הרב יחיאל גולדהבר

תולדות און ‫ביאגראפיע, פראפילן און אנאליזן פון אידישע און אלגעמיינע פערזענליכקייטן, אמאל און היינט

הודעהדורך בעל הבית » פרייטאג אפריל 19, 2013 1:43 pm

קינות גירושין האט געשריבן:נאך אלס בעסער ווי זיך ראלען און בעט שבת נאכמיטאג, אדער לויפן אין די גאסען און שרייען שבת הייליגע שבת


נישט לויט פוסקים . עס איז ליידער דא פוסקים וואס העלטן אז זיך ראלען און בעט (פארשטיי זיך נישט ליינען די שטערן אין שפאקטיוו) איז בעסער
דעת בעל הבית העפעח דעת תורה
בעל הבית
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 680
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 05, 2013 3:26 pm
האט שוין געלייקט: 224 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 198 מאל

הודעהדורך יאנקל » פרייטאג אפריל 19, 2013 2:06 pm

א דאנק, ישבב, פאר דעם טיילווייזן באריכט. צום באדויערן האב איך זיך נישט געקענט באטייליגן נעכטן, און אויך פאריגן ערב שבת האט מען דא געמאלדן איבער דעם שיעור של יום השבת צו שפעט אז איך זאל נאך קענען אראנזשירן צו זיין אין בארא-פארק פאר שבת.
ווייסט איינער ווי לאנג הרב גאלדהאבער בלייבט נאך דא אין חו"ל?
יאנקל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2917
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 23, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 2613 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3742 מאל

הודעהדורך יידל » פרייטאג אפריל 19, 2013 2:27 pm

יאנקל, קענסט אראנדזשירן צו זיין אין וויליאמסבורג דעם שבת? אויב יא, קענסטו זיך משתתף זיין ביים שיעור אין פרקי אבות אין קראלי ביהמ"ד, שבת נאכמיטאג. כפי ידיעתי וועט הרב גאלדהאבער וויילן אין וויליאמסבורג די קומענדיגע גאנצע וואך.
רבון העולמים, היינט באחרית הימים; רבון העולמים, ווי מיר לעבן היינט איז שווער צו זיין א תמים. - שלמה גרטנר, והתקין
באניצער אוואטאר
יידל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4914
זיך רעגיסטרירט: זונטאג פעברואר 26, 2012 12:44 am
האט שוין געלייקט: 2918 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4329 מאל

הודעהדורך מיין מיינונג » זונטאג אפריל 21, 2013 4:44 am

שבת איז געווען אין קראלי ביהמ"ד א שיינער שיעור בעניני חילול ה' אצל עכו"ם.

די פאריגע וואך האט דער חשובער גאסט געגעבן א שיעור אין פלעטבוש אין שטוב פון איינעם פון די מעריצים, בענין דער ראלע וואס דער זוה"ק שפילט אינעם שולחן ערוך.

אזוי אויך איז אין די טעג ערשינען א ספר פון דעם גאון, א מחקר יסודי אויף אידן אינעם טיטאניק. דער גאון האט פאריאר פסח צייט ארויסגעשיקט עטליכע מאמרים בענין זה, און יעצט האט ער ארויסגעגעבן א גאנצן ספר/קונטרס אויף דעם נושא. דער ספר איז צום באקומען אין ביגעלאייזן אין בארא פארק.
'ישראל שחטא ישראל הוא', אבל יש כאלה ששוכחים שגם 'ישראל שלא חטא ישראל הוא'...
מיין מיינונג
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 260
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 5:12 am
האט שוין געלייקט: 32 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 184 מאל

הודעהדורך יאנקל » זונטאג אפריל 21, 2013 9:17 am

דער בעל הבלאג "אן דה מעין ליין" שילדערט דעם שיעור אין שטוב פון דר. שפרעכער, און זיינע איינדרוקן פון הרב גאלדהאבער. http://onthemainline.blogspot.com/2013/ ... chiel.html
יאנקל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2917
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 23, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 2613 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3742 מאל

הודעהדורך יאנקל » זונטאג אפריל 21, 2013 12:10 pm

פאלגנד קען מען הערן דעם שיעור איבער דער השפעה פון קבלה אויף הלכה.
http://onthisandonthat.blogspot.com/201 ... -by-r.html
יאנקל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2917
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 23, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 2613 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3742 מאל

הודעהדורך זר זהב » זונטאג אפריל 21, 2013 1:04 pm

פארוואס רעדט ער ענגליש
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4197 מאל

