מנהג ה'שטריק שפילן - מקורותיו ועניניו

ארטיקלען, אנאליזן, מיינונגען, געדאנקען, און שמועסן

מנהג ה'שטריק שפילן - מקורותיו ועניניו

הודעהדורך חקרן » דאנערשטאג אפריל 20, 2017 3:54 pm

מנהג שטריק שפילן

יסודתו מהררי קודש
מנהג ישראל תורה הוא לשחק בימי הפסח עם חבל הנקרא "שטרי"ק שפילן". המנהג יסודתו מהררי קודש, ובני ישראל נהגו עצמם עוד מקדמת דנא לשחק בזה בימי הפסח, לזכר מה שנאמר "מוציא אסורים בקושרות".

בספר אוצר כל המנהגים מביא בשם המדרש, שכשעשו ישראל את הפסח במצרים, והמצרים ראו שבני ישראל מכינים עצמם לצאת ממצרים, הקיפו את כל ארץ גושן בחבלים, כדאי שלא ייכלו בני ישראל לצאת משם, ובאו ילדי בני ישראל בחכמתם, והתירו את החבלים באופן מוחכם, בלי לעבור על איסור קושר ביו"ט, ולקחו מהחבלים האלה איתם במדבר, ועשו מזה כמו גדרים שונים זכר להגדרים של המצרים. וזכר לזה נהגו לשחק בימי הפסח עם חבל, זכר להחבלים שקשרו במצרים נגד בני ישראל, ואת אשר התירו אותם ילדי ישראל.

עניניו וטעמיו
יש כמה סוגי מהלכים בתוך המשחק, וכמה מנהגים יש בזה, ונהריה ונהריה ופשטיה. בכלליות אופן המשחק הוא, שעושין ע"י האצבאות באופן פלא כמו גדר עם החבל על היד, אחרי זה נוטל השני את החבל, ע"י ב' אצבעות של ב' ידיו (האגודל והגודל), ועושה סוג גדר שונה, והראשון נוטל מידיו באופן שונה, כך חוזר על עצמו הגדרים בצורות ואופנים שונים. יש גם אופן משחק שעושה כמו פרי הנקרא "באנאנע", וכשנוטל אחד מהם, כל החבל נעשה כבראשונה, וכך חוזר חלילה כל הזמן.

כ"ק מרן אדמו"ר מהר"ש מבאבוב זצוק"ל סיפר, שבגליצי' ידעו עשרים ושמונה מהלכים בהשטריק שפיל, וטמון בזה סודות וענינים נשגבים.

בספרי רבותינו הק' תלמידי הבעש"ט, מובאים הרבה רמזים וטעמים בענין מנהג ישראל זה, והרבה גופי תורה תלויים בה, והרבה סודות התורה וענינים גבוהים טמונים בתוך משחק זו. ולא דבר ריק הוא, כאשר מובא בספ"ק קדוש אלקי וז"ל: ע"י התרת הקשרים בהחבל הנקרא "אשטריי"ק שפיל", נעשה גם התרת הקשרים דלעילא, ושום מלאך ובריה לא יכליה להזיק, ושום קשר של כישוף וטמאה לא יכול למשלט על אדם בזה", עכלה"ק.

סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש זצוק"ל, ביומן שלו: ביום שלישי דחול-המועד פסח שנת תרמ"ט לפ"ק, הייתי עדיין ילד ושחקנו במשחק החבל עם בן דודי ר' שניאור זלמן. אבי בא מבית התפילה עם החסיד ?????, וראה אותנו משחקים, אמר לנו "שפילטס דעם חבל שפיל", ועמד בצד והתבונן איך אנחנו משחקים בזה. אחר כך אמר: "יעדער גאנג אינעם שפיל איז א דרך בפנימיות הענינים, און איז געוואנדן אינעם פריעדיגן גאנג", והסביר את הענין בפנימיות כמו שרשמתי בכתבי.

מנהגי המשחק
האדמו"ר הרמ"מ מליובאוויטש הורה לשלוחי חב"ד לחלק בין שאר צרכי פסח, גם את החבל.

רבוה"ק לבית באבוב זצוק"ל הקפידו שהחבל יהיה של זהב דווקא, והכינו את החבל בעצמם מערב יו"ט לפני אפיית המצות ברוב עם הדרת מלך, כשכל הקהל עומדים ומנגנים.

בנדבורנא לקחו את החבל שקשרו בזה התרנגולת בערב יום-כיפור, והשתמשו בזה למשחק החבל בפסח. אמנם היו שהקפידו על זה מחשש חמץ, כיון שנותנים להתרנגולים זרעוני חיטין לאכול, על כן הקפידו שלא להשתמש בחבל הזה.

