אנטוורפן: קהילה-פרידמן ענדערן קורס, גרייטען זיך אויף שלום

[שלום-וברכה]

די שמועות פין די לעצטע וואכען איבער שלום-פארהאנדלונגען מיט משה אריה פרידמן האבען זיך באשטעטיגט.

וואס איז זיכער אז ער איז געווען לעצטענס איבער די עניינים ביים מרא דאתרא הרב שיף, און איז אויך איינגעגאנגאן און צי אלעם מסכים געווען, מ׳ זאגט אז עס רעדט זיך פון צוריקציען קלאגעס, עס איז נישט קלאר וואס ער באקומט דערפאר אין ריטורען...

עס איז אבער זיכער אז עס איז א חובת השעה פאר׳ן כלל אין אויך פאר אלע צדדים, מען וואלט זיך אסאך אפגעשפארט ווען מען ענדיגט דאס אסאך פריער...

בכל אופן עס בלייבט אפציווארטען די ווייטערע אנטוויקלונגען.

פאלגענד איז א לענגערע ארטיקל היינט אין מאגאזין אפטיילונג פון ״בחדרי חרדים״

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=65656

"אחמדינג'אד הציע לי לגור באיראן" • מגזין

הוא הוכתר ליהודי השנוא ביותר בקהילה היהודית באנטוורפן, ובצדק: אחרי שהתחבק עם נשיא איראן אחמדינג'אד, הגיש תביעה נגד המוסדות היהודיים וגרם לכפיית לימודי הליב"ה על בתי הספר החרדיים בעיר, בראיון ראשון הוא אומר: "מעולם לא היה לי סכסוך עם אף אדם" • מספר על קשריו עם מנהיג הרפובליקה האיסלאמית, על התביעות נגד הקהילה היהודית ועל הניסיונות לפשרה • האיש שעשה מהפרובוקציה מקצוע

יש מי שקורא לו "משוגנער", יש מי שקורא לו "גאון" ויש מי שמגדיר אותו "פרובוקאטור מקצועי". משה אריה פרידמן, האיש השנוא ביותר בקהילה החרדית באנטוורפן, אינו מפחד מאיש - אבל לדבריו, כולם מפחדים ממנו.

הוא כבר הספיק להתחבק עם נשיא איראן אחמדניג'אד לעיני המצלמות, שהזדרזו להנציח את החרדי לבוש הקפוטה והפאות מתחבק עם "המן", והוא יירשם בהיסטוריה של הקהילה היהודית באנטוורפן כמי שגרם לגזירת לימוד הליבה לכל בתי הספר החרדיים.

משה אריה פרידמן מפורסם בעולם בתור החרדי שהשתתף בכנס הבינלאומי להכחשת השואה בטהרן בחסותו של אחמדיג'אד. בעברו היה חסיד נטורי קרתא, הפך להיות ציוני, ואז לסתם קיצוני.

פרידמן מוזמן תדיר לכנסים וועידות כנציג הקהילה היהודית. הוא הוזמן לפרלמנט האירופי, לוועידת השלום ולדיאלוג האירופאי-ערבי, השתתף בוועידות שלום קודמות בפריז ובמקומות אחרים, והוא יקיר כלי התקשורת הלא יהודית בווינה ובאנטוורפן.

כשהוא מופיע כנציג הקהילה החרדית בפני הרשויות - הקהילה מוקיעה אותו, לו – זה לא מפריע.

משה אריה פרידמן מדבר לראשונה בגלוי לב על כל האירועים, ומוכן "לעשות שלום" עם ראשי הקהילה, וזאת למרות הרדיפות שלדבריו סבלו במשך השנים, ילדיו ומשפחתו.

"אף פעם לא היה לי סכסוך עם אף אדם".

• למה כולם כל כך שונאים אותך?

"אני לא חושב ששונאים אותי", אומר פרידמן, "אף פעם לא היה לי סכסוך עם אף אדם, אנשים הוליכו שולל את הציבור במה שנוגע אלי".

פרידמן: "יש כמה עבריינים מחוץ לאנטוורפן שמעוניינים להינקם בי, והם אלו שסכסכו ביני לבין הקהילה. עוד לפני שהגעתי לכאן, אמרו לראשי הקהילה: תיזהרו ממנו הוא "טראבלמייקר" (עושה צרות י.ב), יש דרך אחת להיפטר ממנו - תעשו לו צרות ואז הוא יברח, כמו שהוא ברח מארצות הברית ומוינה.

