הגדה של פסח ״מדרש הגדה״ ווער איז די מחבר?

עולם הספרים און די וועלט פון ליטעראטור
נייעס, איבערזיכטן, קריטיק
רעאגיר
באניצער אוואטאר
אמת וצדק
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 180
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג דעצעמבער 17, 2019 3:28 pm
האט שוין געלייקט: 710 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 560 מאל

הגדה של פסח ״מדרש הגדה״ ווער איז די מחבר?

שליחה דורך אמת וצדק »

צווישען די באקאנטע הגדות איז זיכער צו פארעכענען די הגדה ״מדרש הגדה״ באקאנט אלץ דער מלבי״ם הגדה. אבער ווער עס האט נאר אנגעהויבן אריינקוקן בנוגע דעם הגדה שטויסט זיך אן אין א אומקלארקייט, איז די מחבר טאקע דער מלבי''ם אדער גאר נפתלי משכיל לאיתן?, דארף מען דורך גיין די היסטאריע פונעם הגדה, און צום סוף וועט מען זעהן צו מ׳קען ארויסקומען מיט א מסקנה. די הגדה איז צום ערשט ערשינען אין יאר תרמ''ג, אין שטאט ווארשא, (די מלבי''ם איז אוועק שוין ר''ה תר''מ) אויפן שער בלאט שטייט אזוי:

[center]סדר
הגדה של פסח
עם באור חדש
מדרש הגדה
יפלס נתיב בעומק הפשט, יפרש קשור וחבור
המאמרים זה לזה, יבאר דברי חכמים וחידותם,
ויוכיח כי כל הדרשות יסודתן בעצם הכתוב,
וכמסמרות נטועים בלשון המקרא לפי חוקי הלשון
וסדר הדברים, והדרש והפשט תואמים יחדיו, היא
המסלה העולה בית אל להבנת דרשות רבותינו
ז''ל, דרך הקדש יקרא לה מאת כבוד הרב הגאון
האביר, צדיק כביר, הוא המשביר, לשחקים יאביר,
וחילים יגבר,
מוהר''ר מאיר ליבוש מלבים זצוק''ל
עם עשרה מאמרות והם הערות בבאורי מאמרי חז''ל
מאתי נפתלי בהגאון מרן אברהם זצוק''ל משכיל לאיתן[/center]
איז פון דעם שער בלאט איז נישט קלאר ווער איז די מחבר פונעם הגדה, דהיינו צו די מלבי''ם, און לויט דעם וועט די ווערטער ''דרך הקדש יקרא לה מאת'' וכו', מיינען אז די מלבי''ם איז די מחבר, און נפתלי משכיל לאיתן האט נאר צוגעלייגט די ''עשרה מאמרות'', אדער קען מען זאגן אז ''דרך הקודש יקרא לה מאת'' וכו', מיינט אז די הגדה גייט אויפן דרך פונעם מלבי''ם אבער די מחבר זעלבסט איז נפתלי משכיל לאיתן, און די ווערטער ''מאתי נפתלי'' וכו', גייט ארויף סיי אויף די הגדה און סיי אויף די עשרה מאמרות.

