וועלן מיר ברענגען עטליכע גירסאות וכו', און דערנאך די רעלעוואנטע חלק הנוגע לענינינו.
א)
שלום וברכה
לאחרונה מרבים לפרסם כביכול בשמו של החפץ חיים שעשר שמיטות אחרי מלחמת העולם השניה הוא הזמן לגאולה בעיתה
לאחר מחקר רב שעשיתי בנושא הגעתי למסקנא שהמקור הוא מדברי ר' אליהו שווי שהיה חוזר על זה רבות בשנותיו האחרונות, אלא שהוא ציין מר' אלחנן ווסרמן ששמע ממנו בהיותו נער בארצות הברית שהעשר שמיטות - שבעים שנה מתחילים מתרצ"ט.
ומצאתי בכמה דרשות בנושא שציטט ר' אליהו שווי: 'אלחנן וסרמן אמר ... שמע של ר' אלחנן וסרמן? ... שמע של ר 'אלחנן וסרמן? ... (מהנהן) אז ר' אלחנן וסרמן אמר שמלחמת העולם השנייה ... העולם השני המלחמה החלה בשנת 1939 - מלחמת העולם השנייה התחילה ... (לא ברורה) מלחמת העולם השנייה. אז ר 'אלחנן אמר שאז התחיל ... עקבתא דמשיחא נכתב. הפעם נקרא עקבתא דמשיחא - זמן ... הכנה בפעם של המשיח. לאחר מכן, הוא אמר שהוא צריך לקחת 70 שנים. עקבתא דמשיחא יש לקחת 70 שנים. הכנה בשבילו צריך להיעשות ... במשך 70 שנה. אז, 70 שנה היא די מהר, אתה יודע. 1939 בתוספת 70 - זה יוצא כי זה 2009 - זה 70 שנים. כאשר 70 שנה אחרת שתסיים, זה 2009. 2009 - זה לא כל כך הרבה זמן. אנחנו צריכים להתכונן עכשיו. לא יותר מדי ... לא יותר מדי נותרים. לכן, אנו צריכים לדעת מן ר 'אלחנן וסרמן, אחד gedolim שלנו. לדבריו, 70 שנה - זה כאשר משיח עומד לבוא. משיח ... משיח צריך הכנה ... משיח צריך הכנה ...
ובדרשה אחרת:
הגר"א כותב כי יש 70 מילים לדוד מזמור למנצח, אשר מדברים על Yidden להתפלל לבורא עולם כדי לעזור להם בכל פעם ייאוש, תואמת את "70 שנות chevlai משיח." שבעים אלה בשנים הראשונות יתקיים לאחר שינוי גדול כלל ישראל. אחרי שראיתי את ההרס שנגרם על ידי מלחמת העולם הראשונה חפץ החיים אמרו כי 70 השנים החלו באותה העת. הוא בסס אותו על העובדה באירופה כלל ישראל רגילה להסתכל עד הרב ועשתה מאמץ לחקות את הרשויות הגדולות כלל ישראל. הייתי להם רמה גבוהה יותר של תורת הכבוד מאשר בימינו. למרבה הצער, לאחר מלחמת העולם הראשונה כי הגישה השתנתה. אחרי שראיתי את ההרס גדול בהרבה של מלחמת העולם השנייה, הרב אלחנן וסרמן ציין כי 70 השנים נכתבו אכן ממלחמת העולם השנייה.הרב אליה בסיום דבריו "מבוסס על חישובים אלו החלה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 ולכן משיח דארף קומען בשנת 2009
ב)
כתבה במוסף שבת קודש עם הרב בן פורת הוא מצטטט מרק אלחנן וסרמן בשם רבו החפץ חיים שכשפרצה מלה"ע הראשונה (תרע"ה) אמר החפץ חיים שבעוד 25 שנה (ת"ש) תהיה מלחמה קשה יותר שמלחמה זו תראה לידה כמשחק ילדים ולאחר 75 שנה (תשע"ה) תהיה מלחמה עולמית שהמלחמה הקודמת תראה לידה כמשחק ילדים.
