לאנגע פיאות, איז דאס בכלל זה קלי ואנוהו?י

ארטיקלען און באטראכטונגען איבער דער חרדי'שער געזעלשאפט און קולטור

לאנגע פיאות, איז דאס בכלל זה קלי ואנוהו?י

הודעהדורך משכיל » מיטוואך מערץ 06, 2013 1:13 pm

לעצטענס זעהט מען עס מעהר און מעהר,
די ליטווישע און רוסישע אידן האבן בכלל נישט געהאט קיין פיאות,
די אונגארישע זיינען געגאנגען קניפלעך אריינגעשטופט אויבן,
די גערער לייגן אריין די פיאות אין די 5 גאלענגיקע קאפלעך,
די סקווער'ער מיט הענגענדיקע קניפלעך,
די בעלזער ארויפגעדרייט אויפן אויער, אדער קניפלעך אויפן אויער,
אויך אין סאטמאר האט מען יארן צוריק נישט געקענט טרעפען כמעט קיין איין איד מיט געקרייזעלטע פיאות,

לעצטענס האט מען אנגעהויבן צו גיין גאר לאנגע געקרייזעלטע פיאות, וכל המאריך יותר מאריכין לו בזנב יותר גדולה, וואס איז דאס? האט דאס א מקור אין הלכה אדער מנהג אדער קבלה?

מען פלעגט אמאל זאגן אז די פיאות דארף גיין ביז די טשין, איז היינט דא א נייע מסורה?
איך האלט אז עס איז נישט שיין, און עס איז מבזה די מצוה,
אויך איז עס א שטיקל סכנה אז עס קען זיך פארטשעפען אין א מאשין וכדומה .
באניצער אוואטאר
משכיל
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 422
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 24, 2012 1:39 pm
האט שוין געלייקט: 67 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 223 מאל

הודעהדורך ודי למבין » מיטוואך מערץ 06, 2013 1:17 pm

עס איז אזוי ווי אלע זאכן וואס מ'ווערט מער עקסטרים פון יאר צו יאר, און ס'איז דא ווי די ברכה זאל חל זיין
דרך אגב די גערע חסידים און ירושלים גייען זי יא מיט די פיאות אראפ דאס איז שוין א געשיכטע פאר זיך
באניצער אוואטאר
ודי למבין
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 603
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 30, 2013 3:22 pm
האט שוין געלייקט: 903 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 465 מאל

הודעהדורך בדחן » מיטוואך מערץ 06, 2013 1:37 pm

האב איך עפעס פארפאסט? נאך איינער האט במערקט א שינו אין די פיאות די לעצטע צען פופצען יאר??

ווי ווייט איך זע האט זיך די לעצטע פופצען יאר גארנישט געטוישט לגב די לענג פון די פיאות, איינער זעט אנדערש?
מיר נישט נעמען קיין אחרוית אויף די אינהלט פון אונזערע תגובות.
בדחן
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1432
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 30, 2012 9:41 pm
האט שוין געלייקט: 199 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 679 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך מערץ 06, 2013 1:46 pm

בדחן, משכיל זאגט עפעס.
נישט אז דער זעלבער מענטש גייט היינט לענגער די פיאות ווי מיט 15 יאר צוריק. ער רעדט בכלליות, קוק ארום אין בית המדרש, אמאל זענען רוב בעלי בתים נישט געגאנגען אראפגעלאזט די פיאות.

יא משכיל, דאס איז אויך א רינגעלע אין די שלשלת וואס שלעפט אונז אוועק פון ארגינעלע בארג-סיני אידישקייט, בנוסף צו דעם וואס ס'פארמיאוסט דאס אויסזעהן און חן פונעם מענטש. ווער רעדט נאך פון די בארד וואס איז אומקאנטראלבאר. ווען משיח וועט קומען וועט דאס אויך בטל ווערן (אוי לולקע וועט זיין ברוגז, סארי, שוין דערנאך).
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8521 מאל

הודעהדורך גאלד » מיטוואך מערץ 06, 2013 1:53 pm

דאס אמאל זיכער א קליין אינגעלע מיט דיפעדי-דו לאקעלעך קען נישט זיין זיסער און שענער, דאס איז מיין טעיסט
באניצער אוואטאר
גאלד
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2198
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 07, 2012 1:42 pm
האט שוין געלייקט: 695 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1776 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך מערץ 06, 2013 1:55 pm

כ'האב מורא צו רעדען, מ'וועט מיך חושש זיין פאר א משחק בתינ.... אבער א פלעטבוש אינגעל מיט די פיאות מאחורי אזנים האט א קלוגערע-אויסזעה. כ'טראכט נאר הויעך.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8521 מאל

