כ"ק אדמו"ר מ'מילק שעיק וועט נישט זיין חנוכה אין פאר-ראקעוועי

ווערטלעך, הומאר, און סתם קאפ פארדרייענישן

הודעהדורך געוואלדיג » מיטוואך נאוועמבער 08, 2017 1:00 pm

אז מען רעדט , איך האב געהערט א מעשה פלא פון איינער פון די נאנטע מקורבים אז עטליכע טעג צוריק האט דער רבי זיך שטארק פאר'דביק'עט אינמיטן א שמועס איבער די עיר התורה מאנסי און נאך שטילער לאנגע מינוטין זיך אנגערופן מיט א טיפע קרעכץ ''אוי וואס קען מען טוהן, אבער יבוא יומו'' היינט ווען מען זעהט טאקע אז דער ''דעי'' וועט ווייטער קומען אין אפיס פארשטייט מען אפס קצהו פונעם רעבינס טיפע כוונות, והוא רחום יכפר...
עס נעמט א מאנקי בערך 3 שעה צו טרענירן א מענטש אים צו געבן באנאנעס יעדע פאר מינוט...

-יין שרף-
באניצער אוואטאר
געוואלדיג
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3930
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 10, 2014 5:15 pm
געפינט זיך: באתרא דנשקי שמיא וארעא להדדי
האט שוין געלייקט: 7295 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4870 מאל

הודעהדורך דער גאלדענער אדלער » מיטוואך נאוועמבער 08, 2017 1:09 pm

יעצט עט מען דארפן אויסווארטן אויף דעם "אבער יבוא יומו".
דער גאלדענער אדלער
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 706
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 27, 2017 6:30 pm
האט שוין געלייקט: 3542 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1337 מאל

הודעהדורך שמעקעדיג » מיטוואך נאוועמבער 08, 2017 7:16 pm

בן אדם, געוואלדיג, איינס בעסער פונעם צווייטן, והמבין יבין ענקערע רמזים...
וירח ה' את ריח הניחוח
באניצער אוואטאר
שמעקעדיג
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 15106
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
האט שוין געלייקט: 17814 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 18110 מאל

הודעהדורך בן אדם » דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 3:21 pm

רבי שלום מרדכי הי"ו נעכטן נאכט ביים באקומען טעלאפאניש ברכות קדשו פון כ"ק מרן רבינו הגה"ק שליט"א.
בייגעלייגטע פיילס
רובשקין בטלפון.jpg
Someone's stupid
באניצער אוואטאר
בן אדם
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2958
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך אפריל 01, 2015 12:02 am
געפינט זיך: At the gym
האט שוין געלייקט: 3072 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1425 מאל

הודעהדורך שושן פורים » דאנערשטאג דעצעמבער 21, 2017 3:48 pm

יעצט ווערט נתגלה למפרע פארוואס דער רבי איז נישט געווען שבת חנוכה אין פאר-ראקאוועי, ער איז געפארן שתדלן ביים יר"ה
דער חסיד פארן מאדערן ארטאדאקס איז פונקט ווי דער לב טהור פארן חסיד ודו'ק
באניצער אוואטאר
שושן פורים
ידיד ותיק
ידיד ותיק
 
הודעות: 674
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יולי 08, 2013 12:11 am
האט שוין געלייקט: 504 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 819 מאל

הודעהדורך געוואלדיג » מאנטאג מערץ 12, 2018 12:25 pm

ביי א שמועס היינט מיט די פרחי החסידים ווי די הייליגע מנהג פונעם רבי'ן מקדמת דנא נאך מימות אביו הק' לרגל די ימי המילואים, האט רבינו שליט''א שטארק מעורר געווען ווי ווייט מען דארף גיין 'נאר' מיטן אמת און דינא דמלכותא, און זייט די רעגירונג איז זייער שטרעג קעגן סיי וועלכע פעלשערייען וועט רבינו שליט''א היי יאר נישט עסן מער פסח קיין פאלשע פיש און במתק לשונו האט רבינו אויסגעפירט ''אין א מבוי מפולש טאר מען נישט טראגן'' ודפט''ט.
עס נעמט א מאנקי בערך 3 שעה צו טרענירן א מענטש אים צו געבן באנאנעס יעדע פאר מינוט...