ג)
2:45 pm
Re: ר' אלחנן וסרמן בשם החפץ חיים
הודעהעל ידי קטןודל » א' נובמבר 02, 2014 12:35 am
הגה"צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זצ"ל, אָמַר לְתַלְמִידָיו אֶת הַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן כְּפִי שֶׁשְּׁמָעָם בְּעַצְמוֹ:
הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן זצ"ל שָׁהָה בְּלוֹנְדוֹן בְּעֵת קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָעוֹלָם עָמַד אָז עֶרֶב הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה, וְרַבִּי אֶלְחָנָן אָמַר בְּלוֹנְדוֹן שִׁעוּרִים וּדְרָשׁוֹת, וְהִפְצִירוּ בּוֹ יְהוּדֵי לוֹנְדוֹן שֶׁיִּשָּׁאֵר שָׁם, כִּי הַמִּלְחָמָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, וְזֶה פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ לִנְסֹעַ בָּעֵת הַזֹּאת חֲזָרָה לִישִׁיבָתוֹ בְּפּוֹלַנְיָא.
עָנָה רַבִּי אֶלְחָנָן תְּשׁוּבָה עַל כָּךְ בָּרַבִּים, בְּאֶמְצַע דְּרָשָׁתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת "מַחְזִיקֵי הַדָּת", וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:
מָה אַתֶּם סְבוּרִים, יְהוּדֵי לוֹנְדוֹן, שֶׁאַתֶּם לֹא תִּסְבְּלוּ אֶת הַצָּרוֹת שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ?! אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל, שֶׁאָמַר מִיָּד לְאַחַר מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁחֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁמִּלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג תִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה זוֹ שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ, וְהַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה בְּעֵרֶךְ בְּעוֹד כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה עַד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, שֶׁהַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה כְּאֶפֶס נֶגְדָּהּ, (וכך הוי כידוע), וְאַחֲרֶיהָ תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג שְׁלִישִׁית וְאַחֲרוֹנָה, וּבְסוֹפָהּ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב - אֲבָל - מִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ".
וְהוֹסִיף הֶחָפֵץ חַיִּים וְאָמַר, שֶׁבַּמִּלְחָמָה הַשְּׁלִישִׁית יִסְבֹּל כָּל הָעוֹלָם יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, עַד כָּאן דִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים.
סִיֵּם רַבִּי אֶלְחָנָן וְאָמַר: "אִם כֵּן, גַּם אַתֶּם יְהוּדֵי לוֹנְדוֹן לֹא תּוּכְלוּ לְהִמָּלֵט מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ נִסְבֹּל זֹאת לִפְנֵיכֶם!
כָּל זֹאת אָמַר רַבִּי אֶלְחָנָן בִּפְנֵי קָהָל עַם וְעֵדָה בְּלוֹנְדוֹן, וְאַחַר הַשַּׁבָּת נָסַע חֲזָרָה וְנִסְפָּה לְבַסּוֹף יַחַד עִם כָּל הַקְּדוֹשִׁים בְּקָאוְונָה, הי"ד. ("שביבי לב" שבסוף ספר "לב אליהו" ח"א עמוד רי"ז, וכן יעו"ש בחלק שני עמוד קע"ב).
פון דא
ד)
ליקוט מדברים שאמר החפץ חיים זיע"א שהתקיימו לאחר זמן, וכן דברים שאמר על פי מקורות נאמנים ביותר לגבי התקופה הקרובה. אז דברים שאמר על פי מקורות נאמנים ביותר לגבי התקופה הקרובה.
