בלאט 1 פון 1

ווי אזוי טעסט מען ה' מיט מעשר כספים?

הודעהפורסם: פרייטאג מאי 09, 2014 2:40 pm
דורך אליבא דאמת
ווי באקאנט שטייט אין פסוק "לא תנסו את ה' אלוקיכם". א מענטש טאר נישט אויספראבירן אויב די אייבישטער האלט איין זיינע הבטחות. וואס מיינט "אויספראבירן"? אויספראבירן, טעסט"ן בלע"ז, מיינט אז מ'עקזעמינירט עפעס און מ'קומט ארויס מיט ריזאלטס וואס זענען פאזעטיוו אדער נעגעטיוו. די דעפינישען פון טעסטען מיינט אז נאכ'ן טעסט גייען מיר געוואר ווערן עפעס וואס אונז האבן נישט געוויסט פריער איבער די סאבזשעקט וואס אונז טעסט'ן.

עס איז אבער דא איין זאך וואס עס שטייט קלאר אז אונז מעגן טעסטן דעם אייבישטער "צדקה". אבער נישט יעדער איז מודה אז דאס מיינט יעדע צדקה, נאר עס מיינט דוקא מעשר כספים. ביי מעשר כספים איז יעדער מודה אז מ'מעג מאכן א טעסט צו זעהן אויב ה' איז מקיים זיינע הבטחות.

אזוי שטייט טעקע גע'פסקענט אין שלחן ערוך
Sh.JPG
Sh.JPG (29.08 KiB) געזען געווארן 1507 מאל


יעצט איז די שאלה אזוי. איך געב שוין מעשר כספים אסאך יארן און איך וויל ווייטער אנהאלטען. איך בין אבער זייער אינטערסירט צו מאכן אזא טעסט ,אבער איך דארף העלפ פאר פינקליכע אינסטראקשענס ווי אזוי עס צו טוהן.

וואס איז די הבטחה וואס מ'גיימיר טעסט'ן? אין די ש"ך שטייט אז מ'טעסט אויב מ'ווערט רייך
shi.JPG
shi.JPG (14.66 KiB) געזען געווארן 1507 מאל


דאס איז איך געב שוין עהרליך מעשר כמעט צוואנציג יאהר און איך בין ווייט פון רייך איז געניג צו זאגן אז די טעסט ווייזט אז די הבטחה ארבייט נישט, אדער אפשר דארף מען מאכן די טעסט אויף א אנדערע אופן?

הודעהפורסם: פרייטאג מאי 09, 2014 3:06 pm
דורך עפל סיידער
אם כן בטלה גזירת הקב''ה, שיהי' אביונים בישראל.

הודעהפורסם: פרייטאג מאי 09, 2014 3:08 pm
דורך עפל סיידער
דא האסטו אביסעל איבערדעם