-יין שרף-
באניצער אוואטאר
געוואלדיג
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 3930
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 10, 2014 5:15 pm
געפינט זיך: באתרא דנשקי שמיא וארעא להדדי
האט שוין געלייקט: 7295 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4870 מאל

ממנהגי ערב פסח בבית רבינו שליט"א

הודעהדורך נקודת-אמת » דינסטאג מערץ 27, 2018 10:11 pm

ויש בהם גם ממנהגי אביו הקדוש זי"ע, רק מחמת שלא ידענו לחלק איזה מן המנהגים הם מכ"ק זיע"א ואיזה חידשם רבינו מדנפשיה על כן עשינום כאגודה אחת למען ידעו שעירי הצאן את המעשה אשר יעשון.

ובו י"א סעיפים.

א. בכל השנה כולה הקפיד רבינו זצ"ל עד למאוד ממשהו חמץ בספרי הקודש, על כן נזהר רבינו מאוד לבל להשתמש בכתבי הקודש בשולחן שעל גביו אוכלים חמץ.

ב. אם אירע שאחד מבני ביתו נכשל ושינה מהנהוג מקדמת דנא, גער בו רבינו עד למאוד, הגה. ומצוות עשה זו דוחה ל"ת דאונאת דברים ועינוי גר יתום ואלמנה, ויש חולקין בגר תושב והלכה כדברי המיקל.

ג. עד היכן קפידתו, משעה שבא חמץ בפיו או אפי' בידו, הקפיד לבל ליגע בספרי הקודש מעת לעת ומפקידה לפקידה, והעידו זקני החסידים שאף שראו על עיניו ועל כל גופו השתוקקותו הנוראה לדברי תורתינו הקדושה, לא זז רבינו מקוצו של מנהג ובכוחות אחז את עצמו לבל יטול ח"ו בידיו החמציות איזה ספר קודש.

ד. כשבא אחד לפניו ותינה נגעי לבבו שבעת ירידה ונפילה נכשל ולמד בספרי הקודש תוך בת-יומה מאכילת חמץ, נתן לו רבינו דרך תיקון ותשובה ששבעת ימים לא יגע כלל בשום ספר קודש ואפילו הסידור או המחזור לא ייגע בהם ואפילו בהבטה בעלמא לא יזין עיניו מהם חלילה.

ה. והעידו הנ"ל שרבינו החמיר גם על עצמו ואכן מפעם לפעם היו שבועות וחדשים שלא התפלל רבינו מתוך הסידור (ויש שהעידו שלא התפלל כלל בימות החול, וקרוב הוא אל האמת, מחמת שרבינו זצ"ל קבלה היתה לו מזקינו הסבא-קדישא ממילק-שעייק זיע"א שלא לומר תיבה אחת מן התפילה על-פה) אך בשבתות מחמת דרישת הציבור התפלל רבינו לפני העמוד ותפילתו על פה לא היתה שגורה בפיו, ואעפ"כ לא זז רבינו ממנהגו.

ו. פעם אחת תחת אחד השיחים, גילה רבינו מהרהורי ליבו, אחר שדיבר בחשיבות מנהג הקדוש הזה ואמר (בל"א) אויף איין ספר באדערט מיר די הייליגע מנהג, דאס איז דער ספר היד החזקה להרמב"ם ז"ל עכ"ל, דכידוע לימוד ספרי הרמב"ם היה חביב מאוד אצל רבינו, והיה מחשיבו לרבו המובהק, ואף חיבר איזה חיבורים על הרמב"ם (שעודם בכתי"ק ועדיין לא שזפתם עין מכבש הדפוס) וציווה שכשיצאו ספריו לאור עולם יניחום בכל בית בישראל סמוך ונראה לספרי הרמב"ם ז"ל. וכך הווה.

ז. וגרס רבינו בדברי המקובלים: 'הנזהר ממשהו חמץ בכל השנה כולה, מובטח לו שלא ייכשל בחטא בפסח' פעם אחת איתרע ליה בפסח בשוגג או באונס חטא גדול, ודאג רבינו בכל אותה השנה אחר כל עבודתו וזהירותו, ואכן בההיא שתא בחד קטירא איתקטר ונח נפשיה דרבינו.

ח. הקפיד מאוד בימי ערב הפסח לנקות הספרים שהיו בבית אוצרו והיה דופקן מו' קצוותיהם וחידש בזה כמה דרושים על גורעין ומוסיפין ודורשין והדברים עתיקים.