לפני בערך מאה שנים החלה מלחמת העולם הראשונה, בהסתיימה חשבו כולם, מעתה יהיה שקט, אבל מרן החפץ חיים התחיל לדבר על כך שעומדת להיות מלחמה נוראה יותר שתהיה כעבור עשרות שנים, ובמשך שנים עד פטירתו, שהוא נפטר כמה שנים לפני השואה, התריע בפני תלמידיו ומקורביו על משהו נורא ביותר שמתקרב על עם ישראל ולפעמים דבריו היו מלווים בבכי מר ותלמידיו שאלו אותו איפה יהיה מקום בטוח? וענה להם על פי הפסוק בנביא, "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש", ובארץ ישראל לא יקרה כלום.
כן המשגיח, רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, המשגיח דפוניבז', סיפר ששמע מהחפץ חיים שמתקרבת מלחמה שניה שכנגדה מלחמת העולם הראשונה היתה משחק ילדים, ואח"כ תהיה מלחמה שלישית שכנגדה המלחמה השניה, דהיינו השואה, תהיה משחק ילדים, ואז תבוא הגאולה. זה עדות של המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל. וכן סיפר רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, שנסע ל חו"ל לפני השואה, והגיע לחפץ חיים ואמר לו החפץ חיים, עוד מעט תתלקח אש נוראה בעולם שהמלחמה העולמית הראשונה תהיה נחשבת משחק ילדים לעומתה, מי שרוצה לראות את הדברים זה על פי הספר שאל אביך ויגדך חלק ב' עמודים ס"ז וע"א, על פי הדרשות של המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל.
וכן עוד עדות, סיפר המשגיח רבי אליהו לאפיאן זצ"ל, ששמע מרבי אלחנן וסרמן הי"ד, שהחפץ חיים אמר לו שנגמרה מלחמת העולם הראשונה, שכתוב בחכמים ז"ל שמלחמת גוג ומגוג תהיה שלש פעמים, איפה זה כתוב? במדרש שוחר טוב על תהילים סימן קי"ח באות ל"ב, וכן כותב המלבי"ם ביחזקאל פרק ל"ב פסוק כ"ט, והמלחמה העולמית הראשונה זה היה החלק הראשון של גוג ומגוג, והמשיך החפץ חיים ואמר, שבעוד בערך 25 שנה יהיה החלק השני של גוג ומגוג, והדברים יתקיימו כמו שאמר בצורה מדהימה כעבור 25 שנה מגמר מלחמת העולם הראשונה היתה השואה בעיצומה, והוסיף החפץ חיים שיעבור עוד זמן ואז יהיה החלק האחרון של גוג ומגוג ותבוא הגאולה, וזה מובא בספר לב אליהו בסוף פרשת יתרו.
מרן החפץ חיים נפטר בערך כשבע שנים לפני השואה, והמתבונן יראה איך שהדברים התקיימו כאחד הנביאים. דבר ראשון, בין שתי המלחמות של העולם הראשונה והשניה היו 25 שנה כפי שאמר, על פי עדותו של רבי אליהו לאפיאן, שסיפר שרבי אלחנן אמר לו כך בשם החפץ חיים. דבר שני, שהמלחמה העולמית הראשונה היתה משחק ילדים לעומת השואה כמו שאמר במדויק, וזה על פי עדותו של רבי יחזקאל לוינשטיין ששמע על כך מהחפץ חיים על פי הספר שאל אביך ויגדך. דבר שלישי זה שהמלחמה נעצרה בשערי ארץ ישראל, מלחמת העולם השניה, בדיוק כמו הפסוק שהוא הביא החפץ חיים, "ובהר ציון תהיה פליטה" כדי לומר שבארץ ישראל לא יקרה כלום. וכך מעידים תלמידים ששמעו מפיו של החפץ חיים, וזה על פי הספר על החפץ חיים והרב ישר, וכן שמע רבי איסר זלמן מלצר מהחפץ חיים על פי הספר שאל אביך ויגדך.
