פארוואס 'איך' גלייב - אן אישי שמועס

מחשבה, השקפה ועיון

הודעהדורך ונבנתה העיר » זונטאג יולי 10, 2016 4:18 pm

כ'האב זיך אנגעטראפן אין אן אינטערעסאנטער בריוו פונעם ליובאוויטשער רבי'ן ז"ל:

ו'תתעו

ב"ה, כ"ה אייר, ה'תשי"ט
ברוקלין.

מר יצחק שי' דמיאל

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו בצירוף שאלת חבורת צעירים וצעירות, ומטובו לבקש סליחתם על שנתאחרה תשובתי מפני רוב הטרדות, וביחוד בימים ובשבועות שלפני חג הפסח ושלאחריו.

מובן אשר בנוגע לעצם השאלה אי אפשר במכתב לענות עלי' באופן ממצה, שלכן מוכרחני להגביל את המענה לאי-איזה נקודות עקריות. אבל תקותי שבכמה נקודות במכתבי יוכל להוסיף הסברה מדילי' מיוסדת על המבואר בתורתנו, ובפרט בספרי החסידות.

כן מובן וגם פשוט שאם ימצאו איזה מקומות או נקודות במכתבי שלא נתבארו כל צרכן, הריני מוכן תמיד לענות על שאלות נוספות, או אפילו קושיות וסתירות, ואשתדל לענות עליהן כמיטב ידיעותי.

ובמענה על השאלה:

"האם יש דרך שאנו, כספקנים, נוכל להיווכח באמתת מציאותו של

אלקים - ובברירות, בלי שום פיקפוקים ואפשרות של פקפוקים?"

הנה, בכלל, יש שאלות הנראות כפשוטות ואשר לכאורה מטפלות בענינים פשוטים, ולכן גם מנוסחות בבטויים פשוטים ורגילים, ואף על פי כן, דוקא שאלות כאלו דורשות זהירות יתרה, והבטויים דורשים פירוש מדוייק. ובפרט בשאלה שדשו בה רבים זה מאות ואלפים בשנים, ובחוגים שונים ורחבים, שמהנמנע שכולם יכוונו לתוכן שווה בכל הפרטים. משום כך דין הוא שהבא בשאלה מסוג זה יפרש שיחתו ויגדיר הבטויים שמשתמש בהם.

וכן גם בנוגע לשאלתם - שמבקשים הוכחה לאמתת מציאות אלקים, שענין "מציאות", וכן מה היא "הוכחה" בנוגע לדבר שנמצא, שמושגם מטושטש דוקא משום רבוי השימוש בהם, החל מילד קטן ועד לחוקר המדייק בכל עניניו בתכלית הדיוק; ולא פירשו דעתם בזה.

ליתר ביאור: ילד קטן, יש אומרים אשר בעולמו "מציאות" והוכחה על מציאות הוא רק דבר שיכול למשמש בידיו. ולסומא, למשל, הרי, מצד עצמו מושללת כל המציאות של צבעים, המוכרח הוא לסמוך על שני שאומר לו שרואה צבעים וגוונים?

ובדרגה מפותחת יותר, "הכל" מודים בהחלט ובוודאות שכל פעולה מחייבת מציאות של סיבה ומקור לפעולה זו, ולכן כשרואים פעולות הרי אלו הוכחה מוחלטת למציאות "כוח" הפועל, אף על פי שאין בזה הוכחה באופן "ישר", ולכאורה נשאר מקום לספק. דוגמא בולטת בזה הוא - מציאות כוח העלעקטרי. האדם הוא בעל חושים, וחוש הראי' שלו מאמת מציאות הצבעים, כמו שחוש השמיעה מאמת מציאות הקול וכו' - והם נחשבים להוכחות גמורות וישירות. אבל אין לאדם חוש ל"ראות" את כוח העלעקטרי, אלא - כשרואה פעולות, היינו שמתלהט חוט, או שמודד העלעקטרי מתנענע וכיו"ב, אז בא לידי החלטה שיש מציאות של כח זה המכונה עלעקטרי - שלעולם לא יראה אותו - והוא הסיבה והגורם לפעולות הנ"ל. וגם זה נחשב להוכחה מוחלטת. ועל דרך זה בנוגע לכח המגנטי וכו'. ותפסתי את הדוגמא הנ"ל - כי כל מציאות העלעקטרי כ"כ מקובלת ורווחת בלי כל פיקפוק וצל של פיקפוק.