כ"ק מרן מהרצ"א מקרעטשניף זצוק"ל כותב בספרו רזא דעובדא, שסבו כ"ק מרן רבי זיידה אליעזר זאב זצוק"ל היה נוהג בערב יום הכיפורים לטבול את החבל בדבש, וכך לקשור את התרנגולת לפני הכפרות, אחרי שחיטת התרנגול הניחו לייבש את החבל, והכינו אותו למנהג השטריק שפיל בפסח. השטריק הזה היה מכותם בדם ובדבש, ואמר על זה "ואומר לך בדמיך חיי".

אצל כ"ק מרן בעל שפע חיים מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל, היה נהוג להגיד "שטריק פשעטל" אצל השלחן ביום א' דחול-המועד, ובאו הרבה אנשים אצל השלחן לשמוע את הפלפול. דרכו היה לשחק שטריק של כסף טהור, אשר נדבו אותו נגידים בעם, והיה לו כוונות גדולות בזה. אחרי זה הניח את החבל בתוך הקופסה על השלחן, ואמר שטריק פשעטל מתובל בדברי אגדה ופלפול זמן ארוך. השטריק הזה היו מוכרים אותו בכל שנה ושנה לכל המרבה במחיר, והכסף הלך לטובת מפעל הש"ס, מיסודו של הרבי זצוק"ל.

מרן האמרי חיים מויז'ניץ זצוק"ל היה נוהג לשחק עם החבלים בימי חול-המועד על מרפסת ביתו, והיה אומר בחביבות מיוחדת "חבלים נפלו לי בנעימים". היה נוהג לאמר להגבאי ר' מנחם אליעזר מאזעס הי"ו, שיקח את החבל וישתמש בו לחבל לתלות הנוי-סוכה בחג הסוכות. פעם התבטא ואמר: "ס'בענקט זיך מיר נאכן שטריק, אבער אז איך זעה עס הענגען אין סוכה, ווער איך מלא רגש, מלא שמחה"...

אצל אחינו בני הספרדים החבל היו עשויים מצבעים שונים תכלת וארגמן ודברים שונים, אחרים היו נותנים בהם פרחים ושאר דברים יפים. מנהג יוצאי קורדיסטן שהנשים היו מכינין את החבלים כמה שבועות לפני פסח. אצל אחינו יוצאי ארץ מרוקו היו הנשים ההרות היו מכינין אותן, והיה זה זכיה לתפור את החבלים מתכלת. בימי חג הפסח היו כל הילדים יוצאין לרחוב עם החבל בידיהן, והיו קורין לזה אישטריק"ה, ואפילו הגדולים היו משחקים בהם לשמחת יום-טוב, ולזכר מה שנאמר "מוציא אסורים בקושרות". ביום אחרון של פסח היו עושין מדורה גדולה והיו זורקין לשם כל החבלים, ואמרו "כן יאבדו כל הגוים".

עדיין שמור חבל שהיה שייך להרה"ק מרוזין זצוק"ל, עשויה מכסף טהור, ותלוי עליו רימונים מכסף, מעשי רוקם, מעשי ידי אומן. החבל נמצא במוזיאן הבריטי בלונדון.

אצל כ"ק מרן האדמו"ר מסקווירא שליט"א, מביאים בשנים האחרונות שטריק מיוחד בגודלו, עשוי מזהב טהור, עד שכמה אנשים משחקים בזה על השלחן בחול-המועד, ועושין גדר מיוחד בגודלו, לאור שמחת החג.

כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זצוק"ל, היה נוהג לעטוף את קופסת המצות עם החבל של שטריק שפיל"ן. בכל יום אחרי התפילה הביאו לפניו את החבל ושיחק בזה לכמה דקות עם החסיד ר' שלום פויגל ע"ה, ובכל צעד היה עושה הכנה איזה דקות והיה מלטף זקנו ופיאותיו ביראה, וכך עשה את המהלך, כן עשה כל פעם, עד שאמר "שלום, ברענג וואסער", ונטל ידיו והחזיר בעצמו את החבל על קופסת המצות.

שטריק פושקע
המנהג לעטוף את המצות עם החבל, מנהג עתיק הוא מקדמת דנא, ושורשו ממדינות בני אשכנז. עדיין מוצאים קופסאות ישנות של מצות, העטופות בחבל שטריק שפיל, באופן של שתי וערב, והיה ענין בזה עוד מימי קדם. וכך נהגו בחצרות בעלזא, סקווירא ופאפא.

הקשר בין החבל להמצות, מובא בספרי קדמונים, כיון שהמצות אכלו בני ישראל לפני צאתם ממצרים, ביחד עם הקרבן פסח, ובאותו הלילה הקיפו המצריים את גושן עם חבלים, כדאי שלא ייכלו ישראל לצאת ממצרים, על כן יש קשר בין המצות להחבלים, וזכר לזה קושרים את המצות עם החבלים.