הודעהדורך קאך_לעפל » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:02 pm

א גביר האט אמאל געפרעגט דעם גאון רבי משה לאדינסקי ז''ל פון ראדין, פארוואס ער גייט מיט אזעלכע לאנגע פיאות,
האט אים דער גאון גענפערט:
ווען א סאלדאט באקימט א מעדאל פונעם קעניג, צילוב זיין שטארקייט, און אפערן זיין לעבן, צו פארטיידיגען די מדינה, וואלט ער באהאלטען דעם מאדאל? צו ער וואלט דאס געטראגן מיט א שטאלץ?
קאך_לעפל
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
 
הודעות: 1965
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג דעצעמבער 10, 2012 12:16 pm
האט שוין געלייקט: 233 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2291 מאל

הודעהדורך גנדי » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:22 pm

קאך_לעפל האט געשריבן:א גביר האט אמאל געפרעגט דעם גאון רבי משה לאדינסקי ז''ל פון ראדין, פארוואס ער גייט מיט אזעלכע לאנגע פיאות,
האט אים דער גאון גענפערט:
ווען א סאלדאט באקימט א מעדאל פונעם קעניג, צילוב זיין שטארקייט, און אפערן זיין לעבן, צו פארטיידיגען די מדינה, וואלט ער באהאלטען דעם מאדאל? צו ער וואלט דאס געטראגן מיט א שטאלץ?


און מיין תורה שטייט בכלל נישט אז די פיאות איז א מעדאל!

לויטן ספר החינוך איז "לא תקיפו..." וועגן די כומרים פלעגן מקיף זיין, און מיר טארן נישט נאכטוהן, איינמאל מיר זענען נישט מקיף איז מער נישט דא קיין פוינט פון מאכן לאנג.

בכלל איז נישט דא קיין זה קלי ואנוהו ביי א לא תעשה. און די סברה זאגט אויך אזוי.
You must be the change you want to see in the world
באניצער אוואטאר
גנדי
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1181
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 06, 2013 12:21 am
האט שוין געלייקט: 2588 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1450 מאל

הודעהדורך זר זהב » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:28 pm

קאך_לעפל האט געשריבן:א גביר האט אמאל געפרעגט דעם גאון רבי משה לאדינסקי ז''ל פון ראדין, פארוואס ער גייט מיט אזעלכע לאנגע פיאות,
האט אים דער גאון גענפערט:
ווען א סאלדאט באקימט א מעדאל פונעם קעניג, צילוב זיין שטארקייט, און אפערן זיין לעבן, צו פארטיידיגען די מדינה, וואלט ער באהאלטען דעם מאדאל? צו ער וואלט דאס געטראגן מיט א שטאלץ?

:like :like
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4210 מאל

הודעהדורך זר זהב » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:34 pm

קאווע טרינקער האט געשריבן:כ'האב מורא צו רעדען, מ'וועט מיך חושש זיין פאר א משחק בתינ.... אבער א פלעטבוש אינגעל מיט די פיאות מאחורי אזנים האט א קלוגערע (און א גוי'שערע)-אויסזעהן. כ'טראכט נאר הויעך.
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4210 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:35 pm

אויב זיין קלוג מיינט גוי'איש, וויאזוי שטימט די פסוק:
כי הוא חכמתם וגו'
שלמה המלך איז געווען חכם מכל אדם, איז ער געווען א גוי?
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8521 מאל

הודעהדורך ממי_שאמרו » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:35 pm

קען איינע פון די מנהלים ביטע אויסמעקן די אות י וועלכע ענדיגט יעדע שורה (און קעפל), עס מאכט זייער נערוועז.
Perchik: Money is the world's curse.
Tevye: May the Lord smite me with it. And may I never recover.
באניצער אוואטאר
ממי_שאמרו
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1444
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:45 pm
האט שוין געלייקט: 536 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1515 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:37 pm

ממי_שאמרו האט געשריבן:קען איינע פון די מנהלים ביטע אויסמעקן די אות י וועלכע ענדיגט יעדע שורה (און קעפל), עס מאכט זייער נערוועז.