ולא זו אף זו, בדרגה מפותחת עוד יותר, הרי מקובל עכשו כאמת מוחלטת - מצד ההנחה שלכל פעולה יש פועל - מציאות הפועל אם דבר זה הוא אפילו "היפך" השכל.

ודוגמא לדבר - "מציאות" כוח המושך, שההוכחה על זה הוא - תנועת עצמים גשמיים, שאין רואים כל סיבה לתנועות אלו, לכן מקבלים מציאות כוח המושך, אף על פי שמציאות כוח הפועל ממרחק, בלי שום אמצעי בינתים, הוא ענין שאין השכל הבריא הולמו. אלא שרגילים כבר במשנה זו משנות הילדות והיא חוזרת ונשנית בספרי לימוד, עד שנעשה הדבר "פשוט", ענין שלמעלה מגדר הספק והפיקפוק. - הנסיון לבאר את כוח המושך באמצעות החומר "הדק" הנקרא איתר, הנה מוכרח שיהיו לממוצע זה כל כך הרבה תכונות הפכיות ומנגדות, עד שהוא מופרך עוד יותר מאפשריות פעולה ממרחק בלי שום אמצעי בינתים - אם אפשר שיהי' אבסורד גדול מזה.

איני יודע באיזה מקצוע מהמדעים עוסקים הצעירים והצעירות שפנו בשאלה הנ"ל, ואם עוסקים במדעים שנקראים, כביכול, מדעים מדוייקים. אבל דוקא בשטח מדעים אלה נתחדש בזמן האחרון עוד ענין בלתי מובן לגמרי בשכל הבריא, ואף על פי כן נתקבל אצל כל בעלי המדעים המדוייקים כמציאות ותופעה וכמעט שנתאמת הדבר גם אצל ההמון, אף שהוא בלתי מושג בשכל כלל, והוא שהחומר אינו אלא צורה מיוחדת של אנרגיא ושאפשר להפוך חומר לאנרגי' ואנרגי' לחומר, שאין לזה מקום בשכל כלל, אלא שרואים פעולות שאין עליהן ביאור ואם יקבלו הנחה הנ"ל יתבארו - וזה נחשב להוכחה מדעית שנתקבלה כמעט בכל מקום בתור הוכחה ברורה בלי שום פיקפוקים ואפשרות של פיקפוקים, כלשונם בהשאלה הנ"ל, אף שמצד השכל דבר זה הוא אבסורד לגמרי.

* * *

כיון שבנוסח שאלתם לא הגדירו כלל מה יקבלו בתור הוכחה לאמתת מציאותו של אלקים בברירות בלי פיקפוקים וכו' - הנני מניח שיקבלו אופן הוכחה כזה שמקבלים בנוגע להנהגתם בחיים היום-יומיים.

מנקודת הנחה זו, מובן שיש הוכחה מסוג זה על מציאות הבורא, ולא עוד אלא כמה הוכחות, וכנ"ל לא קשי' בזה אם מוכרח לאמר שמציאות זו לא נתפסת בשכל, או אפילו היפך השכל, כי כאמור, מקובל הוא אצל כל אדם החושב ומתבונן בהנעשה סביבו על מנת "לבאר" התופעות, שאין השכל קובע בזה ולא כלום.

ומהלך ההוכחה או ההוכחות בזה הוא על דרך כל ההוכחות שיש במדעים

המדוייקים, ועוד יותר - על דרך ההוכחות הקובעות את החיים היום-יומיים של כל אחד מאתנו.

כל המתבונן בפעולותיו בשבתו בביתו או בלכתו בדרך או בשכבו ובקומו יודה ולא יבוש שאין אדם דורש מעצמו שיבחון בעצמו יסוד של כל פעולה שפועל או של הנהגה שנוהג, אלא מקבל הוא עדות אחרים שבחנו את הענין. ורק במקום שיש חשד שאולי העדות מזויפת או שהעד הי' מושפע על ידי סיבות פנימיות או חיצוניות או שלא הי' שפוי בדעתו ותפס הענינים במראה עקום, וכדומה, שאז דורשים עוד עדים. וככל שירבה מספר העדים, וככל שיהיו שונים במעמדם ומצבם והחוגים שמשתייכים אליהם, אשר כל זה מרחיק את האפשרות של טעות או קנוני' וכו', כן תחזק ההוכחה בתור הוכחה מדעית ומוחלטה. ועל יסוד זה היחיד והכלל עושים כמה ענינים ומעשים, תמידים כסדרם, מתוך בטחה גמורה שהדבר אמת ויציב.