אמנם היו גדולי ישראל שהקפידו לא לעשות על קופסת המצות כמו שתי וערב, כדאי לא לילך בחוקת הגוי, והיו עושים החבל רק בשתי או רק בערב.

בזמנים עברו היתה זו עלילה לעלילת דם, שהנוצרים העלילו שבני ישראל נותנים דם של נוצרי בתוך המצות, וראיה לדברים אלו, שקושרים המצות בצורת של שתי וערב.

בחצר צאנז באבוב לא נהגו לקשור המצות עם החבלים של שטריק שפיל, וכן ברוב חצרות החסידים לא נוהגים במנהג זה כהיום. כ"ק מרן מהר"ש מבאבוב היה נהוג לערוך החבל מיד לפני אפיית המצות בערב פסח, זכר לפסח מצרים והקשר עם המצות.

פעם בא בעל-דרשן בעיר ליסקא, ופער פיו בדברי הבל והבאי על מנהג השטריק שפיל, שמקורו הוא שבזמנים עברו קשרו את קפסאות המצות עם חבל, כדאי שיחזיקו את המצות, והילדים היו נוטלין את החבל הזה ועשו בו משחק, עפ"ל. עמד הרה"ק מליסקא זצוק"ל על רגליו, ואמר על הבעל-דרשן "יינו יין נסך".

הרה"ק רבי יענקל'ה מפשעוואסק זצוק"ל היה אומר, שהמשכילים היו מתלוצצים ממנהג החבל, ואמרו שמקורו הוא מנהג ילדים שנטלו את החבל מהמצות, אבל האמת הוא להיפך, שחכמינו ז"ל ייסדו את מנהג השטריק שפילן, וצדיקים הקודמים היו להם ענין מיוחד לקשור המצות עם אותו החבל, לאור חביבת המצוה. וכל המעררים על המנהג, הם לצים ומקורם ממשכילים הקודמים.

המנהג בחצר סיגעט סאטמאר, לא היה לקשור החבלים עם המצות, רק היה להם קופסה מיוחדת לכך, עשוי משל עץ. עם כל זה, יש עדות מענייינת מכ"ק מרן האדמו"ר הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל, שסיפור שהמנהג הפשוט מקדמת דנא היה לקשור החבלים עם המצות, רק אחרי שהקילו אחרים מכלל ישראל בענין המאשין מצות, ובמצות האלו לא קשרו את החבלים עליהם, התחילו לזנוח במנהג הזה גם על מצות עבודת יד, ולא קשרו גם באלה את החבלים. וסיים הרה"ק: "זעען מיר שוין דעם חורבן פון די מאשין מצה"...

המנהג ברוב תפוצות ישראל, להחזיק את החבל בקופסה מיוחדת לכך, הנקרא "שטריק פושקע". היו צדיקים שהקפידו על קופסה של זהב דוקא, אחרים הקפידו של עץ, מעשה ידי אומן. על הקופסה היו חרוט המילים "מוציא אסורים בקושרות", או "זכר ליציאת מצרים", או שאר עניני החג.

מעזבונו של הרה"ק מריזין זצוק"ל, הנמצאים אצל נכדו בלונדון, יש קופסת כסף מיוחד במינו שהיה שייך להרה"ק מריזין. הקופסה מיוחד ביופיו, עם תמונות שונות של כתרים משובצות עם אבני יהלום ואבנים טובות ומרגליות.

זמן עשיית הקשר
סוגיא מיוחדת לוקח לעצמו, זמן קשורת החבל. יש החוששים לקשור החבל ביו"ט, אמנם אחרים מקילים, כיון דלצורך יו"ט הוא. מרן החזו"א הורה לעשות הקשרים בחול-המועד דווקא ולא לשחק עם החבלים ביו"ט ראשון, אמנם אחרים מקילים לשחק אפילו ביו"ט אם אין עושין קשר של קיימא, וכן נהגו אצל רוב קהילות ישראל.

יש המקילין לאלו שקושרין הקשרים על הקפסאות המצות, דאז הוא צורך אוכל נפש, והן הורה הרה"ג רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

ויהי רצון, שכשם שהתיר לנו הקב"ה הקשרים לאבותינו במצרים, כן יתיר לנו הקב"ה את החבלים בגלותינו אנו, וע"י עשיית החבלים יתעורר כל הכוחות והכוונות התלויות בזה, ויתקיים בנו הפסוק 'חבלים נפלו לי בנעימים', ויוצאנו מעבדות לחרות, השתא בעגלא דידן אמן.
חקרן
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 427
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 11, 2013 1:04 am
האט שוין געלייקט: 60 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 766 מאל

הודעהדורך ראובן » דאנערשטאג אפריל 20, 2017 5:11 pm

צוקער זיס. דאס דארף וויכטיג א PDF - נאר מאך זיכער צו געבן קרעדיט אין דעם פי-די-עף פאר חקרן.
באניצער אוואטאר
ראובן
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1743
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 25, 2013 10:31 pm
האט שוין געלייקט: 2258 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6979 מאל