ט. קפידה מיוחדת הנהיג רבינו שליט"א, למען ירבו מלאכי הקשר"ק העולין מעבודתו בניקיון הספרים, ולא הוציא מארגזי הספרים ולו ספר אחד בכל ימות השנה, למען יצטבר על גביהם אבק-דרכים (שדינו כחמץ-על-ידי-תערובת) ובעת הגיע ערב הפסח נתמלא הבית כולו אבק וכיסה ענן הקטורת אף את המבואה הסמוכה לבית הספרים, ומי שלא ראה את פניו השוחקות באותם הימים לא ראה שמחה של מצוה מימיו, מצוה שטרח עליה מתחילת השנה.

י. עוד קפידה הנהיג רבינו לבל ייכשל ח"ו בלימוד אות אחת מן התורה הקדושה בפניה קלה שלא לשמו ית', בעת דופקו את הספר לא היה פותח את הספר עם הכתב לצד פניו שלא יימלט ויראה אות אחת שלא בייחוד גמור, אלא הפך את הספר אל פני הקיר ואז פתחו ודפקו עד שראה שלא נשתייר בו אלא פחות מכזית אבק והניחו במקום שנטלו משם.

יא. גבאי מיוחד מינה רבינו לאותה עבודה של ניקיון הספרים, וכששאלוהו משמשיו בקודש לסיבת הדבר, אמר להם כי אינו חפץ להיכשל בדבר שנכשל בו אביו זצ"ל שהעבירתו מן העולם כאמור, ונתיישבה דעתם.

עוד תילי תילים של מנהגי רבינו בערב הפסח יש לנו באמתחתנו, ועוד חזון למועד אי"ה.
הקאצקער זצ"ל שאל לחיהרי"ם זצ"ל על הפסוק אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ שיצמח מזה האמת ענה לו ה"חידושי הרי"מ" בזה הלשון: אז מען בעגראבט דעם שקר וואקסט ארויס דער אמת.
(אמת ואמונה, קלד)

קומט אויס אז דער כח ההיולי פונעם אמת איז גאר דער באגראבענעם שקר! ודו"ק
באניצער אוואטאר
נקודת-אמת
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 433
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אוגוסט 31, 2017 3:16 am
האט שוין געלייקט: 298 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 572 מאל

ט' דחנוכה אצל רביה"ק ממילק-שעייק

הודעהדורך נקודת-אמת » מאנטאג דעצעמבער 10, 2018 6:54 pm

כ"ק אדמו"ר שליט"א יש לו מנהגים רבים על יום תשיעי של חנוכה מהם מנהגי אביו זיע"א ומאבות אבותיו שושילתא דדהבא עד מרן הסבא קדישא ממילק-שעייק זכיסויגנעלינו
ומהם כמה מנהגים שנתגלו לרבינו שליט"א בעצמו אם בחלום הלילה אם בהקיץ ולא נוכל לפורטם כי רבים הם וזה יצא ראשונה:

א. בכל לילות החנוכה אחר הדלקת נרות המנורה, מינה רבינו שליח מיוחד שימנה את ראשי עם קודש המתאספים במעמד הנשגב, באם היו נאספים רבים יתר על חמשת אלפים, אמר רבינו תורה בפלפול כדרך אבותיו בקודש, אם לא היו הנאספים רבים עד כדי כך, היה נוטל ספר אחד מני שלשת הספרים שלא זעו מעל שולחנו וקורא מתוכו ומאליף לאנוש בינה, ברם, בליל ט' היה מנהגו בקודש שלא לשלוח אותו שליח המיוחד כי אפי' ימעטו הקהל הקפיד לומר ד"ת בפלפול וסברא ישרה,
זקני החסידים העידו כי על אף מנהג זה, מימיהם לא נמצא ששהו בליל ט' דחנוכה קהל פחות מכפליים מספר הנמנה למעלה, אך שלא ישתכח המנהג הבאנוהו בכתובים ראשונה.

