל גדול, בין מי שיצא מבית אסורים או נתרפא מחליו, אף שעדיין יש אסורים וחולים אחרים, לבין אסון ציבורי, שיש "גם" ניצולים,

ולכן לא עלה על דעת ירמיהו הנביא, ורבי יוחנן בן זכאי וחבריו לקובע יום משתה ושמחה, ואף שידעו גם ידעו מסוגיות ארבעה צריכים להודות, [ואף יתכן שבזמן הבית היה מביאים קרבן תודה כהודאה פרטית] עדיין לא ראו כאן סבה הגיונית לחגוג חגיגות ולערוך מסיבות,
ובעקבותיהם הלכו כל גדולי עולם במשך הדורות, הלא לאורך הגלות היה כל מיני פרעות רציחות והריגות, ולא עלה על דעת אחד מגדולי ישראל שניצלו לקבוע יום הודאה [עיין ערך ר"ת, כשניצול מהפורעים והרוציחים בימיו, וכן הש"ך ושאר גדולי עולם שנצלו בגזרת ת"ח ות"ט]. והסבה לזה היא משום שהם הסתכלו על האירועים באספקלריה כללית וציבורית, ולכן קבעו יום קינה לדורות.

אדרבה רבי שמעקעדיג תראה לי מקרה אחד, בהיסטוריה היהודית, שהיה בו אסון לאומי ציבורי , והיה שם אודים מצולים מאש, שיעשו עסק מהנסים וההודאה, [מצאתי אחד, נח כשיצא מן התיבה, אבל אין מביאין ראי' מבני נח..., וגם שם לא היה חג, אלא קרבנות שהביא נח כהודאה פרטית חד פעמי].

מדוע דוקא כאן לא נוהגים ע"פ הכלל הישן, אשר במחנינו היא אור לרגלינו, "צאו לך בעקבות הצאן", ולהתנהג כמו שנהגו אבותינו במקרים כאלו, אתמההההה,
מ'שפייט בלוט און מ'רעדט פון נחת.
באניצער אוואטאר
בענדזשאמין פרענקלין
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 586
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך נאוועמבער 14, 2012 11:53 pm
האט שוין געלייקט: 2351 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2516 מאל

הודעהדורך יידל » זונטאג דעצעמבער 02, 2012 7:48 pm

בנימין פרנקל האט געשריבן:וכך קבלתי מרבותי- עם חוקר תתחקר ועם חסיד תתחסד,

גוט איז גוט :לייק
קענסט מיך פארבינדען מיט דיינע רביס? :)
רבון העולמים, היינט באחרית הימים; רבון העולמים, ווי מיר לעבן היינט איז שווער צו זיין א תמים. - שלמה גרטנר, והתקין
באניצער אוואטאר
יידל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4908
זיך רעגיסטרירט: זונטאג פעברואר 26, 2012 12:44 am
האט שוין געלייקט: 2915 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4119 מאל

נעקסט

גיי צוריק געזעלשאפט

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און 2 געסט