נייע פאטענט - אנצינדן א לעקטער אום שבת בהיתר?

אלעס אין די וועלט פון טעכנעלאגיע

הודעהדורך גראדעמעכעלע » מוצ"ש אפריל 25, 2015 10:46 pm

לעיקוואד האט געשריבן:איך פארשטיי אבער נישט פונקט די פסק אז חולה שאיב"ס איז עס מותר און נישט פאר יעדער. הייסט עס דאס איז אן איסור דרבנן בשינוי? און וואס פעלט אויס דער גרמא אויב אזוי? אויב לעקטער איז בכלל א דרבנן כהסכמת רוב הפוסקים דארף מען דאך נישט דער גאנצער פאטענט.

ווי איך פארשטיי איז לויט די רבנים א גרמא און גרמא איז נאר מותר במקום צורך גדול, איך זעה נישט פארוואס עס זאל זיין א שינו,
באניצער אוואטאר
גראדעמעכעלע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1673
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 08, 2014 10:16 pm
האט שוין געלייקט: 6165 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2087 מאל

הודעהדורך לעיקוואד » מוצ"ש אפריל 25, 2015 10:51 pm

זייט ווען איז די הלכה אז גרמא איז מותר בצורך גדול? בכל אופן א חולה שאיב"ס דארף נישט אנקומען צו דעם, אויך א שינוי דארף מען נאר היכא דאפשר.
(אין אנדערע ווערטער, לויט רוב פוסקים אז לעקטער איז א דרבנן, מעג מען עס אנצינדען לצורך חולה שאיב"ס)
I have a dream
Martin Luther King ~
באניצער אוואטאר
לעיקוואד
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3652
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 7:22 am
האט שוין געלייקט: 1692 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 5348 מאל

הודעהדורך גראדעמעכעלע » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:02 pm

רב גיל ברענגט די רמ''א
תיבה שאחז בה האור יכול
לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר:

הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי)

שלד סעיף כד
באניצער אוואטאר
גראדעמעכעלע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1673
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 08, 2014 10:16 pm
האט שוין געלייקט: 6165 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2087 מאל

Re: נייע פאטענט - אנצינדן א לעקטער אום שבת בהיתר?

הודעהדורך גראדעמעכעלע » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:10 pm

דאס אז לעקטער איז א דרבנן העלפט נישט פאר לייט באלבס,
באניצער אוואטאר
גראדעמעכעלע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1673
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 08, 2014 10:16 pm
האט שוין געלייקט: 6165 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2087 מאל

הודעהדורך יאיר » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:23 pm

ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:דער עולם דערמאנט דער סברא פונ'ם חזו"א וועגען בונה, נישט ברענגענדיג דער זאך בשלימותה. ער בויעט נישט קיין סברא פון זיך אליינס אז דאס זעט איהם אויס ענדליך צו בונה, און כיפערדיג דער גאנצע הלכה'דיגע פראצעס, קומט אויס מיט א פולקאמער איסור. ער בויעט עס קודם אויף ראשונים מיט א סברא פון מיטה של טרסיים. דער יסוד פון בונה לויט איהם איז: צוזאמשטעלען צוויי זאכען וואס מאכט א נייע זאך א נייע השתמשות. קוקסט אין דער בוך פון בנימין בראון – החזון איש הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית פון עמ' 569 און ווייטער ווי ער באשרייבט עס שיין.
דער ברענגען א 'מחלוקת חזו"א און הגרשז"א' איז אביסל נישט אין פלאץ. ס'איז א דור גערוקט, און הגרשז"א איז אזוי משועבד צום חזו"א ווי אונז זע'מיר. אויב ס'איז שטארק נוטה לחלוק עליו מעג און דארף ער חולק זיין. אבער צו אונז וואס ווייסען נישט איז דאס ניטאמאל א מחלוקת.
דער איסור דרבנן האט מיר אלס געשטערט. אויב ס'איז נישט דאורייתא, ט'ווי ווערט עס א דרבנן? ווען האבען דער רבנן עס גע'אסר'ט? ווי הייסען די רבנן? טאמער איינער קען מיר צושטעלען א מראה מקום דערצו, וואלט איך געווען דאנקבאר.