וכן בנידון דידן.

ענין מתן תורה על הר סיני נתאמת דור אחר דור בתור עובדה שנתרחשה במעמד ששים רבוא הגברים לבד מטף ואם לכלול הנשים וכן האנשים למעלה מן ששים כו' הרי היו שם מליונים אחדים מיוצאי מצרים שעיניהם ראו ולא זר. והרי אין זו עדות מצומצמת לנביא אחד או חולם חלום או חבורה מצומצמת. ועדות זו נמסרה מאבות לבנים דור אחר דור, והכל מודים שלא הי' הפסק במסורה זו מאז ועד עתה ומעולם לא נגרע מספר העדים מששים רבוא ויותר אנשים שאין דיעותיהם דומות זו לזו וכו', וגם אחרי שנפוצו בארבע פינות העולם הנה כל הנוסחאות שהגיעו אלינו מעובדה ומאורע היסתורי הנ"ל מתאימים בכל הפרטים. והיש לך עדות נאמנת ומדוייקת יותר מזו?

אופן שני של הוכחה והוא ג"כ על יסוד ההנחה הנ"ל שכשרואים פעולות ותופעות והמסקנות מהם, זה קובע את הנוהג, ואפילו במקום שיש חשש להיזק והפסד וכו'.

והוא - כשרואים דבר מסודר כולל כמה חלקים מסודרים ומתאימים בהתאמה וקואורדינצי' מדוייקת של חלקים שאין להם שליטה אחד על השני, הרי מסיקים מזה בבטחה גמורה שיש כוח מחוץ להם שהוא המקשר והמאחד את כל החלקים. ועצם העובדה שהוא המאחד ומקשר את החלקים מוכיח שהוא גדול וחזק מהם ושולט עליהם.

והדוגמא לזה, כשנכנסים לבית חרושת שכולו פועל באופן אוטומאטי, ואין רואים שום אדם שם, לא יעלה על הדעת, ובלי שום פיקפוקים, שאין אי-שם מכונאי גדול המקיף בדעתו כל המכונות וחלקי המכונות ושליט עליהם המרכיב ומאחד אותם ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין מרכז כל הפעולות וכו'. ואדרבה, כככל שיעדר יד אדם בבית החרושת הנ"ל וככל שיפעול באופן אוטומאטי יותר - הרי זה מעיד על הפלאת המכונאי ביתר שאת וביתר עז.

ואם כך הדבר בהנוגע לבית חרושת, שהמדובר שם על דבר מאות או אלפים או אפילו רבבות חלקים, על אחת כמה וכמה המתבונן בעולמנו, בגולם עץ או אבן, או צומח וחי, ואין צריך לאמר מבנה גוף האדם, וכלשון הכתוב מבשרי אחזה, ובפרט על פי ביאור המדע שבימינו שכל דבר מורכב מביליונים אטומים, וכל אטום יש בו כמה וכמה חלקים זעירים יותר, שלכאורה הי' צריך לשלוט בהם עירבובי' ואי-סדר מאין כמותו, ואף על פי כן רואים שיש סדר נפלא והתאמה מפליאה בין החלקים הקטנים והגדולים והכי גדולים, והתאמה בין חלקי העולם הקטן (מיקרוקוסמוס) עם חלקי העולם הגדול (מאקרוקוסמוס) וכו' וכו' - הרי ברור בלי כל צל ספק שיש שם "מכונאי" אחראי בעד כל זה.

מובן שלא נעלם ממני הנוסח הידוע שכל זה מתנהל על פי "חוקי הטבע". אבל חושבני למותר להדגיש שזהו ביטוי שאין בו כל תוכן של ביאור, אלא תיאור נוח של מצב השורר, היינו שעניני הטבע מתנהלים על פי סדרים מסוימים. אבל לאמר ש"חוק הטבע" זהו מציאות בלתי תלוי' בפני עצמה, ושמציאות זו שולטת על כל הבריאה וישנם אלפי מציאויות כאלה - מתאים למספר חוקי הטבע, הרי זה אבסורד הכי גדול. ואין אף אחד מאנשי המדע העוסק בשטח זה שיאמר זה. ואין הנוסח הנ"ל אלא, כאמור, בטוי נוחי וקצר לתאר מצב, בכדי שלא יהי' הכרח להכפיל על כל צעד ושעל תיאור ארוך של מצבים הכי פשוטים כביכול. אבל פשיטא שאינו מבאר ולא כלום.

