די אנוועזנהייט פון חרדים אין כנסת גרייכט א היסטארישע מאמענט

היימיש, לאקאל, און איבער דער וועלט
רעאגיר
איש את רעהו
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2184
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג נאוועמבער 28, 2014 9:21 am
האט שוין געלייקט: 134 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 455 מאל

די אנוועזנהייט פון חרדים אין כנסת גרייכט א היסטארישע מאמענט

שליחה דורך איש את רעהו »

היסטאריע איז געבראכען געווארן ווען פון די ש"ס פארטיי איז מען געגאנגען א שטאפעל פאראויס זיצענדיג אין כנסת, צו מציע זיין א געזעץ פון פייערן אלע כפירה'דיגע חגאות אינאיינעם מיט די אידישע להבדיל.
ח"כ מרגי חתם על הצעת חוק לקבוע יום חג כלל ישראלי משותף לשלושת הדתות


די אנטווארט איז געקומען מטעם ש"ס אז זיצענדיג אין כנסת איז בשוגג געשעהן א מיסטעיק דורך מרגי
סערה פרצה הבוקר, בעקבות הצעת חוק שהונחה אתמול בכנסת, המבקשת לקבוע יום חג אזרחי כלל ישראלי "על מנת לחגוג את הרב-תרבותיות של החברה הישראלית בחודש שבו נפגשים החגים של שלושת הדתות המרכזיות בישראל: חג החנוכה, חג המולד וחג הקורבן", זאת לאחר שהתברר כי ח"כ יעקב מרגי מש"ס חתם עליה בשגגה


אין די טעג ווען מען גייט ליינען די פסוקים פון ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, פסוקי מחיית זכרו של עמלק, איז שטוינענד צו זעהן שגגות וואס קימען פאר ביי אידן וואס רופן זיך אפשטאמיגע פון מרדכי הצדיק ולוחמים נגד עמלק.

פון יד לאחים האט מען זייער געברויזט קעגן דעם און ווי זיי זאגן האט ניטאמאל איין אראבער בשוגג מסכים געווען צו דעם. "אף חבר כנסת ערבי מהרשימה המשותפת לא הצטרף להגשתה – מה שמעיד עוד יותר על ההתרפסות המושרשת בהצעה הזו, התרפסות חד-צדדית מבישה.

די שגגה'דיגע חתימה
מספר פנימי: 2014201
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת זוהיר בהלול
יעקב מרגי
איל בן ראובן
יעל כהן-פארן
רויטל סויד
אלעזר שטרן
יהודה גליק
מרב מיכאלי
מאיר כהן
איתן ברושי
חיים ילין
איציק שמולי
טלי פלוסקוב
אלי אלאלוף
יעל גרמן
עיסאווי פריג'
אכרם חסון
מירב בן ארי
יפעת שאשא ביטון
איילת נחמיאס ורבין
מיכל בירן
איתן כבל
אורלי לוי אבקסיס
אילן גילאון
קסניה סבטלובה
יוסי יונה
יואל חסון
מיקי לוי
מיכל רוזין
נחמן שי
אראל מרגלית
______________________________________
פ/3983/20
הצעת חוק חג החגים, התשע"ז–2017
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע יום חג אזרחי כלל ישראלי על מנת לחגוג את הרב-תרבותיות של החברה הישראלית בחודש שבו נפגשים החגים של שלושת הדתות המרכזיות בישראל: חג החנוכה, חג המולד וחג הקורבן.
מועד ציון חג החגים 2. (א) מדי שנה, ביום ה-15 בדצמבר, יקוים חג החגים.
(ב) חל ה-15 בדצמבר ביום שבת, יצוין חג החגים ביום שלישי שלפניו.
פעולות לציון חג החגים 3. חג החגים יצוין –
(1) בדיון מיוחד במליאת הכנסת;
(2) באירוע מיוחד בעיר חיפה, המסמלת את החיים המשותפים בין הדתות;
(3) בפעילויות חינוך בנושא חג החגים שיורה עליה שר החינוך;
(4) בפעילויות נוספות שיורה עליהן שר התרבות והספורט.
ביצוע 4. שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה.
דברי הסבר
ליום חג ישנה משמעות חברתית עמוקה, שכן הוא מסייע ללכידות החברה ויוצר לקהילה מרחב, מועד מפגש ותוכן משותף.
במרחב הישראלי לא קיים חג מלכד לכלל האוכלוסייה הישראלית על גווניה – יהודים וערבים בני הדתות השונות וכן מגוון קבוצות אוכלוסייה – חרדים, דתיים לאומים ועוד.
לוח השנה בישראל נשען בעיקרו על לוח השנה העברי, דבר המדיר כ-20% מאזרחי המדינה הערבים מהקולקטיב הישראלי, בעוד שימי הציון האזרחיים (יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום השואה) מדירים בנוסף לאזרחים הערבים גם את האזרחים החרדים אשר נמנעים מלקחת חלק בימים אלה.
מדינות רבות בעולם הבינו את חשיבותו של יום מאחד המייצר זהות אזרחית משותפת בחברה רב-תרבותית: בספרד ופולין מציינים את "חג החוקה", בקוריאה את "יום הילד", ביפן חוגגים את תחילת האביב ובקנדה מצוין "יום העבודה" המסמל את סוף הקיץ.
היעדרו של יום ציון כלל ישראלי, הוא אמירה קשה המורה על חוסר רצון פוליטי לייצר גשר המחבר בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית וקולקטיב משותף לכל האזרחים.
מטרת מיסוד "חג החגים", המצוין מזה שנים רבות בחיפה, לייצר פלטפורמה מלכדת לכלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית, אשר יוכלו להרגיש חלק מהקולקטיב בלי לוותר על זהותן הייחודית.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באדר התשע"ז – 6.3.17
רעאגיר