ממי, דיין חתימה האט אויך א , ביים לינקען זייט.
מ'קען עס דורכטראגן... :lol:
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8521 מאל

הודעהדורך זר זהב » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:38 pm

מיט די פיאות אונטערן אויער זעהט ער אויס מער ווי זיין גוישע אינגל שכן ווי ווען ער האט די פיאות שיין ארפגעלאזט. ופשוט הוא. דער היימישער אינגל איז מקיים דעם ואבדיל אתכם מן העמים מיט א שטארקן הידור.
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4210 מאל

הודעהדורך ממי_שאמרו » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:39 pm

מעלת גידול הפיאות
מאת הרב אלמוג שלמה אכלופי יצ"ו

פיאות הראש היו סימניו של-יהודי בכל מקום נדודו, היהודי גאה היה ביהדותו לעיני כל רואיו, ולא הרגיש נחות דרגה לעומת הגויים, שעליו להצניע ולהחביא את מוצאו היהודי אלא אדרבה ההיפך מכך, גאותו היתה שנמנה על העם הנבחר, ושש ושמח היה לגלות ולהראות לעין כל הסובבים אותו כי הינו יהודי. הפיאות העומדים בגובה קומת האדם בראשו, ציינו את השוני שבו משאר הגויים. המשכילים, וכל אותם שרצו להתקרב לגויים וליטמע בהם ולהרגיש כחלק מהמונם, קיצצו לראשונה בפיאות, כך גם השלטונות שרצו בטמיעתם של היהודים, הורו שלא להתבלט בפיאות, ולעיתים אף קיצצום בכח הזרוע, כידוע. בדורינו אנו, בנוסף למה שיש לשמש דוגמא אישית לילדינו, שזהו אחד היסודות החשובים בחנוך כידוע, עדיין לא די בזה, שהרי לעיתים נמצאים בחברה ובקהילה שבה אין מהדרים במצוה זו של "הצורה היהודית" כלשונו של מרן החזו"א זצ"ל, אלא שמים פיאותיהם אחורי האזניים ומתעוררות שאלות וספקות בקרב הילד מדוע עלי לגדל את פיאותי, מה שאין האחרים נוהגים, ומהו הטעם למנהג זה. אזי קמה וגם נצבה החובה הקדושה של ההורים, ללמד ולבאר באר היטב לילדים את מעלת גידול הפיאות, לתת טוב טעם למנהגינו, ולהמחיש זאת בשילוב עובדות וסיפורים מגדולי ישראל במעלת ההידור, כדי שהילד ירגיש היטב את המעלה הנפלאה שבגידול פיאותיו, בבחינת ששולחנך גדול משולחנם, ואז יחיש לגדל פיאות מסולסלות ולא יחוש ללעג השאננים, ולפטפוטי הליצנים, שמלגדלם נמנעים, שהרי הסעיף הראשון בשלחן ערוך הוא, "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך וכו' ", ובזה יהיה בבחינת "ויגבה לבו בדרכי ה' ". וכבר הוה עובדא באחת המשפחות הי"ו, שבכלל חינוך ההורים לאהבת תורה ויראת שמים והליכה במסורת אבות, אף דאגו שהילד יגדל את פיאותיו ארוכות ומסולסלות, והנה לאחר שגדל וזכה להכנס לעולמה של-תורה או אז נתעוררה בלבו השאלה, מהו המקור והיסוד בכתובים למנהג קדוש ויקר זה. ובמכתבו לרבינו הגאוןרבי יצחק רצאבי שליט"א שאלו גם שאלה זו.[ונתפרסמה בהרחבה בשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' רצ"ב]. אולם גם לאחר שרבינו שליט"א השיב לו, שהמקור ביסודו הוא בדברי האריז"ל בשער המצוות, עדיין לא נחה דעתו, מאחר וספר זה אינו מצוי כ"כ, וידוע הדבר ש"טוב מראה עיניים ממשמע אזניים", ובהזדמנות הראשונה שהיה בביתו של מו"ר שליט"א, ביקש לראות ולחזות בנעם הדברים מתוך הספר, ואמנם רבינו הראה לו את מקור המנהג מתוך הספר שער המצוות בפר' קדושים, ואף הוסיף עוד דברי חיזוק ועידוד להמשיך ללכת בדרך אבותינו הקדושים, בשלוב עובדות מגדולי ישראל,לכל המעונינים להמשיך ולהתחזק במנהגי אבותינו הקדושים, ולהרבות כבוד הי"ת בעולם, ולהורים המחנכים את בניהם מקרב עדתינו ק"ק תימן יע"א, בפרט, לנו יאה ולנו נאה להדר בזה דגם בזה יש משום "אל תיטוש תורת אמך", ואנו תפילה שנזכה ויקויים בהם ובנו ובזרעינו ובכלל ישראל "כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך י"י ".
עובדות והנהגות מגדולי ישראל בחיזוק מנהגינו