הודעהדורך קאווע טרינקער » דאנערשטאג אפריל 20, 2017 9:29 pm

ייש"כ על הבירור שכתבת ברוב קשרון.
אצרף מה ששמעתי מזקני החסידים בשם הפני יששכר, שמנהג קדוש זה לרמז בא על התקשרות בין ישראל לאביהם שבשמים. ומרומז ב"שטר-יה" שנתקשרו בשטר ממש, ומתוקף הגלות אין השם שלום, ונתחלף ה'יוד ל'קוף, עיין ערך צבקות.
שמחה איז א דערגרייכונג פון אמונה פשוטה. עצבות איז א מיטל צו דערווייטערן בטחון אין ה'.
אן אמונת חכמים איז נישטא קיין תורת חיים, אמונה אין א בשר ודם איז סם המות.
אויפקלערן א תמים איז ווי אויסקלארן א חכם, ביידע זענען נישט לטובתם.
גלות ווי גאולה. ביידע קענען קומען פון פרעמדע, ביידע פארשטייט מען נישט.
קאווע טרינקער
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6929
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
האט שוין געלייקט: 4957 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8064 מאל

הודעהדורך בן אדם » דאנערשטאג אפריל 20, 2017 9:39 pm

.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך בן אדם אום פרייטאג אפריל 21, 2017 12:13 pm, רעדאגירט געווארן 2 מאל בסך הכל.
באניצער אוואטאר
בן אדם
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2545
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך אפריל 01, 2015 12:02 am
געפינט זיך: At the gym
האט שוין געלייקט: 2604 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1204 מאל

Re: מנהג ה'שטריק שפילן - מקורותיו ועניניו

הודעהדורך קל וחומר » פרייטאג אפריל 21, 2017 12:54 am

ריין כשרון!

גאר רייך!
חוזק'ט אפ פון צעהן אנדערע סארט זאכן ביינאזאם. אן ארטיקל פון חקרן ברויך מען אפלערנען בעיון.

ייש"כ, והלוואי שתמשיך בעבודתך הקדושה כהנה וכהנה.
קל וחומר
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1518
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג דעצעמבער 04, 2015 4:42 am
האט שוין געלייקט: 2195 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2100 מאל

הודעהדורך שבת אחים » פרייטאג אפריל 21, 2017 3:05 am

וואונדערבאר! ריין כשרון!

ר׳ מנחם אליעזר מוזס פארציילט א אנדערע מעשה אינגאנצן, יעצט ווייס איך שוין נישט וועם צוגלייבן.
איז געב מיר צוריק מיין געלט און לאמיך גיין פון דא... :lol:
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך שבת אחים אום פרייטאג אפריל 21, 2017 8:31 am, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
They want your retirement money. They want it back, so they can give it to their criminal friends on Wall Street. And you know something? They'll get it sooner
or later, because they own this place. It's a big club, and you ain't in it. You and I are not in the big club
George Carlin
באניצער אוואטאר
שבת אחים
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3826
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 08, 2014 9:39 am
געפינט זיך: ביי א פראטעסט קעגן טראמפּ!
האט שוין געלייקט: 3643 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2241 מאל

הודעהדורך ארי נוהם » פרייטאג אפריל 21, 2017 4:11 am

WOW! פשוט פריקן אנבעליוועבל אזא כשרון! טאמבס אפ :like



ואמרתי גם אני להוסיף קצת מנהגים, לקוטי בתר לקוטי שכבר הלכו בו הנמושות, ואקבצם יחד למען יעמדו למשמרת ימים רבים:

מנהג החבל של המצות = חלק ב'



מנהגים היוצאים ממנהג הקדמון.
הרה"ק ר' משה מרדכי מלעלוב זי"ע היה נוהג לקחת חבל זו, ולהשתמש בו כגארטל בריקוד מצוה טאנץ, באומרו דאי עביד ביה חדא מצוה נעביד ביה מצוה אחריתי. והרה"צ ר' זלמן בריזל זצ"ל הסביר כוונתו הטמירה, כי כידוע החבל של חג הפסח מורה על התקשרותם של ישראל להשי"ת, בסוד "יעקב חבל נחלתו", וה"ה בעת ריקודין של מצוה בשמחת חתן וכלה שנעשה אז יחודא עילאה ותתאה כנודע ליודעי ח"ן, וד"ל.

