איך האב נישט מברר געוועהן די פרטים אין איך האב נישט ווי צו מברר זיין, לכן בעהט איך, 1 אז מען זאל נישט אהננעמן מיינע פאקטן, ווייל רובא דרובא ווייס איך נאר וואס מען האט געשמועסט אין די צייטן פון דער התייסדות ושנים שאחרי זה, 2 ווער עס קען מוסיף זיין אין מתקן ביטע אזוי טוהן, וכן ווער עס האט א קשר מיט א חסיד ביטע אים אויספרעגן מעהר פרטים.
from wikipidia
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]האדמו"ר הוא הרב ישראל משה רוזנפלד, שנולד למשפחה מחסידי בעלזא. בצעירותו שימש כמשגיח רוחני בישיבת טשיבין. לאחר תקופה עבר לשמש כמשגיח בישיבת "מחנה אברהם - חוג חתם סופר", בראשות הרב יצחק שלמה אונגר, רב קהילת "חוג חת"ם סופר" בבני ברק. הרב רוזנפלד קנה לו מעריצים רבים בישיבה[1], והם הכתירו אותו כאדמו"ר מדאראג על שמה של העיירה ההונגרית דורוג (Dorog, בהונגרית: Hajdudorog) בה כיהן כרב ואדמו"ר סבו, רבי שמואל פרנקל.
מוסדות החסידות כוללים תלמוד תורה, ישיבה גדולה, ישיבה לצעירים ורשת כוללים. השתייכותה הפוליטית של החצר היא ל"סיעה המרכזית" במפלגת אגודת ישראל, סיעה שהמרכיבה העיקרית בה היא חסידות גור.
חסידות דאראג בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי שמואל פרנקל תלמידו של רבי חיים מצאנז כיהן כאדמו"ר בקאמאד (הונגרית:Komádi) ובדאראג. נולד בה' בסיוון תקע"ד. היה עניו גדול והתנגד ללבישת בגדי אדמו"רים. חיבר את ספרו אמרי שפר על התורה. נפטר בט"ו בחשוון תרמ"ב[2] .
חתנו רבי זאב ציטרון מילא את מקומו. נולד בשנת תרי"ז. היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מדעעש ושל רבי אברהם יצחק מקליינוורדיין. משנת תרמ"ד שימש כרב וראש ישיבה בדאראג . חיבר את הספר אגדות מהרז"צ נפטר בט"ז בניסן תרפ"ז.