קדש הילולים האט געשריבן:איי אין שלחן ערוך שטייט דאך אז מיידליך טארן נישט?...
אין וועמענ'ס שולחן ערוך שטייט דאס? מקור ביטע. אין מיין שו"ע שטייט פארקערט, וועלכע דרוק האסטו?
קדש הילולים האט געשריבן:עה! די שלחן ערוך קען נישט אוועקנעמען אונזערע פארדארבענע תאוות...
מיר דארפן זען ס׳זאל זיין ווי מער פריצות ביי יודן, לכה״פ האלב ווי ביי אוזערע באליבטע גוים!...
אוי, נישט גוט אפגעלערענט, זאג ענדערש "עה, די שולחן ערוך קען נישט אוועקנעמען אונזערע פארדארבענע תאוות צו זיין פרומער פונעם פויפסט, די שולחן ערוך איז צו מאדערן פאר אונז.
יוסל'ע האט געשריבן:אלע באבלאשטע מיידלעך זענען פריצות וואס זיכן צי מעורר זיין פארדארבענע תאוות, באלד ערגער ווי אונזער באליבטע שרצע'לעך....
ניין, די באבלאשטע און באצירטע מיידלעך זענען מקיים וואס חז"ל הייסן, אז יעדע מיידל פון די צוועלעף יאר זאל זיך באצירן און באשמירן, כדי מענטשען זאלן וועלן חתונה האבן מיט זיי.
יוסל'ע האט געשריבן:און די אומבאבלאשטע מיידלעך, וואס זענען מקפיד על קלה כבחמורה אויף יעדע סעיף אין שולחן ערוך, איינס הייליגער ווי די צווייטע בבחי' קדש הילולים...
ניין, זיי זענען עובר אויף א בפירושע חז"ל, אין הבוגרת רשאי לנוול עצמה. (תענית י"ג ע"ב).
ס'גייט מיר שוין פון די נאז זיך צו טענה'ן מיט די וואס ווילן פארשווארצן אונזער הערליכע אידישקייט, אונזער תורה, ווי כאילו מיר מוזן אלע זיין פויפסטן און נאנעס, זיך פארמואס'ן און פארעקלען, ווען דאס גייט קעגן אלעס וואס אידישקייט האט צו פארקויפן. די עמי הארצים דחד יומי, וואס ווייסען נישט וועלכע וועג מ'עפענט א שולחן ערוך, זיי פאררופן זיך די פרומע וואס די תורה געהערט צו זיי. פעך! טראגט אפ פון מיין הערליכע תורה, פון מיין באליבטע אידישקייט! לאזט אונזער רעליגיע לעבן.
לאמיר נאר אראפ ברענגען אפאר חז"ל'ן, אפאר נושאי כלים, נאר צו באקומען די פיקטשער ווי אזוי אונזערע לייבן, אונזערע וועג ווייזער האבן אנגעקוקט וויאזוי מיידלעך זאלן זיך אויפפירן.
די גמרא אין כתובות נ"ב, זאגט ר' יוחנן אין נאמען פון רשב"י, יא, דער זעלבער ר' שמעון וואס איז ארויסגעקומען פון מערה נאך צוועלעף יאר און נישט געקענט פארטראגן אז מענטשען זענען עוסק אין חיי שעה, און א בת קול האט עם צוריק געשיקט אין מערה פאר נאך א יאר בעפאר ער מאכט א גל של עצמות פונעם גאנמען וועלט, רעדט ער דארט וועגן די תקנה פון כתובת בנין דכרין, טייטשט ער די פסוק, קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים, פרעגט די גמרא בשלמא בנים בידיה קיימי אלא בנתיה מי קיימן בידיה? די דרך העולם איז דאך אז א מאן נעמט א פרוי, נישט א פרוי נעמט א מאן, און וואס טיישט ואת בנותיכם תנו לאנשים? א קא משמע לן דנלבשה וניכסה וניתיב לה מידי כי היכי דקפצי עלה ואתו נסבי לה. פשוט, אז ער זאל אנטוהן זיין טאכטער שיין, כדי זי זאל געפעלן פאר בחורים, זיי זאלן וועלן חתונה האבן מיט איר.
די אויבנדערמאנטער גמרא אין תענית רעדט זיך וועגן אן אבל\אבלה, זאגט די גמרא אין הבוגרת רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה, פרעגט די גמרא וואס הייסט? מעג זי זיך דען וואשן? זאגט די גמרא לא, אכיחול ופירכוס, ס'הייסט אז זי איז מחוייב זיך צו שמירן די אויגן, און שיין מאכן די האר.
זאגט רש"י אויף דעם, פארוואס מוז זי זיך שמירן אין די שבעה? אלא מתקשטת כדי שיקפצו עליה.
די מאירי שרייבט אויף א מיידל וואס וויל מחמיר זיין און זיך נישט שיין מאכן "ואם עשתה כן גוערים בה שלא לעשות כן כדי שלא ימעטו הקופצים". די פסקי תוס' זאגט "בוגרת שהגיע זמנה לינשא עליה ליפות עצמה שימצאו לה קופצים", און אזוי ווערט טאקע געפסקנ'ט אין שו"ע סימן שפ"א.
שו"ע אין הלכות שבת, ש"ג, רעדט מען דארט וועגן מטלטל זיין תכשיטים, זאגט די מחבר "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין". און די רמ"א לייגט צו נאכמער, "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול".
דורכאויס תנ"ך, ש"ס, מדרשי חז"ל זעט מען אלעמאל חז"ל משבח זיין א יפת תורה, יפת מראה, אשה נאה, אשה מקושטת וכו'.
ר' שלום משאש האט געשריבן אין זיין ספר שמש ומגן "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".
ווען מ'האט עם מעורר געווען אז ס'פאסט נישט אזוי צו שרייבן, אז פרויען זאלן זיך מקשט זיין לבעליהן ולכל העולם, האט ער צוריק געשריבן א לענגערע בירור, וז"ל: "ומה שתמה כת"ר על מה שכתבתי בסוף דברי שהדבר ברור להתיר, וגם מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר. וחז"ל התירו כמה איסורים כדי שלא תתגנה אשה על בעלה. ע"כ. וע"ז תמה כיצד אני מצוה לנשים להתקשט לכל העולם, וזה איסור גמור, ובודאי סכין המהירות פלטו, ולבעליהן זה ודאי מצוה, אבל הקישוט לבעל הוא בבית, לא בשוק וכו', עכ"ל.
ברוך ה' אין כאן סכין, ולא מהירות, ולא פליטה, אלא בכוונה גדולה. והמידה האחת המיוחדת שיש בי, שחנן אותי ה' יתברך בחסדו הגדול, היא שאין אני נבהל להשיב, ואיני ממהר להוציא שום פסק דין מתחת ידי עד שאני מניחו ומתבונן בו וחוזר עליו הרבה פעמים, ומזה יצא לי הרבה פעמים להגיה ולשנות הרבה דברים, ואני שמח בזה. ולא כמו אחרים שמשיבים מהר על אתר, מה שבא לדעתם בהשקפה ראשונה, ומזה יוצא להם מאמר חז"ל פרי המהירות חרטה, וגם כבודו נתפס בזה כעת.
והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים, ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר".
פלא יועץ אין ערך יופי שרייבט "וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת". זעט מען אז א מאן דארף אלעמאל זיכער מאכן אז זיין ווייב זאל אויסזעהן די שענסטע אין שטאט.