"מיד כשהגעתי לאנטוורפן החלו לרדוף אותי. בקשתי לרשום את הילדים שלי לבתי הספר החרדיים המקומיים אבל כל אחד סירב לקבל אותם, הטענה שלהם הייתה שהילדים שלי אינם יודעים את השפה הפלמית, אחר כך טענו שהרמה הלימודית שלהם נמוכה והם לא מתאימים לרמת הלימודים בבית ספר. ואחר כך העלילו עלי ועל אשתי, שהילדים שלנו מסתובבים ברחובות ואינם לומדים בבית ספר".

"הכול היה עלילה, הילדים שלי הגדולים נולדו באנטוורפן, חמי וחמותי התגוררו באנטוורפן, הם מדברים את השפה יותר טוב מהילדים שלומדים בבתי הספר שלהם. הילדים שלי למדו בבתי הספר בניו יורק והם ברמה לימודית מצוינת, עובדה שהם נבחנו במשרד החינוך וקיבלו את הציונים הטובים ביותר. לא הייתה לי ברירה ובשביל הילדים שלי הייתי צריך להילחם וללכת לבית משפט, וזאת לאחר שרבני הקהילה לא רצו להתערב בעניין".

• ולכן הלכת והלשנת על בתי הספר החרדיים?

פרידמן: "לא הלשנתי, הם ירו לעצמם ברגל, אני פניתי לבית הספר "יסודי התורה" ובקשתי מהם לקבל את ילדי, והם סירבו בכל מיני תירוצים, כאשר התירוץ האמיתי שלהם היה שאני הבעיה בגלל הדעות שלי והקשרים שהיו לי בעבר עם בכירי ממשל באיראן.

"הם היו צריכים לקחת בחשבון שאם העניין יתגלגל לפתחו של משרד החינוך הבלגי ולפתחו של בית המשפט, הם יהיו תחת זכוכית מגדלת. החוק בבלגיה אומר שכל הורה חייב לשלוח את ילדו לבית ספר ולהקנות לו חינוך הולם שיאפשר לו אחר כך להתפרנס. אז בסך הכל הגנתי על עצמי והלכתי לבית משפט כדי שזה יפסוק את פסוקו, ובאמת בית המשפט קבע שהם חייבים לקבל את הילדים".

"אמנם המאבק לקח שנתיים", אומר פרידמן "ואני ניצחתי, אבל הקהילה הפסידה במאבק".

בכל מקום הייתי אייקון תקשורתי

• אתה תרשם בספר דברי הימים של הקהילה כמי שגרם למוסדות התורה ללמד לימודי ליב"ה.

"אם זה אכן יקרה" אומר פרידמן, "אז רק יהיה לי כבוד מזה, כי אני באמת חושב שכל אב צריך ללמד את בנו מלאכה כדי שיוכל להתפרנס. אני מאמין שצריך ללמד את השפה הפלמית לילדים ואת כל לימודי הליבה כדי שהם יוכלו לצאת לעבוד כשיתבגרו. הילדים כאן לא יודעים את השפה בכלל.

"האמת היא שיש כבר בתי ספר שמלמדים ליב"ה, כמעט כולם, חוץ מבנות רחל של סאטמר. אולי לא ממש ליב"ה אבל לפחות חלק מהמקצועות. מה שבאמת קרה היה שמשרד החינוך נדרש לסוגיית רמת הלימודים של ילדי לעומת רמת הלימודים בבתי הספר. במהלך הבדיקה התברר למשרד החינוך הבלגי שכל בתי הספר החרדיים שהצהירו על לימודי ליב"ה כנדרש על פי החוק, כלל וכלל לא לימדו ליב"ה. ומכאן ואילך התחיל כדור השלג להתגלגל ותפח לממדים שבהם החליט משרד החינוך לאכוף את לימודי הליב"ה".

• אתה מנסה להסתלק מאחריות, אבל אתה לקחת חלק פעיל בכל דיוני בית המשפט ולא לטובת בתי הספר החרדיים.

"אני אכן הוזמנתי להשתתף בכל הדיונים שהיו בעניין בכל בתי המשפט, מדובר בחוקה שמנהלי בתי הספר החרדי רצו לשנות בטענה שלימודי הליב"ה סותרים את הדת. כמובן שהוכחתי להם שאין כל סתירה להפך, וכמובן שאין ולא היה להם סיכוי לשנות את החוקה.

