ונבנתה העיר האט געשריבן:בעריש האט געשריבן:איך פארשטיי אסאך מער נישט וויאזוי די חסידים (מיין אימפרעשאן אז סאיז געווען יונענעמוס) וואס האבן די לעצטע פאר יאר ווען ער האט נאך געלעבט געזינגען מיט אלע כוחות דעם יחי אדונינו מלך המשיח ווי מזעט אויף אלע קליפס פון יענע יארן, ווי אזוי זיי האבן געמאכט דעם וועג צירוק.
וויאזוי דיידזשעסט מען אזאנס?
גיב א קוק וואס ר' יואל כהן זאגט דא ביי 57:22 [דר"א איז אויך אינטערעסאנט צו זעהן די ערשטע האלבע מינוט - ר' אברהם שם טוב].
דאס איז וואזוי א לובאוויטשער באשרייבט ר' יואל כהן בתוכם זיין חלק און די משיח סומעטאכע.
בכל אופן ההיסטוריה שלו הוא כך. רי"כ הוא בנו של משפחת חבדית עתיקת יומין, מימות בעל התניא. אביו הוא החסיד המפורסם בעל השמועות ר' רפאל כהן שנקרא בכינוי פאלע כהן. הוא כתב כמה ספרים של רשימת זכרונות הנחשבים אותנטיים ומהימנים בשם שמועות וסיפורים. רי"כ נולד ברוסיה ועלה כילד לארץ הקדש ושם התגורר בתל אביב ששם התרכזו מיטב חסידי חב"ד בשנת תר"צ ואילך. רי"כ התבלט כעילוי מופלא שניחון בזיווג נדיר של שני כחות מופלאים, יש לו זכרון פנמנולי מחד ועמקות גאונית יוצאת מן הכלל מאידך, ואף למד ביחד עם כמה מגדולי גאוני ליטא אצל החסיד הגאון המופלא רח"ש ברוק, למד ביחד עם הגאון רבי בערל פוברסקי, ויבדלח"ט ר' שלוימקע ברמן, ששניהם למדו זמן מה בחבד.
ויהי בשנת תש"י כאשר ביקר חתנו של הריי"ץ, הרש"ג (ר' שמרי' גורארי), מי שהי מנהל ישיבת חב"ד העולמי, באה"ק ונפגש עם העילוי ועוד ממיטב בחורי חב"ד, החליט בהכמת חותנו שעליהם להגיע לרבי וללמוד שם ולשהות בצילו.
אך באמצע כאשר נסעו על האנייה, הסתלק הריי"ץ, והבחורים הגיעו בתקופה של בין מלכא למלכא.
לפועל שאלו את הרמ"ש, מי שלפועל נבחר לאדמור אחרי כלות השנה הראשונה של תהיות וספיקות, האם לנסוע חזרה או להישאר, הרבי ייעץ לו, שהיות שקיבל הסכמה להגיע לכאן והצדיק לא אמר בכדי בוודאי עליו להישאר בכל מקרה.
בתוך שנה זו, הי' רי"כ מן התלמידים הבולטים שהכירו בהרמ"ש כהרבי, ומיד עוד בטרם נהיו לרבי רשמי, הפך לחוזר וגם לכותב התורות שהם בשפה חבדית, "שיחות" ואח"כ "מאמרים", ומני אז זה הי' תפקידו הקבוע לצד היותו גם משפיע ומלמד חסידות עיונית, וגם מחבר של אנצקלפודיה החבדית "ספר הערכים חב"ד". בכל תפקידיו ניכר היו בכישוריו העצומים והמפליאים, הן כזוכר בחינת בור סיד שאינו מאבד טיפה והן כמעמיק וכמסבירן נפלא של הנושאים הכי מסובכים ועיוניים בחסידות.
אך לצד היות חוזר הפך גם כאידולוג, כמי שהתווה לפי השראת הרבי הקו החבדי וכמי שהצליח להסביר היטב משמעות ומהכלים של תנועת חב"ד במשך ארבעים שנה. בכל השנים זכה לפולאריות גדולה בקרב רבו מנין ובנין של חב"ד. אך ביחד עם זאת נותרו אנשים שגם שנאו אותו.
וכך הגיע לתקופה המשיחית ההסטרית של חב"ד שאז עשה שגיאת חייו. אין זה סוד שהרבי הי' חי משיח יומם ולילה, והוא החליט שהרבי הוא משיח וזאת בניגוד לדבריו המפורשים של הרבי, ובכחו הגדול לבאר כל חמירא בצורה נפלאה הוביל את הקו המשיחי אל עבר פי פחת במיוחד אחרי שהרבי חלה, ואז בהיעדר הרבי נהפך הוא לקול המוביל. הצעדים שהוא מוביל הם צירוף של אמונה גדולה ברבי מחד וחוסר אונים על מחלת הרבי מאידך. היו אנשים מפוכחים אך קולם לא נשמע. וכך הוא הוא ישצר את המשיחות החבדיות שאלמלא הוא לא היתה קיימת (כאשר אני מדבר על משיחיות אני מדבר על העובדה המוזרה של אלו הטוענים שהרבי אי פעם הי' משיח או אף כעת משיח וכל התמהוניות שנולדה מזה).
עם פטירת הרבי, כבר הבין שטעה ופישל בגדול וכל מעשיו היו מחדל עצום והודה בפה מלא שהוא טעה. אך הנעשה אין להשיב. המהלך שהוביל הי' גדול יותר מאשר היוצר והגולם קם על יוצרו. הוא הקים המפעל אך לא מסוגל כבר לעצרו. וכך מיד התנערו המשיחיים ממנו שהסתכלו עליו כבוגד. וכך השפעתו התצמצה דרסטית. והוא מקובל רק על חלק הלא משיחיי של חב"ד, אם גם אצלם בערבון מוגבל שהרי לא סולחים לו על הצעדים שהובילו את חב"ד לבוץ הגדול הזה שכולנו חבדניקים, גם אלו שלא משיחיים, טובעים בו.