* * *

ובעיקרו של דבר, כאמור הנני מניח שמבקשים הוכחה אשר לפי' יחיו חייהם בנוגע למעשה בפועל. והוכחה האמורה חזקה היא פי כמה מכל אותן ההוכחות והראיות אשר לפיהם מתנהגים בכל יום. ומה לנו דבר פשוט יותר, אשר כשהולכים לישון בלילה מכינים הכל בשביל הקימה בבוקר, אף שאין כל סברה בשכל שלמחר בבוקר תזרח השמש עוד פעם ויתנהלו כל הענינים בטבע כמו שהתנהלו תמול ושלשום, אלא כיון שעולם כמנהגו נוהג זה כמה ימים ושנים, בטח "חוקים" אלו ימשלו גם מחר ומחרתים, ועל יסוד "בטח" זה עושים השתדלות ויגיעה וכמה טרחות בשביל להכין הכל להנהגה מחר בבוקר, שאין לכל זה יסוד "בשכל", אלא אם כן יש בעל-הבית לבירה זו.

כאמור לעיל, יש להאריך בכל האמור כהנה וכהנה ולבאר עוד יותר אחדות מהנקודות, אבל תקותי שגם זה מספיק ונותן די חומר להתבוננות ולמסקנא, אשר טועים אלו האומרים שצריכים הם לחפש הוכחות למציאות הבורא אבל הבריאה עצמה מציאותה נעלית מכל ספק - בה בשעה שנהפוך הוא, ואדרבה: על פי תוצאות המדע הכי אחרונות בנוגע למציאות הבריאה, ובאיזה אופן "לתאר" אותה, יש מקום לספיקות הכי גדולים, ובפרט שלאחרונה מתרבות הסתירות מתוצאות מדע אחד לשני, בכמה שטחים, נוסף על הספק המדעי הכי גדול והעקרי והיסודי: מי לידי יתקע אשר ההתרשמות בעיני או באזני או במוחי בכלל - יש לה איזה קשר עם מציאות שמחוץ לחושים והשכל האנושיים. מה שאין כן בנוגע לבורא, או במלים אחרות, לפועל שפעל וסידר את כל הבריאה, שאין בזה נפקא מינה אם יש מציאות זולתי או רק רושם של מציאות, שהרי מושכל ראשון של האדם הבריא - שעל פיהן הוא חי את כל חייו - הוא שלכל מציאות בעולמו שיודע אודותה - יש סיבה הפועלת מבפנים או מבחוץ.

עוד הערה עלי להוסיף, והיא, אשר מקרה בלתי נדיר הוא בטבע האדם

שכשמביאים ראי' "פשוטה" - קשה לקבלה דוקא מצד הפשטות שלה. אבל תקותי שאין הדבר כן בנוגע להשואלים. שהרי היסוס האמור לא בשכל יסודו, וגם אינו משפיע על ההנהגה - במעשה בפועל, וכנראה במוחש. ואחד מיסודות אמונתנו בבורא עולם ומנהיגו ובמעמד הר סיני וקבלת התורה ומצוותי' - שמעשה הוא העיקר.

ינעם לי לשמוע תגובות בכל הנ"ל, וכאמור במכתב המצורף, תקותי שירגישו בעצמם חופש גמור להביע דעתם אפילו במקום שאינם מסכימים עם הכתוב לעיל.

בכבוד ובברכה.

------------

@יאיר זעה ד"ה מובן שלא נעלם ממני.

----------

שפעטער האט ער צוגעשיקט דעם בריוו:

ו'תתצח

ב"ה, ח"י סיון, ה'תשי"ט
ברוקלין.

מר יצחק שי' דמיאל

שלום וברכה!

בהמשך למכתבי במענה על השאלה הגלוי', מצורף בזה מכתב שני, ואל בינתו אשען באם למסרו, ובאם הן - בהנוגע להסברה נוספת אם יהי' צורך בזה.

בברכה.

* * *

ב"ה, ח"י סיון, ה'תשי"ט
ברוקלין, נ.י.

בהמשך למכתבי מענה על שאלתם הגלוי'

"האם יש דרך שאנו כספקנים, נוכל להווכח באמתת מציאותו של

אלקים - ובברירות, בלי שום פקפוקים ואפשרות של פקפוקים?" -

הנני מוצא לנחוץ להוסיף השורות דלהלן, מפני הטעם שיתבאר.