חז"ל לימדונו: "עשר תעשר"- עשר בשביל שתתעשר". חז"ל אמרו כי כל המרבה לעשר- מרבה להתעשר. רבותינו כתבו כי למרות שאסור לנסות את הקב"ה בשום דבר, ("לא תנסו את ה' אלוקיכם"- דברים ו, טז), הרי שמותר לנסות את הקב"ה האם נהיה עשירים לאחר שניתן מעשר כספים כדת וכהלכה. ה"שולחן ערוך" כותב שלמרות שגם במצוות צדקה אסור לנסות את הקב"ה, אך במצוות מעשר כספים- אפשר גם אפשר. הקב"ה מבטיח לנו שאם נפריש מעשר כספים כהלכה, נהיה עשירים. אם כן, כיצד נעשה זאת בדיוק? מהו המתכון לעשירות?אז ככה: ראשית, עלינו לציין שסתימת דברי רבותינו הראשונים והאחרונים מראה שנהיה עשירים גם אם נפריש מעשר (10% מכספנו) או חומש (20% מכספנו). אך הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל כותב בשם הגר"א מוילנא זצ"ל שאם נפריש מעשר (10%) יש לנו הבטחה שלא נפסיד מכך שתרמנו כסף לצדקה, שלא ניפסד על ידי חסרון המעשר, וכן שלא נינזק להפסיד את הכסף בדרכים שאינן בשליטת האדם. אך לעושר נזכה רק כשנפריש חומש (20%) ולא נסתפק במעשר.שנית, כך כותב רבי צבי שפיץ שליט"א בספרו "מנחת צבי", עלינו להפריש את מעשר הכספים או את ה"חומש" בדקדוק רב. לרשום בדיוק כמה הרווחנו החודש מכל ההכנסות שלנו ולרשום את כל הוצאות הצדקה שהפרשנו במשך החודש, "הוראות הקבע" והתרומות, כולל כל המטבעות הקטנות שנתנו לעניים או לקופות הצדקה השונות, או שנתנה במפורש ונאמר שכל הכסף שניתן לצדקה ולא רשמנו בפנקס המיוחד- ייחשב בכלל נתינת מצוות צדקה הרגילה, ולא בתור מעשר כספים. וכל זאת מדוע? כי מעשר כספים נחשב דווקא אם נערוך חשבון מדוקדק לפרטיו ונפריש רק מעשר או חומש מרווחינו, ולא נפריש "בערך". מצוות צדקה "רגילה" אנו מקיימים בכל מטבע שניתן לצדקה, ולא משנה האם חישבנו את זה ב"חשבון הצדקה" שלנו. אך מעשר כספים עלינו לעשר בדיוק רב ובחשבון מדויק. ותנאי שלישי הוא, שבכדי לזכות לעושר עלינו להפריש את מעשר הכספים דווקא לעמלי תורה הזקוקים לו או לעניים אמיתיים. אך אם הפרשנו את המעשר לטובת מטרות צדקה אחרות, חשובות ככל שיהיו, נכון אמנם שקיימנו את מצוות מעשר כספים בתנאים מסוימים. אך הבטחת העושר ניתנה רק לאלו שיפרישו את כספם ללומדי תורה עניים או לעניים שממש נצרכים לכסף זה. ( "עשר תעשר"- מכאן רמז למפרשי ימים וכו', להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה- מדרש תנחומא בפרשת ראה). ואנא, שימו לב שאכן תרמתם את המעשר לעניים אמיתיים ולא לרמאים שביניהם!תנאי רביעי בדרך אל העושר הוא, כפי שכתב ה"חפץ חיים" בספרו "אהבת חסד", להיזהר מ- 4 דברים שבגללם נכסי בעלי הבתים יורדים לטמיון, כפי שנאמר בגמרא, והם: 1. כובשי שכר שכיר (= שלא משלמים לעובדיהם את משכורותיהם בזמן). 2. עושקי שכר שכיר (= שגוזלים את משכורותיהם). 3. הפורקים עול מעל צוואריהם ונותנים אותו על חבריהם. 4. גסות הרוח (= אלו המתגאים והמשתררים על אחיהם בגלל כספם ועושרם). לאנשים אלו נגזר להפסיד את כספם. אך על ידי נתינת מעשר כספים כראוי, מועיל להם שלפחות לא ייחסר ממונם, אך הם לא יתעשרו. ותנאי חמישי, לפני שנהיה ממש עשירים, הוא לא להתפאר בפני האחרים שהפרשנו צדקה בסכומים אלו ואלו. הרמ"א כותב שהמתפאר על נתינת הצדקה שלו אינו מקבל על כך שכר ואף יענישוהו על התפארותו. 