זהות יהודי מאמין
ברור הדבר שהפיאות המסולסלות הרי הם עדות נאמנה וסימן מובהק ליהודי על יהדותו ואדיקותו בתורתו יתברך. ובזה מקויים מה שכתוב "כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך י"י ". וכל עוד שני עדים אלו מתייצבים לצדו, אחד מימינו ואחד משמאלו, הם כאלף עדים על אמונתו החזקה באלהיו בשמים. הרי אם יעלה ח"ו על דעת מאן דהו להסיר ממנו את אמונתו ויהדותו, בר מינן, הדבר הראשון תהיה שליחות יד בפיאותיו ובזקנו המעטרים את ראשו. וכמו שכתב הגאון הקדוש מהר"ן (הו"ד בלקוטי מהר"ן הל' גילוח ה"ב וה"ג) וז"ל "ע"י זקן ופיאות יהודי ניכר, והרוצה ח"ו לכפור באלוהי ישראל הראשון אצלו להשליך מעליו זקן ופיאות שלו". כעין זה, מצינו לגאון הקדוש מוהר"ר עמרם קורח זצ"ל (בספרו סערת תימן פ"ו עמ' קנ"ז) בענין גזירת היתומים שריחפה בתימן תקופה ארוכה על כל יתום פחות מגיל שלש עשרה, שהיו אונסים אותו להתאסלם, ב"מ, ובמיוחד על פי הכת הזידית שהיו מקפידים במיוחד לקיים גזירה מרושעת זו, לדאבון בני משפחת היתום וכלל ישראל. הדבר הראשון שהיו עושים על מנת להטמיע אותו ביניהם, היה גזיזת פיאותיו-סימניו עוד לפני שמטמאים ומטמטמים את לבו הטהור במאכלות אסורות.וכך כתב "והשלטונות הזדים גוזלים אותו מבין ברכי אבות הוריו ובני משפחתו, ומוליכים אותו לשכונתם מגלחים סימניו, ואח"כ מחליפים לבושו ומאכילים אותו לגעל נפשו מהמאכלים האסורים אצל היהודים". והסיבה לכך היא, משום שהסימנים הם הסימן הבולט ביותר בחיצוניותו על יהדותו ואמונתו של היהודי. ואמנם כשהחכם רבי יעקב ספיר זצ"ל בקר בתימן בשנת התרי"ט, הצליח לזהות את היהודים ע"י פיאותיהם המסולסלות, וכשפגש לראשונה את ר' יחיא עומיסי זצ"ל ובנו ר' משה זצ"ל כתב, "הכרת פניהם ענתה בם כי יהודים הם, סימני פאתי ראשיהם מסולסלות עד החזה, וסימן טוב הוא להם". ספור נפלא סיפר הרה"ג ר' ישראל שרעבי שליט"א (הו"ד בספר טוב וישר עמ' קצ"ז) בענין זה. היה זה כאשר בקר האדמו"ר מסטמאר זצ"ל בארץ ישראל ונסע ברכבו. לפתע בקש מהנהג לעצור, התפלא על זאת הנהג,מדוע בקשו האדמו"ר לעצור דוקא כאן לפני שהגיעו למחוז חפצם. ללא שאלות עצר את הרכב. והנה הוא רואה שבמדרכה ליד, עובר יהודי תימני ישיש עם זקן ארוך ופיאות. ירד האדמו"ר מהרכב ונתן ליהודי הישיש "שלום עליכם" ואחרי שנשק לו, גם העניק לו מתנה נאה וחזר לרכבו. הנהג לא יכל להתאפק, ושאלו "הרב מכיר אותו". "לא", ענה האדמו"ר, "אבל אני יודע, שכך כדמות הזו ממש היה נראה גם אברהם אבינו..." מאחד המשגיחים שליט"א שמענו עד היכן השפעתם מגיעה. יהודי אחד שהיה רחוק מדרך התורה והמצוות, זכה להתקרב על ידם לשמירת תורה ומצוות. כיצד קרה הדבר. בכך שהתחיל לחשוב הכיצד יתכן הדבר שישנם יהודים המרוחקים מאוד זה מזה אלה בתימן ואלה באירופה, ואף על פי כן צורתם החיצונית שוה זה לזה. הם מעוטרים בזקן לשניהם משתלשלות פיאות משני צדי הראש, ועוד כהנה וכהנה. והרי דבר זה לא נובע מהסכמה מוקדמת, שהרי אינם קרובים זה לזה בכלל. ועל כרחך צריך לומר, כך המשיך לחשוב אותו יהודי, שהמקור לכולם שוה, ואין זו המצאה ח"ו. ואמנם היו יהודים בארץ ישראל לפני אלפי שנים ושמרו על התורה. וע"י מחשבות אלו זכה לחזור אל חיק היהדות.