במעני הקודם צמצמתי את תשובתי בהתאם לנוסח השאלה - "להווכח... בברירות, בלי שום פקפוקים" כו' - שזה מורה שרוצים מענה הקשור בהבנה והשגה.

מובן מאליו, שגישה זו לא הניחה את דעתי ומפני שני טעמים עקריים: א) באדם, בכלל, הרי ענין הרגש והתפתחות הנחות בנפש - קובעים יותר מאשר מסקנות שאדם מגיע אליהן על ידי השכל. ב) באיש ישראל, בפרט, אשר השכל אינו אלא לבוש הנפש, כנוסח רבינו הזקן (בעל התניא והשלחן ערוך), והנפש היא חלק אלקה ממעל ממש, הפני' אל הנפש, ולאו דוקא על ידי אמצעות השכל, כוחה יפה יותר. והרי רואים במוחש שבנפש - הרגש פעיל יותר מאשר השכל.

למרות הנ"ל, לא רציתי לנגוע בענין זה במכתבי הראשון, כנ"ל מפני נוסח השאלה, והעיקר - מפני שלא רציתי להניח מקום לחשוב שתוכן המכתב כמו שהוא לא מספיק, או שאפשר לשלול אותו בשכל וכו'. ולכן הנני בא בהמשך זה בפני עצמו.

למותר להדגיש - שהנני דן את השואלים בחזקת איש ואשה הישראליים, אשר איך שלא יחליטו בשטח השכל - מאמינים הם באמתיות הצדק והיושר, ואמונה זו חזקה היא עד כדי הבאת קרבנות, ואפילו קרבנות בחייהם הפרטיים, למען הצדק והיושר ולמען הביא עזר לזולת, ביחוד כשהעזר הוא לא רק ליחיד אלא לחברה המרובה בכמות ובאיכות.

ולכן, בהסיר הכבלים וההגבלות שבנוסח השאלה, הנני מרשה לעצמי לפנות אליהם, כדבר איש לרעהו, והוא:

רואה אני מכתבם-שאלתם כי צעירים הם, על כל פנים, צעירים עדיין במרץ וכח עלומים, וצעירים גם כן בפרט זה, שכוחם יפה למרוד בדעת הרוב, אם רק יגיעו לידי הכרה שצריכים לעשות כן, ולעשות שנוי בחייהם מן הקצה אל הקצה.

בטח לא נעלם מהם - בחשבון עולמם בהווה - מה שעבר על עמנו במשך השנים האחרונות בימי השואה וגזירות השמד, אשר כמה מליונים מבני עמנו נשמדו בשנות המלחמה האחרונה, ומאידך גיסא נתוספו כמה תפקידים חדשים שלא היו עד עתה בכלל, או שהיו רק במדה מצומצמת.

ועוד נקודה, והיא אשר טשטוש הגבולין ובלבול המחות לא רק שלא נתמעטו בתקופתנו, אלא להיפך עוד גברו באופן מבהיל, עד שאומרים לחושך אור ולמר - מתוק, ומתוך עקשנות קיצונית - עד כדי לכפות אלפים ורבבות לקבל את החושך בתור אור ואת המר בתור מתוק.

בשעה זו הנה הקריאה הפנימית לפנימיות הנפש של כל אחד ואחת היא - להיות מהעומדים בשורה ראשונה של פעילים הממלאים תפקידם ולא רק כחובתם הפרטית, אלא גם בתור מלואים הממלאים את הכחות הכי פעילים והכי טובים מעמנו שנקצצו על ידי ההשמדה - לא רק לשלול את חילוף הערכים מן הקצה אל הקצה כאמור, אלא גם להפיץ את הערכים הנצחיים של עמנו בני ישראל, באופן הכי מוחלט, במרץ ובכח עלומים, עד שכל אחד ואחת ישמשו ניצוץ להעלות שלהבת נר הנשמה של כל אחד בסביבתו. והאומנם זו העת לפלפולים בשכל? ובינתים אובדים יום ושבוע וחדש ושנה, אבדה שאינה חוזרת, ומאבדים הזדמנויות בלתי חוזרות! ואם דרישה זו נאמרה כלפי כל אחד ואחד, על אחת כמה וכמה כלפי הנוער והצעירים, כי רואים במוחש שבנוגע הדור החדש, דור הצעיר והנוער, הנה דברי התעוררות והתלהבות מבני גילו, צעירים כמוהו, פועלים הרבה יותר מאשר דברי איש זקן בא בימים, ולא עוד אלא שמתקבלים ברצון יותר.