"ראשי בתי הספר ביקשו את השהיית האכיפה של החוק. זאת לאחר שבית המשפט ומשרד החינוך הודיעו על אכיפה מיידית של לימודי הליב"ה בבתי הספר החרדיים. כלומר שעד סוף השנה יאלצו כל הילדים בגילאי שש עד שתים עשרה לעבור בחינות ליב"ה ממשלתיות, מי שלא יירשם למבחן או לא יעבור אותו, יאלץ ללכת בשנה הבאה לבית ספר של גויים. מנהלי בתי הספר טענו כי אין להם מספיק זמן בשביל להשלים את החומר הנדרש למבחן".

• ראשי הקהילה טוענים שגייסת נגדם את כל כלי התקשורת הלא יהודיים וגרמת לחילול ה', אתה מכחיש?

"אני לא הזמנתי אותם, הם רדפו אחרי, הנושא יצא לתקשורת הלא יהודית ברגע שהם גרמו לי להגיע לבית משפט. זו לא הסוגיה הראשונה שמתנהלת בבית משפט ומדווחת בכלי התקשורת. ברגע שהם הכריחו אותי לגלגל את העניין לבית משפט הם היו צריכים לקחת בחשבון שזה יגיע לתקשורת. בעקרון אני לא רץ לתקשורת, אם כבר, התקשורת רודפת אחרי".

• אולי רצים אחריך דווקא בגלל שאתה פרובוקטור שמספק להם אייטמים?

פרידמן מכחיש: "לא, ממש לא. אני לא פרובוקטור. אני הולך עם האמת שלי עד הסוף, אני לא מפחד מהזרם הכללי ולא מפחד מאיש, רק מהקב"ה. האמת היא, שבכל מקום שהתגוררתי הייתי איקון תקשורתי.

"אחמדינג'אד הציע לי לעבור לגור באיראן"

"כשהתגוררתי בווינה עדין הייתי פעיל בנטורי קרתא והאמנתי בנחיצות הקשר עם אחמדניג'אד, ובאמת הוא הזמין אותי הרבה פעמים לכל מיני אירועים אוניברסליים, ואפילו הציע לי לעבור לאיראן. באמת היו לי קשרים טובים מאוד עם ראשי הממשל שנתנו לי כבוד גדול.

"אבל ברגע שבחנתי את הדברים והגעתי למסקנה שהקשר הזה עם שונאי ישראל אינו מביא תועלת, עזבתי הכול וניתקתי ביום אחד את כל הקשרים שלי איתם. אפילו ניצלתי את כלי התקשורת והודעתי בפומבי על ניתוק קשרי. אנשים שלא הבינו את המניעים שלי לקשר עם איראן טענו כל הזמן שאני פרובוקטור.

"הסיבה העיקרית שהפכתי ליקיר התקשורת הלא יהודית, היא בגלל שהציבור החרדי לא רהוט בשפה המקומית, ומפחד לדבר עם כלי התקשורת ואני לא מפחד. אני מדבר הרבה שפות בצורה רהוטה, כל נושא שאני מעורב בו, אני מכין שיעורי בית ומתמצא בו, ולכן כלי התקשורת פונים דווקא אלי. כאן באנטוורפן מכל חמישים הרבנים שמתגוררים פה כבר עשרות שנים, ומכל אנשי החצר, לא הרבה יודעים לדבר את השפה הפלמית בצורה רהוטה, מבלי לערבב כל מיני מילים בשפת הקדש או באידיש".

• איך אתה מסביר שכל בני הקהילה היהודית הצביעו עליך כאשם, אפילו הרב שיף ארגן כנס מחאה נגד לימודי הליבה שייכנסו באשמתך?

פרידמן: "זה נכון, אבל אני לא הייתי אשם. העסקנים של הקהילה הם אשמים, הם שיקרו במשך שנים לרשויות, למשרד החינוך, ולקהילה עצמה.

"גם כשהתחילו הבעיות עם משרד החינוך הם שיקרו להורים וניסו לזרות חול בעיניהם, במקום להגיד להם את האמת , הם מיהרו לערוך עצרת התעוררות בבית מדרשו של המרא דאתרא הרב שיף, וטענו שהממשלה הבלגית החליטה לחוקק חוק נגד הציבור החרדי ונגד הדת, ולהכריח את הילדים הצדיקים ללמוד לימודי ליב"ה ויש להתפלל לביטול הגזירה".

• וזה לא היה כך?

"האמת הייתה שאין מדובר בחוק חדש אלא בחוק ישן מימים ימימה. ראשי הקהילה התרימו אנשים בשביל הוצאות משפט, שכרו את שרותיהם של טובי עורכי הדין שנטלו שכר גבוה, וטלטלו את התיק המשפטי מבית משפט אחד למשנהו למרות שידעו שאין סיכוי לשנות את החוקה".