הודעהדורך יידל » זונטאג אפריל 21, 2013 1:17 pm

ווייל עס איז געווען אין פלעטבוש.
רבון העולמים, היינט באחרית הימים; רבון העולמים, ווי מיר לעבן היינט איז שווער צו זיין א תמים. - שלמה גרטנר, והתקין
באניצער אוואטאר
יידל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 4914
זיך רעגיסטרירט: זונטאג פעברואר 26, 2012 12:44 am
האט שוין געלייקט: 2918 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4329 מאל

הודעהדורך זר זהב » זונטאג אפריל 21, 2013 1:18 pm

אה
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
באניצער אוואטאר
זר זהב
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 9465
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 5:23 am
האט שוין געלייקט: 4426 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4197 מאל

הודעהדורך מאטי » זונטאג אפריל 21, 2013 3:19 pm

אריין אין 2 אותיות אשכול (שוין דא איינס?)
My enemy showed me an Olive Branch, upon closer observation it turned out to be covered in Fig Leaves
באניצער אוואטאר
מאטי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2992
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 27, 2012 5:06 pm
האט שוין געלייקט: 3756 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4313 מאל

הודעהדורך יאנקל » מיטוואך אפריל 24, 2013 8:58 pm

.
בייגעלייגטע פיילס
Goldhaber.JPG
Goldhaber.JPG (118.91 KiB) געזען געווארן 3352 מאל
יאנקל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2917
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 23, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 2613 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3742 מאל

הודעהדורך מאראנצןזאפט » מיטוואך אפריל 24, 2013 9:50 pm

כ'האב שוין געקויפט א באס טיקעט. אפשר וועל איך מיך איינרעדן אויף איינעם אז ער איז גאר אונזער יאנקל.
בכל אופן, ס'איז גאנץ אינטערעסאנט, א בעל דרשן שטעלט ארויס א צעטיל: הערטס מיך אויס רבותי, כ'מיין איך האב עפעס צו פארקויפן, און איר זענט העפליך געלאדענט. געענדיגט מיט די נעתר לבקשתינו'ס
צו די חשוב'ע רעדאקציעס פון אידישע אויסגאבעס: אדם אוסר את שלו, עס איז נישט ערלויבט זיך צו באנוצן מיט מיינע ארטיקלען אן קיין בפירושער ערלויבעניש. איר קענט אייך מיט מיר פארבינדן אין אישי. א דאנק פון פאראויס.
באניצער אוואטאר
מאראנצןזאפט
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 994
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יאנואר 22, 2013 3:15 pm
האט שוין געלייקט: 1817 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2369 מאל

הודעהדורך מיין מיינונג » מיטוואך אפריל 24, 2013 10:46 pm

דער בעל דרשן האט נישט געשטעלט קיין צעטיל, ער האט דאס סך הכל ארומגעשיקט אין אימעיל צו זיין ענגע קרייז אנהענגער.
'ישראל שחטא ישראל הוא', אבל יש כאלה ששוכחים שגם 'ישראל שלא חטא ישראל הוא'...
מיין מיינונג
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 260
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 5:12 am
האט שוין געלייקט: 32 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 184 מאל

הודעהדורך יאנקל » דינסטאג נאוועמבער 19, 2013 5:06 pm

אויף "ספרים בלאג" ווערט געמאלדן אז אלע אירע לייענער זענען געלאדנט אנטייל צו נעמען ביי דעם שיעור פון הרב גולדהבר וואס וועט פארקומען דעם קומענדיגן מוצאי שבת אין פלעטבוש. דער שיעור וועט זיין אויף "מקורות של מנהג קבלת שבת". זעט דעם לינק פאר די צייט און אדרעס.
יאנקל
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2917
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 23, 2012 10:49 pm
האט שוין געלייקט: 2613 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3742 מאל

הודעהדורך איך אויך » דינסטאג נאוועמבער 19, 2013 6:20 pm

האט איינער דאס בליץ-פאסט אדרעס פון ר' יחיאל?
Follow The Money ׁׂ(מרן Deep Throat ז''ל)
באניצער אוואטאר
איך אויך
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 5631
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:27 pm
האט שוין געלייקט: 7712 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2544 מאל

