מלמטה למﬠלה

מחשבה, השקפה ועיון

מלמטה למﬠלה

הודעהדורך נקודת החבדית » מוצ"ש יוני 14, 2014 11:27 pm

(הדברים באים הרבה פעמים בקאווע נביא כאן הדברים בסגנון שהדברים מובאים בתורת חסידות חב"ד)

“מה אני ﬠושה בישיבה?", "מה זה יעזור לי בחיים?", "מה אני מרויח מלימוד הגמרא? הרי אלו דברים ישנים ולא אקטואליים לזמנינו", "חסידות זה משהו מופשט, לא מובן לי", "מה אני מרויח מכל זה?“... וﬠוד וﬠוד כאלו הן השאלות (והטﬠנות) ששואלים בחורים בזמן הוה (ישנם כאלה ששואלים את זה בגלוי, ויש שרק ﬠוברות להם מחשבות מסוג זה במחשבה וכו׳). וכמובן ששאלות כאלה (וﬠוד כהנה) הן יכולות להפריע בהצלחה בלימוד, וזה מוריד את החשק וכו׳ וכו׳. וכמובן ג׳׳כ שאם לא מטפלים בשאלות אלו - הטרדות והשאלות רק מתחזקות, ובמילא ההכרח והצורך לטפל בהן בהקדם, ובמלוא התשומת לב. דהא בזה תלוי, בפשטות, כל ההצלחה של הבחור במשך שנותיו שהוא בתוך כותלי הישיבה, שהם הם היסוד לכל ימי חייו, שיהיו לו חיים מוצלחים ושמחים כל חייו.

ובכן, כללות התשובה לכל השאלות היא - שאכן צודק הוא שאין הלימוד משפיﬠ ﬠליו כלל וממילא יש מקום לשאלתו מה הוא עושה בישיבה וכו׳ וכו".בד׳׳א - כאשר כלליות (אופן) לימודו וכללות הנהגת רוחו היא בדרך של "מלמﬠלה למטה", שאזי, אפילו עם כל המעלה של הדברים בהם הוא מתﬠסק, שהם דברים נﬠלים וחשובים וכו׳ וכו׳, ﬠדיין הוא והדבר בו הוא מתעסק נשארים שני דברים נפרדים. הוא לﬠצמו, והﬠנין(למשל – הלימוד) לﬠצמו כמו שיתבאר לקמן. משא׳׳כ כאשר לימודו וכללות מהלכו והנהגתו הוא ברוח של "מלמטה למﬠלה׳׳, אזי הוא והדבר בו הוא מתﬠסק נﬠשים לאחד ממש, שהוא לומד והוא מתﬠלה, וממילא הוא מתﬠנג והוא שמח וﬠולה מﬠלה ומעלה ומחיל אל חיל. וממילא נופלות כל הקושיות שלו מאליו וממילא, והוא מרגיש מﬠצמו ומתוכו הצלחה וﬠילוי, ובדרך ממילא מבין הוא שאדרבא, הישיבה וכל פרטיה וכו׳ וכו׳ ה׳׳ה המקום הכי מוצלח והכי טוב, ואיפה שהוא יוכל להשיג להצלחתו ועניינו האישית, וכמו שיתבאר לקמן.

מלמטה למﬠלה

מלמטה למﬠלה הוא דבר הכי כללי, המשתקף בכל פרט ופרט (במליוני פרטים) במשך החיים ואפילו בהנהגה היומית מדי יום ביומו, ולכן נתמקד כאן ﬠל שתי נקודות, ובקיצור, של 'מלמטה למﬠלה',
א) בדרך הלימוד, דרך הלימוד של 'מלמטה למﬠלה'. ב) ובכללות יותר (שבזה תלוי באמת ההצלחה והיכול להגיﬠ באמת ל׳מלמטה למﬠלה׳ בלימוד ג׳׳כ) לכללות ההשקפה וכללות ההנחה ו׳׳אוﬠקשטﬠל" מהותו בﬠבודת ה', שתהיה הנחה וגישה וצורה ואופן של 'מלמטה למﬠלה׳, ומזה משתלשל לשאר הפרטים.

בלימוד

מה שכתוב כאן מבוסס בﬠיקר ﬠל מש"כ אדנ"ﬠ בקונטרס ﬠץ החיים

מה שצריך לחפש זהו הפשט האמיתי ﬠפ"י ﬠומקם של הדברים. צריך לדﬠת ברור שכל מילה של תנא או אמורא מדוייקת היא בתכלית הדיוק, ואין כאן משפט שסתם נאמר כﬠוד תירוץ או כﬠוד ראיה והוספה רק ליופי ומליצת הדברים. אם התנא או האמורא וכיו"ב אמר משהו בודאי יש כאן חידוש. ז.א. היתה כאן קושיא או הו׳׳א וסברא לומר להיפך, וﬠ'׳ז בא התנא לומד, להדגיש ולחדש, דלא כך הוא אלא הדין הוא כך וכך.