בספר אוצר טעמי המנהגים כתוב, שמנהג נשים ובתולות ישראל לשחק עם החבל, ע"י שקופצים כאשר החבל מתנועע מלמעלה למטה והאדם עובר בתוכו [ונקרא טשינג טשאנג בלע"ז]. והיות ומנהג ישראל תורה, ברור שיסודתו של מנהג זה בהררי קודש, והטעם הפשוט כי ע"י הנענועים עם החבל צריך האדם להגביה את גופו ורוחו בכל פעם מחדש, בבחינת שבע יפול צדיק וקם, וזו ראי' מוכחת ששורשו של המנהג הוא ממנהג הקדוש שטריק שפילן, שנהגו בו כל עדת ישראל בחג הפסח, כי גם אז הוגבהו עדת ישראל ממ"ט שערי טומאה ויצאו מערוות מצרים ובאו לשערי קדושה.

באי ג'רבה נהגו לענוד חבל קדוש זה על הצוואר, ועשאוהו כמין שרשרת, ועליו שמו עין של דג וכתבו בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, והוא סגולה נגד עין הרע. ומהר"י עטייה פי', שהרי הפסוק בן פורת יוסף נאמר על יוסף צדיקא שהיה מלך במצרים ולא רצה לראות בבנות הארץ, כהמשך הכתוב "בנות צעדה עלי שור" וגו', ולכן זכה לבחינת וידגו לרוב כדרך הדגים שאין עין הרע שולטת בזרעם. לכן נהגו לשחק בחבל שיש בו עין של דג, דווקא בחג הפסח שאז יצאו ממצרים, כדי להורות ולזכור בחינת יוסף הצדיק מלך מצרים.

אדמו"ר שליט"א מה"מ אמר כמה פעמים, שצריכים לצאת בפומבי במבצע "חבלים", לזכות את רבבות עם ישראל בחבלים הקדושים של המצות, ואמר שבזה תלוי ביאת משיח צדקנו במהרה, ורמז לדבר שזה "חבלי משיח".

אבל דעת הרה"ק מסאטמר לא היתה נוחה מזה, באומרו שאם האדם אין תוכו כברו והוא בבחינת חמץ, איך יוכל להתקשר בחבל הקדוש של המצות, ואדרבה אף יכול להחמיץ את החבל הקדוש בבחינת קליפת נוגה. ונהרא נהרא פשטיה, כי כל כוונתם לש"ש.

רבינו סידנא בבא סאלי נהג לנופף עם החבל הקדוש מדי פעם, אף בשאר ימות השנה, באומרו: "חבל תחת מחבל". ופלא שברוב הפעמים מצאו אח"כ שתפסו מחבלים שרצו לחדור לתוככי ארה"ק ה"י.


אמרות טהורות במנהג החבל.
רבינו בעל הנתיבות שלום מסלונים היה נוהג לומר בשם רביה"ק בעל בית אברהם, שמי שאינו מאמין שע"י חבל זה יכול האדם לעשות חבל ארוך שמגעת עד לכסא הכבוד, ושם הקב"ה אוחזו כביכול בחבל זה ואומר לו "בני אתה", הוא הוא הרשע שבההגדה! והדברים מבהילים.

הרה"ק מביאלע זי"ע פירש הפסוק "וחגור נתנה לכנעני", ואמר ע"פ הסגולה הידועה מרביה"ק בעל נועם אלימלך, שאם האדם מוטרד מהרהורים רעים ח"ו יאמר הפסוק הכנעני החתי האמורי וגו' כסגולה להינצל מהרהורים אלו. וזה"פ וחגור נתנה לכנעני, שע"י החגור הק', היינו החבל של המצות שאפשר לעשות עמו חגור, כוחו גדול להינצל מהרהורים רעים כמו אמירת הכנעני וגו'.

ומרן שליט"א מביאלע לוגאנו ביאר ע"פ דרכו לשלב תורת החסידות עם תורת הנגלה, שהלוא נפסק בשו"ע שצריך לחגור כדי להפסיק בין לבו לערוה, וידוע שהלב חומד ולכן צריך להפסיק ביניהם ועי"ז יפסק ההרהורים, לכן החבל של המצות מסוגלים לזה ביותר, והבן.

כתב מהרנ"ת מברסלב בלקוטי הלכות, הל' חבלים של מצות, שרבו מוהר"ן למד פעם מסכת ב"ק, ובהגיע לפרק החובל שחק ואמר: ווי איז דער פסח'דיגער חבל אריינגיפאלען אין בבא קמא, מיז זיין אז דער חבל איז נשמת ישראל. ולא פירש את דבריו. אבל באותה שנה בשבת חוה"מ פסח, אמר אז המאמר הארוך "החובל בחבירו חייב, בעצמו פטור", ושם פי' כוונתו עמוקה וטמירה, ועיקרי דבריו שהחבל הוא כללות נשמת ישראל בסוד יעקב חבל נחלתו, ולכן החובל בחבירו חייב כי פגם ביסוד החבל של כללות ישראל, אבל בעצמו פטור שרק בצער השבע יפול צדיק זוכה להתקשר שוב לנחלה זו שבחבל נחלתו. ועיי"ש באריכות.