ולפי כל הנזכר לעיל, אם נשמע שהחפץ חיים אמר דברים לגבי התקופה בה אנו חיים, אז צריכים לקחת את הדברים ברצינות רבה מאד. והרב הצדיק רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א בשיחת חיזוק שנשא לרגל תחילת זמן חורף השנה, אמר בתוך דבריו כך וזה לשונו: שמעתי מאנשים זקנים, הכוונה היתה מרבי אברהם פאם זצ"ל שזכיתי להיות אצלו בביתו בגיל 104, ויש סרטון על זה באתר, הרב פאם, קראו לו הרב החפץ חיים של אמריקה. אז הוא שמע מפיו שזוכרים שרבי אלחנן וסרמן היה באמריקה בשנת תרצ"ט, ואמר כך כמובן שצריך לחכות כל רגע לביאת המשיח, כי כמובן יש את המצב של אחישנה, אבל הוסיף רבי אלחנן וסרמן, מה שקיבל מרוח הקודש מהחפץ חיים, שיש בחינה של עשר שמיטות אחרי המלחמה הקשה, דהיינו השואה שהיתה מסוף תרצ"ט עד אמצע תש"ע, זה היה משך המלחמה שש שנים, מאז יעברו עשר שמיטות האלה שהם שבעים שנה של הכנה למשיח, ואח"כ זה הזמן של בעיתה, שזה זמן אחרון שצריך לבוא המשיח
שמע דקה 37:20
http://www.kolhalashon.com/New/Media/Pl ... ShiurNum=5
השואה נגמרה באמצע תש"ה וזו היתה שנת שמיטה, ומשנת תש"ו עד סוף שנה זו תשע"ה יש בדיוק עשר שמיטות, שהם שבעים שנה, וכן סיפר רבי מנחם צבי ברלין שליט"א ששמע סיפור זה בשם הרב פאם בצעירותו, וכן הגאון רבי אליהו שווי זצ"ל סיפר בשם הגאון רבי אהרון קוטלר זצ"ל ששמע מרבי אלחנן בשם החפץ חיים שיש שבעים שנה בין החלק השני של גוג ומגוג, דהיינו השואה, לחלק השלישי של גוג ומגוג ואז תהיה הגאולה.
אחרי כל זה נראה לנו לומר שחייבים לחשוש מאד בהמשך לדברים שאמרתי אתמול בהרצאה, ולקחת את הדברים ברצינות רבה מאד, אחרי כל מה שראינו שדברי החפץ חיים שנאמרו לתלמידיו ומקורביו התקיימו בצורה מדהימה לאחר זמן, ולפי מה שהבאנו מכמה מקורות נאמנים ביותר נמצא שבתקופה הקרובה לפי דברי החפץ חיים אמורה להיות מלחמה נוראה שהשואה תיחשב כמשחק ילדים לעומתה, והדברים האלה באים לעורר אותנו מאד מאד, כדי שנתחזק ונתקן את עצמנו וננצל ונזכה לראות בביאת משיח צדקנו
(כ"ז מרב אמנון יצחק)
ה)
פאר פונביז' רב
ו)
ה'חפץ חיים' צפה את השואה אך לא התריע על כך בפומבי
קיימות הרבה עדויות על כך שה'חפץ חיים' חזה את השואה אך הוא לא התריע על כך בפומבי. אנחנו לא מוציאים שום מכתב או מנשר התראה לקהילות היהודיות באירופה, והרב לא שיתף את מועצת רבני 'אגודת ישראל' (שהרב עמד בראשה). הרב ידע על החורבן המתממש, ורק עמל בחיזוק התורה באירופה.