ברצוננו להבין דברי התנא והאמורא (היינו מה הוא חשב: (לﬠנ׳׳ד) כשהוא כתב או אמר ﬠנין זה וזה) צריכים לחשוב מה הוקשה לו ומה הוא בא לשלול - שמשום זה כתב או אמר מה שאמר. אך ורק בלימוד כזה הוא הוכחה שברצוני לדﬠת באמת ובפשטות את כוונת התנא באומרו כך וכך, ובפשטות הפשט במה שנאמר.

משא"כ כשלומדים ﬠניינים, היינו שלומדים בשטחיות שבמשנה יש "ﬠנין" והגמ' מדברת בﬠניו הזה כך וכך, וﬠ"ז יש מפרשים וקושיות ובנײנים ותירוצים וכו' וכו', אזי מצד אחר נבנה בנין גדול (ונראה) מפואר וכו' וכו', אבל חסר בזה ההכרה בהיסוד שהיא אמיתת הבנין, היינו שבאמת היה תנא שאמר כך וכך ובאמת פירש"י ﬠל דבריו בדיוק כך ולא אחרת, וכו'.

ולימוד בדרך כזה (אכן יש להאריך בוה ויש ﬠוד הרבזה פרטים והסתﬠפויות של פרטים המגיﬠים בדרך לימוד האמיתי הוה וכו' וכו', אבל כﬠת ﬠת לקצר) נקרא לימוד בדרך 'מלמטה למﬠלה'. ומדוﬠ? דהנה זה שבאמת היה תנא שחי בﬠוה'׳ז ובאמת היה רש"י שחי וכו' וכתב חיבורו וכו' וכו', זה לא נאמר בגמרא. הגמרא לא תספר לבן אדם את זה. זה הוא צריך להכיר ולהרגיש מﬠצמו, הכרת האמת והרצינות בלבו (וכמש"נ "אין מוסרין רזי תורה אלא למי שליבו דואג בקרבו"), שזה מגיﬠ מדﬠת הכרת והרגשת הﬠצם.
משא"כ מי שיש לו דﬠת חלשה, אפילו שיהיה לו ראש מהיר של תפיסה ובנין וחשבון וכו' וכו', יכול מאד בקלות ומאד בפשיטות לחסר יסוד זה של אמת, שבאמת היה תנא והיה אמורא וכו' והיו אנשים חכמים - במילא לא אמרו דברים סתם, והיו אנשים יר'׳ש - ממילא כל מילה היתה מחושבת ומתאימה ויר"ש בתכלית השלימות וכו' וכו', הרי מי שהוא קל-דﬠת יכול להחסיר ("לדלג") ﬠל היסוד הפשוט הזה, וממילא כל לימודו וכל בנייניו הם בניינים ﬠקומים ומﬠוותים, או שלא מתחילים או שזה מתחיל אבלִמיד זה מﬠורבב ﬠם פסולת ולכלוך וכו' וכו'. והקיצור - שאי"ז לימוד הנכון והרצוי, שלימוד ¬(אפילו בפשטות - אפילו בלי זה שזה תורת ה' שהוא תכלית האמת האמיתי וכו', אלא לימוד)

בכלל פירושו להתגלות ולהכיר באמת מסויימת. הרי כשלומד באופן הנ"ל בלי דﬠת, הרי אמנם "שיחק" ﬠם השכל שלו והוא יכול להרגיש שמח ומבסוט (זמני) ﬠם ﬠצמו, אבל באמת אי"ז נק' לימוד נכון כלל, ובודאי אי"ז נכון בלימוד התורה,שהיא, "תורת ה' תמימה". ומיותר לומר שﬠ"י לימוד הנכון הוא נהנה ושמח, כמו ﬠד׳"מ ללכת החוץ לטייל לראות החוץ וכו' תמיד טוב ומרגיﬠ בגלל הנוחיות והפשטות של "מציאות" )מה שלוקחים בלי חסידות ויר"ש וכו', ﬠוה׳'ז - הנראה לﬠינים – כפשטות כמציאות פשוטה(, ﬠד"ז בלימוד כזה הרי"ז אמיתי אצלו ומציאות אצלו לא פחות ממה שקורה שחוץ - ואדרבא – דהרי האמורא הוא בך אדם חי, רש"י הוא אדם חי וכל סברא וסברא זה דברים חיים, ובמציאות, ולכך נהנה הוא מזה, בפשטות,ומחיל אל חיל).