אסאך פוסקים זאגן אז לעקטער איז אסור וועגן מוליד, וואס איז גראדע גאנץ מסתבר.
אגב, דער חזון איש'ס חידוש האט נישט קיין הענט און קיין פיס, כידוע. ס'איז אן אייגענע סברא וואס האט נישט קיין שום אחיזה אין גמרא וראשונים. די איינציגע סיבה פארוואס מען דערמאנט עס בכלל איז ווייל ס'איז "דער חזון איש". און אויב מען אסר'ט שוין יא לעקטער וועגן א בויך סברא, זאל מען שוין מחדש זיין אז דאס איז נאך א אב מלאכה, מלאכת עלעקטער. ס'שטייט דאך אין די מעשה ביכלעך אז שלמה המלך האט גענוצט לעקטער פאר זיין קעניגליכע שטול, אודאי האט ער עס גענוצט פאר די בית המקדש.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך יאיר אום מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:26 pm, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4757
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7211 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7587 מאל

הודעהדורך יאיר » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:25 pm

איך ווייס נישט פונקטליך ווי אזוי דער נייער פאטענט ארבעט, אבער איז דאס אנדערש להלכה ווי עפענען א פריזשידער שבת ווען ס'ארבעט נישט, וואס איז אויך א פסיק רישא בגרמא?
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4757
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7211 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7587 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:27 pm

ס'איז נאך בעסער ווי א פרידזש ווייל די פרידזש איז זיכער אז עווענטואל גייט זיך עס אנצינדען, משא"כ דעם סוויטש. בד"וו, פארוואס איז מוליד מסתבר מער ווי אנצינדען א קראן וואסער?
געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6923
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5434 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7273 מאל

הודעהדורך יאיר » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:29 pm

געפילטע פיש האט געשריבן:ס'איז נאך בעסער ווי א פרידזש ווייל די פרידזש איז זיכער אז עווענטואל גייט זיך עס אנצינדען, משא"כ דעם סוויטש. בד"וו, פארוואס איז מוליד מסתבר מער ווי אנצינדען א קראן וואסער?

ווייל א קראן וואסער טוישט נישט דעם סינק. אנצינדן א לעקטער טוישט דעם לעקטער פון טונקל צו ליכטיג, און עס פילט אן די גאנצע שטוב מיט א ליכטיגקייט. דאס איז אסאך ענדערש א שינוי מהותי ווי אנצינדן א סינק, און איז לכאורה נישט ווייניגער ווי מוליד ריח.
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4757
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7211 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7587 מאל

הודעהדורך נהורא נפישא » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:32 pm

גראדעמעכעלע האט געשריבן:רב גיל ברענגט די רמ''א
תיבה שאחז בה האור יכול
לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר:

הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי)

שלד סעיף כד

גראדע איז א חידוש אז די רמ"א ברענגט דעם מרדכי וואס ברענגט בשם רבינו יואל אז ס'איז נאר מותר במקום הפסד בשעת ווען דער רא"ש האלט קלאר אז ס'איז מותר בכל אופן וכפשטות לשון הגמ' בכל כתבי, די ט"ז אין הל' י"ט האלט אז העיקר כהרא"ש אז ס'איז מותר ער איז זיך נאר מסתייג מכריע צו זיין קעגן רמ"א
למה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים (עירובין:)
נהורא נפישא
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1431
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 23, 2013 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 1742 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1847 מאל

הודעהדורך יאיר » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:34 pm

געפילטע פיש האט געשריבן:ס'איז נאך בעסער ווי א פרידזש ווייל די פרידזש איז זיכער אז עווענטואל גייט זיך עס אנצינדען, משא"כ דעם סוויטש.