איז פאר מיר גייען ווייטער, ווער איז בכלל דער נפתלי משכיל לאיתן, נפתלי משכיל לאיתן האט אליין אפגעשריבען זיין אויטאביאגראפיע (וואס איז געדריקט געווארן אינעם ספר ''ספר זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום'', ווארשא תרמ''ט): וועל איך בקיצור אראפברענגן וואס ער שרייבט דארט, געבוירן איז ער י''ז אדר א' תקפ''ט, אין די שטאט ראדושקאוויץ וואס איז נאנט צו מינסק, געווען איז ער די פיפטע קינד צו זיין פאטער הגאון רבי אברהם משכיל לאיתן (משכיל לאיתן אויפן נאמען פון זיין ספר), וואס איז די ראש פון די משכיל לאיתן משפחה, ווען ער איז אלט געווען פינוף יאר איז זיין פאטער געווארן רב אין מינסק, ער דערציילט אז אין חדר האט ער נישט געלערנט קיין נ''ך, ווייל אזוי האט זיין פאטער באפוילן זיינע מלמדים אז בשעת די אנדערע קינדער לערנען נ''ך זאל ער זיך אפרוען.. און זיין פאטער פלעגט צולייגן אז ער אויך האט דאס נישט געלערנט אלץ קינד און אפי' דאך איז ער א בקי אין דעם, אבער ער האט באקומען א גרויסע תשוקה צו די כתבי קודש, ווי ער שרייבט: לא ידעתי אם יהיה להקוראים מושג ממדת היסורים אשר סבלתי, יסורים אשר יסודתם ברוח, כי מתכונתי בהיותי כבן עשר הייתי מתעורר ומתרגש למאד בעת שמעי למודי ספרי הנביאים והכתובים מפי חברי.

אבער ווען ער איז אריין אין ישיבה ביי די צוועלף יאר, וואס דאן האט מען אים שוין נישט נאכגעקוקט א גאנצען צייט האט ער אנגעהויבן צו לערנען אליין נ''ך מיט רש''י און מצודות, און ווען ער האט אנדעקט די פי' רד''ק זענען זיינע אויגן אויפגעלאכטען, דערנאך שרייבט ער: עוד מעט התפתחה רוח מבינתי עד כי לא נחה דעתי לפעמם בפירושי המפרשים ואפרש פירוש חדש מעצמי.. פון נ''ך איז ער געגאנגען צו ספרי מליצה ושיר, ווי ער שרייבט: גם במחבא סתר שמתי עיני בספרי מליצה ושיר, כי ההגיון בספרים אלה והעסק בשפת קדש היו בימים ההם לראשית חטאת כעוסק במינות, ספר לישרים תהלה לרמח''ל ושירי תפארת לרנה"ו (נפתלי הערץ ווייזל) שננתם על לשוני עד כי הרבה מהם היו שמורים על דל שפתי, ומספרי מליצה הפשוטה לא חזו עיני רק את ספר צחות המליצה ועט סופר, ובשנת החמש עשרה השגתי את הקרית ספר לרמא''ג (מרדכי אהרן גינצבורג, פון די משכילי ווילנא) ועולם חדש ראיתי.

אזוי ארום האט ער אנגעהויבן אליין שרייבן שירים, און ווען ער איז אלט געווען זיבעצן יאר האט ער געשריבן א ספר חזיון אויף די מגילת אסתר ווי ער שרייבט: ויהי בהגיע חורף שנת תר"ו ואני אז בן שבע עשרה שנה כתבתי ספר חזיון דראממא לימי הפורים במחזות ומערכות באורח שיר על דרך ספר שלום אסתר ללעטעריס (מאיר הלוי לעטעריס, פון די משכילי גאליציע), במחברתי זאת שמתי שיחות ודברים בפי מדברים אשר ישנם במגלת אסתר ואשר אינם שם ויצרתים אף עשיתים לצחק לפני ולשאת את מדברותי בדברים ההס אשר שמתי בפיהם נהדרו עניני המגלה בהדרת קדש גם על פיהם נתבארו לי כתובים קשים במגלה, כמעט שבצעתי מלאכתי בעודי שש ושמח על יצור כפי והנה קנאים פגעו בי והביאו את דבתי רעה אל מר אבא ז"ל כי כתבתי מינות והמלשינים מצאו מקום מחבואת והביאוה אל מר אבי ז"ל וישם עינו עליה ויתפלא ויאמר הלא אין בה שמץ דבר מכל הדבה אשר דברתם ומה החטאים אשר אתם טופלים עליו אין בזה כי אם הרחבת דברים ויפוי המליצה להגדיל את הנס ותוספת תהלות ותשבחות לאל המושיע בכל צרה, ולא הראה לי כבוד מר אבא ז"ל פנים זועפים כאשר דמו אך הוכח הוכיח אוחי בדברי מוסר כי לא טוב הדבר אשר אני עושה לבלות עתותי בקטנות כאלה, אבל דברי תוכחתו לא כבו את גחלת תשוקתי ולא עצרו כח לכלוא בי את הרוח ואשוב לקריאתי בספרי השכלה ולכתיבתי דברי שיר ומליצה צחה כאשר בתחלה אפס כי הוספתי לי משמרת למשמרת.