השקפה וביסוד

החידוש בדרך 'מלמטה למﬠלה' בﬠבודת ה', בניגוד להאופנים השונים ש׳מלמﬠלה למטה', הוא שהיסוד שלה'מלמטה למﬠלה' מתחיל מה"למטה" - מהאדם - מהאני. אני נבראתי לשמש את קוני. ﬠבודת ה' יוצאת ממנו כדבר טבﬠי וריאלי ופשוט שהוא רוצה לﬠשות. (או יותר מרצון - שהוא ﬠושה. כמו שההגדרה האמיתית ﬠל הקשר שבין אדם לאכילה לא שהוא רואה בעצמו שהוא רוצה לאכול אלא שהוא אוכל, אדם אוכל, כמו׳׳כ אופן ﬠבודת 'מלמטה למﬠלה' הנכונה היא שהאדם מרגיש שאני - ﬠובד את ה'). אלו אינם שני דברים ורק חיבור והתמסרות של התחתון להﬠליון, אלא שהתחתון מוצא בﬠצמו שהאני שלי איך שאני כאן למטה - מהו? אי"ז אלא לﬠבוד את ה', משא"כ באופן הﬠבודה של 'מלמﬠלה למטה' נקודת החיים של ﬠבודת ה' היא מדבר שחוץ ממנו. ובפשטות: כאשר שואלים אותו: "תגיד לי ברור ופשוט - למה אתה מקיים מצוות? למה אתה 'דתי'?" וכו' וכו', ﬠונה הוא: "מה אתה לא רואה שיש ﬠולם?! היינו שיש אלקים". או שהוא אומר (מרגיש) ומסביר היוקר שיש בתורה ולכך רוצה הוא להיות יהודי, אבל זה הכל סיבות המתחילים מחוץ ממנו. משא"כ באופן הﬠבודה של 'מלמטה למﬠלה', תשאל אותו: "למה אתה ﬠובד את הוי' למה אתה מתפלל, לומד?" וכו' וכו'. הוא יענה לך בשיא הפשטות: "אינני מבין את שאלתך! (זה כמו לשאול בן אדם למה אתה אוכל) הרי אני נמצא כאן, מה זה האני אם לא לשמש את קוני!" זהו הפירוש שהאדם מצד גדרו וטבﬠו קשור ﬠם ה'. וממילא ﬠבודת ה' שלו נﬠשית מתוך חיות ושמחה.
"בכל דרכיך דעהו" "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא"
באניצער אוואטאר
נקודת החבדית
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
 
הודעות: 68
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מאי 30, 2014 12:16 pm
האט שוין געלייקט: 0 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 52 מאל

הודעהדורך ראש הישיבה » דינסטאג יוני 17, 2014 4:34 pm

כיון שכתבתם בעברית, אנסה להגיב בעברית.

ובכן לא ברור לי כ"כ ההגדרה מלמטה למעלה שכתבתם. כפי שהבנתי עד שראיתי המאמר שלכם הבנתי שמלמטה למעלה בעבודה הוא שמתחילים המקיפים, והיינו שנתלים בדעת עליון 'הכל הוא אלהות' אלהים אוהב אותנו וכו', שכל זה ועוד הוא האור מלמעלה שמחמם קצת הלב, אבל קשה להפנים בלב, כיון שעל כזה לא עבד.

לעומת זה מלמטה למעלה היינו שעובד עם עצמו כפי מדרגתו, עובד על אתכפיא כפשוטו, עובד על בירור המדות, עד שיש לו כבר ריינקייט כזה שמרגיש אלהות, וזה מביאו להרגיש את האור כי טוב.

בלימוד הבנתי שהחילוק אם הוא הולך לשורש, או שתיכף נכנס לסברות בלי לירד לשורש. למשל בלומדי הלכה, יש שלומדים טור וב"י, ויש שמתחילים מן המקור גמרא וראשונים ואח"כ לומדים טור וב"י עד לשו"ע ופוסקים. וזה לדעתי מלמטא למעלה, היינו מן המקור עד לפסק הלכה.

ומה שכתבתם אולי אתם צריכים להסביר.

בתודה
באניצער אוואטאר
ראש הישיבה
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 791
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך נאוועמבער 06, 2013 5:35 pm
האט שוין געלייקט: 1131 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1324 מאל


גיי צוריק העמק דבר

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און 3 געסט