הרה"ק מסטיטשין תחת אחד השיחים אמר, שבראפשיץ נהגו לומר על אברך שאינו מתנהג כשורה שהוא "פוילער שטריק", כי השטריק בטבעו דבר קדוש הוא וראי' מחבל המצות, אלא שהאברך עצל לעבוד על עצמו קצת ולכן נשאר פוילער שטריק. ויפה שיחתן של עבדי אבות וכו'.

תיקן מהר"י מבעלזא, שהפתילות של נר חנוכה יעשו מאותה חבל של המצות. ואע"ג שאינו מעלה אור נאה, מ"מ ראוי ביותר מחמת קדושתה, והוסיף בלשונו הק': און בכלל, ווער זאגט וואס מיינט אז סע ברענט שענער? שענער איז וואס איז ריינער בקדושתה.

השרף מקאצק נכנס פעם לביהמ"ד תפוס בשרעפיו, וכאשר ראה את העולם יושבים ולומדים שאג כארי ואמר: אידן, מה החילוק בין "הבל" ל"חבל"? די פינטעלע איד!!! [מסופר שמרוב הפחד ברחו כל הקהל מבית המדרש, וכאשר נכנס אליו מרן החידושי הרי"ם ושאל ממנו מדוע הוא הפחיד כ"כ את החסידים, נענה רבינו הק' מקאצק בתמיה: וואס האב איך שוין געבעטן? גאר א ווארע פינטעלע איד! דאס איז שוין אויך שווער פאר זיי? ומרן החידושי הרי"ם הפליא סיפור זה, שהשרף מקאצק לא הרגיש כלל גודל קדושת דבריו, ולגבי משה מילתא זוטרתא הוא].


הלכות החבלים.
לאחרונה יצא ספר שבו נקבצו ובאו כמה הלכות שונות במנהג זה, ושמו "חבל על הזמן", ושם הובא מחלוקת בין בעל הנטעי גבריאל לבעל פסקי תשובות, בדין מי שנקרע לו חבל זה. דעת בעל הפסקי תשובות שצריך לקנות חבל חדש, ודעת בעל נטעי גבריאל להקל וסגי בעשיית קשר חדש לחבל הישן, וסיים דבריו בזה"ל: וכן הורה להיתר מו"ר מפאפא.

אולם במנהגי חב"ד כתוב שהמחמיר בזה תע"ב, ובוודאי ראוי להדר אחר חבל חדש שהוא ממצות זה קלי ואנוהו - התנאה לפניו במצוות. ורבינו מהורש"ב התבטא פעם לחסיד התמים ר' שלום מרוסטוב בהפלגה יתירה, באומרו "אם באתרוג נהגו להדר אחר אתרוג נקי מכל חשש, חבל קדוש זה לא כל שכן?!", ואדמו"ר מהריי"צ פירש כוונתו כי רבנן עוקרין דבר תורה וא"כ האי עדיפא טפי, והמשכיל יבין.

הגאון ר' ישראל דוד הארפענעס כתב בספרו, שאף אם הוא קונה חבל חדש, ברור ופשוט שאסור לזרוק הישן לאשפה כי הוא חפץ מתשמישי הקדושה, ובוודאי צריך לגונזו כראוי וכיאות, ופוק חזי דכן עמא דבר.

איתא בזוהר חדש תיקון פ"ח, שבזמן שביהמ"ק היה קיים היו נוטלים את החבל של המצות ובו היו חונקים את הנידונים למות בבי"ד ע"י חניקה, ועי"ז היו מגיעים לתיקון השלם שלהם. ודברים אלו הם ראיה ברורה שמנהג קדוש זה של עשיית חבלים להמצות, מנהגא עתיקא קדישא הוא, ונהגו בו אף בזמן שביהמ"ק היה קיים [ויסכר פי הדוברים שקר שאדרבה זה ראי' על ההיפך ואכמ"ל, וכבר יצאו חוצץ נגד המטילים ספק וכו'].

ובשולחן הטהור להרה"ק מקומרנא נסתפק בזה, אם השתמשו בזה בחבל המצות שאכלו הכהנים בביהמ"ק, או בחבל המצות של הנידון למיתה, שהרי הוא הצריך תיקון לנשמתו. ובסו"ד העלה בידו שקדושת חבל מצות שבביהמ"ק עדיף טפי לתקן נשמתו.

והגאון המופלא ר' ראובן מרגליות הוסיף סברא פשוטה שאכן כן הדין, דהרי מאן יימר שאותו הנידון למיתה עדיין יש לו את החבל של המצות, אלא ע"כ לקחו חבל המצות שהיה שמור בביהמ"ק.