מיינסט מסתמא צו זאגן אז יעדע ביסל ווארעמע לופט גיבט צו אז עס זאל זיך שפעטער אנצינדן. אבער ביי די לעקטער איז נישט זיכער אז ס'צינדט זיך אן?
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4757
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7211 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7587 מאל

הודעהדורך שמערל » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:35 pm

עס איז נישט דומה צו עפענען א פריזש, וואס ער וויל נישט אז די עפענען זאל עפעס גורם זיין, איז עס אין ערגסטן פאל א פסיק רישא דלא איכפת ליה, מיט א גרמא.
משא"כ דא וואס ער וויל אז די לעקטער זאל זיך אנצינדן דורך זיין מעשה
שמערל
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 885
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 27, 2013 7:05 pm
האט שוין געלייקט: 1064 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1045 מאל

הודעהדורך גראדעמעכעלע » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:35 pm

עס קיקט מיר אויס גאר אינטערעסאנט די היתר פון ספק דא, איך גלייב נישט אז עס א ערנסטע צד ספק ווייל אויב יא איז דאך עס נישט אינטערעסאנט פאר באנוץ, איז עס גענוג פאר גרמא אז עס זאל זיין א צד רחוק אז ס'וועט נישט ארבעטן?
באניצער אוואטאר
גראדעמעכעלע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1673
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 08, 2014 10:16 pm
האט שוין געלייקט: 6165 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2087 מאל

הודעהדורך גראדעמעכעלע » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:47 pm

שו''ת רב שלמה אבינר...
הר' אבינר:

ש: הרב שמע על כושר-סוויטש, מתג שמאפשר להדליק חשמל בשבת בדרך של גרמא או הסרת מונע או דבר דומה?

ת: כן. זו הצעה ישנה מלפני כמה שנים והרבנים שללו.

ש: למה לשלול? הרי גרמא מותר אם זה לצורך רציני, ובודאי הדלקת אור בשבת וכיבויו נחשב צורך רציני?

ת: שתי תשובות לדבר:

1. גרמא זה לא לשימוש יום יומי מתוכנן מראש אלא לשימוש חריג במקרה של צרה. למשל יש שריפה, וכדי לכבותה מכינים חביות מלאות מים שמתפקעות כאשר האש מגיעה אליהן וכך נכבית השריפה.

2. כיון שזו דרך רגילה של הפעלת החשמל, זה לא נחשב גרמא. משל למה הדבר דומה? לנורה שנדלקת במקרר בפתיחת הדלת ואין זה נחשב גרמא כי זו הדרך של הדלקת אותה נורה.

ש: אז מה נעשה כדי להדליק חשמל בשבת? הרי אין עניין להחמיר ,אלא שהשבת תהיה נעימה?

ת: נעשה מה שעשינו כל הדורות בלי כל התחבולות האלה. ודי לנו בשעון שבת שהוא חידוש די והותר לענייננו.

ש: אנו מתנגדים לחידושים?

ת: לא. אנו מתנגדים לעקירת השבת. עם מתג גרמא כזה, נוכל להפעיל את כל המכשירים בשבת. ואיה השבת?! משל למה הדבר דומה? לאיסור אמירה לנכרי, שאחד הטעמים הוא, שבכך זו נוכל להפעיל את כל מערך העבודה בשבת. עיין ערוך השולחן.

ש: אבל הם טוענים שהגר"פ שיינברג והגר"י נויבירט התירו?

ת: איני יודע. ובשביל דבר כה חמור, לא די באמירה אקראית תוך כדי שיחה או באיזו חתימה, אלא יש צורך במאמר הלכתי מבורר ומבוסס על מקורות הקודש שלנו?

ש: אבל יש מקרי חרום?

ת: זה משהו אחר. אם זה לבטחון או לרפואה, לא צריך לחפש חומרות, כדבריו המפורסמים של ר' חיים מבריסק: איני מקל בשבת, אני מחמיר בפיקוח נפש. וגם אז יש לשקול אם עדיף במכשיר גרמא או דומה לו, או באופן רגיל כדי שאנשים לא יטעו לחשוב שהתירו פרושים לגמרי את הדבר. משל למה הדבר דומה: כשיש פיקוח נפש, עושים דווקא על ידי תלמידי חכמים, כדי שלא יחשבו בטעות שיש איסור בדבר. וכן גם לכיוון שני, כדי שלא יחשבו שיש היתר במתג מיוחד זה.

ש: אבל יש שימוש בעוד פתרונות הלכתיים מלבד גרמא, כגון הסרת מונע, התמדת פעולה וכו'?

