מיין חשבון הנפש נעכטען אויף דער נאכט

[אתא קלילא]

הנה הופיע אתא ויבקר בבית הקפה
בעת שוטטו מחשבותיו ויתמה על ככה,
אמור מילה אל חביריך הנמים על משכבתם במנוחה
ואתה מה לך נרדם ולא נרדם,מתהפך בסיבובה כגורן עגולה
בת הקול שמעתי ואיפעמה,נדרשתי בציווי לחרוט הנעלמה
לקיים הצו אמרתי בתום, קמתי לכן וירדתי מן המיטה
מחורי הגחתי ויצאתי על ארבע בזחילה, לשם יחוד יחדתי בדחילה

בזריזות צעדתי בתוך האפילה, לבקש אשר אהבתי ואחפשנו בבהלה
איה האייפון אשר בו אכתוב רשימותי הארוכים אשאלה
והנה בפתע מגיח מכשירי החביב אשר כנפשי אהוב ולי היתה אורה
עת דודים הגיע שוב תהא לי עדנה לבלתי עוד אשתעממה

מה מאד נחרדתי כשגיליתיו חציו ריקן
תמהתי בקול ובפליאה אנה ייכנס כל הפשתן?
ואיככה אוכל להורישו על פני להעלות ניצחון
בעוד הסעלפאון הנה הוא ממנו חזק ועומד על המכון

עדיין בהלו נרו עלי ראשי הנני משבר ראשי באימתנות ומחשב
אויה לי אם ייכבה בעודי בצהלתי נשאר כותב
ואם ייכבה בעוד אני על מקומי שוכב

לכן בהתגברות אזרתי חיל ואצעדה אל תוככי הבית
מקום אשר שם אטעין את מכשירי הטהור אולי עמי יתפייס?

ושם אעלה רשימותי עם דברי מוסרים אשר בגורלי נפלו בנעימים
בעת שכבתי בחוסר מנוחה ועיני נשאו אל ההרים

על משכבי שכבתי בגופי הצנום, רעיונותי במחוזות נעלמים
ויהי בחצי הלילה אחזתני קורדיקוס מחשבותי החלו הומים

שם בלאט קדחו הרעיונות טרם הבשילו כל צרכם
תמכתי יתידותי בהרהורים נוגים בעוד דעתי נתונה איה שם

נשאתי לכן משלי ואומר בלהיטות,
הן היום קצר מאד והמלאכה מרובה
ועוד מעט ופנה זמנו ומה אעשה וחששתי מבושות
עוד מעט למולדתי אשובה וחוששני על ככה

כי הזמן לא ניצלתי כהוגן עסקתי בהבלים, יבהלוני רעיוני
ולבי עלי דוי ונפשי תשתוחח איככה אתן תנומה לעפעפי

איככה אעלה על ערשי, נשמתי אפקיד בידי היוצר
אשר בידו נפש כל חי ויצור אשר נוצר
והזמן ככה חולף לרגע אינו עוצר

ומה עשיתי אני לביתי בזמן שחלף?
חוץ מלהשתעשע באייפונך במקום לכתוב על הקלף
בגילופין היית עד הנה ומה לך נזעק בבלוף
אוי ויי אזעק בחבלי, עומד אני להתעלף!

כי עוד זמן קט עיני נעצמות מאליהן כרגע יחלוף במנוסה
ולפני מלכי אתייצב בחיל ובזחל ולפניו אין מרמה
ומה תענה כי ישאל יושב מרום בקול גדול ונורא ״אייכה״?

ומלאכים יחפזון לשקול מעשי בחשבון
הנה תיכף ייראה כל חטא נגע ועוון
טענותי המגוכחות יזרקו הצידה בחיפזון

גם המעשים אשר המה טובים ייחקרו בפלס
אם לא בהם נפלה פנייה ומחשבה פוסלת
ומה לא עשיתי כי אם מרמות ועוולת

ואומר אבוי לנפשי אך חושך ישופני אבד עלי הכלח
ואבכה על מכאובי אשר גברו ועל פצעי הזרויים במלח
לנפשי לא מצאתי מנוחה נכונה ואתנדנד אילך ואילך

אויה לך נשמה אבודה בשאול זעקתי ואתנה בקול
יזכר לך עתה אשר דברת גם שלשום ואתמול
ותיפעם רוחי מעומק הדין אשר לי מחכה בתחתיה ובשאול