ער איז אבער געווען מסופק צו ער איז באמת גוט אין שרייבען שירים, איז ער אין תרט''ו אנגעקומען קיין ווילנא צום הויז פון: נעים זמירת ישראל הרב אד''ם (אברהם דוב-בער מיכלישוקר) הכהן לעבענזאהן ז''ל פון די באקאנטע משכילי ליטא, אויפן וואנט און זיין הויז איז געהאנגן א בילד פון זיין זוהן מיכה יוסף וואס איז אוועק יונג, און לעבן דעם איז געשטאנען די נוסח פון זיין מציבה, זעענדיג דאס בילד פון דעם משורר וואס איז אוועק יונג איז ער נתעורר געווארן אין מחבר געווען א שיר לכבודו, דערנאך האט ער דאס געוויזען פאר אד''ם הכהן, און אים געפרעגט חוות דעתו, אויף וואס ער האט גענטפערט: אכן משורר אתה מלידה ומבטן. אזוי ארום האט ער ווייטער מחבר געווען שירים, אבער האט קיינמאל מפרסום געווען זיין נאמען אויף זיינע שירים נישט צו פארשעמען זיין משפחה.

פון די פופצען יאר האט ער אנגעהויבן מעתיק זיין זיין פאטער'ס כתבים, היות ער האט געהאט א שיינע כתב, און דאס עוסק זיין מיט זיין טאטע'ס כתבים האט אים אויסגעלערנט צו טראכטען מיט א שכל הישר, דערנאך שרייבט ער: ובשומי מעיני בחלק האגדה כי רבה העזובה בו באין ערוך לחלק ההלכה כי מפרשי האגדה אין חולה מהם על הפשט הפשוט רק מה שהוא יותר רחוק ויותר זר ותולה על בלימה הוא הטוב בעיניהם ופניתי אני את לבי לחלק האגדה, ביותר נלוה עמי גם ההגיון הישר ב''ה והוא נחני ארח מישרים לרדת אל עמק הפשט או קרוב לו ולבאר כמה מאות מאמרי חז"ל בש"ס, און ער האט מפרסום געווען זיינע תורות אין פארשידענע מקומות, ווי ער שרייבט: כבחינות מהם נדפסו בספר השנתי האסיף שנה שניה וכנסת ישראל שנה ראשונה ובעין יעקב דפוס ווילנא בחדושי אהבת איתן למר אבא ז''ל למסכה ברכות ושבת ובספר כוכב מיעקב וביותר באורי מדרש הגדה להגדה של פסח דפוס ווארשא תרמ"ג אשר מבקשי הפשט האמתי יראו שם חדשות ונצורות בעז''ה ולא היה עוד כבשם הזה.

אין די האסיף און אין כנסת ישראל וואס ער ברענגט איז דא צוויי דריי תורה'ליך זיינע, אזוי אויך די ספר אהבת איתן אויף די עין יעקב האט ער מסדר געווען, און ער האט צוגעלייגט אפאר קליינע הערות, און לגבי די ספר כוכב מיעקב (תורות פונעם דובנא מגיד אויף די הפטרות, און אויך פון זיין תלמיד רבי אברהם בעריש פלאהם) שרייבט רבי אברהם בעריש פלאהם: ותשואות חן חן לידידי יקר הרוח איש תבונות הרב החריף מו"ה נפתלי בן הרב הגאון בעל משכיל לאיתן ז"ל אשר העיר ה' את רוחו ללקט ולסדר מחידושי מו"ר ז"ל אחת אל אחת וחבר מהם ספר אשר פי יקבנו כוכב מיעקב על הפטרות כתבנית ספר אהל יעקב על התורה. פלאהם ברענגט אסאך פשטים פון משכיל לאיתן, וואס איך פארשטיי נישט איז אז מען קען בפשטות נישט מבחין זיין אין דעם ספר וואס איז פונעם דובנא מגיד און וואס איז פון פלאהם.