להלן מספר דוגמאות על כך שה'חפץ חיים' חזה את השואה:
1. "בחורף שנת תר"ץ [1930] בא אליו אחד התלמידים מחו"ל לקבל ממנו ברכת פרידה, כי התכונן לעזוב את הישיבה ולנסוע לאמריקה. בתוך יתר הדברים התחיל החפץ חיים לדבר בינו לבין עצמו, בזו הלשון: "שנים עשר מיליון [במלחמת העולם הראשונה] היה רק משחק ילדים. עוד עשר שנים רק יתחיל העניין", וחזר על כך פעמיים ושלוש, עד שהבין הבחור במה המדובר. הכוונה לשנים עשר מיליון ההרוגים והפצועים במלחמת העולם הראשונה, ובעיני רוחו ראה את המלחמה האחרונה, העולה באכזריותה ובמספר חלליה על זו שקדמתה. ולא רק שראה מראש, אלא גם כיוון את הזמן – "עוד עשר שנים רק יתחיל העניין" – שהרי כמעט בדיוק בשנת ת"ש [1940] פרצה המלחמה העולמית השניה בכל תקפה".[1]
2. "בשנת תרצ"ג [1933], כשצורר כל היהודים באשכנז ימ"ש עלה לגדולה ולקח רסן הממשלה בידו, נשאל החפץ חיים ע"י אחד מראשי הישיבה שלו בראדין, מה יהיה גורלם של אחינו במדינות אשכנז ופולין, אחרי אשר רשע הצורר הכריז בפומבי על מטרתו להכחיד שם ישראל חלילה. והחפץ חיים ענהו, כי זה לא יעלה בידו. מעולם לא הצליח מישהו לכלות ולמגר את כל עמנו בכל הארצות פזורינו. כתוב מפורש הוא: "אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה" (בראשית לב ט). הבין השואל כי הסכנה קרובה, והוסיף לשאול לתומו: אם חס ושלום יעלה בידי הצורר להשמיד את יהדות אירופה, רוב מניין ובניין של עם ישראל, מי הוא איפוא המחנה שיישאר לפליטה ? ועל זה ענהו החפץ חיים זצ"ל: גם זה כתוב מפורש בדברי הנביאים "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש" (עובדיה א יז). הרב השואל יצא מאת החפץ חיים בידיים רועדות על חורבן יהדות אירופה, וליבו היה נכון בטוח כי ארצנו הקדושה תינצל וחרב לא תעבור בה. וכן היה".[2]
3. הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז' מעיד שה'חפץ חיים' חזה את השואה מספר שנים לפני שהתחילה. בזמן שראש הישיבה בראדין ישב ליד מיטתו של ה'חפץ חיים' ואמר שעם ישראל זקוק לרחמים משום שהצורר היטלר מאיים להרע ליהודים, אז נתעורר ה'חפץ חיים והכריז רק הפסוק: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש".[3] אויך דא
4. "אלא כידוע הח"ח [=חפץ חיים], בשנותיו האחרונות ממש, הרבה להזהיר על המלחמה העולמית השניה המתקדרת לבא בקרוב",[4]
5. "לפני פרוץ המלחמה האחרונה, ראה אבא זצ"ל [החפץ חיים] ברוח קדשו את האימה חשיכה, הדם והאש, הכליון של חלק גדול מעמנו והחורבות העומדות אחר כותלנו, ותמיד נבא על הימים הנוראים האלה".[5]
-------------------------------------------
[1] 'חפץ חיים על התורה', עמ' קס"ה.
[2] שם, עמ' ע"ב-ג.
[3] 'מאיר עיני ישראל', ח"א עמ' 77.
[4] שם, עמ' 435.
[5] שם, עמ' 34
ז)
השואה לא תגיע לארץ ישראל
כתב הרב שמואל גריינמן: בשנת תרצ"ג, כאשר צורר כל היהודים באשכנז (היטלר ימ"ש) עלה לגדולה ולקח את רסן הממשלה בידו, נשאל הח"ח ע"י אחד מראשי הישיבה בראדין, מה יהיה גורלם של אחינו במדינות אשכנז ופולין, אחרי אשר הרשע הצורר הכריז בפומבי על מטרתו להכחיד את שם ישראל חלילה. ענהו הח"ח, כי זה לא יעלה בידו. מעולם לא הצליח מאן דהוא לכלות ולמגר את כל עמנו, בכל ארצות פזורינו. כתוב מפורש הוא: "אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה" (בראשית לב ט). הבין השואל כי הסכנה קרובה, והוסיף לשאול לתומו, אם ח"ו יעלה ביד הצורר להשמיד את יהדות אירופה, רוב מנין ובנין של עם ישראל, מי הוא זה איפוא המחנה שישאר לפליטה? ענהו הח"ח זצ"ל, שהוא כתוב מפורש בדברי הנביאים "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש"... (עובדיה א יז). הרב השואל יצא מאת הח"ח כשידיו רועדות על חורבנה של יהדות אירופה, ולבו היה נכון בטוח, כי ארצנו הקדושה תנצל, וחרב לא תעבור בה. וכן היה, תחילת מפלתו של רשע זה הייתה בהתקרבו לחופי ארצנו הקדושה, "ותגזר אומר ויקום". דברי הח"ח זצ"ל, שנאמרו עשר שנים קודם חורבן יהדות אירופה, נתקיימו. ארצנו הקדושה, עיני ד' היו בה להצילה משיני האריות (ספר חפץ חיים על התורה, פ' וישלח).