ת: ידוע, אך איני מתלהב מכל אלה. התורה לא ניתנה למלאכי השרת, לא לבעלי מקרוסקופ ולא לבעלי טלסקופ, ולא למהנדיס אלקטרוניקה...

ש: האם הרב לא היה מהנדס אלקטרוניקה בצעירותו...?

ת: כן. אבל אין זה קשור. התורה ניתנה לכל יהודי פשוט, על פי מה שעיניו רואות. לכן מים מותרים, גם אם יש חיידקים כיון שלא נראים בעין בלתי מזויינת. וכל זמן שרואים את השמש, זה עוד לא שקיעת החמה, על אף שהיא מתחת האופק, ונראית זמן מה בגלל התופעה האופטית של שבירת קרני האור. אות ספר תורה שיש בה סדק הנראה במקרוסקופ נחשבת לשלמה. וכן הלאה.

ש: אבל מה זה קשור למכשיר גרמא?

ת: היהודי הפשוט רואה שלוחצים על מתג וזה נדלק, הוא לא אמור לדעת סודות האלקטרוניקה שבתוך המתג. זה מה שנקרא אצל הפיסיקאים Black Box, קופסה שחורה, יש Input קלט ויש Output פלט. לוחצים על מתג זה ויש חשמל שנדלק. מצד שני אנו פוסקים על פי ה-Macro, התופעה הכוללת, ולא על פי ה-Micro, המבנה הזעיר.

ש: אבל יש מכשירים רבים שמשתמשים בשבת הבנויים על יסוד זה?

ת: על הראשונים אנו בוכים, ואין להוסיף עוד.

ש: סליחה שאני מתעקש, אבל יש המתירים אותם ראשונים?

ת: אמר הגרי"ש אלישיב: חשמל זה לא עגונה. כלומר עגונה יש לחפש כל הקולות שבעולם כדי להתירה להינשא. לעומתה, חשמל יש לבנות את שימושו בצורה שיהיה מותר לכל הדעות, כמו שעושים ב"משמרת השבת". כמובן כאמור לעיל, מלבד ענייני בטחון ורפואה.

ש: תודה. שבת שלום.

ת: שבת כשר ושלום.
באניצער אוואטאר
גראדעמעכעלע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1673
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 08, 2014 10:16 pm
האט שוין געלייקט: 6165 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2087 מאל

הודעהדורך גראדעמעכעלע » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:51 pm

ווי איך פארשטיי איז דא דא צוויי היתרים און ביידע האבן פראבלעמען, איינס אז עס איז נישט קיין גרמא ווייל עס איז נאר הסרת המניע, אבער רש''ז אויערבאך און נאך האבן געהאלטן אז עס איז נאכאלץ א גרמא,
ב' עס איז א גרמא וועגן עס איז דא א הפסק זמן צווישן די פעולה און די תוצאה און אויך איז עס א ספק, אבער אויף דעם דינגען זיך אויך פוסקים אז דאס מאכט עס נישט פאר קיין גרמא,
באניצער אוואטאר
גראדעמעכעלע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1673
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 08, 2014 10:16 pm
האט שוין געלייקט: 6165 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2087 מאל

הודעהדורך יאיר » מוצ"ש אפריל 25, 2015 11:54 pm

ייש"כ פאר די העתקה פון רב אבינר. דאס איז ממש א חידוש נפלא אז א פוסק באנוצט זיך נאך מיט דעם אלטן אויסגעפרואווטן סגולה פון קאממאן סענס ביים פסק'ן א שאלה.
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4757
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7211 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7587 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » זונטאג אפריל 26, 2015 12:01 am

יאיר האט געשריבן:
געפילטע פיש האט געשריבן:ס'איז נאך בעסער ווי א פרידזש ווייל די פרידזש איז זיכער אז עווענטואל גייט זיך עס אנצינדען, משא"כ דעם סוויטש. בד"וו, פארוואס איז מוליד מסתבר מער ווי אנצינדען א קראן וואסער?