אין רצוני כאן, כאמור, להכנס להוכחה בשכל מה הם הערכים הנצחיים של עמנו בני ישראל, ומה הם התפקידים החדשים שנתחדשו. הנני סומך על כל אחד ואחת מהם - שיכירו אותם אם יפתחו ספר דברי ימי ישראל הנמשכים בלי כל הפסק זה כמה אלפים בשנה, ספוגים דם וגזירות מאין כמותן ונסיונות קשים ביותר שלא היו כמותם, לא מיני' ולא מקצתי' בכל עם ולשון, ואם יתבוננו בדברי ימי ישראל - ימצאו רק סוג אחד של ערכים שנשמרו משך כל הדורות וקיימים עד עכשיו ולא חל בהם כל שנוי, ואין כאן שאלה של הוכחות בשכל, כי - עובדות כאן, מעשים שהיו ומאורעות שארעו, המעידים בעליל עדות בלתי מוכחשת, שלא הלשון המדוברת, ולא הלבושים תרבות ואורח חיים חיצוני, ולא משטר מדיני או כלכלי הם ערכינו הנצחיים וקיימים, שהרי כל אלה נשתנו ובהחלט מזמן לזמן וממדינה למדינה; ומה שנשאר יציב וקיים בלי שנויים בכל המקומות ובכל הזמנים - הם תורת חיים ומצות מעשיות בחיים היום-יומיים, שהם נצח ישראל לא ישקר.

ויהי רצון ששורות מעטות אלו, בכמות - תעוררנה אצלם כחות הפנימיים הנמצאים בנפשו פנימה של כל יהודי, להוציאם לפועל ובמדה ההולכת וגדלה. ואם צורך בשכר, הרי בטח הסיפוק הנפשי יהי' שכרם הכי גדול, אבל בטוח בורא עולם ומנהיגו שיתן שכרם גם בעניניהם הפרטים, כל אחד ואחת מתאים למצבו וענינו.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן

אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
באניצער אוואטאר
ונבנתה העיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3378
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
האט שוין געלייקט: 6919 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6468 מאל

Re: פארוואס 'איך' גלייב - אן אישי שמועס

הודעהדורך ליטוואק פון בודאפעסט » דינסטאג מערץ 07, 2017 5:02 pm

זייער א שיינע אלטע שמועס.

די שואלים ביים ליובאוויטשער רבי׳ן מוטשען זיך מיט זאכען וואס יעדער מיט א פאר צעלס אין זיין מח מוטשעט זיך. זיי דארשטען פאר א ׳איין מאל פאר אלעמאל׳ תשובה, בלי שום פקפוקים ומקום לפקפוקים.

פיהל מענטשען, ובתוכם חכמים בעיניהם, טענה׳ן אז אפילו מספק זאל מען דינען דער באשעפער. נאר די מעגליכקייט אז ס׳איז וואר זאל שטופען א מענטש איבער צו קערען א גאנצע ישות אויף ביטול, ווייל ער גיבט צופיהל אוועק ווען ער מאכט א גרייז. דאס איז א טענה אין קירוב קרובים מיט קירוב רחוקים. נאר ווען ס׳בלייבט א ספק השקול, איז עס נישט ריכטיג. די ראשונים פארדאמען אזא אמונה אז די תורה הייסט להדיא אז דאס איז נישט גענוג. און קיין למעשה׳דיגע לעזונג איז עס אויך נישט. וכי כך עונין את המעיקות? (איך פלעג טשעפענען מענטשען, פארוואס נישט איין מאל זאגען נ נח נחמ נחמן מאומן? שטעל דיר פאר אין עולם העליון אז זיי זענען גערעכט, פאר אזא קלייניגקייט ביסטו גרייט אלס דערלייגען?! קיינער האט מיר נישט געפאלגט, איך ווייס נישט פארוואס)

ער דארף א פראקטישע וועג פון גלויבען, א וועג אז זיין הארץ זאל זיין רואיג מיט זיין מעשים. זיין הארץ קלאפט נישט ׳מספק׳, ער גיבט א זיכערען קלאפ, זאגאר א שיינער פאר מאל א מינוט, און מ׳דארף מיט וואס עס צו בארעכטיגען.