הודעהדורך אחד העם » מאנטאג נאוועמבער 25, 2013 12:24 am

איך וואלט זייער שטארק געוואלט האבן דעם מאמר פון הרב גולדהבר, איבער דעם הסכמה פון די חתם סופר אויף די ש''ס אויף דייטש, קען מיר עס איינער מזכה זיין בבקשה, קען זיין און אישי אויך, בתודה למפרע
באניצער אוואטאר
אחד העם
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 697
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אוגוסט 22, 2013 3:44 pm
האט שוין געלייקט: 684 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 829 מאל

הודעהדורך עסקן בדברים » מיטוואך מערץ 26, 2014 7:02 pm

גענומען פון די "אן דה מעין ליין" וואס יאנקל האט געלינקט
בייגעלייגטע פיילס
goldhaber.jpg
goldhaber.jpg (141.19 KiB) געזען געווארן 3176 מאל
אמת מארץ תצמח
עסקן בדברים
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 271
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג פעברואר 22, 2013 11:41 am
האט שוין געלייקט: 124 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 161 מאל

הודעהדורך מור וקציעה » זונטאג אפריל 03, 2016 5:50 pm

הרב גולדהבר וועט זיין אין פלעטבוש היינט נאכט, יעדער איז געלאדענט, ווי געווענליך איז עס בחינם

דאס איז די איינלאדענונג

http://judaicaused.blogspot.com/2016/03 ... i.html?m=1
Announcement: Special shiur by Rabbi Yechiel Goldhaber on this Sunday, April 3
The readership of the Blog is invited to a shiur that will be taking place this Sunday April 3, at 7PM. The shiur will be given by the noted author Rav Yechiel Goldhaber of Eretz Yisrael. He has authored many wonderful articles and works on a wide range of topics most notably Minhage Kehilot about customs, Kunditon about the Titanic, and the Cherem on Spain, and 2 volumes of Ginze Yehuda, a collection of assorted letters of various Rabbis

The subject of the Shiur is
חיפושו של ר ישראל משקלוב אחרי עשרת השבטים
, and it will take place in Brooklyn at 3114 Quentin Rd, Brooklyn, NY 11234, on the second floor, upstairs at Mizrahi Bookstore. Men and women are invited. The shiur will be in English. Please note that the bookstore will close at 6:30 p.m. and will not be open during or after the shiur, if one wishes to visit the store, please plan accordingly




ראשי פרקים להכנת השיעור
http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm
אמר לה ינאי מלכא לדביתהו [=לאשתו], אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, הדומין לפרושים ואינם פרושים, שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפינחס.
תלמוד בבלי סוטה כב ע''ב
מור וקציעה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 429
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 01, 2015 11:07 pm
האט שוין געלייקט: 522 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 546 מאל

הודעהדורך מור וקציעה » זונטאג אפריל 03, 2016 6:10 pm

אן ארטיקל אין הארץ איבער הרב גולדהבר און אנדערע ת''ח מופלגים


http://www.haaretz.co.il/news/education ... -1.2444402
תנועת ההשכלה החרדית: לומדים ליד האוניברסיטה
בלי תואר אקדמי וללא ידיעת הקהילה שלהם, הופכים חרדים לחלק מהנוף בספריות אקדמיות ולחוקרים מובילים בהיסטוריה ובפילוסופיה יהודית

28.09.2014 11:49
יאיר אטינגר

דבר חריג קורה במחלקות למדעי היהדות באוניברסיטאות. מעל במות יוקרתיות שכל סטודנט ודוקטורנט שואף אליהן, מופיעים וזוכים לציונים לשבח מלומדים אלמונים, חלקם צעירים מאוד, כולם נטולי השכלה אוניברסיטאית.

אחד, חסיד סאטמר, עומד לפרסם באופן נדיר מאמר בכתב עת אקדמי נחשב; אחד נוסף, מרדכי וינטרויב, הוזמן בקיץ שעבר להרצות בקונגרס העולמי למדעי היהדות; שלישי הוזכר בהקדמה לספר אקדמי חדש (המוקדש לפיוטי רבי אלעזר הקליר) מאת חוקרת הפיוטים פרופ' שולמית אליצור: "כמה וכמה תלמידי חכמים וחוקרים סייעו לנו בעצותיהם ובהערותיהם, ואי אפשר למנות כאן את כולם. ראש לכולם הבחור המופלג אברהם לוין, מלומד הבקיא בפיוטים". ויש אחרים, כמו יעקב ישראל סטל (Stal) ויחיאל גולדהבר – ששמם כבר הולך לפניהם, והם מוזכרים תדיר בהערות שוליים של חשובי המומחים ליהדות מרכז ומזרח אירופה.