אכן, כך היה. מפלתו הראשונה של היטלר ימ"ש התרחשה בשערי ארץ ישראל. הגנרל רומל - 'שועל המדבר', הגיע לאל עלמין המרוחקת כמאה ק"מ מאלכסנדריה, ואמר: עוד ארבעה ימים אכנס לפלשתינה ואחסל את כל תושביה היהודים.
היהודים התפלגו לשלוש קבוצות: חלקם אמרו: נתחבא במערות מדבר יהודה עד שהגרמנים יתייבשו. חלקם אמרו: נתפלל, במיוחד על קברו של רבי חיים בן עטר, שיום השנה שלו – ט"ו תמוז, חל בערך באותו הזמן. חלק שלישי טען, נילחם. נקים ביצורים בכרמל, נתבצר שם ונילחם בגרמנים. נילחם, אע"פ שזהו קרב חסר סיכוי, כדי שלא נהיה "כשה לטבח יובל" (ישעיהו נג ז). נילחם בכבוד, כדי למות בכבוד כמו לוחמי גטו וורשה.
לבסוף, הגרמנים נעצרו ע"י הגנרל הבריטי מונטגומרי, שאמר לחייליו: הגרמנים עומדים מולנו, ביכולתם לנוע קדימה, או לנוע אחורה. אתם מתקדמים ויורים עד שאתם נופלים. אני מתכוון לזרוק את הגרמנים מהיבשת הזאת. כך היה, הגרמנים קרסו, נסוגו ונזרקו מהיבשת, ומכאן והלאה החלו ליפול עד למפלתם הסופית.
אנו שואלים שאלה תמימה: אם החפץ חיים אמר: "ובהר ציון תהיה פליטה", מדוע לא עלו לארץ ישראל? תשובה לשאלה זו ניתן להבין משאלה דומה ששאל האדמו"ר מסאדיגורא, נשיא אגודת הרבנים של אוסטריה, את מרן הרב קוק בערך באותם השנים: מה נעשה, היטלר עולה לשלטון וסכנה נוראה נשקפת ליהודים? ענה מרן הרב קוק: צריך לעלות לארץ. אמר האדמו"ר מסאדיגורא: זה בלתי אפשרי. אמר מרן הרב: "לא צריך לערבב בין קשיים ובין מניעות. מניעות הן בלתי אפשריות אבל מתגברים על הקשיים" (חוברת הראי"ה זצוק"ל מאת הרב שמואל ברוך שולמן עמ' נג). ברם, אנשים נבהלו מהקשיים, ולא עלו לארץ.
יש לציין שלקראת השואה, מרן הרב קוק קרא ב"הקריאה הגדולה" ליהודי הגלות לעלות לארץ, כמובא במאמרי הראיה (325-323). הוא לא קרא דווקא לעניין מצות ישוב ארץ ישראל, קדושת הארץ או סגולת הארץ, אלא על סכנת הנפשות הממשמשת ובאה: באו לארץ ישראל, אחים נעימים, באו לארץ ישראל, הצילו את נפשותיכם.