ווייל א קראן וואסער טוישט נישט דעם סינק. אנצינדן א לעקטער טוישט דעם לעקטער פון טונקל צו ליכטיג, און עס פילט אן די גאנצע שטוב מיט א ליכטיגקייט. דאס איז אסאך ענדערש א שינוי מהותי ווי אנצינדן א סינק, און איז לכאורה נישט ווייניגער ווי מוליד ריח.

וואס הייסט? די קראן וואסער איז מוליד א נאסקייט אינעם סינק וואס איז פריער נישט געווען. פריער איז געווען טרוקן, יעצט איז נאס.
געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6923
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5434 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7273 מאל

הודעהדורך יאיר » זונטאג אפריל 26, 2015 12:15 am

און ווי אזוי פארשטייסטו דעם חילוק צווישן מוליד ריח און אנצינדן א קראן?
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4757
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7211 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7587 מאל

נייע פאטענט - אנצינדן א לעקטער אום שבת בהיתר?

הודעהדורך די קעניג פין אמעריקע » זונטאג אפריל 26, 2015 12:56 am

יו״ט דארף עס זיין מותר לחתחילה. ווייל גרמא איז מותר אין יום טוב. ווייסט איינער צי די אלע חותמים קעגען וועלען אויך זיין קעגען די סוויטש אין יו״ט ?
די קעניג פין אמעריקע
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 514
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 15, 2014 8:37 pm
האט שוין געלייקט: 312 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 222 מאל

הודעהדורך געפילטע פיש » זונטאג אפריל 26, 2015 1:57 am

יאיר האט געשריבן:און ווי אזוי פארשטייסטו דעם חילוק צווישן מוליד ריח און אנצינדן א קראן?

טאקע שווער מחלק צו זיין, אבער ס'איז נאך קיינעם נישט איינגעפאלן צו אסר'ן זאכן ווי אנצינדען א סינק וועגן מוליד ווייל ס'איז דומה צו מוליד ריח. אפשר קען מען בדוחק מחלק זיין אז ס'ווערט שטערקער אינעם כלי צו וואס. אבער פונקט ווי דו פארשטייסט אז מ'מעג נוצן א היידראליק ליפט שבת, אפילו די היידראליק פרעשור איז "מוליד" א קראפט אויפצוהייבן א שלאק למשל, אין א פלאץ וואו ס'איז פריער נישט געווען דעם כח, אזוי אויך דארפסטו פארשטיין די זעלבע ביי א קראפט פון עלעקטראנס.
געפילטע פיש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6923
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 11:16 am
האט שוין געלייקט: 5434 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7273 מאל

הודעהדורך בן נריהו » זונטאג אפריל 26, 2015 2:26 am

א נייע שטערן, כאטשיק דאס ווילט זיך עם ווערן, שיינט אויף איבער'ן הלכה'שע האריזאנט - מיט אגרעסיע. הרב צבי ארטנער, וואס - די פארגאנגענע וואך - איז ער אין "עמי" באטיטעלט "רב פאר טעכנאלאגישע אנגעלעגנהייטן אין בית דין פון הרב יחזקאל ראטה", און אין משפחה - ווידער - באטיטעלט ער זיך - דורך זייערע שרייבער - "רב המכשיר פון דער הלכה/טעכנאלאגיע יו. עס. עי.", פארפירט מוטיג קעגן דעם נייעם ערפינדערניש. עס וואלט א שטארקע זארגפעליגקייט געווען ווען רב ארטנער קען אנגעבן ווי ער האט טעכנאלאגיע שטודירט, און אינאיינוועגס ווי ער האט הלכה פארפולקאמט.
בן נריהו
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 137
זיך רעגיסטרירט: זונטאג פעברואר 22, 2015 3:03 pm
האט שוין געלייקט: 288 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 222 מאל

הודעהדורך מור וקציעה » זונטאג אפריל 26, 2015 2:47 am

בפשטות נראה שהעיקר עם דעת המתירין והמחמירים להורות איסור לרבים הרחיקו לכת וכמעט שאין להם על מה שיסמוכו

ואפרש שיחתי

במשנה בכל כתבי (שבת קכ) רבי שמעון בן ננס אומר, פורסין עור של גדי על גבי שדה תבה ומגדל שאחז בהן את האור, מפני שהוא מחרך .
ועושין מחצה בכל הכלים, בין מלאים בין ריקנים, בשביל שלא תעבר הדלקה, רבי יוסי אוסר וכו'.

