הרים וגבעות

[עמוס]

הָרִים וּגְבָעוֹת
עֲמָקִים וְגֵיאָיֹת
אִם נְהֶיִּתֶם בִּימֵי קֶדֶם
וּתְהִי אַחֲרִיתְכֶם עוֹלָמִים
הֲתֵדְעוּ מֵאַיִן בָּאתִי
וְאָנָה אֵלֵךְ אַחֲרֵי מוֹתִי?

וְאִם נֹוצַרְתֶּם בִגְעָרָה
עֵת יִרְגְּזוּן מוֹסְדֵי תֵּבֵל
הֲתִשְׁמְעוּ גַּעֲרַת לְבָבִי
אִם תָּבִינוּ רֹגֶז רוּחִי?
הֲכָמֹנִי תַּרְגִּישׁוּ, שֶׁחַיֵּיכֶם
הָאֲרֻכִּים - חָסֵר מַשְׁמָעוּת
הַתֲחְשִׁידוּ שֶׁהַכֹּל הָבֶל?

מַיִם הַכְּחֻלִּים הַנּוֹבְעִים
מִבֵּין נְקִיקֵי סְלָעַיִך
וְנוֹפְלִים בְּרַעַשׁ אָרְצָה
מָה רְאִיתֶם וּתְנוּסוּן?
הַאִם כְּמוֹ אֲנִי נִרְדַּפְתֶּם
מֵאֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם?
וּכְמוֹ הַנְתִיבָה בַּצֹּר
שֶׁזְרָמַתְכֶם לְאַט חָקַק
הֲגַם תּוּכְלוּ לְשַׁחֵק
אֶת לֵב הָאֶבֶן בִּבְשָׂרִי?

וְאוּלַי אֵין לָכֶם תְּשׁוּבוֹת
כִּי שְׁאֵלוֹת שֶׁהִרְצִיתִי מִדֵי קָּשׁוֹת
אָז תַּעֲנוּ לִי, בְּבַקָשָׁה
אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים

נכתב תחת השראה אלקית בעת רואי הרי האלפים המרהיבים בשויץ

[מפוזרי]

ואולי יש להן תשובות
אבל לענות אינן מעוניינות
כי מצבך אותן לא מעניינות
וזה כל מה שהן אומרות וענות:
"עד שנבקש רחמים עליך נבקש על עצמינו".

[גראדעמעכעלע]

Wow! וואונדערליך שיין

[mevakesh]

אין להם תשובה
על דבר שלא נשאלה
אין להם בחירה
להתעורר על ההויה
טוב להם ככה
כלום לא נצרכה
רחמיהם על ענייך
שמתחבטת בשכלך
תודעתך רדפוך
בלי מוצא טרחך
תשיב להם בחזרה
טוב לי שנבראתי
עם כל צרותי
על אף שלא נוח לי
זה כל חיותי

[שיטה מקובצת]

הרב @עמוס, הערליך און רירענד.

כ'האב אמאל געהערט פון מו"ר רבי אביגדור מיללער זצוק"ל פשט אין דעם זמר יום זה מכובד, ווי מ'זינגט השמים מספרים כבודו וגם הארץ מלאה חסדו. לכאורה שרייט דאך די גאנצע בריאה מעשי ה', די הימעל פונקט ווי די ערד, וואלט דאך לכאורה געדארפט שטיין "השמים מספרים כבודו וגם הארץ דערציילט השי"ת'ס ווינדער"? דערווייל שטייט אזא פארעווע זאך, וואס קוקט אויס ווי מ'וויל איינעם בארואיגען אז אפילו ס'זעהט נישט אויס אזוי, איז עס אויך פון מיט חסד.

האט ער מסביר געוועהן אז מ'קען קוקן אויף די וועלט מיט א וועג פון התפעלות, וואס דעמאלטס זעהט מען טאקע גדלות ה' איבעראל, אבער אמאל איז מען נאר אויף די מדריגה וואס מ'זעהט אלע שוועריגקייטען. איז אויף די הימעל איז נישט דא קיין שוועריגקייטן, דארטען זעהט מען גלייך כבוד ה' - השמים מספרים כבודו. אבער דא אויף די ערד איז מען פיל מיט ספיקות און אנגסט און נישט אייביג זעהט מען חסד ה'. אויף דעם ארויף זאגט דער בעל הפיוט, אז די זאלסט וויסן אפילו דא אויף די ערד איז אויך מלאה חסדו.