גם בדרשה "שופרות" (מאמרי הראיה 268), שדרש בראש השנה תרצ"ד בבית הכנסת החורבה בירושלים, אמר מרן הרב קוק: ישנם שלושה מיני שופרות בהלכה:
א. שופר מהודר – שופר של איל (שו"ע או"ח תקפו, א).
ב. שופר כשר – שופר של בעל חיים כשר, חוץ מפרה (שם).
ג. שופר פסול – שופר של בהמה טמאה, שמותר לתקוע בו אם אין שופר כשר, ובלבד שלא יברך עליו (עי' משנ"ב שם).
אמר מרן הרב קוק: כן הוא בדרך הגאולה:
א. השופר המהודר מסמל עלייה לארץ מתוך דבקות בא"י בגלל שהיא מצווה, וזו ארץ ד'.
"תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ לגאולתנו".
ב. השופר הכשר מסמל עלייה לארץ מתוך לאומיות ורצון להיות חופשיים בארצנו.
ג. השופר הפסול הוא השופר שהגויים תוקעים בו באוזנינו. הגויים הורגים בנו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה עד שנשוב לארצנו. על שופר כזה איננו מברכים כי "אין מברכים על הפורענות". בשופר זה תקעו עמלק, פיטלורה, ותוקע בו היטלר. פיטלורה היה רשע מרושע שעשה באוקראינה פוגורמים ביהודים בשנת תרע"ט, והרג כמה עשרות אלפי יהודים. בנס, פיטלורה הגיע לפריז, וסטודנט יהודי הרג אותו באמצע הרחוב. הוא נשפט ע"י שופט צרפתי וחויב בקנס של פרנק אחד, קנס על הפרעה ברשות הרבים..
גם הגרי"ד סולוביצ'יק, נשיא המזרחי בארה"ב, אומר בס' חמש דרשות (במאמר ויחלום יוסף חלום): כאשר באתי לאמריקה, באתי בתור איש 'אגודה' כמו סבא, הרב חיים מבריסק. הרב חיים מבריסק לא היה רק הסבא של הגרי"ד, הוא אבי כל השיטה, כל התורה. הרב חיים היה ב'אגודה', נגד שיבת ציון ותנועת תחיית האומה בארצה. הסביר הגרי"ד: מה שאני בעד, זה לא בא בפתאומיות. לילה אחר לילה לא ישנתי מרוב מחשבות, ובסוף נעשיתי 'מזרחי'. אבל איני חולק על סבא. קיימים "שני דינים”: סבא חי לפני השואה, ואני חי לאחר השואה. אם הוא היה חי אחרי השואה, הוא היה נעשה 'מזרחי'. הייתי לפני השואה, והייתי אגודה, אך השואה הוכיחה שהמזרחי צדק במה שהם אמרו שמסוכן בגלות (עיין ס' נפש הרב עמ' פח הערה 28). אכן, בסוף התברר, שהגלות מסוכנת מבחינת פיקוח נפש, ואף מבחינת סכנת ההתבוללות. א"כ, למה הג"ר סולוביצ'יק לא אמר לעלות לארץ? משום שסבר שגם בארץ ישראל וגם בארה"ב מסוכן. לכן, הוא הציע לעשות כמעשה יעקב אבינו, ולחלק את השבטים. כלומר, קהילה בארץ ישראל וקהילה בארה"ב. לעומת זאת, מרן הרב קוק סבר שצריך לבנות את ארץ ישראל בלבד. הג"ר סולוביצ'יק היה גאון גדול בניתוחיו ההיסטוריים, אבל מרן הרב קוק לא היה רק מנתח את ההיסטוריה, אלא גם עושה היסטוריה יחד עם התנועה האדירה של שיבת ציון ובניין הארץ, וכלשון ספר אורות (לח): "קמה באחרית הימים תנועה חרישית מלאה אונים וחפצים, מלאה נגודים וסתירות, מלאה אורות ומחשכים, וחושבת לחתור אל החוף לישועת ישראל".