ווען מ׳זאגט אזא איינער אז זיין גאנץ לעבען פיהרט ער מיט א גלויבונג אז דער וועלט גייט ווייטער, זאל ער פון דעם לערנען אמונה. דאס איז א סברא, אבער ביז ׳בלי פקפוק׳ וועט עס נישט ברענגען, אזוי ווי דער ליובאוויטשער רבי האלט אין איין זאגען אין זיין בריוו אז ער האלט נישט ביים געבען די סטודענטען וואס זיי ווילען.

אין די צווייטע בריוו גיבט דער ליובאוויטשער רבי נאך א תשובה, נאר מלובש מיט א סענטימענטאלע שטיקל תוכחה. נאך די כלליות׳דיגע חרבן הגוף והנפש פון די אנהייב יארהונדרעט דארף מען אויפטוהן, נישט זיך באשעפטיגען מיט זיך א גאנצע צייט.
דאס האט נאך א תועלת. די שואלים צווייפעלען און קווענקלען און מוטשען זיך צו באפעסטיגען זייער לעבען. קיין תשובה שאין אחריה פקפוק עגזיסטירט נישט אין דער וועלט, פונקט ווי א סעודה שאין אחריה אכילה עגזיסטירט נישט. דאס זיך האלטען אין איין גלאצען אויף זיך און מעסטען די אמונה און די תוקף הראיות איז גאר וואס לאזט נישט דער מענטש בלייבען רואיג מיט די תשובות. גיי לעב דערמיט, בוי אויף די אמונה וואס דו האסט און גלויבסט און פארשטייסט, נאר נישט אין אן אופן שאין אחריה תשובה, און זיי עס מפרסם צו אנדערע און זיי מחנך אנדערע דערמיט, וועסטו שוין זע׳ען אז דער מענטשליכע לעבען גייט אן מיט אזא סארט הוכחה אויך.

למעשה איז אבער זייער שווער. ווי קען מען לעבען ווען מ׳ווייסט אז קיין תשובה גייט מען נישט טרעפען? ווער האלט ביים אזוי מזלזל זיין אין חכמה אז זי קען נישט טרעפען די תירוץ פאר אלע קלערונגען?
איינער וואס באטראכט די מענטשהייט דארף אבער פארשטייען אז קושיא מעיקרא ליתא, דאס נישט טרעפען אן ענדגילטיגע תירוץ איז נישט קיין פעלער. דער קרוץ מחומר מיום הוולדו ועצם מציאותו צווייפעלט, ער בלייבט נישט אויף איין פלאץ. אפילו מלאכי מרום זענען והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק. דאס מושג פון סטאביליטי עגזיסטירט נישט, נישט בגשמיות און במילא נישט ברוחניות. אלס מוז זיך טוישען, אלס מוז קומען צו א סוף. יא, די גרעסטע צדיקים, וואס מ׳רעדט אויף זייער רציפות והתמדת העבודה, האבען געהאט עליות וירידות מצד דעם וואס זיי זענען נבראים מיט א חומר עכור (איך ווייס אז חב"ד גלויבט דאס נישט, ואני עם קבלת רבותי אעמודה) וואס קען נישט שטייען גלייך אויף אייביג. אמונה איז א חלק פון דער סאמע עגזיסטענץ פון א מענטש, און די חקי המענטשהייט זענען איהם מחייב, ובתוכם שכל נברא נפסד, אז ס׳שטייט נישט אויף אייביג. דעריבער וועט די אמונה אלס האבען פקפוקים, זי קען נישט בלייבען פעסט פון זיך אליינס, און טאקע פאר דעם הייסט עס אמונה וכמו שביאר באבי עזרי, כידוע.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
באניצער אוואטאר
ליטוואק פון בודאפעסט
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 6273
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 7:51 pm
האט שוין געלייקט: 2314 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 5943 מאל

הודעהדורך ונבנתה העיר » פרייטאג דעצעמבער 01, 2017 2:47 pm

ונבנתה העיר האט געשריבן:חי אני נאום ונבנתה, אויב וואלט איך געווען אן עיטיעסט וואלט איך באגאנגען זעלבסט-מארד בשמחה רבה די ערשטע מאהל כ'גליטש זיך אויס, עס איז נישט דא קיין שום סיבה בעולם איך זאל וועלן לעבן אפי' בעשרו של ביל געיטס.
[/quote]

ברוך שכיוונתי לדעת זענא, מייסד הסטואיזם. ער האט זיך צעבראכען א פינגער, און תיכף זיך גענומען דאס לעבן דורך איינהאלטען דעם אטעם.

איי, פרעגט איר, עס איז אוממעגליך צו שטארבען דורכ'ן איינהאלטן דעם אטעם? נו, א קשיא אויף די גריכען...