מעלה וחשיבות
מעלתם וחשיבותם של הסימנים כל כך גדולה, עד כדי כך שכתב מוהר"ר עמרם קורח זצ"ל (בסערת תימן עמ' ח'), שהיהודים היו נשבעים לקיים כל דבר בנקיטתם כדין אחיזה בתשמישי קדושה בשעה שנשבעים. נוהג זה היה נהוג אף במקומות אחרים, שכן גם מרן החפץ חיים זצ"ל כתב בספרו תפארת אדם (תחילת פרק א') בהאי לישנא, "וזכורני כשהיה נשבע איש יהודי, היה נשבע בפאת ראשו וזקנו". סגולת מעלת הפיאות הודגשה גם ע"י הגר"א דינקל זצ"ל, שהיה אחד מראשי ישיבת קול תורה בירושלים, שהתבטא באחת ההזדמנויות שהפיאות הם התכשיט של התימנים. לדבריו יש להביא כראיה את הנאמר במדרש רבה בשה"ש (הו"ד בעץ חיים ח"ב דף צ"ד ע"א), על הפסוק צאינה וראינה בנות ציון (ג' י"א). וז"ל, בנים המצוינים לי בתגלחת במילה ובציצית ע"כ. והמפרשים פירשו המצוינים לי בתגלחת, הכונה שהם מובדלים ע"י פיאות הראש והזקן משאר הגויים. והנה פירוש המלה מצוינים הוא מקושטים (כמש"כ רש"י בשבת דף קמ"ה ע"ב). ומבואר בדברי המדרש, שפיאות הראש והזקן הם קישוט ליהודי.