הן ככל הלילות כן גם היום ומה נשתנה שואלת נפשי בדוך
הן גם אתמול התחרטת ורעיונותיך שבו לזוך
ומה היום מיומיים כי תערוך החשבון כה עמוק אל תוך

ומה לך חושש על יום מחר כי לא תראה עוד החמה בהקיץ
הן גם אתמול וגם לפני שנה חששת רבות ומה לך עכשיו לזו השטות
עכשיו לך בשלום על משכבך בלא התפלספות
ולמחר בעת יקיצה תערוך החשבון באמת ושאננות

ולמה לך נפשך לענות על חנם בחשבך על אבדן
למחר יתבהרו ההגיגים ובטוב היה נפשך דן?!

לא כן עניתי לנפשי, הנה לא כיום אתמול היום דומה
ולא המחר ישלם גמול על יום אתמול אשר בכל זאת משונה ושונה

כי כל יום היא חידוש בפניו לעצמו ייחשב
ובכל לילה בחידוש יבקשוני במרומים הנה תשובה השב
ומה אענה למלאכי מרום המעיינים בעומק הדין וליושב ממעל
הן כל מעשי יחשבו באומנות כל פסיעה ושעל

בדיני ידקדקו ולא יקבלו אמתלא
גם אם אתעטר בלבושי כבוד על גופי אעטה איצטלא
בחסד יקדמוני ובדין יבקשו להרחיץ נשמתי מחמת הצואה
אשר בה נדבקה בלא שימת לב וחשבתי שאין רואה

עכשיו אני מתחרט על מעשי באמיתות עליהם לעולם לא אחזור
ולא אהיה נדמה לשקרן ולא אשכח מה שהנני עכשיו דובר
עוד מעט הרי כבר יפציע השחר ויעלה השמש, יזריח האורה ואתא בוקר

מבקש אני ממלאכי הרחמים בתחינה אפרוש כפי
היו נא מאזינים לרחשי, למעני אמרו מילה למלאך המשטין אמרו די!
ובעד נפשי הליצו בתום והבטחתי קבלו באימון, למחר מעשי אכשיר הלוואי!

אמרו לפני המלאכים בלחישה, אמרתך קבלנו אנחנו לצדך נתייצב בביטחון
ולא יהא משטין הדובר עליך רעות ולא יראה בך סירחון
השב הצהלה לפניך הענוגות ולא בך יראה העקלתון

על משכבך שכב בטח כי הנך נקי
והנה מחר תקום והנך לאקי!
אמור שמע ישראל ה׳ אלקינו
כי קדוש היום לאדונינו
ובזה תמה הכתיבה ולא נשלמה כי סוגרה עינינו
בקלילות נמתחו איברי על ראש המיטה אשר בחדרינו
בבית הקפה שקט ושלוה אין מלחמות בשעה הניצבת מולינו

ובסיימי מלאכת הכתיבה נתמלאו עיני אורה בזוהר יקרות הזריחו
הצבע חזר ללחיי אשר מקודם חפרו, נסוגו לאחור וכרגע נשתוממו
אמרתי אני לנפשי באימוץ, הנה חזקת ונתחזקת, מעתה לא תבושי!

אתא קלילא הנה יצא חרש
ויתנמנם על משכבו אשר בערש
והשכינה מגרונו עודה מדברת
ויהי ערב ויהי בוקר הנה השעה מתגלגלת

עוד מעט ישובו הנה דור האתמול
ירעישו בקולם יריבו בלי חמול
ואת דעת השני יבטלו בלא התייחסות ובלי לשאול

עצתי להם חשבון לנפשם יערכו בתמימות
ואיש את רעהו פניו יקדם בצהלה וחמימות
היו שלום כי אדבר ותשמיעו כולכם רק קול מצהלות!

יזכר לי מחר את אשר דברתי אתמול
בעת ערכתי החשבון באמת בתום
ובורא עולם נשמתי לגופי שוב יזרוק , עליה יחמול
כי לא כאתמול יום עבר כן יהי היום!
היום יום---

הנה אנחנו חברי השטיבל היקרים נתעורר תיכף לקראת יום המחר
תיכף ידינו ניטול מודה אני נודה בגיל, ונקבל בחזקה שלא לשוב אחור
את היום שנתחדש נקבל בשני ידות, ולא נהיה עוד רועי בקר
את מעלות חברינו נחפש ולא החיסרון, נצעד אל העתיד ולא נחפש עוון העבר