צום סוף שרייבט משכיל לאיתן אז צוואנציג יאר האט ער געארבעט אויפן ספר סדר הדורות (פון הגאון רבי יחיאל הלפרין די רב פון מינסק) ווי ער שרייבט: עשרים שנה משלשים עד חמשים עבדתי את עבודתי הגדולה (אינעם הקדמה אויפן סדר הדורות שרייבט ער נאר פופצען יאר) בסדורי החדש לספר סדר הדורות ספר רב השם רב האיכות ורב הכמות אשר היה ספר החתום גל אחד של שבושים ובלבולים מאין כמהו בכל הספרים וסדרתיו מחדש ויהי כלי חדש, בהמשך השנים ההנה היו עתים אשר רק בו לבד היו כל מעיני והגיתי בו יום ולילה. און ער ברענגט צוויי חכמים וואס האבן אים אויסגעלויבט אויף זיין ארבעט (א חוץ די רבנים גאוני ליטא וואס געבן אן הסכמה אויפן ספר): הרב הגדול המבקר הנפלא ר' אייזיק הירש ווייס נ"י בספרו העתי בית תלמוד והרב המפורסם חופש כל חדרי תורה ר' שלמה באבער נ"י בכמה מספריו (ביידע פון זיי גרויסע באקאנטע פערזענליכקייטן בדורם, ווייס איז געווען א גרויסע משכיל און די מחבר פונעם ספר ״דור דור ודורשיו״ ה׳ חלקים. באבער איז דער באקאנטע מהדיר ספרי המדרש, און איז געווען נאנט מיט משכילי דורו ווי למשל שמואל דוד לוצאטו פון איטאליע, די פילוסוף מארטין (מרדכי) בובער, איז געווען זיינס א אייניקל). א חוץ שרייבען און מהדיר זיין איז ער אויך געווען אן אתרוג סוחר. משכיל לאיתן איז אוועק ו׳ כסלו תרנ״ח.

רבי ברוך הלוי עפשטיין (די בעל תורה תמימה, א זוהן פונעם ערוך השלחן) שרייבט אין זיין ספר זכרונות מקור ברוך (חלק ד' עמוד תתנז) וועגן משכיל לאיתן: ואעפ''י שהי' מתרועע לפעמים גם עם משכילי דורו וגם אם כאלה אשר בטחון דעתם ביחש אמונה ודת הי' מוטל בספק, אעפ''י כן לא נמנעו גדולי דורו להוקירו ולחבבו, מפני שהכירו אותו לאיש הולך תום ושומר מצוה ובעל תלמוד גדול והולך את חכמים, וכו', און די מקור ברוך פירט אויס: וכפי שהי' הוא אומר, הי' עוסק בהשכלה בשעה שאינה לא יום ולא לילה, אכן תפס בזה קצת לשון גוזמה, יען כי פרי עבודתו בענין זה יעידון, כי חשך למענה יותר מרגעים אחדים גם מן היום גם מן הלילה...