ב. אותו שליח מיוחד הנ"ל הוא גם היה ממונה למען ידעו ויראו דור אחרון אש להבת שלהבת שבוער רבינו בעת ההדלקה, והיה כלי מיוחד לכך (קעמער"ע בלע"ז), ומלבדו בל יהין איש ח"ו לעשות פסל וכל תמונה ופיקטשע"ר מפני הקודש, וכל איש ואשה שעברו על תקנה הנ"ל כמה וכמה קולמוסין (וקעמער"ע'ס) נשתברו ע"י חסידי קמאי ובלבד שלא לחרוג ממנהג זה, ברם בליל ט' דחנוכה שכידוע אין לחיצונים ולסטרא-אחרא שליטה בו כלל (מחמת שבכל שאר ימים טובים של ישראל המה מנסים ליטול מקדושת החג של ישראל, משא"כ יום זה שנתקן אחר שבטל יצרא דע"ז לא שלטו ביה בההוא ליליא ויומא), הורה רבינו שכל מי שיש תח"י מאשי"ן כזה העושה פיקטשערס יביאהו אל הקודש ובכל עת וזמן יתפוס בהכלי עוד ועוד פיקטשערס למען יעמדו לימים רבים, (מלבד בשעת אמירת הפלפול שאז נאסר מכל וכל עניין הבילדער והרעקארדינג'ס כבכל ימות השנה וד"ל).

ג. בכל לילות החנוכה (באם היו אנשים בקהל כמספר הנ"ל) היה רבינו מפלפל בסוגיא ד'כבתה' ובתוך כך היה מתרץ בחדא מחתא תירוץ מחודש על קושיית הבית-יוסף, מגדולי הלמדנים היו מתאספים מרחוק ומקרוב והיו מתפעלים בכל לילה ולילה מדבריו המחודשים, ויש שאמרו כי כל אדמו"רי שלשולתא קדישא לא זכו לחידושים כאלה, מלבד בליל ט' שאז היה מקדים ונותן שיחת קודש ואח"כ היה משלב ענייני המוסר שדיבר עם סוגיא ד'כבתה' והיה שוזר הדברים עם קושיית ר' פרחי' הידועה ומתרץ בכל שנה באופן מחודש, בשאר הלילות לא עסק רבינו בקושיית ר' פרחי' אלא בקושיית הב"י וכנ"ל.
(במאמר המוסגר נוסיף שהקפיד רבינו לכנות את ר' פרחי' בשמו המלא רַבֵּינוּ פְּרַחְיָהוּ ולא רֶ'-פְּרַחְיֶה כפי שאומרים ההמון, והסביר בזה רזין דרזין ואכמ"ל)

ד. בליל ט' דחנוכה הביאו לפניו מאכל מיוחד הנקרא 'ניינעריל' הרומז על נר התשיעי שהוא למעלה מעלה מדרך הטבע, והוא מין קאשע טגונה בשמן זית זך מעורב בפאמ"ש (הלא הוא משקה הנעשה מיין קוניא"ק וביע"ר המשמשים בערבוביא) אצל כ"ק אדמו"ר זצ"ל היו מוסיפים בהבלילה גם קארטאפ"ל וזקני החסידים העידו ש'אזוי האט דאס נאך געהאט עפעס א יודישער טעם' אבל רבינו שליט"א בירר מקור המנהג מאיזה כתבי ידות עתיקים ונתברר לו כי טעם שהכניסו אבותיו (אמותיו) את הקארטאפ"ל היה מצד יניקת החיצונים, אך כאמור בלילה זה שלמעלה מעלה מן הטבע אין לחוש כלל ולכן הכינו המאכל מקאש"ע בלבד, על אף עבודת האכילה המפורסמת של רבינו אילו חכו לא יכל לסבול טעמו של ה'ניינעריל' והיה טועם קמעא ומיד משלחו להיושבים ראשונה לאכול שיירי קודש, (בשנה השנית להנהגתו מנהג זה, ציוה על הרבנית לבל תכין יתר על שיעור ג' זיתים גדולים מחמת איסורא ד'בל-תשחית')

ה. שאר מאכלי החג נוהג רבינו כבשאר כל הלילות ולא שינה בסדר המאכלים, אך היה ניכר עליו כי לילה זה הוא החשובה ביותר וראו על מאור פניו ותשוקתו בעבודת האכילה ואכל גוזמאות מה שאין גוף בן-אדם יכול להכיל כלל, יש שאמרו כי בליל זה היה אוכל שיעור כנגד כל הלילות כולם, ויש שאמרו שנהג כן בכדי לבטל טעם ה'ניינעריל' הנ"ל.