כל השמות שייכים למעגל גדל והולך של למדנים שגדלו בבית המדרש החרדי ובנקודה כלשהי העתיקו את מושבם אל ליד האוניברסיטה, לא בתוכה ממש. בשונה מחרדים מודרניים שנוהרים באלפיהם ללימודי משפטים או מינהל עסקים בקמפוסים חרדיים, כדי לרכוש מקצוע, כאן הפרופיל האופייני שונה לגמרי וחתרני הרבה יותר: זהו העילוי, עוקר הרים, המצטיין של הישיבה שלומד הכל וקורא הכל, ובבגרותו שולח יד בכתיבה ביקורתית, פורצת גדר במונחים חרדיים.

בילד
יחיאל גולדהבר בספרייה הלאומית. "גדולי ישראל שללו את זה, אבל הלב משך אותי"אמיל סלמן

למשכיל החרדי החדש לא ממתינים פרנסה, מלגה ותקן אקדמי, והסיכונים שהוא לוקח בתחום החברתי והרוחני הם משחק בחומר נפץ. מי ששוחחנו אתם (רק אחד התראיין בשמו), אומרים כי התשוקה לידע ולכתיבה חזקה מכל סכנה, ועדיין, דווקא הם, שעושים דבר נועז הרבה יותר מהסטודנט למשפטים במכללה החרדית, חרדים לחרדיותם. רובם חוזרים מדי ערב מהספרייה אל בתיהם החסידיים והליטאיים, בהם גם כאלה שלא יוותרו על הקנאות המתבדלת.

חשיפה הדדית

חרדים שנמשכו לשערי ההשכלה תמיד היו. יונה טויבר, בחור הישיבה שהפך למשכיל, תואר בידי עגנון ב"סיפור פשוט" ("השכלתו לא העבירתו על דעת קונו, ברם מאוויים שאין להם פה התחילו מצפצפים מלבו"), וכל מי שביקר בקמפוס גבעת רם בירושלים ב-30 או 40 השנים האחרונות נתקל אולי בהתגנבות יחידים של בחורים אל הקמפוס ואל בית הספרים הלאומי. בשעתו היתה זו קבוצה מצומצמת של מלומדים, כדוגמת הרבנים שמואל אשכנזי ומשה הרשלר, שהעזו למתוח גבולות.

כעת חרדים הם חלק בלתי נפרד מהנוף באולמות הקריאה, והספרייה, אפורה ושותקת, היא ערש הולדתה של סצנה מתפתחת. אבל בשונה מהעבר, המהפכה רחבה הרבה יותר, וכיום היא סוחפת מעגלים חדשים דרך האינטרנט ומאגרי הספרות התורנית העצומים שיש בו. כיום אין מעצור בפני אברך עם מחשב וחיבור לאינטרנט המבקש לקרוא ספרות אקדמית אסורה, או להשתתף באחד הפורומים החרדיים השוקקים של קוראי ספרים וכותבי ספרים, המעודכנים בכל מה שקורה.

ההשכלה היא ים שאין לו סוף, אבל בעבור מרבית החרדים שנשארים בתוך החרדיות פסגת השאיפות היא מדעי היהדות. מבחינת בוגר הישיבה החרדית, שלרוב התוודע למדף ספרים מצומצם, בעיקר מסכתות מסוימות מתוך התלמוד הבבלי, המאגרים המקוונים והספריות בנושאי יהדות הם מרחבי חופש ויצירתיות שאין לשער.

והיצירה מתבטאת בכתיבה. גם בעבר היו חוקרים תורניים שכתבו מאמרים, וישנם כתבי עת חרדיים ותיקים; גם כיום יוצאים לאור אלפי ספרים תורניים אבל החוקרים החרדים החדשים מתפרשים כעת לתחומים חדשים – פילוסופיה, היסטוריה של תקופה רבנית זו או אחרת, ביוגרפיות, שירה, עיסוק פילולוגי בכתבי יד והוצאה לאור וההדרה של חיבורים נשכחים. הפרי האסור - ביקורת המקרא – נותר טאבו גם בקרב המשכילים החדשים, אם כי כולם נחשפים אליה ברמה זו או אחרת.