דערנאך שרייבט דער מקור ברוך אויף רבי נפתלי: הוא היה ספרא רבה, ובאיזה ערך גם מצוין בטהרת השפה ובצחות הלשון ובהסבר קל, וכתב הרבה בעתונים ובירחונים ומאלה שאדע ואזכור, ובהאסיף לר''נ סוקולוב ובכנסת ישראל לשפ''ר, וכתב כמה ספרים קטנים, ומאלה שאדע ספר רוח החיים, ומכתב ללמד- ספר לחניחי שפת עברית, אכן עבודותו היותר נרגשת וכו', הוא סדורו מחדש וכו', של הספר הנודע ומקובל בספרתנו ''סדר הדורות''. זעהט מען אביסל ווער נפתלי משכיל לאיתן איז געווען, א וואוילע איד געווען, א יודע ספר און א קנאפע ת''ח, שטארק געלעגען אין די חלק אגדה ודרוש, מהדיר געווען ספרים, געשריבען שירים אין תחנות, און געהאט שטארק קשר מיט די משכילי רוסיה וליטא. איך האב אראפגעברענגט זיין תולדות אביסל באריכות קודם ווייל ס׳איז אונטערסאנט וואס ער שרייבט אויף זיך, אזוי אויך איז גוט צו וויסן פארן המשך המאמר פון וועם מען רעדט דא.

עכ''פ האבן מיר געזעהן ווי ער שרייבט אז ער איז די מחבר, אזוי אויך אינעם צייטונג ''הצפירה'' חודש ניסן שנת תרמ''ג, (און די זעלבע צייט ווען די הגדה איז ערשיינען) איז געדריקט געווארן א מודעה פון ר' חיים נח אייזינשטאט (רבי חיים צבי אייזינשטאט האט געדרוקט די ספרי המלבי''ם על התורה) ווי ער שרייבט בזה''ל: יצא לאור הגדה של פסח עם באור חדש מדרש הגדה, וכו', לבל יטעה הרואה שאך העשרה מאמרות המה לר' נפתלי, אבל באמת לא השאיר לנו הגאון מלבי''ם זצ''ל שום פירוש על ההגדה, אך רבי נפתלי נסה את כחו לעשות כמתכונתו וללכת במסלת הגאון זצ''ל, ואם באמת השכיל לעשות ובא עד המסלה על זאת אין חפצי להעיר כעת, כי כל מבין עינים לו לראות ולהבחין, כי כיתרון וגו', ולא באתי לע''ע רק להעיר את הרואה כי ישים עינו על הדברים וידע למי המה, ולא יתלה הדברים בהגאון זצ''ל עכ''ל.

אזוי אויך שרייבט הגאון ר׳ ראובן כ''ץ (ער איז געווען אן איידעם ביי הרב אברהם משכיל לאיתן א זוהן פון רבי אהרן א ברידער פון רבי נפתלי, אזוי אויך איז ער געווען הויפט רב פון פתח תקוה און געפירט דארט א ישיבה, הגה''ג רבי חיים קנייבסקי איז זיינס א תלמיד) אין זיין ספר ''דודאי ראובן'' על התורה פרשת בא: ראיתי בהגדה של דו''ז הרה''ג רבי נפתלי משכיל לאיתן. אזוי אויך שרייבט רבי משה ארי' ליב מארגענשטערן פון די שטאט לוקאווא- פולין אין זיין הגדה ''מטע לשם אבי'' (ווארשא תרפ''ג), ווי ער ברענגט די הגדה על שם המלבי''ם, אבער נאכן פרעגן פארשידענע קושיות זאגט ער: אח"כ שמתי לב כי באמת לא יצאו דברים האלו מפיו אך המלקט המו"ל והמביאו לביה"ד הוא אמרם ותלי אותם אל הרב המלבי''ם ז"ל. דהיינו מכח זיין קושיות איז ער געקומען צום מסקנה אז נישט דער מלבי''ם איז די מחבר, (ער האט געהאט פאר זיך די צווייטע מהדורה פון שנת תרנ''ד וואס דארט האט משכיל לאיתן משנה געווען די נוסח פונעם שער בלאט אז עס זאל מער משמע זיין אז ער אזי די מחבר אזוי ווי אויך וועל שפעטער שרייבען). אזוי אויך שרייבט אויך רבי חיים דוב פרידבערג אין זיין ספר ''בית עקד ספרים'' חלק א' עמוד 267.