ו. גם בעת אמירת המזמורים היה מוסיף ט' בתים מן פייט 'תשעיא-אפי' שחיבר הסב"ק ממילק-שעייק זיעועכי"א פניו להבים וכל כולו אומר שבח והודאה להשי"ת על נס שמונת הימים ועל הנר התשיעי שנתקן להאיר לנו חשכת הגלות בב"א

ז. מנהג שריפת הפתילות קיים בליל תשיעי של חנוכה, דלא כשאר מקומות שנוהגים לשורפן ביום שלאחריו הלא הוא יום תשיעי דחנוכה.

ח. כמו כן קיבל את הקהל הדוש עם פיתקאות באותו הלילה והיום כפי שנוהג בשאר יומין קדישין החלים בימים המותרים בעשיית מלאכה, והשווה את יום ט' דחנוכה ליום ג' באייר
(כן הוסיף וביאר שאלו הג' ימים שנתבטלו מחג החנוכה כמתיקו את גזירת ה' אייר)

ט. מנהג הדריידל קיים כבכל הלילות, אך שינה משמעות האותיות והפכן, ומחק האות נ' מן הדריידעל שלו, (ולכן בכל שנה קונה דריידל חדש שיש בו אות נ', ובתשיעי בחנוכה מוחקו.)
מסופר כי כ"ק אדמו"ר זצ"ל בשנתו האחרונה, ציוה בעת השולה"ט אחר מנהג ה'דריידל' דט' דחנוכה להביא לפניו החץ והקשת, ויהי לפלא.

ווער ס'קען די זקני החסידים וואס געדענקען נאך פרטי מנהגים זאל זיך ביטע ווענדן צו הנהלת מכון גנזי רבותינו.

צו פארשטיין כמה פרטים ומקורות זה היום יעויין בסוגיא דרבינו פרחיהו
הקאצקער זצ"ל שאל לחיהרי"ם זצ"ל על הפסוק אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ שיצמח מזה האמת ענה לו ה"חידושי הרי"מ" בזה הלשון: אז מען בעגראבט דעם שקר וואקסט ארויס דער אמת.
(אמת ואמונה, קלד)

קומט אויס אז דער כח ההיולי פונעם אמת איז גאר דער באגראבענעם שקר! ודו"ק
באניצער אוואטאר
נקודת-אמת
היימישער באניצער
היימישער באניצער
 
הודעות: 433
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אוגוסט 31, 2017 3:16 am
האט שוין געלייקט: 298 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 572 מאל

הודעהדורך איסר האטלקי » דינסטאג פעברואר 05, 2019 1:13 am

יעצט ביינאכט האט מרן רבינו שליט"א געלאזט צאמגערופן אן אסיפה דחופה אויב מען זאל זיך אנשליסן מיט די קהילות קדושות און לאזן שרייבן א קול קורא מתפלל צו זיין פאר זקן צדיקי דורינו מסקולען שליט"א.

ביים אסיפה זענען אנוועזנד געווען די ראשי קהילה, גבאי קהילתינו, דיינו הקהילה, און חשובי העדה ובראשם עטליכע קינדער פון מרן רבינו שליט"א.

ביים אסיפה זענען ארויפגעברענגט געווארן אלע צדדים פון ביידע זייטן, מען האט דן געווען בכובד ראש איבער דעם מצב הבריאות, דער אסיפה איז איינגעלייטעט געווארן דורך דער יושב ראש און קאלטע סעלצער איז געפארן ווי כרעמזלעך.

צום סוף איז באשטומט געווארן צו לאזן דרוקן א צעטל, די סייז וועט זיין 14 ביי 27, אבער נישט בשם דעם רבי'ן אדער די קינדער פון רבי'ן, נאר אין נאמען פון חברי הבד''ץ. דער דילעמע איז אבער געווען וועלכע קאפיטלעך אנשי שלומינו וועלן זאגן נאכן דאווענען, וויבאלד כ. קמא. און לב. זענען שוין פארכאפט דורך תולדות צבי ספינקא, ט. עג. לו. דורך פאפא. געבליבן איז אז אנ"ש וועלן בלויז זאגן די יהי רצון פון נאך תהילים.

אצינד האלט מען אינמיטן אויפשטעלן דעם בית דין. מען זוכט דיינים אנשי שם שונאי בצע פאר גוט באצאלט. פרטים יבואו.
איסר האטלקי
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2122
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 23, 2016 2:00 am
געפינט זיך: צווישן קאסוב אין וויזניץ
האט שוין געלייקט: 1081 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1307 מאל

הודעהדורך שמעקעדיג » זונטאג מערץ 03, 2019 5:13 am

דעם פארגאנגענעם שבת, ויקהל/שקלים, איז דער רבי געווען זייער אויפגעלייגט, בדיחא דעתיה.