עמידה בנסיון
הדבר ברור ששינוי זה למעליותא אצל המהדר בַמצוות ומגדל פיאות ארוכות ומסולסלות, דורש גבורה רוחנית לא להתפעל כלל מהסביבה הסובבת, של אותם שלא זכו לטעום מההנאה של יהודי הנושא בגאון את סימן יהדותו. לקיים מה שכתוב "ויגבה לבו בדרכי י"י ". ואף אם ישנם הלועגים, אין לו לחוש כלל ללעגם (כמש"כ המ"ב סי' א' בביאור הלכה). ובזה יגדל שכרו בכפל כפלים ולפום צערא אגרא. ובדורינו זה, שהוא סוף הגלות ובו הנסיונות מתרבים והולכים, מן הראוי להביא דברי חז"ל נפלאים ומעודדים, כפי שהביאם רבינו דוד ב"ר עמרם העדני זצ"ל ממדרש נעלם במדרש הגדול (בפר' וישלח עמ' תק"ע) וז"ל ותקע כף ירך יעקב. אמר ר' אלכסנדרי כל אחד ואחד מדורו של-שמד שקול לפני הקב"ה כיעקב. שנאמר, זה דור דורשיו מבקשי פניך אלהי יעקב סלה. לא נאמר כן אלא מבקשי פניך יעקב סלה. (תהלים כ"ד ו') שכל אחד ואחד מהן שקול לפני הקב"ה כיעקב. רבנן אמרי מהוא זה דור דורשיו מבקשי פניך, שכל הדורות באין לבקש מלפני הקב"ה חנם כעני המבקש צדקה על הפתח והן [דורו של-שמד] אינן אלא כפועל שמבקש שכרו עכ"ל. בזה הענין שמענו מעשה נפלא על האדמו"ר מלעלוב זצ"ל. פעם אחת, בלכתו בחוצות בני ברק, מוקף בעדת חסידיו, התקדם האדמו"ר וחצה את הכביש לעבר המדרכה שבצד השני. שם היה בחור ישיבה תימני בעל פיאות מסולסלות. נגש אליו הרבי ונשק לפיאותיו בחום ובירכו. לאחר שהאדמו"ר חזר לחסידיו, התפלאו מהמעשה ושאלוהו, "מאי שנא האיי בחור משאר קהל חסידיו הגדול, שאף פעם לא נהג כך כלפם". ענה להם הצדיק זצ"ל, שהיה גדול בהכרת כוחות הנפש של האדם, ואמר להם, "אצלינו אין זו רבותא כל כך גדולה לגדל פיאות שהרי אנחנו נמצאים בסביבה ובקהילה חסידית שכולם נוהגים לגדל פיאות מסולסלות והנסיון אינו גדול. "מה שאין כן, המשיך האדמו"ר, אצל הבחור התימני שראינו זה עתה, הרי הוא נמצא במשפחה ובסביבה שאין מצוי שם כיום רבים המהדרים לגדל פיאות ארוכות ומסולסלות, והדבר קשה לרוצה לגדל שם פיאות ולהיות שונה למעליותא מהחברה והסביבה. ואם למרות זאת, עומד בנסיון ובקשיים ומגדל פיאותיו לשם ולתפארה, זוהי רבותא גדולה ועל זאת הערכתי בחור זה!" ובענין זה, של הנסיון מצד החברה שאינה מעריכה את החשיבות שבגידול פיאות ארוכות ומסולסלות, עובדא ידענא בבחור חשוב מאחת הישיבות הקדושות בירושלים, שפיאותיו המסולסלות השתלשלו לו משני צדעיו. בהגיעו לפרק האיש מקדש, יעצו לו חבריו ואף הפצירו בו שכדי למצוא שידוך, לכל הפחות יקצר את אורך פיאותיו שלא יהיו ארוכות כל כך... אולם הבחור לא שעה כלל לדבריהם והמשיך הלאה בדרכו הבטוחה, ולא נגע לרעה בסימניו. אולם במשך הזמן רבו הפצרותיהם, וכמה הצעות שידוך ירדו מעל הפרק בשל הסיבה שפיאותיו המסולסלות הן על לחייו, לא ידע מה לעשות וכיצד לנהוג. בצר לו פנה אל הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א. הבחור ספר לרב את כל השתלשלות הענינים ואת התלבטותו בנושא. לאחר ששמע הרב את הענין, השיב לו באופן ברור שאין לו לנגוע בפיאותיו ואף לא לקצרם כלל! ובקשר לשידוך, בירכו שבעזרת ה' יזכה בקרוב לשידוך הגון, וגם שתהיה לו סייעתא דשמיא בשאר הענינים. ואמנם זכה אותו בחור חשוב לאחר תקופה קצרה, לשידוך עם משפחה ואף לרכוש דירה סמוך לחתונה וכו' וכו'. כעין מעשה זה ארע עם מרן החפץ חיים זצ"ל (הובא בספר חפץ חיים עה"ת בפרשת שמות באות ג'). פעם הגיעה לאזני החפץ חיים שמועה לא טובה, על אודות בחור אחד מתלמידי ישיבתו אשר נכבדות ידובר בו, וכי הענין מתנהל בכבדות כי המדוברת מסרבת עדיין. חבריו בישיבה שחשבו כי זקנו המגודל בעוכריו, ייעצוהו איפה שבשביל למצוא חן בעיני המדוברת, כדאי שיעביר שער זקנו בסם העשוי לכך, כמו שהיו רגילים להשתמש בזה בישיבות אחרות באירופה, באותה תקופה. הזמין הח"ח את המדובר הנזכר לביתו והתחיל לדבר אתו בעניני שדוכין. משל למה הדבר דומה, לקטר של רכבת שמחוברים אליו יותר ממאה קרונות טעונות משא, המשרכים דרכם על הפסים מול הר גבוה. הקטר עובד במלא הקיטור ומהלך אט לרוב משא עגלות הטעונות... היה שם "פקח" אחד, שרצה להחיש מהלך הרכבת והתחיל לדחוף בשני ידיו את הקרון האחרון, בכונה לסייע למכונת הקיטור המושכת את כל הקרונות... לגלגו עליו העומדים מסביבו, מה כוחך גדול לעומת המכונה הענקית העובדת בכל כוחה, כוחך לעומתה הוא בבחינת כח היתוש מול כח השור. כן הוא הענין בשידוכים, שאף על פי שמכריזים למעלה ארבעים יום קודם יצירת הולד, אף על פי כן קשה הענין כקריעת ים סוף, וכביכול בכבודו ובעצמו מזווג זיווגים. ופתאום מתגנבת מחשבה במוחו של-אדם, לעזור להשי"ת בענין הנכבדות, ע"י שיעביר שער זקנו בשביל למצוא חן בעיני המדוברת, ממש כמו החכם הזה, שדחף בכל כוחו לסייע לרכבת בת מאה קרונות. כאשר הובא הילד לפני הצדיק, הושיבו הצדיק על ברכיו, מישש את פיאותיו ואמר, זקינך ר' שלום לא קיצץ פיאותיו כל ימי חייו, והוא סגולה לאריכות ימים, על כן תנהג גם אתה כן, לא תקצץ מפיאותיך, ותזכה אף אתה לאריכות ימים. על מנת שדברי הצדיק יובנו יש לצטט את הספור במלואו. אחד מהמסכילים מבני עירו של הילד "שלום מרדכי" החליט להטות את לבבו של העילוי הצעיר לדרכי המסכילים, ובא בצנעה ובלאט אל הילד בן השש, ופיתה אותו שילמד אותו דקדוק, למוד קדוש שאביו אינו מלמדו, היות והוא מעדת החסידים. אותו מסכיל אף נימק והראה לו היאך יוכל ע"י חכמה זו, להבין כמה וכמה דיבורי רש"י ועוד. כאשר בא הילד עם אביו אל הצדיק ר' מאיר זצ"ל, לקחו הצדיק והושיבו על ברכיו, הסיר את הכובע והכיפה מעל ראשו, ושאלו אם הוא מגלח את ראשו. והורה לו הצדיק כי היות וזקינו ר' שלום נהג כן, לכן גם עליו לנהוג כן. ובאותו מעמד הורה לו שלא יקצץ מפיאותיו ח"ו. לאחר מכן הניח הצדיק את שתי ידיו על ראשו, והתחיל לצעוק בקול גדול "בני אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם, כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם...", (משלי א' ט"ו ט"ז) כך כפל ר' מאיר את דבריו שלשה פעמים. לאחר ששהה כרבע שעה, הורה לו הצדיק שלא ישמע בקולו של אף אחד, אלא ילמד רק מה שאביו אומר לו, ואז יראה הצלחה בלימודו ויעלה מעלה מעלה ויהיה לראש על ישראל. אביו שלא ידע מכל הסיפור שהיה עם אותו מסכיל נרעש ונפחד מהדיבורים הבוערים כלפידים, וחקרו היטב עד שסיפר לו את פיתויו של אותו אחד. ובזמנינו נתגלה כתב יד עתיק, המיועד לקהל קדוש של מצרים, ובו תקון תשובה למי שעבר על גילוח הפיאה (הובא ב"עולם כמנהגו נוהג") ושם מובא בשם רבי יהודה החסיד ז"ל, כי על ידי הפיאות יהיה ניכר יהודי גם כשהוא בין הגויים, שהרי הגויים גם מלים כיהודים ומלבושינו כמלבושם וכו', וכאשר יהיה בדרך יחשבו שהוא גוי, וכל שכן אם ימות בדרך, אפשר שיקבר בקברי גויים, אבל על ידי הפיאות הגדולות, כמו שמניחים אותה קהל קדוש של-מצרים, בזה נתקיים "ואבדיל אתכם מן העמים". ומעשה כזה אירע, שלא ידעו על הרוג שמת בדרך מי הוא אם יהודי או גוי, ועל ידי הפיאות הגדולות, זוהה כיהודי, ונקבר אותו יהודי בקברי ישראל. נמצינו למדים מכל הנזכר, שהפיאות הארוכות והמסולסלות הם סימן מובהק ליהדותו של היהודי, ותכשיט חביב המעטר את פניו של המאמין, וכל המהדר במצוה זו, על אף הנסיונות, זוכה לישועות ולאריכות ימים ושנים.
בייגעלייגטע פיילס
image002.jpg
image002.jpg (27.81 KiB) געזען געווארן 1491 מאל
Perchik: Money is the world's curse.
Tevye: May the Lord smite me with it. And may I never recover.
באניצער אוואטאר
ממי_שאמרו
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1444
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:45 pm
האט שוין געלייקט: 536 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1515 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:39 pm