מצד שני האבן מיר הרב יוסף גרינבוים בעמח''ס הכרמל וואס די ספר הכרמל איז א הפלא'דיגע ליקוט לויט די סדר אלף בית פון ספרי המלבי''ם, ברענגט ער צוויי מאל די הגדה (ביי ערך מצרים און ערך עמל), זעהט מען אז ער האט דאס אריינגערעכנט צווישען די ספרי המלבי״ם, אזוי אויך רבי מתתיהו שטראשון (א זוהן פונעם רש״ש) וואס איז געווען א גרויסע ידען און מבקר און פערזענליך געקענט דעם משכיל לאיתן שרייבט אין זיין ספר ''ליקוטי שושנים'' (ווי ער רעכענט אויס אלע ספרים פון די גרויסע אוצר הספרים וואס ער האט געהאט) מספר 1153: באור מדרש הגדה לר' מאיר ליבוש מלבים ווארשא 1883. אזוי אויך רבי אברהם יערי שרייבט אין זיין ספר ''ביבליוגרפיה של הגדת פסח'' מספר 1211 אז די הגדה איז פונעם מלבי''ם. אזוי אויך רבי משה פלר אין זיין ספר ''בית עקד ספרים החדש'' (אות ה' מספר 169), אזוי אויך החוקר צבי הרכבי אין זיין ספר ''לחקר משפחות'' (ווי ער טוט דורך די משפחת משכיל לאיתן), באשרייבט און קורצן דעם נפתלי משכיל לאיתן און רעכענט אויס זיינע ספרים, שרייבט אין עמוד 11 הע' 41: הגדה של פסח (עם מלבי''ם) ועשרה מאמרות מאת וכו'. אזוי אויך אין די ספר יהדות ליטא חלק ג' עמ' 71, רעכענט ער אויס זיינע ספרים און ער רעכענט נאר אריין די עשרה מאמרות. אזוי אויך קען מען זעהן אין די צייטונג ''עברי אנכי'' כ''א אדר שני שנת תרמ''ג – די יאר וואס די הגדה איז ערשיינען, ווי עס שרייבט איינער בשם נחמיה צבי המכונה חיים טשארנאוויץ- סוכן העברי בווארשא: נמצא כעת במסחר ספרים שלי סדר הגדה של פסח עם פי' מדרש הגדה מהגאון הנודע בשם מלבי''ם זצ''ל וכו'. אזוי אויך קען מען זעהן אינעם הגש''פ שלחן הטהור וואס איז געדריקט געווארן אין לעמבערג שנת תרס''ח, ווי ער ברענגט א פי' אויף די פיסקא כמה מעלות טובות למקום עלינו פון די מדרש הגדה, און ער איז עס מייחוס צום מלבי''ם, אזוי אויך שרייבט דער מונקאטש'ער רב בעל מנחת אלעזר אין זיין ספר ''שער יששכר'' (מאמר אגדתא דפסחא אות ל): עיי' מ''ש בזה בפי' הגדה להמלבי''ם. אזוי אויך קען מען זעהן אינעם ספר עטרת ישועה אויף די הגדה של פסח פון הגה''ק רבי ישראל יונה הלוי לנדא אב''ד ור''מ דק''ק קעמפנא (זיין אייניקל הגה''ג רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן האט מסדר געווען און ארויסגעגעבן די ספר) ווי ער שרייבט ביי די זמר חד גדיא אין די הג''ה: וכן מצאתי להגאון המלבי''ם ז''ל בפירושו על הגש''פ הנקרא מדרש הגדה, און אין נאך הגדות.

די המשך וועט נאכפאלגען

דער אשכול פארמאגט 17 תגובות

איר דארפט זיין א רעגיסטרירטער מעמבער און איינגעשריבן צו זען די תגובות.


רעגיסטרירן איינשרייבן
 
רעאגיר