נאך א שטיקעל

הברכה באה דרך העבודה ולא בדרך נס
אמנם ברור, שברכה זו אינה באה בדרך נס גלוי, מפני שהבחירה החופשית היא יסוד העולם, ואם היו בעלי מצוות זוכים לנסים גלויים היתה מתבטלת הבחירה החופשית. אלא הברכה באה בדרך נסתרת, דרך עבודתו של האדם, וכפי שנאמר (דברים יד, כט): "וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה´ אֱלוֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". אבל מי שיתבטל ולא יעבוד - לא תהיה לו ברכה. וכן לא יכול אדם לבזבז את ממונו על דברי מותרות ואחר כך להתלונן שלא זכה לברכת עשירות. אלא אם יהיה חרוץ ויעבוד כראוי ויכלכל את מעשיו באופן סביר, הוא יכול לנסות את ה´ ולראות בעיניו את הברכה שבזכות המעשר. 1 הפרשתי מעשר ולא התעשרתיכמעט תמיד שמעתי שאכן המפרישים מעשר מתעשרים. אמנם במשך השנים נשאלתי מספר פעמים מאנשים שטענו כי הפרישו מעשר כספים ולא זכו לברכה. כשביררתי את הדברים לעומק, התברר בדרך כלל שנתנו את המעשר למטרות שאינן נחשבות צדקה. כגון לקרובי משפחה שבעצם לא היו כל כך נזקקים, לעמותות מפוקפקות, או עבור סגולות שבמקרה הטוב אין בהן מצווה ובמקרה הרע נזקן מרובה. וכאשר אדם נותן צדקה למטרות שאינן ראויות - אין לו על כך שכר (ע´ ב"ק טז, ב). בנוסף לכך, בדרך כלל אותם אנשים היו מבזבזים את כספם בחוסר הגיון מחפיר. וכמדומה שהדברים תלויים זה בזה, הואיל ולא נתנו צדקה כראוי, גם לא זכו להוציא את כספם כראוי, ונמצאו מפסידים מכאן ומכאן.

הודעהפורסם: מוצ"ש מאי 10, 2014 11:18 pm
דורך איחוד פעלד
ביסט נאך נישט רייך?

ווען ווערט א מענטש צופרידען און זאגט איך בין רייך?

חכמינו זאגען אז איזהו עשיר השמח בחלקו. איינער וואס קען געבען מעשר איז א שמח בחלקו.

הודעהפורסם: מוצ"ש מאי 10, 2014 11:21 pm
דורך פליקער
ווי איך פארשטיי דעים ענין מיט מיין דעת בעל הבית איז, אז די טעסט ארבייט כך

ווען איר פארדינט הינדערט טולער, איז מעשר צעין דולר, דעיס איז די חיוב צי געיבן, דעיס איז נישט די טעסט, אבער ווי איז ווען איך געב צוואנציג, דאס איז מיט א צעינער מער ווי מיין חיוב, דאן איז מיר ג-ט שילדיג ניינציג, דא איז שוין די טעסט אויב אינזער ליבער ג-ט גייט אינז קייגן קימען מיט די ניינציג צי נישט, די טעסט טאר מען געוועינטליך נישט מאכן בכדי רייך צי ווערן חוץ ביי צדקה ווי עס שטייט אז ג-ט זאגט ובחנונו נא בזאת, דער בורא בעיט זיך ביי אינז, זייט נישט קיין נערונים, טשעק מי אהט,

גלייב מיר איך האב א זאק מיט תירוצים גרייט פארוואס די טעסט איז דורך געפאלן.

הודעהפורסם: מוצ"ש מאי 10, 2014 11:42 pm
דורך געפילטע פיש
@איחוד פעלד די תורה רעדט דאך צו מיר, אז איך וועל זיך שפירן רייך, גיין צו א פרקי אבות שיעור און הערן אז איך בין באמת רייך קען איך טוהן אן געבן מעשר אויך.

@פליקער ס'שטייט עשר, נישט חומש, בשביל שתתעשר, און אויב דו האסט א זאך מיט תירוצים הייסט דאס נישט קיין בחינה. נישט דא אזא זאך אז די תורה זאל זאגן ובחנונו נא בזאת און ס'זאל נישט זיין קיין אופן ווי די בחינה קען דורכפאלן.

אלא מאי וועט מען מוזן זאגן ווי די רבי זי"ע פלעגט זאגן וועגן די מדינה, אז מ'זעט אנגעבליכע ניסים ונפלאות און כאילו עיני ה' בה מראשית עד אחרית וכו', פלעגט ער אפקרעכצן אזוי במתק לשונו "די הסתר פנים איז גרויס!".

הודעהפורסם: מוצ"ש מאי 10, 2014 11:52 pm
דורך פליקער
איך רעד פון עשר, האסט זעיצעך אויס נישט פארשטאנען, ליין איבער נאך אמאל.

די תירוצים זענען לדוגמא אז די געלט גייט פאר צוועקן וואס זענען נישט איין שטימיג מיט הלכות צדקה, א שרייגער ווי כמעט אלע אינזערע היינטיגע צוועקן.