אויב ואבדיל אתכם איז געבויט אויף G&G קלאדינג, דאן איז דער אייבישטער אויף צרות. אפילו מיט G&B.
--
ממי האקט, וואס איז דאס? מגילת פיאות?
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8521 מאל

הודעהדורך ממי_שאמרו » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:50 pm

הרב אלמוג שלמה אכלופי איז א תימנ'ע גדול פונעם היינטיגן דור. דאס איז א בריוו וועלכע ער האט געשריבן.
אגב, ביסט באמת א גאון, איך האב עס געלייגט 1:39ת און דו האסט שוין 1:39 געשריבן ממי האקט. צו ליינען די בריוו אינטער א מינוט און שוין וויסן אז עס איז שטותים (פארוואס? א גוטע קשיא). ביסט אין די ראנג ליין. דארפסט ווען א דאקטאר אדער א לויער מיט אזא מוח. אפילו דער חבד'סקער האט דאס נישט געקענט באווייזן.
נישט אז אלעס וואס ער שרייבט איז תורת משה מסיני, נאר ער האט אפאר גוטע נקודות דארט וואס ער ברענגט ארויס.
Perchik: Money is the world's curse.
Tevye: May the Lord smite me with it. And may I never recover.
באניצער אוואטאר
ממי_שאמרו
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1444
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:45 pm
האט שוין געלייקט: 536 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1515 מאל

הודעהדורך גנדי » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:56 pm

ממי_שאמרו האט געשריבן:.
נישט אז אלעס וואס ער שרייבט איז תורת משה מסיני, נאר ער האט אפאר גוטע נקודות דארט וואס ער ברענגט ארויס.