ובגמרא שם בע"ב שמחלוקתם אם גרמא מותר בשבת. לרבנן "לא תעשה [כל] מלאכה, עשייה הוא דאסור גרמא שרי"

וז''ל הרמב''ם פי''ב ה''ד
מותר לעשות מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים כדי שלא תעבור הדליקה. אפילו כלי חרש חדשים מלאים מים עושין מהן מחיצה אף על פי שודאי מתבקעין ומכבים. "שגרם כיבוי מותר". וכופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחז בקורה:

ועיי''ש בהלכה ה' ו' שמביא כמה מיני דוגמאות לכך ,

עכ''פ מבואר בגמרא וברמב''ם ' שגרם כיבוי מותר ' ללא שום סייג ותנאי

אלא שבסימן של''ד סעיף כ''ב הוסיף רבינו הרמ''א תנאי וז''ל
תיבה שאחז בה האור יכול לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר:
הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי)

ולכאורה דבריו סותרים מש''כ הוא עצמו בסי' תקי''ד שמותר לכבות נר ע''י גרמא אפילו במקום דליכא פסידא כלל, וז''ל ומותר להעמיד נר במקום שהרוח שולט כדי שיכבה אבל אסור להעמידו שם אם כבר הרוח מנשב (מהרי"ל):

וגדולי הפוסקים [ה''ה הט''ז המ''א א''ר ושאר גדולי אחרונים] עמדו על זה כאן בתקי''ד ולעיל בסי' של''ד ורע''ז ולא אעתיק דבריהם כי יש בזה אריכות קצת ואסתפק בהבאת דברי שני גדולי הפוסקים האחרונים המשנה ברורה והערוך השולחן

במ''ב תקי''ד אות כ''ה כתב על דברי הרמ''א וז''ל ר"ל שיכול לשלוט כשיבא וטעם ההיתר משום דאינו אלא גרם כיבוי בעלמא:
וע''ז הוסיף בשער הציון אות ל''א וז''ל ומה שהקשה מ''א ע''ז מס''ב כונתו במש''כ שם בסק''ה דלא שרי גרם כיבוי אלא במקום פסידא כמ''ש סימן של''ד סכ''ב בהג''ה באמת אותה הג''ה אין לה מקור וכמו שכתב הט''ז בסוף סק''ו בסימן זה דלא מצינו חבר לשיטה זו וגם המ''א בעצמו סק''ז כתב דהרא''ש לא ס''ל שיטה זו ע''כ

וז''ל הערוך השולחן בסימן תקיד סעיף יא:
עוד כתב הרמ''א: דמותר להעמיד נר במקום שהרוח שולט, כדי שיכבה. אבל אסור להעמידו שם אם כבר הרוח מנשב. עד כאן לשונו. דקודם שבא הרוח – הוה גרם כיבוי, שבעת מעשה אינו מקטין אורה גם כן. אבל בשעת הרוח – הרי זה ככיבוי ממש על ידי הרוח. וגם בשעת מעשה יש השתנות, ולפיכך אסור.
ויש שחשש לאסור לגמרי אפילו כשאין רוח כלל, גזירה אטו כשיהיה רוח, כדגזרינן לעיל סימן רעז בשבת (מגן אברהם סעיף קטן י). והעיקר כדברי רבינו הרמ"א מתרי טעמי:
חדא: דלפי מה שבארנו לעיל שם סעיף ז, גם בשבת אינו כן (וכן כתב האליה רבה, עיין שם). אמנם אפילו אם בשבת כן הוא, כבר כתב רש"י ז"ל ביבמות (קיט א) דלעניין הרחקה שלא לבוא לידי איסור תורה – שפיר חששו חכמינו ז"ל באיסור כרת, ולא באיסור לאו, עיין שם. ואם כן אפילו אם בשבת גזרו אטו רוח, מכל מקום ביום טוב דאיסור לאו – לא חששו.
ומה שכתב המגן אברהם דהמנהג שלא ליקח נר לביתו מבית הכנסת ביום טוב – וודאי כן הוא, דעל פי רוב יש רוח. אבל באין רוח – וודאי דמותר. ע''כ

