אודה לקל - ברן יחד כוכבי בוקר

ארטיקלען, אנאליזן, מיינונגען, געדאנקען, און שמועסן
רעאגיר
גרוש
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
הודעות: 292
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אקטאבער 16, 2012 12:34 am
האט שוין געלייקט: 39 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 330 מאל

אודה לקל - ברן יחד כוכבי בוקר

שליחה דורך גרוש »

אודה לקל לבב חוקר, ליוצרי וצורי אשר בלבי סוקר
בר"ן יחד כוכבי בוקר, רנ"ב איברין דנוקבא כמנין בר"ן אני מוקיר, בעת אשמורת הבוקר זמן אשה מספרת עם בעלה לבי דוקר,
בעת על הרעה כשם שעל הטובה אודה, בר"ן יחד לחבר עם רנ"ב איברים ביחד היא אשת נעורים עם דודה, עי"ז מכל משמר לבי פודה,

שימו לב אל הנשמה, אשר שלחת לארץ צי' ושממה, לגוף קרוץ מחומר עפר מן האדמה,
אל קרב לבי פנימה, הבט וראה אל דמעה, הבא ממצבי האיומה,
נתת בלב להיות למים הזדונים צמא, לעמוד דורות כשבטים שנאמר בהם לשם שבו ואחלמה,

ואורה כאור החמה, להמציא מאוצר הגוף נשמתם נקי' ותמה, פירות מתוקים מאילן אברכך במה,
ועדיין לא זכיתי לטעמה, לזריעה הכי נעמה, לטיעת עצי נשַמה,
לקרב הקץ שגלינו מבית ריעך רגלך הוקר, בעיקבתא דמשיחא שיאמיר יוקר, לזכות לאור הגנוז שבעתים כאור הבוקר


בת בנים לי הבה, להביא נשמות מכסא כבוד חוצבה,
שחורה אני ונאוה, מיצר לב האדם היוצא לצבא, זעקת סדום ועמורה וחטאתם כי רבה,
על זאת לבי דוה, נר ה' נשמת אדם כמעט כבה, ששלחתני לגור בארץ ערבה,

זאת היא רזא דברית, אין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח שטות, על אף שהוא נגד המהות,
טבעתי ביון, ערבה גימטרי"א זרע חושבנא דדין כחושבנא דדין, בזאת אני בוטח אמן,
לעמוד זרע של קיימא, נפשי צמא, לשמור הנשמה, ולהצילה מלהבה,


עורו נא כי בכל לילה, בנפול תרדימה ובא התערותא דלעילא, והלב שופך כמים ממילא
עת אשר נשמה ליוצרו מדבק, בכה תבכה בלילה מתי יגיע עת לחבק, לנצח שרו של עשיו בהאבק,
הבט לזכות רחל אמינו שנקבר בבית לחם, לשכוב שנים להחם, ולזכות לברכות שדים ורחם,

נשמתכם עולה למעלה, ומבקש להגיע לעת רנה וצהלה, עוד ישמע קול חתן וקול כלה,
מזבח מוריד עליו דמעות, בזו השעות, על הטעות, במעשים הכי מאוס,

לתת דין וחשבון מפעלה, על אשר ביוצרה מעלה,
פנה נא אל תלאותי, זכור נא הכתוב אשר הרעותי, במצב כזו לתת אותי,
מצוות עונה להיות ממנו עוקר, ליוצר ערב ובוקר

אוי ימצאה מטונפת, בכח תאות המשגל שנדבק אל בני אדם כזפת, בפרט לנשים הכי יפת,
והשטן מרקד בין קרניו מסובכת, והגוף לוהטת, וגובה המכס,
בעוונות ותוספת, אחר תהי' כל כך שנים לזו מעולפת
, ואין הלחם (כי אם הלחם אשר הוא אוכל) אפילו ללפת, כמו שפחה נחרפת

דער אשכול פארמאגט 28 תגובות

איר דארפט זיין א רעגיסטרירטער מעמבער און איינגעשריבן צו זען די תגובות.


רעגיסטרירן איינשרייבן
 
רעאגיר