הודעהפורסם: זונטאג מאי 11, 2014 1:34 am
דורך איחוד פעלד
געפילטע פיש האט געשריבן:@איחוד פעלד די תורה רעדט דאך צו מיר, אז איך וועל זיך שפירן רייך, גיין צו א פרקי אבות שיעור און הערן אז איך בין באמת רייך קען איך טוהן אן געבן מעשר אויך.

@פליקער ס'שטייט עשר, נישט חומש, בשביל שתתעשר, און אויב דו האסט א זאך מיט תירוצים הייסט דאס נישט קיין בחינה. נישט דא אזא זאך אז די תורה זאל זאגן ובחנונו נא בזאת און ס'זאל נישט זיין קיין אופן ווי די בחינה קען דורכפאלן.

אלא מאי וועט מען מוזן זאגן ווי די רבי זי"ע פלעגט זאגן וועגן די מדינה, אז מ'זעט אנגעבליכע ניסים ונפלאות און כאילו עיני ה' בה מראשית עד אחרית וכו', פלעגט ער אפקרעכצן אזוי במתק לשונו "די הסתר פנים איז גרויס!".



סא די האלסט אז עשר בשביל שתתעשר מיינט ביז מען וועט פילען רייך?

אפשר ארבעט עס באמת יא. כ'ווייס נישט. לדעתי ווען איינער האט צודעקען דער חודש מיט דער היינטיגער לייף סטייל איז ער רייך.

הודעהפורסם: זונטאג מאי 11, 2014 2:28 am
דורך געפילטע פיש
כ'ווייס טאקע נישט, שטעל דיך פאר ווען איינער קומט דיר זאגן אז אויב אינוועסטירסטו ביי עם א סכום געלט אויף א חודש, וועט ער דיר רייך מאכן. אומר ועושה, נאך די חודש גייט פארביי געט ער דיר א געהאלט אז דו האסט אויף צו דעקן דעם חודש, און ווען דו קומסט מיט טענות אז ער האט דיר נישט רייך געמאכט זאגט ער דיר בזה"ל "לדעתי ווען איינער האט צודעקען דער חודש מיט דער היינטיגער לייף סטייל איז ער רייך". וואלסטו געהאלטן אז יענער איז אן ארענטליכער מענטש און האט געהאלטן ווארט?

הודעהפורסם: דאנערשטאג מאי 15, 2014 8:55 am
דורך מה יעשה הבן
איך מיין אז די הבטחה פון חזל עשר בשביל שתתעשר איז נאר געזאגט געווארן אויף מעשר פון די פירות השדה וואס דאס איז וואס די תורה רעדט, מעשר כספים איז בכלל א מחלוקת אויב ס'איז א חיוב און אויב יא אויב ס'איז מן התורה אדער נאר מדרבנן.

הודעהפורסם: מאנטאג יוני 09, 2014 5:30 pm
דורך הוגה
@אליבא דאמת, דו פרעגסט גאר גוט! עס איז נישט דא קיין ענדגילטיגע תירוץ אויף דיין קשיא. די אלע תירוצים וואס מאנכע ווילן ענטפערן, כגון אז ס'מוז זיין פונקטליך א צענטל נישט מער נישט ווייניגער, וכדומה, זענען גאר לעכערליך. גאט איז נישט א שפילער, און מאכטס נישט קיין שפילער פון גאט. אויב זאגט ער צו איז ער מקיים, אן קיין מאנקי ביזנעס.

נאר וואס דען, איר פרעגט נישט די קשיא ריכטיג. די קשיא איז נישט "וואו איז גאט, ער האט דאך צוגעזאגט עשירות". מיר דינען נישט און מיר גלייבן נישט אין גאט ווייל ער טיילט פרייזעס אדער ווייל ער איז א געלונגענע magician. גאט איז דא ריגארדלעס. די קשיא איז "וואס איז פשט אין די פסוק. וואס איז פשט אז די פסוק זאגט ובחנוני נא, כאילו מיר האבן דא א דיעל, כאילו בעצם איז לטובתך צו זיין אן עני ואביון, און אזוי איז נגזר געווארן אויף דיר, אבער אויב וועסטו געבן מעשר קענסטו אויסשפילן גאט, און ער וועט נישט האבן קיין ברירה... דאס קען דאך נישט זיין, איז וואס אויב אזוי איז יא פשט אין פסוק?" דאס איז די קשיא. וממילא, גאט קען מען נישט אויספרובירן כידוע לכל מבין, סך הכל דארף מען פארשטיין פשט אין א שווערע מלאכי.