חזינן מכל הלין דגרמא מותר (עכ''פ במקום פסידא) אפילו במלאכה דאורייתא , לא מיבעיא לשיטת הרמב''ם דס''ל משאצל''ג חייב, אלא אפילו לשאר הראשונים דס''ל משאצל''ג פטור מ''מ כיבוי נחשב לדאורייתא עיין שו''ע סימן רע''ח לענין כיבוי בשביל חולה שיש בו סכנה ועיי''ש במ''ב, וז''ל בביאור הלכה סוף סימן של''ד דגרם כיבוי מותר ולאו דוקא כיבוי דהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה דאפילו בכל מלאכות הדין כן וכנ''ל ע''כ

נחזור לענינו , שאפילו בשעון שבת רגילה המצוי בכל בית, מותר לחבר בורג ולגרום להדלקת או לכבות נר חשמלי עכ''פ בשעת הדחק גדול וכמבואר בשש''כ ושאר אחרוני זמנינו ,

וכ''ז בcondescend bulb הרגילה שנחשב לרוב הפוסקים לאיסור תורה,
אבל כידוע הcondescend bulb כמעט ואין מייצרין אותו בכל העולם, האיחוד האירופי, ארה''ב, סין ועוד ועוד אסרו לייצר את הcondescend bulb , ממילא עיקר נידן דידן על הLED Bulb שבתוך חמש שנים יהיה הLight Bulb של רוב רובם ככולם, ולהדליק הLED בשבת לכל היותר נחשב לאיסור דרבנן, היכא שמתירין גרמא גם בלא פסידא , וממילא מדינא מותר להדליקו ולכבותו [הLED] אפילו בשעון שבת רגילה (ע''י חיבור בורג),
וכש''כ בנידן דידן של הKosher Switch שיש בזה כמה וכמה סניפים חדשים להתיר

סוף דבר , הרוצה להחמיר על עצמו קדוש יאמר לו, אבל להורות איסור לרבים אינו אלא מן המתמיהים
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך מור וקציעה אום זונטאג אפריל 26, 2015 3:32 am, רעדאגירט געווארן 2 מאל בסך הכל.
אמר לה ינאי מלכא לדביתהו [=לאשתו], אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, הדומין לפרושים ואינם פרושים, שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפינחס.
תלמוד בבלי סוטה כב ע''ב
מור וקציעה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 412
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 01, 2015 11:07 pm
האט שוין געלייקט: 514 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 519 מאל

הודעהדורך יאיר » זונטאג אפריל 26, 2015 2:50 am

געפילטע פיש האט געשריבן:
יאיר האט געשריבן:און ווי אזוי פארשטייסטו דעם חילוק צווישן מוליד ריח און אנצינדן א קראן?

טאקע שווער מחלק צו זיין, אבער ס'איז נאך קיינעם נישט איינגעפאלן צו אסר'ן זאכן ווי אנצינדען א סינק וועגן מוליד ווייל ס'איז דומה צו מוליד ריח. אפשר קען מען בדוחק מחלק זיין אז ס'ווערט שטערקער אינעם כלי צו וואס. אבער פונקט ווי דו פארשטייסט אז מ'מעג נוצן א היידראליק ליפט שבת, אפילו די היידראליק פרעשור איז "מוליד" א קראפט אויפצוהייבן א שלאק למשל, אין א פלאץ וואו ס'איז פריער נישט געווען דעם כח, אזוי אויך דארפסטו פארשטיין די זעלבע ביי א קראפט פון עלעקטראנס.