אברך בולט בסצנה טוען, כי מה שמאפיין אותו ואת חבריו הוא התמקדות בנושא אחד, לעתים אזוטרי, ו"הסכמתו של כל חוקר לרעיון שלכל מחשבה יש הקשר היסטורי מקומי ואין להקשות מהרמב"ם (שחי במאה ה-12) על החת"ם סופר (המאה ה-18-19). זה רעיון שעד לפני דור או שניים היה נחשב ככפירה גמורה". הוא עצמו, נקרא לו חיים, נחשף לים הידע דרך הפורומים החרדיים באינטרנט ש"מגרים אנשים לדעת עוד, וגם מספקים להם לגיטימציה לפרוץ את הספרות הקנונית בישיבות, שהיא צרה. יש דיונים מתגלגלים, יש הוצאת קיטור ויש פרובוקציות שחושפות אנשים לעוד ועוד תחומי עניין. גם החשיפה שלי היתה דרך זה".

כעת החשיפה הדדית, וביטוי בולט שלה הוא הערות השוליים, אותן שורות בגופן מוקטן בתחתית העמוד שמבטאות היכרות והכרה. במקרה החרדי, הערת שוליים עצמה נחשבת כלי זר, לבטח בשימוש הנועז שנעשה בה כיום. יעקב ישראל סטל, חוקר יהדות אשכנז, החל בספריו האחרונים (כמו "תשובות רבנו אלעזר מוורמייזא" שיצא השנה) לצטט בהערות שוליים מחקרים אקדמיים, כולל באותיות לטיניות, כולל חוקרות נשים. אלו דברים שלא היו קיימים מעולם בספרות חרדית.

יחיאל גולדהבר, שהתמחה בכתיבת ביוגרפיות רבניות וחיבורים מגוונים, בעיקר על יהדות מרכז ומזרח אירופה, הוא דמות קבועה ומוכרת באולם הקריאה המרכזי של הספרייה הלאומית. בשונה מחיים הצעיר, בידיו פרספקטיבה רבת שנים. "היום אני בן 52, ואני מגיע לספרייה כבר 35 שנה ברציפות, כמעט מדי יום מבוקר עד ערב", סיפר. בספרייה הוא כותב את מאמריו וספריו, וגם עורך לפרנסתו ספרים של אחרים. "כרווק, התעניינתי אצל המחנכים למה יש כזה דגל אדום מעל האוניברסיטה. התשובות שקיבלתי לא סיפקו אותי, אבל זה נכון ש-99 אחוז מגדולי ישראל שללו את זה מכל וכל. בכל זאת הלב שלי משך אותי לכאן, והיום אני רואה המון צעירים עם רצון ללמוד שמגיעים לכאן. יש על זה מחיר חברתי, אבל יש גם פלוסים. פונים אלי מכל המגזרים – מהקנאים החרדים הכי קיצונים, ועד פרופסורים בעלי שם".

בילד
הספרייה הלאומית בירושליםאמיל סלמן
ד"ר רמי ריינר מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי "בכל המאמרים האחרונים שכתבתי אני מודה לשני אברכים, משה דוד צ'צ'יק ויעקב ישראל סטל. אין דבר שאכתוב בתחומים מסוימים שלא יהיה להם מה להוסיף. איני היחיד בזה, וכך הם מוזכרים בבמות הכי נחשבות. בשבילי הם עמיתים לכל דבר".

גם ד"ר אפרים שהם-שטיינר, מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון, מרבה לצטט מלומדים חרדים מחוץ לאקדמיה. לדבריו, "לא עם הכל אני מסכים, אבל בשנים האחרונות יש יבול של עבודות חשובות בעלות אופי אקדמי. אלה ספרים על המדף האקדמי, במלוא מובן המלה. צריך להבין שהמחקר הוא תופעה שמזוהה כמסוכנת בעולם החרדי. מי שעסק בו מיד תויג ונודה, וכאן יש אנשים שעשו צעד משמעותי מאד. זו דרמה עצומה. יש כאן חדירה של ארגז הכלים הביקורתי אל מעוזי השמרנות החרדית. הטיפול בטקסטים של מדעי היהדות נעשה תוך כבוד, אבל לא בהכרח עם יראת כבוד". הוא הוסיף, כי בין החוקרים יש נוכחות בולטת לחסידים, דווקא אלה שנהוג לראות בהם שמרנים יחסית לליטאים.