יעצט האסטו א ברירה, קענסט פרובירן צו פארענטפערן ע"פ פשט, לדוגמא, געבן א טעאלאגישע אדער פראקטישער באדייט אינעם פסוק. אז אויב וועט מען איינפירן די מעשר סיסטעם אינעם לאנד דאן וועט די עקאנאמיע בליען עד בלי די. (איך נוץ נאר די פשט אלץ א דוגמא.) קענסט פארענטפערן די פסוק ע"פ דרש, נאכן פארענטפערן אלע הוויות דאביי ורבא. קענסט פארענטפערן ע"פ רמז, סוד, פילוסופיה וכדומה. האסט אפילו א ברירה צו בלייבן מיט א צריך עיון פאר דערווייל. אבער די קשיא איז נישט וואו איז גאט. די קשיא איז אויפן פסוק.


.

הודעהפורסם: דינסטאג יוני 10, 2014 12:12 am
דורך שמעקעדיג
הוגה האט געשריבן:וממילא, גאט קען מען נישט אויספרובירן כידוע לכל מבין

אבער ביי דעם זאגן דאך די מפרשים קלאר אז הכא שאני, דא איז יא ערלויבט אויסצופרובירן גאט. וצ"ע.

הודעהפורסם: דינסטאג יוני 10, 2014 12:20 am
דורך הוגה
שמעקעדיג האט געשריבן:
הוגה האט געשריבן:וממילא, גאט קען מען נישט אויספרובירן כידוע לכל מבין

אבער ביי דעם זאגן דאך די מפרשים קלאר אז הכא שאני, דא איז יא ערלויבט אויסצופרובירן גאט. וצ"ע.


וצ"ע אויף די מפרשים, נישט אויף גאט. דארף מען לערנען פשט אין זייערע ווערטער. ס'קען דאך נישט מיינען כפשוטו, א יעדע נער ווייסט דאך אז ס'ארבייט נישט אזוי.

הודעהפורסם: דינסטאג יוני 10, 2014 12:29 am
דורך ונבנתה העיר
שמעקעדיג האט געשריבן:
הוגה האט געשריבן:וממילא, גאט קען מען נישט אויספרובירן כידוע לכל מבין

אבער ביי דעם זאגן דאך די מפרשים קלאר אז הכא שאני, דא איז יא ערלויבט אויסצופרובירן גאט. וצ"ע.

מן הסתם קען\דארף מען מחלק זיין צווישן 'ערלויבט' און 'קען'.

הודעהפורסם: דינסטאג יוני 10, 2014 12:38 am
דורך שמעקעדיג
פארשטיי איך נישט. ה' זעלבסט זאגט דאך ובחנוני נא, ער זאגט אונז, אדרבה פרובירט!
אויב קען מען נישט דאן איז דאך אומפארשטענדליך דער גאנצער שקלא וטריא.

הודעהפורסם: דינסטאג יוני 10, 2014 3:42 pm
דורך אליבא דאמת
הוגה האט געשריבן:
שמעקעדיג האט געשריבן:
הוגה האט געשריבן:וממילא, גאט קען מען נישט אויספרובירן כידוע לכל מבין

אבער ביי דעם זאגן דאך די מפרשים קלאר אז הכא שאני, דא איז יא ערלויבט אויסצופרובירן גאט. וצ"ע.


וצ"ע אויף די מפרשים, נישט אויף גאט. דארף מען לערנען פשט אין זייערע ווערטער. ס'קען דאך נישט מיינען כפשוטו, א יעדע נער ווייסט דאך אז ס'ארבייט נישט אזוי.

מען קען נישט אפטיילן גאט פון די מפרשים. אלעס וואס מיר ווייסן איבער דעם באשעפער קומט פון די גדולי ישראל. און אויב וואס זיי זאגן וועגן גאט'ס ביהעיוויאר (אז מ'קען אים אויספראבירען מיט מעשר) שטימט נישט, דעמאלטס בלייבן אונז נישט איבער מיט א גאט.