בשו"ת יביע אומר הובא חידוש להלכה, שאע"ג שבדרך כלל אסור לעשות קשר ע"ג קשר בשבת, וזה אסור מדאורייתא, הני מילי בסתם דברים שדרכם שישארו כך לאורך זמן, אבל החבלים של המצות מותר לקושרם כמה פעמים, כי כבר נהגו עדת ישראל לשחק עם החבל הקדוש, ובוודאי אין דרכם להישאר קשור כל זמן. אולם כבר הכו גדולים וטובים על קדקדו, ולהלכה נקטינן כדברי מרנן השבט הלוי, מנחת יצחק, ואגרות משה, שכולם אמרו שגם בזה הדבר אסור, ואף הגאון ר' מרדכי אליהו זצ"ל פסק שהדבר אסור ע"פ תורת הקבלה, בסוד תתיר צרורה, והוא ע"פ דברי רבינו בעל בן איש חי, והדברים עתיקין.


סיפורים על החבל הקדוש.
בספר סיפורים נחמדים הובא בשם הרה"ק ר' מאיר'ל קרעטשניפער זי"ע שסיפר, שפעם אחת נאבד מדו"ז הקדוש רבי מאיר'ל פרעמשילאנער זי"ע את האבנט שהיה חוגר בו לעבודתו בקודש, וכיון שלא מצא את אבנטו הרגיל לקח לו את החבל הקדוש של המצות, ואח"כ דיבר בקדשו ואמר: סע'מיר געווען ווערט די גאנצי עגמת נפש, כדי איינמאל זיך אנצוגארטלן מיטן הייליגען מצות שטריקל!

והעיד הרה"ק ר' מרדכי'לע נאדווערנער זי"ע, שהוא שמעו בעצמו מפי ר' מאירל פרעמישלאנער, ור"מ הוסיף אז לאמר שכנראה סיבבו לו מן השמים שיאבד את האבנט הקדוש שהיה מיוחס מר' מאיר הגדול מפרעמישלאן מבני היכלא קדישא של מרן הבעש"ט, כעונש ע"ז שאף פעם לא חגר את עצמו בחבל הקדוש של המצות. ומאז אכן נהג בקדשו שכל ימות הפסח היה עושה חגורתו בחבל זה.

בסיפורי רמ"ל מסאסוב הובא כעי"ז, שהיה מנהגו בקודש להיות חגור בחבל זה, אבל מטעם אחר, כי האבנט הרגיל היה דרכו שהיה ממשכן אותו בכדי שיכול להלוות כספים למען פדיון שבויים כדרכו בקודש. ור' משה ליב היה לובש בגדים לבנים ותוארו כפני מלאך עם החבל הלבן הדק.

מעשה שבא יהודי להתאונן אצל ר' ישעי'לע קערעסטירער זי"ע, שה"פריץ" במקומו הוא שונא ישראל מובהק והוא יורד לחייו, וצריך ל'סלקו'. נענה ר' ישעי'לע ואמר: אוועקלייגן א גוי איז ביי אונז ב"ה א קלייניגקייט, ביטע געב מיר די פסח'דיגע שטריק. היהודי רץ והביא לפניו את החבל של המצות, ור' ישעי'לע עשה עם החבל כצורת רי"ש, ואח"כ טישטש את הצורה ואמר לו: איר זעט דאך אז ס'פעלט די רי"ש פונעם "שטריק", איז געבליבן נאר "שטיק", דער גוי האט זיך געוויס דערשטיקט. ואכן כך הוה, זי"ע.

כעי"ז מסופר על רבינו הפראנקפורטער הנקרא "הינוקא" מסטולין, שבהיותו ילד קטן ושחק עם החבל של המצות עם שאר הילדים כדרכו, ופתאום הגיע אליו חסיד עם פתקא ופד"נ, והיה כתוב בתוכו ששכנו הערל מתגרה בו תמיד ואינו יודע לשית עצות בנפשו. אבל הינוקא הק' לא שת לבו להקוויטל, ואף שחק מהחסיד בהצביעו על החבל שלו, תוך כדי שהוא מראה איך משחקים עם החבל, שמהדקים כאן ומהדקים כאן וכו'. החסיד יצא משם בפחי נפש, אבל כשהגיע לעיירה שלו יצאה ב"ב בשמחה ואמרה לו שהערל ירד למרתף ביתו והידק החבל שהיה יורד מן הגג, ובאופן פלא הסתבך בו בעצמו ונחנק למיתה. בדקו ומצאו שזה קרה באותה שעה שרבינו הינוקא שיחק והידק את החבל של המצות!
אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר (ברכות לב.) ובימינו אין ארי נוהם אלא מתוך קופה של תבן (ארי נוהם)
באניצער אוואטאר
ארי נוהם
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 114
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 27, 2016 3:13 am
האט שוין געלייקט: 341 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 346 מאל