כאמור, אין לערבב בין קשיים למניעות. היה קשה לעלות לארץ בשנת תרצ"ג, העלייה דרשה מסירות נפש, אך היא הייתה אפשרית. גם כיום, עלייה לארץ דורשת מסירות נפש, גם ישיבה בארץ דורשת הקרבה, אך זה אפשרי.
בהקדמת ס' אם הבנים שמחה כתב על עצמו הג"ר שלמה יששכר טייכטל, שהיה רב בהונגריה באזור מונקאטש: את עוונותי אני מזכיר, אני הייתי נגד שיבת ציון ובניין הארץ. וזאת למה? כי לא למדתי את הנושא, ולכן סברתי כמו כולם. הייתי ראש ישיבה ודיין והייתי עסוק. עכשיו אני מתחבא ויש לי זמן, למדתי את הנושא, ואני אומר: דברים שהיו בידי, טעות היא בידי. הוא מוסיף דברים חריפים, שכאשר רבנו הרב צבי יהודה היה שומע דברים כעין אלו היה מוחה בכל תוקף. ברם, הג"ר טייכטל כן אמר: הרבנים שמנעו מעם ישראל מלעלות לארצם, לא יוכלו לומר לאחר השואה: ידינו לא שפכו את הדם הזה (ע"פ דברים כא, ז). רבנו הרב צבי יהודה אסר להתבטא כן, ברם הג"ר טייכטל היה שם, והוא גם נספה בשואה.
אשרינו שעכשיו אנו בארץ, אנו מוגנים מפני אויבינו הקמים עלינו לכלותנו, ע"י שלוחו הנאמן של ריבונו של עולם - צה"ל.
ז)
נבואתו של מרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל
זקן ושבע ימים היה מרן החפץ חיים בסוף ימיו. עוד בחייו זכה שיהיה שמו גדול ונישא ברטט של קדושה, וכל הגה שיצא מפיו הקדוש עשה לו כנפיים והיכה גלים בכל תפוצות ישראל. בימים ששכב כבר על ערש דוי, נר אלקים טרם יכבה, שלח החפץ חיים לקרוא אליו את תלמידו החביב, הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, רבה של פוניבז', וניהל עימו שיחה ממושכת ביחידות משך שעות רבות וארוכות. חרושת של שמועות פשטה לה בכל מחנה ישראל אודות הפגישה, ורק רסיסי מידע נודעו מתוכנה, אך כבר על אתר נתפרסם בשמו של הגאון מפוניבז' שיצא מן הפגישה המום ומודאג, וסיפר כי רבן של ישראל חזה בקול ברור כי עננים שחורים וקודרים מתקרבים לאירופה. הדבר היה בשנת חייו האחרונה של החפץ חיים, ומגרמניה החלה לבקוע בכל עוז שנאת ישראל עצומה ואדירת מימדים מהגותו של היטלר והמפלגה הנאצית שהרימה ראש. הרב מפוניבז' סיפר כי שאל את הכהן הגדול מראדין: "מה יהיה"? על כך ענה לו מרן החפץ חיים בלשון הכתוב: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש, והיה הנותר בציון והנשאר בירושלים קדוש יאמר לו". הדברים הנוקבים עשו להם קול בכל רחבי אירופה והיו ידועים לכל בר בי רב.
גם תלמיד אחר של מרן החפץ חיים, הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד, השמיע תחת כל עץ רענן בקול צלול וברור את דעתו של רבו הח"ח אודות הסכנה הגדולה העומדת בפתח. בכינוסי אגודת ישראל השונים, דוגמת הכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד בשנת תרצ"ז, ועמדה כולה תחת סימן שנאת ישראל והצרות הגדולות שהיו תלויות כלהט החרב המתהפכת, השמיע רבי אלחנן בשער בת רבים את דעתו כשהוא נסמך על דברי החפץ חיים אודות השעה הנוראה הצפויה לעם ישראל.
זעה אין נחלת ה'א הערליכע ליקוט