און אריסטו האט יא געציילט די ווייב'ס ציין?
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן

אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
באניצער אוואטאר
ונבנתה העיר
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3378
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
האט שוין געלייקט: 6919 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6468 מאל

Re: פארוואס 'איך' גלייב - אן אישי שמועס

הודעהדורך קל וחומר » פרייטאג דעצעמבער 01, 2017 4:17 pm

פון ר' אורי מסטרעליץ, נישט פארהאן גרעסערע יסורים ווי דאס אז ס'זאל אריבער גיין אויף א מענטש פערציג טעג אן קיין שום יסורים.
והדברים עתיקין, דורך די צער פיהלט מען דעם כח החיוני.
קל וחומר
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1711
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג דעצעמבער 04, 2015 4:42 am
האט שוין געלייקט: 2557 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2417 מאל

Re: פארוואס 'איך' גלייב - אן אישי שמועס

הודעהדורך גראדעמעכעלע » מוצ"ש דעצעמבער 02, 2017 8:43 pm

ונבנתה העיר האט געשריבן:
ונבנתה העיר האט געשריבן:חי אני נאום ונבנתה, אויב וואלט איך געווען אן עיטיעסט וואלט איך באגאנגען זעלבסט-מארד בשמחה רבה די ערשטע מאהל כ'גליטש זיך אויס, עס איז נישט דא קיין שום סיבה בעולם איך זאל וועלן לעבן אפי' בעשרו של ביל געיטס.

ברוך שכיוונתי לדעת זענא, מייסד הסטואיזם. ער האט זיך צעבראכען א פינגער, און תיכף זיך גענומען דאס לעבן דורך איינהאלטען דעם אטעם.

איי, פרעגט איר, עס איז אוממעגליך צו שטארבען דורכ'ן איינהאלטן דעם אטעם? נו, א קשיא אויף די גריכען...

און אריסטו האט יא געציילט די ווייב'ס ציין?


לעבן דארף זיין גאר שווער אז נישט-לעבן זאל זיי מער ווערט.


Sent from my SM-G950U using Tapatalk
באניצער אוואטאר
גראדעמעכעלע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1684
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 08, 2014 10:16 pm
האט שוין געלייקט: 6196 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2098 מאל

הודעהדורך מתושלח » זונטאג דעצעמבער 03, 2017 2:32 pm

גראדעמעכעלע האט געשריבן:
ונבנתה העיר האט געשריבן:
ונבנתה העיר האט געשריבן:חי אני נאום ונבנתה, אויב וואלט איך געווען אן עיטיעסט וואלט איך באגאנגען זעלבסט-מארד בשמחה רבה די ערשטע מאהל כ'גליטש זיך אויס, עס איז נישט דא קיין שום סיבה בעולם איך זאל וועלן לעבן אפי' בעשרו של ביל געיטס.

ברוך שכיוונתי לדעת זענא, מייסד הסטואיזם. ער האט זיך צעבראכען א פינגער, און תיכף זיך גענומען דאס לעבן דורך איינהאלטען דעם אטעם.

איי, פרעגט איר, עס איז אוממעגליך צו שטארבען דורכ'ן איינהאלטן דעם אטעם? נו, א קשיא אויף די גריכען...

און אריסטו האט יא געציילט די ווייב'ס ציין?


לעבן דארף זיין גאר שווער אז נישט-לעבן זאל זיי מער ווערט.

Sent from my SM-G950U using Tapatalk


אנטשולדיגס פאר'ן זיין בלאנט, אבער אז מ'לייגט עולם הבא, רוחניות, שכר, אין א זייט פארוואס דארף לעבן זיין "גאר" שווער? אזוי ווי ס'לוינט זיך נישט די געשפעט איז עס שוין נישט ווערד.
באניצער אוואטאר
מתושלח
א גאסט אין שטיבל
א גאסט אין שטיבל
 
הודעות: 20
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 09, 2016 8:13 pm
האט שוין געלייקט: 6 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 18 מאל

הודעהדורך יעקב מענטש » זונטאג דעצעמבער 03, 2017 3:34 pm

צום ערשטן מאל געליינט דעם רבינ'ס מכתב, ס'איז קילורין לעינים
יעקב מענטש
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 701
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 28, 2015 5:40 pm
האט שוין געלייקט: 688 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 662 מאל

פריערדיגע

גיי צוריק העמק דבר

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און איין גאסט