פוסעים על חבל דק
המגע הצמוד בין החוקרים משני צדי המתרס, הביא לאחרונה לכך שכמה מהמלומדים פנו ללימודים אקדמיים מסודרים - במדעי הרוח - לעתים מבלי שנשותיהם מודעות לכך. נודע כי הסקנדל שפרץ לפני כשנתיים כשהתגלה שיאיר לפיד לומד באוניברסיטת בר אילן לתואר שלישי בשעה שאין לו תואר ראשון – פגעה גם בקומץ אברכים שהוזמנו לעשות מסלול ישיר לתארים מתקדמים באוניברסיטאות. שהם-שטיינר וריינר משוכנעים, כי זה רק עניין של זמן עד שחבורת המשכילים החדשים תוציא מעצמה דוקטור.

"מה שקורה עכשיו הוא שלב אבולוציוני משמעותי", אבחן ריינר, "החוקרים החרדים החדשים מבינים שהם צריכים את האקדמיה ומה שיש לה להציע. ישנו חוקר צעיר מאוד, שמאמר שלו עומד להתפרסם בבמה אקדמית יוקרתית. הכתיבה שלו בשלה לחלוטין. בגלל שאברכים אלו מוכשרים בצורה יוצאת דופן וגדלו באווירה לימודית אינטנסיבית, הם מבינים שהאקדמיה היא עולם סוער ואמיתי. לגבי חלקם זוהי תחושת אמת שהם חותרים אליה. איכשהו בגלל האינטרנט העולם המחקרי נהיה נגיש עבורם, והם שותים בצמא כל דבר. לפני זמן הועלה מסמך מחקרי בשלבי עבודה לפורום אקדמי. מיד הוא הועבר לפורום חרדי ומשם הורד עשרות פעמים תוך שעות".

"יש אנשים שאני מנהל אתם דיאלוג קבוע אבל לא יודע את שמם, הם לא רוצים להיחשף", המשיך ריינר. "יש ביניהם יוצאי דופן בכל קנה מידה. לאחד מהם הוצעה באחת האוניברסיטאות מלגת מחקר. אבל הוא קנאי, הוא לא מוכן לקבל מגופים חילוניים הקשורים למדינה, ומצד שני הוא מצטט את האוונגליונים. לחלקם יש גם פחד חברתי עמוק, אבל יצר הלימוד והכתיבה שלהם עולה על הכל".

אבל בשלב זה לפחות, לא רק פחד ולא רק קנאות מניאים את החוקרים החרדים מלקפוץ בשתי רגליים לאוניברסיטה. "הקהילה שלנו מביטה מלמעלה על העולם האקדמי", שיתף חיים, האברך החוקר, "בפורמים שלנו יש אשכולות שלמים שמוקדשים ללעג על מחקרים של פרופסורים נחשבים שעוסקים בספרות תורנית, ולא מבינים מה הם קוראים. יש גישה אמביוולנטית. מצד אחד אנחנו מעריכים את המחקר, קוראים כל מלה, מסתמכים על חוקרים, ומצד שני אנחנו מביטים עליהם במידה מסוימת של דחייה".


הספרייה הלאומית. בעולם החרדי השתרשה הנורמה של "פרסם או שתיעלם"אמיל סלמן
האמביוולנטיות קשורה בסופו של דבר בעניינים של זהות ושייכות. החוקרים החרדים פוסעים על חבל דק – נהנים מכך שפרופסורים קוראים את מאמריהם, ולא מוכנים להרפות מההשתייכות הקהילתית, על אף שחלקם כבר נחשבים בשוליים. בעיקר הם לא מוכנים להרפות מקהל הקוראים החרדי התוסס.

אם תשאלו את גולדהבר, שמחזיק מעמד על החבל הדק זה שנים, גאוותו הגדולה היא על מאמר שכתב בשנה שעברה, ערב ראש השנה, בו גילה כי המנהג לכסות את השופר בזמן הברכה בבתי הכנסת מקורו בטעות. "הפרסום הזה היה מהפכני וגרם לרעידת אדמה ממש בקהילה החרדית, אבל היא דחתה אותו", אמר. "כשביקרתי לפני כמה חודשים בברוקלין, אנשים בסאטמר אמרו לי 'תכתוב עוד מאמרים כאלה, אנחנו צמאים בדיוק לזה'".

תעשיית הספרים התורניים

קומה מינוס אחת בספרייה הלאומית, ספרנית חרוצה דוחפת עגלה עמוסה, ספרים יש על מדפי המתכת המשרדיים, ועל הרצפה עוד ארגזים מתפקעים. זה שער הכניסה המרכזי לספרים במדינת ישראל, והשוער האדיב, היושב מאחורי שולחן משרדי, הוא דוד הנגבי, מנהל "מדור עותקי חובה" בספרייה. על פי חוק, כל דבר דפוס היוצא אמור להישלח לפה בשני עותקים, מכאן יועבר לקיטלוג, ומהקיטלוג לאולמות הקריאה או למחסן, לאוסף הספרים הלאומי.