הודעהדורך תורה ומדע » פרייטאג אפריל 21, 2017 10:19 am

והנמשל מובן מאיליו...
יענס געלעכטער. ווען חסידים וואלטען געלעגען אין עמקות התורה אזוי ווי אין די ליטוישע וועלט, אדער אזוי ווי אמאהל אין בעלז אדער גער וואלטען זיי געוואוסט מחלק צו זיין ציווישע אן עיקר און טפל.
קבל את האמת ממי שאמרו (רמבם ה' קידוש החודש)
באניצער אוואטאר
תורה ומדע
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 451
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מאי 15, 2016 10:55 am
געפינט זיך: מידוועסט
האט שוין געלייקט: 219 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 293 מאל

הודעהדורך שבת אחים » פרייטאג אפריל 21, 2017 10:25 am

אזויפיל כשרון און טאלאנט דרייט זיך דא אין אונזער שטיבלע- ממש אומגלויבליך! מי כעמך קאווע!
They want your retirement money. They want it back, so they can give it to their criminal friends on Wall Street. And you know something? They'll get it sooner
or later, because they own this place. It's a big club, and you ain't in it. You and I are not in the big club
George Carlin
באניצער אוואטאר
שבת אחים
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3826
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 08, 2014 9:39 am
געפינט זיך: ביי א פראטעסט קעגן טראמפּ!
האט שוין געלייקט: 3643 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2241 מאל

הודעהדורך יואליש » פרייטאג אפריל 21, 2017 12:50 pm

מ'ברויך זיין א שיינער יודע ספר דאס צוזאמשטעלן. זייער טאלאנטפול און אריגינעל. כ'וואלט געוואלט אן אפהאנדלונג איבער וועלכע זענען דאס נאנטסטע אין סטיל און כאראקטער פון די בעלי מאמר. כ'מיין אס סאטמאר איז דאס שוואכסטע ביי ביידע מאמרים.
באניצער אוואטאר
יואליש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2427
זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 22, 2012 7:36 pm
האט שוין געלייקט: 1556 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3610 מאל

הודעהדורך יואליש » פרייטאג אפריל 21, 2017 12:54 pm

חקרן האט אהערגעשטעלט א בנין חדש מרישא ועד גמירא, און ארי נוהם האט געבויעט דערויף. כ'מיין ארי נוהם האט זיך קאנצעטרירט מער אויפן סגנון. ס'איז באמת שווער אויסצורימען איינס ווייל ס'קען קומען אויפן חשבון פונעם צווייטן. ביידע זענען טאלאנטפול און ענטערטעינינג.
באניצער אוואטאר
יואליש
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2427
זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 22, 2012 7:36 pm
האט שוין געלייקט: 1556 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3610 מאל

הודעהדורך חקרן » זונטאג אפריל 23, 2017 1:48 pm

ארי נוהם - א הערליכע דזשאב. קענטיג א ידען אין פעלד פון מנהגים.

אבער ס'איז ווייט פון לצנות. גלויבט מיר, ווען די שטריק עפאכע וואלט געווען מיט א צוויי הונדערט יאר צוריק, וואלט גאנץ זיכער געווען היינט אזעלכע מאמרים אין יעדער קובץ און גליון, און עס וואלט גארנישט געווען קיין געלעכטער (וע"ע דריידל, פיילן-בויגן, פייער בל"ג בעומר, ועוד).
חקרן
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 427
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יולי 11, 2013 1:04 am
האט שוין געלייקט: 60 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 766 מאל

הודעהדורך קויפער » זונטאג אפריל 23, 2017 9:37 pm

ממש אייזן!

ולמען אחי ורעי סידרתי את זה לקובץ pdf כדי שירוצו בו הקוראים בניקל, להחיות בהם נפש כל חי.
בייגעלייגטע פיילס
cat's cradle.pdf
(194.81 KiB) אראפגעלאדנט 48 מאל
״מה זה בו״ה, בו״ה״ ~ליפא
באניצער אוואטאר
קויפער
א גאסט אין שטיבל
א גאסט אין שטיבל
 
הודעות: 17
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יוני 04, 2015 9:25 pm
האט שוין געלייקט: 8 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 19 מאל

הודעהדורך ציבעלע-קיגל » מאנטאג אפריל 24, 2017 10:04 am

ווען קומט ארויס כל העולם כולו מיו א ספעישעל מיט בילדער פון רעבנים שפילען מיט שטריק?
אויב דו ווילסט אז מען זאהל אלעמאהל זאגען אז דו ביזט א ליגנער...
זאלסטו אלעמאהל זאגען נאר דער אמת...

דער אמת שטעכט!
באניצער אוואטאר
ציבעלע-קיגל
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1064
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 29, 2012 8:24 am
האט שוין געלייקט: 561 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 595 מאל


גיי צוריק קאווע שטיבל

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: Majestic-12 [Bot] און 4 געסט