בשבוע שעבר ביום חמישי דחה בית המשפט את בקשתה של הקהילה לדחות את אכיפת החוק וקבע כי כל ילדי בתי הספר היסודי יאלצו להיבחן בעוד שלושה חודשים על החומר של לימודי הליב"ה. בית המשפט הסכים לדחות את החלטתו לגבי המבחנים לילדים מגיל 12 עד 18, כלומר, גיל התיכון.

השופטים קיבלו את הטענה שילדי בית הספר התיכון שלא למדו לימודי ליב"ה, לא יספיקו להשלים את החומר עד מועד המבחנים. השופטים החליטו להגיד את דברם בעוד שלושה חודשים.

• ומה יקרה אם כולם יחליטו על מרד ולא ירשמו למבחנים?

"אין מצב כזה, אם יחליטו על מרד ולא יירשמו למבחנים, רשאי משרד החינוך לסגור את בתי הספר. חשוב לזכור שכאן בבלגיה חייב כל הורה וכל בית ספר ללמד לימודי ליב"ה, גם אם בית הספר אינו מוגדר כבית ספר ממלכתי, ואינו מתוקצב ע"י משרד החינוך. אם יהיה מרד יסגרו בתי הספר, המנהלים יודעים את זה היטב, וכבר בחשאי מלמדים לימודי ליב"ה. אפילו בויזניץ כבר מלמדים ליב"ה, כי מפחדים מהחוק".

• אתה תרשם לדראון עולם, וגם המשפחה שלך תהיה מנודה. ומה יצא לך משה פרידמן מכל המאבק?

"קודם כל הרווחתי שהילדים שלי ברוך השם לומדים בבתי ספר חרדיים", אומר פרידמן, "וחוץ מזה, אני לא חושב שארשם לדראון עולם, להיפך, הרבה הורים יברכו אותי על המהפך שיחול בבתי הספר החרדיים.

"אני מאמין שהם כבר מברכים אותי, כי ראשי הקהילה פנו אלי לאחרונה בניסיון לרדת מהעץ, והם רוצים לעשות שלום. הם מבינים עכשיו שהם עשו טעות חמורה כשהם נלחמו נגד הילדים שלי, שלא חטאו ולא עשו להם כלום. היום הם מכים על חטא, הם רואים איך הילדים שלי לומדים יפה ומצליחים, הם יודעים היום שלולא המלחמה שלהם בי ובמשפחתי, הם היו חוסכים מעצמם הרבה עוגמת נפש, והיו חוסכים לקהילה הרבה כסף שבזבזו בשביל עורכי הדין.

"מלבד זאת אחד מראשי הקהילה שהוביל את המאבק נגדי, גרם לכך שהרשויות החלו לחטט בענייני הקהילה וגילו שחיתויות פליליות. שחיתויות שגובלות בפלילים, דבר שעשוי להכניס הרבה אנשים לבית כלא ואת הקהילה כולה לתזזית".

למשל בשבוע שעבר נחקר אחד מראשי הקהילה בעניין שערוריית הלוויות שנהוגה כאן באנטוורפן, כאשר משפחתו של נפטר נאלצת לשלם סכומי עתק כמו ארבעים אלף יורו עבור לוויה, משפחה שאין לה כסף, מעקבת את קבורת המת. יצוין שהכסף אינו חוקי והעניין התגלגל כבר לחקירת משטרה.

בכל מלחמה יש פצועים משני הצדדים

• ויש סיכוי להפסקת אש?

"שוב, לי אין שום דבר נגד הקהילה, הם אלו שהתחילו במלחמה. לאחרונה מתנהל משא ומתן ביני לבין ראשי הקהילה. מי שעומד בראש המיזם הוא המרא דאתרא הרב שיף שאני מעריך מאוד, והדרישה הכללית היא שאבטל את כל התלונות והעדויות שהגשתי נגד גורמים בקהילה.

"אני בהחלט הסכמתי, וכבר פניתי לעורכי הדין שלי שיבדקו את הנושא, ואני מוכן לעשות הכול כדי שיהיה שלום, בתנאי שגם הצד שמנגד יכבד את הכללים. אני אפילו מוכן להתנצל על דברים מסוימים שנגרמו במהלך המאבק. שהרי בכל מלחמה יש פצועים משני הצדדים.

"אני מקווה שבימים הקרובים ייחתם הסכם שלום, אני מוכן, במיוחד לטובת הילדים שלי, למרות הצרות שעברנו אני ומשפחתי אני מוכן לפתוח דף חדש ולמחוק הכול".