ביטע ברענג אראפ נאר די אפאר גוטע נקודות וואס ער ברענגט ארויס - עס איז צי לאנג.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך גנדי אום מיטוואך מערץ 06, 2013 5:08 pm, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
You must be the change you want to see in the world
באניצער אוואטאר
גנדי
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1181
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 06, 2013 12:21 am
האט שוין געלייקט: 2588 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1450 מאל

הודעהדורך ממי_שאמרו » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:57 pm

גנדי האט געשריבן:ביטש


?????????????????????
Perchik: Money is the world's curse.
Tevye: May the Lord smite me with it. And may I never recover.
באניצער אוואטאר
ממי_שאמרו
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1444
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:45 pm
האט שוין געלייקט: 536 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1515 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך מערץ 06, 2013 2:57 pm

ממי_שאמרו האט געשריבן:אגב, ביסט באמת א גאון, איך האב עס געלייגט 1:39ת און דו האסט שוין 1:39 געשריבן ממי האקט. צו ליינען די בריוו אינטער א מינוט און שוין וויסן אז עס איז שטותים (פארוואס? א גוטע קשיא). ביסט אין די ראנג ליין. דארפסט ווען א דאקטאר אדער א לויער מיט אזא מוח. אפילו דער חבד'סקער האט דאס נישט געקענט באווייזן.

ס'אמת אז איך בין א גאון.
אבער מהיכי תיתי אז כ'האב דאס געליינט בכלל. סך הכל האב געשריבן א תגובה'לע, און ביים דריקען דעם "שיק" קנעפעל איז ארויפגעקומען דיין תגובה העכער מיינס, כידוע למגיבים מבינים, און לכבודך האב איך צוגעלייגט אז דו האקסט, (נישט קיין עולה) און בסך הכל האב איך געפרעגט הויעך וואס דאס איז.

למשל יעצט, ווען כ'דרוק שיק, גנדי האקט. נישט געפערליך. כ'גלייב נישט אז גנדי וועט זיך באליידיגען.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8521 מאל

הודעהדורך ממי_שאמרו » מיטוואך מערץ 06, 2013 3:03 pm

איך האב דיר גע'ענטפערט וואס דאס איז און ווער עס איז.
מיין פראבלעם איז נישט אז דו שרייבסט אז איך האק, איך ברענג אים נאר נאך, און זייער מעגליך אז דו וועסט נישט מסכים זיין אויף זיינע ווערטער, ענק זענען ביידע אחרונים, און איך בין אויך מודה אז אלס ספרדי דרייט ער אריין אביסל דמיונות און געפילן.

וואס איך האב געמיינט ארויסצוברענגען איז פשוט וואס איך האב שוין געזעהן ביי אנדערע אויך, נאך פאר מ'ליינט אדורך די גאנצע תגובה שרייבט מען אז מ'האקט, אפילו נאכן ליינען זעהסטו אז ער האקט נישט עפעס אזוי שטארק, מער אזא קליינע העקל. און צומאהל זעהט מען א לאנגע תגובה וואס זעהט אויס אייזן גוט, מ'גיבט שנעל א לייק, שפעטער ביים ליינען זעהט מען, נע... שוין געהערט אזאנס, צוריק גייט דאך א קאזע, קען מען שוין נישט צוריקנעמען די לייק.
Perchik: Money is the world's curse.
Tevye: May the Lord smite me with it. And may I never recover.
באניצער אוואטאר
ממי_שאמרו
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1444
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:45 pm
האט שוין געלייקט: 536 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1515 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » מיטוואך מערץ 06, 2013 3:06 pm

ממי טייערע
"האקט" מיינט נישט א פראטעסט, "האקט" מיינט דו רעדסט אריין בשעת איך רעד.
Under influence
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 7167
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 5024 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8521 מאל

הודעהדורך ממי_שאמרו » מיטוואך מערץ 06, 2013 3:10 pm

LOL LOL LOL

געווען זיכער אז עס מיינט אז ער האקט שטותים.
אז מ'פרעגט שוין, וואס מיין אשפג?

האסט מיר געקאסט א לאך.
Perchik: Money is the world's curse.
Tevye: May the Lord smite me with it. And may I never recover.
באניצער אוואטאר
ממי_שאמרו
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1444
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש דעצעמבער 01, 2012 8:45 pm
האט שוין געלייקט: 536 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1515 מאל

הודעהדורך זר זהב » מיטוואך מערץ 06, 2013 3:11 pm

אה, מ'לערנט זיך אלס אויס נייע זאכן... אשפג מיינט איך שריי פון געוויין.
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4210 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » מיטוואך מערץ 06, 2013 3:24 pm

געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6948
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5516 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7581 מאל

נעקסט

גיי צוריק געזעלשאפט

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און 6 געסט