ביי די תורה האט ער געזאגט אז כאטש מען קען נישט אלעס מגלה זיין פאר די פשוטי עם, אבער עכ"פ פטור בלא כלום אי אפשר, אלזא, 'שקלים' האט אין זיך די אותיות מילקשעיק, ווי אויך די ווערטער 'ויקהל משה', נאר אין ויקהל משה איז דא א עקסטערע ה'ו'ה', וואס איז מרומז אויף געוויסע שמות, ווי אויך אז דער באשעפער איז נישט נאר געווען און וועט זיין בעתיד, נאר איז טאקע ממש יעצט דא מיט אונז, בלשון 'הוה', ומה עמקו מחשבותיו הטהורים.
וירח ה' את ריח הניחוח
באניצער אוואטאר
שמעקעדיג
חבר הכבוד
חבר הכבוד
 
הודעות: 15106
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
האט שוין געלייקט: 17814 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 18110 מאל

הודעהדורך יין שרף » זונטאג מערץ 03, 2019 11:57 am

שמעקעדיג האט געשריבן:דעם פארגאנגענעם שבת, ויקהל/שקלים, איז דער רבי געווען זייער אויפגעלייגט, בדיחא דעתיה.

ביי די תורה האט ער געזאגט אז כאטש מען קען נישט אלעס מגלה זיין פאר די פשוטי עם, אבער עכ"פ פטור בלא כלום אי אפשר, אלזא, 'שקלים' האט אין זיך די אותיות מילקשעיק, ווי אויך די ווערטער 'ויקהל משה', נאר אין ויקהל משה איז דא א עקסטערע ה'ו'ה', וואס איז מרומז אויף געוויסע שמות, ווי אויך אז דער באשעפער איז נישט נאר געווען און וועט זיין בעתיד, נאר איז טאקע ממש יעצט דא מיט אונז, בלשון 'הוה', ומה עמקו מחשבותיו הטהורים.

נאכן לחיים האט די רבי זיך עפעס אונטערגעמורמעלט "שקלים אתוון לי שמעק" לרמז שקלים פאר שמעקעדיג.. איינער מיט מער פרטים?
באניצער אוואטאר
יין שרף
חבר ותיק
חבר ותיק
 
הודעות: 2022
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 27, 2013 8:11 pm
געפינט זיך: ביים שוויגער...
האט שוין געלייקט: 4175 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2548 מאל

הודעהדורך אישתישבי » מאנטאג מערץ 04, 2019 12:10 am

ער האט מגלה געווען פיל מער, ער האט געווארענט דער עולם זאל זיך אכטונג געבן דער וואג, און שקלים איז אותיות משקלי, מיין וואג, דאס איז בלשון קשיא, איי מיין וואג? איז דער תירוץ שבת שקלים, פארדעם זאגט מען שבת שקלים, ווייל דער רבי'ס וואג קומט נאר פין שבת, ווייל ער איז בבחינת שבת אגאנצען וואך.

ועוד האט ער געדרשנט, אז שקלים איז אותיות שמק לי, אזוי ווי מען זאגט, מיין שמאק, און ער האט געוויזן אויף די הייליגע קינדער, ויותר אין להאריך מפני הכבוד.

ועוד, שקלים איז אותיות לקיש, לעקיש, ם, דער ם ווייזט אויך דער ברודער דער קאמפעטישן, ווייל ער איז א מאנסטער, און ער וועט בלייבען לעקיש.

און פארשטייט זיך אז מאסטער איז לעקיש, און אויך דאס איז מרומז אין אותיות שקלים, מ'אסטער ל'ע'קיש.
ותאמרנה הבנות, הכי קראת שמו ספייקי, ויספקני זה פעמיים, באחוריים.
מקור
אישתישבי
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
 
הודעות: 1908
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 09, 2016 12:19 am
האט שוין געלייקט: 76 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1008 מאל

פריערדיגע

גיי צוריק א שמייכל

ווער איז יעצט דא?

באניצער וואס לייענען דעם פארום: נישטא קיין אנליין באניצער און 0 געסט