בביקור בשבוע שעבר, רוב המדף והעגלה הוא כריכות קשות, בגוונים כהים, עם אותיות זהב או כסף המוטבעות עליהן. "ומתוק האור", "קרבה אל נפשי", "שלמי חגיגה" ו"צבי תפארתו" - ספרות תורנית. לדבריו, "35 אחוז מהספרים שיוצאים בארץ, וזו הערכת חסר כי לא הכל מגיע אלינו, הם ספרים תורניים. מתוכם כמחצית הם בהוצאה עצמית. כבר כמה שנים זה נמשך, יש בום גדול של ספרים תורניים".

במבט מבחוץ, אין דרך להבחין בין ספר מחקרי פורץ דרך, ובין מה שכונה לאחרונה "פרסומי הבל" בבלוג הפופולרי "Seforim Blog". לדברי הכותב, יעקב רוזנס, בעולם החרדי, שהוא מגיע ממנו, השתרשה הנורמה המקובלת באקדמיה של "פרסם או שתיעלם", שבה יש קדחת של הוצאת ספרים לאור. "כאשר גיסך מניח את העותק החדש של ספרך ישירות במדף העליון האחורי של הספרייה שלו, פירושו של דבר שגם לקהל הכי קרוב שלך אין זמן ליצירה שלך", כתב רוזנס. "הרעיון מאחורי הדפסת ספר היא להניע דיאלוג עם קהל קוראים. למרבה הצער ספרי הקודש החדשים כיום הם מה שנקרא 'פרסומי הבל', שהופכים למרבה הצער מונולוג בין המחבר ובין עצמו".

לדברי רוזנס, "כל מי שיושב בבית מדרש עם לפטופ או טאבלט כנראה עובד על ספר. בבוקר אופייני בכולל שלי יש לפחות עשרה אברכים עם מחשבים על השולחן. חלקם אפילו עטורי תפילין בעודם עורכים את ספרם. כל מי שכותב לראשונה צריך לחשוב פעמים רבות לפני שיתחיל לעבוד על ספר. האם זה מקורי? מי יקרא את זה? האם איני זקוק לעורך? למה הרב שלי מעודד אותי? אולי הוא חושב שזה יהיה תרפויטי? מה אשתי או חותני או גיסי באמת חושבים? אם התשובה היא לא ברורה לאף אחת מהשאלות הנ"ל, אנא אל תדפיס יותר מ 50 עותקים, בכריכה רכה".
אמר לה ינאי מלכא לדביתהו [=לאשתו], אל תתיראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים, אלא מן הצבועים, הדומין לפרושים ואינם פרושים, שמעשיהם כזמרי ומבקשים שכר כפינחס.
תלמוד בבלי סוטה כב ע''ב
מור וקציעה
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 429
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 01, 2015 11:07 pm
האט שוין געלייקט: 522 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 546 מאל

Re: הרב יחיאל גולדהבר

הודעהדורך ירא שמים » מאנטאג אפריל 04, 2016 8:11 am

לעיקוואד האט געשריבן:קען איינער מגלה זיין וואס איז דער אימעיל ווי מבאקומט זיינע תורות? [אויב נישט דא איז אין אישי]
?
באניצער אוואטאר
ירא שמים
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1757
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 02, 2014 1:06 am
האט שוין געלייקט: 2668 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1002 מאל

הודעהדורך זבולון » מאנטאג אפריל 04, 2016 8:33 am

ירא שמים האט געשריבן:
לעיקוואד האט געשריבן:קען איינער מגלה זיין וואס איז דער אימעיל ווי מבאקומט זיינע תורות? [אויב נישט דא איז אין אישי]
?

goldhaber.y@gmail.co
באניצער אוואטאר
זבולון
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
 
הודעות: 261
זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 27, 2016 7:57 am
האט שוין געלייקט: 573 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 919 מאל

הודעהדורך ליטוואק פון בודאפעסט » פרייטאג דעצעמבער 08, 2017 4:20 pm

לעצטענס האט ער אנגעהויבען א ריי ארטיקלען אין המודיע וועגען דער אלטע ישוב אין א"י. די פראבלעם איז אז עס מלא שקרים וכזבים. איך הער אז המודיע האט עס רעדאגירט און ער איז נישט שולדיג, אבער איך ווייס נישט פאר זיכער.