קודם, אפשר איז טאקע היידראליק פרעשור אסור צוליב מוליד. מ'דארף מעיין זיין.
צווייטנס, ס'איז נאך אלס דא א חילוק ווייל דער קראפט פון היידראליק פרעשור איז נישט א פיזישע זאך וואס מען קען זען און שפירן.
איך קוק אן דער געדאנק פון מוליד אז מען טוישט א כלי/ארט אויף א געוויסער אופן וואס איז נישט בלויז א טעכנישע שינוי בכמות נאר האט אן אומדירעקטע השפעה אויף די גאנצע זאך באיכות. ומהאי טעמא האבן טייל ראשונים גע'אסר'ט אויפצולאזן אייז וועגן מוליד, ווייל דאס טוישט די פראקטישע מציאות פון די וואסער - פריער האט מען עס נישט געקענט טרינקען און יעצט קען מען יא. אריינברענגען עלעקטראנס אין א כלי וואס באלייכט די גאנצע כלי, און גיבט עס דעם כח צו באלייכטן א גאנצע צימער, איז אין מיינע אויגן גארנישט ווייניגער געטוישט די כלי באיכות ווי ווען מען פילט עס אן מיט א ריח. אבער איך בין מודה אז ס'איז מער א סברא ווי א הלכה וואס איז איינגעקריצט בעט ברזל.
האדם לא נברא אלא להתענג
באניצער אוואטאר
יאיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4757
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 7211 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 7587 מאל

הודעהדורך מור וקציעה » זונטאג אפריל 26, 2015 2:57 am

יאיר האט געשריבן:איך ווייס נישט פונקטליך ווי אזוי דער נייער פאטענט ארבעט, אבער איז דאס אנדערש להלכה ווי עפענען א פריזשידער שבת ווען ס'ארבעט נישט, וואס איז אויך א פסיק רישא בגרמא?


דארט איז דא א סברא אז עס איז לא ניחא ליה אז די קאלטע לופט זאל ארויס גיין פון די פריזש , פסיק רישה דלא ניחה ליה איז מותר לויטן ערוך
אמר לה ינאי מלכא לדביתהו [=לאשתו], אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, הדומין לפרושים ואינם פרושים, שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפינחס.
תלמוד בבלי סוטה כב ע''ב
מור וקציעה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 412
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 01, 2015 11:07 pm
האט שוין געלייקט: 514 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 519 מאל

הודעהדורך מור וקציעה » זונטאג אפריל 26, 2015 3:20 am

לעיקוואד האט געשריבן:זייט ווען איז די הלכה אז גרמא איז מותר בצורך גדול?

שוין ביסט מיר מטריח ארויס צו נעמין מיין פארשטויבטען שמירת שבת כהלכתה :)

עיין שש''כ פרק יג אות כה והערות צא צג צו
אמר לה ינאי מלכא לדביתהו [=לאשתו], אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, הדומין לפרושים ואינם פרושים, שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפינחס.
תלמוד בבלי סוטה כב ע''ב
מור וקציעה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 412
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 01, 2015 11:07 pm
האט שוין געלייקט: 514 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 519 מאל

הודעהדורך מור וקציעה » זונטאג אפריל 26, 2015 3:43 am

נהורא נפישא האט געשריבן:
גראדעמעכעלע האט געשריבן:רב גיל ברענגט די רמ''א
תיבה שאחז בה האור יכול
לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר:

הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי)

שלד סעיף כד

גראדע איז א חידוש אז די רמ"א ברענגט דעם מרדכי וואס ברענגט בשם רבינו יואל אז ס'איז נאר מותר במקום הפסד בשעת ווען דער רא"ש האלט קלאר אז ס'איז מותר בכל אופן וכפשטות לשון הגמ' בכל כתבי, די ט"ז אין הל' י"ט האלט אז העיקר כהרא"ש אז ס'איז מותר ער איז זיך נאר מסתייג מכריע צו זיין קעגן רמ"א

ליתר דיוק אצטט לשונו ''מכל מקום נראה דבצורך קצת אף שאינו צורך גדול יש להקל''
אמר לה ינאי מלכא לדביתהו [=לאשתו], אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, הדומין לפרושים ואינם פרושים, שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפינחס.
תלמוד בבלי סוטה כב ע''ב
מור וקציעה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 412
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 01, 2015 11:07 pm
האט שוין געלייקט: 514 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 519 מאל

פריערדיגענעקסט

גיי צוריק טעכנאלאגיע

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און איין גאסט