למשל, שרייבט ער אז אין שנת תרמ"ט איז דער קאנצענזוס פון רבנים און גדולים אין אירופה געווען קעגען חובבי ציון. איך האב ביי זיך א ספר פון שנת תרנ"א מיט גאר שיינע בריווען פון גדולי עולם בעד. הרב דוד קארלינער, הרב יהושע׳לע קוטנא, דער נצי"ב ועוד ועוד.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך ליטוואק פון בודאפעסט אום מאנטאג דעצעמבער 11, 2017 2:08 pm, רעדאגירט געווארן 2 מאל בסך הכל.
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
באניצער אוואטאר
ליטוואק פון בודאפעסט
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 8703
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 7:51 pm
האט שוין געלייקט: 3039 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8176 מאל

הודעהדורך שלום שטיסל » מוצ"ש דעצעמבער 09, 2017 10:43 pm

ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:לעצטענס האט ער אנגעהויבען א ריי ארטיקלען אין המודיע וועגען דער אלטע ישוב אין א"י. די פראבלעם איז אז עס מלא שקרים וכזבים. איך הער אז המודיע האט עס רעדאגירט שלא ברצונו.

למשל, שרייבט ער אז אין שנת תרמ"ט איז דער קאנצענזוס פון רבנים און גדולים אין אירופה געווען קעגען חובבי ציון. איך האב ביי זיך א ספר פון שנת תרנ"א מיט גאר שיינע בריווען פון גדולי עולם העד. הרב דוד קארלינער, הרב יהושע׳לע קוטנא, דער נצי"ב ועוד ועוד.


פאר די שרייבסט שקרים אויף רבי יחיאל מאך זיכער אז די ווייסט וואס די רעדסט, ער שרייבט שוין איבער א יאר וועגן די ישוב הישן, (ער שיקט עס פריוואט אין אימעיל פאר ווער ס'וויל), ער איז נישט די סארט מענטש צו פארדרייען פאקטן, זיין שרייבן איז קראנט, ער איז א שטארקע פארשער, ער פארדרייט נישט היסטורישע פאקטן ווען ס'שטומט נישט מיט הלכה אדער חסידות.
באניצער אוואטאר
שלום שטיסל
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 515
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 20, 2015 5:36 pm
האט שוין געלייקט: 1702 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1784 מאל

הודעהדורך ליטוואק פון בודאפעסט » מוצ"ש דעצעמבער 09, 2017 11:02 pm

איך שרייב שקר ווייל ער איז די בעלים אויף אמת. איך הער.

איך ווייס נישט פון זיין אימיילס און א יאר צוריק. אין המודיע האט זיך עס לעצטענס אנגעהויבען, אין דער ענין מאגאזין. און דארט האבען זיי געדרוקט, אונטער זיין נאמען, שקרים במילתא דעבידא לאיגלויי.

אנשטאט׳ס אן אפיעל צו זיין אטאריטעט, קענסטו זאגען אויף וואס דער קאנצענזוס אין תרמ"ט איז באזירט.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך ליטוואק פון בודאפעסט אום מוצ"ש דעצעמבער 09, 2017 11:08 pm, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
באניצער אוואטאר
ליטוואק פון בודאפעסט
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 8703
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 7:51 pm
האט שוין געלייקט: 3039 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8176 מאל

הודעהדורך שלום שטיסל » מוצ"ש דעצעמבער 09, 2017 11:04 pm

ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:איך שרייב שקר ווייל ער איז די בעלים אויף אמת. איך הער.

איך ווייס נישט פון זיין אימיילס און א יאר צטריק. אין המודיע האט זיך עס לעצטענס אנגעהויבען, אין דער ענין מאגאזין. און דארט האבען זיי געדרוקט, אונטער זיין נאמען, שקרים במילתא דעבידא לאיגלויי.

אנשטאט׳ס אן אפיעל צו זיין אטאריטעט, קענסטו זאגען אויף וואס דער קאנצענזוס אין תרמ"ט איז באזירט.

חס ושלום ליטוואק טייערער, די ביזט נישט די בעה"ב אויף שקר, איך רעזערוויר עס פאר מיר. כ'האב נאר געשריבן באופן כללי אויף זיין מהות.
באניצער אוואטאר
שלום שטיסל
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 515
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 20, 2015 5:36 pm
האט שוין געלייקט: 1702 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1784 מאל

פריערדיגענעקסט

גיי צוריק אנשי שם

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און איין גאסט